קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרש בין פנסיית זקנה לבין פנסיית נכות: 1. לפנינו תביעתו של התובע להפרש בין פנסיית זקנה, אותה הוא מקבל מאת הנתבעת לבין פנסיית נכות אשר לטענתו הוא זכאי לה וזאת לתקופה החל מיום 1/3/03 ועד ליום 23/10/09. 2. העובדות בעיקרן אינן שנויות במחלוקת - א. התובע חבר מושב בית חרות (להלן - "בית חרות") עבד בבית חרות בתפקידים שונים, האחרון שבהם אחראי תחום תפעול ואחזקה של מערכות השקיה של כל השטחים החקלאיים השייכים לבית חרות. ב. הנתבעת (להלן - גם "הקרן") מנהלת, בין היתר תכנית פנסיית יסוד ותכנית פנסיה מקיפה במסגרת קרן הפנסיה לעמיתים ותיקים. ג. התובע בוטח בקרן מחודש ינואר 81' ועד חודש אוגוסט 2003. ד. ביום 17/3/03 הגיש התובע בקשה לתשלום פנסיית נכות. ה. רופא הקרן זימן את התובע ובבדיקה שנערכה ביום 28/4/03 התבקש התובע להמציא לרופא הקרן את המסמכים הבאים: מסמך מהקרדיולוג המטפל ותוצאות של בדיקות מיפוי תליום במאמץ. ו. ביום 29/4/03 שלחה הקרן מכתב לתובע ובו נדרש התובע להמציא לרופא הקרן תוצאות בדיקת מיפוי תליום במאמץ. ז. התובע לא המציא לקרן את המסמך המבוקש ו/או הסבר מדוע לא הומצאה תוצאת הבדיקה. ח. ביום 1/7/03 פנה התובע טלפונית לקרן וביקש לדעת כיצד באפשרותו לפרוש לפנסיית זקנה מוקדמת. ט. ביום 23/7/03 פנה התובע שוב טלפונית לקרן והודיע כי ברצונו לפרוש לפנסיית זקנה מוקדמת. התובע התבקש להעביר בקשה בכתב ואישור מעסיק. י. בו ביום שלח התובע הודעה לפיה: "לאור מצבי הבריאותי אשר אינו מאפשר לי להמשיך לעבוד בעבודתי (חקלאות) מבקש אני לפרוש לפנסיה מוקדמת החל מ-1/9/03". יא. ביום 29/7/03 התקבלה בקרן הודעה על הפסקת עבודה מטעם המעסיק לפיה יפסיק התובע את העבודה בתאריך 1/9/03, מהסיבה של: "פרישה מרצון לפנסיה מוקדמת". יב. ביום 17/8/03 שלחה הקרן לתובע מכתב המאשר את קבלת מסמכי התביעה לפנסיית זקנה. יג. ביום 27/10/03 שלחה הקרן מכתב לתובע לפיו אושרו נתוני הפנסיה מ-1/9/03. במכתב פורטו נתוני הקצבה אותה יקבל התובע. יד. ביום 21/8/08 פנה התובע לקרן בדרישה לברר מדוע עד היום לא אושרה בקשתו לקבלת פנסיית נכות. טו. הדרישה להפרש בין פנסיית הזקנה שאושרה לבין פנסיית הנכות הינה, כאמור, מושא התביעה . 3. מטעם התובע העיד התובע ומטעם הנתבעת העידה גב' אסנת שושני, מנהלת מחלקת בירורים ומידע ב"עמיתים". 4. התובע העיד כי פנה בחודש יוני לרופא קופ"ח עם דרישת הקרן לבצע בדיקת מיפוי תליום במאמץ אך הרופא טען כי אינו עובד של מקפת וכי קופ"ח לא תעשה את הבדיקה על חשבונה. עוד הוא הוסיף כי מדובר בבדיקה שאינה שגרתית ומכניסה קרינה לגוף. התובע אישר כי עבר בדיקה דומה בשנת 1998 בטרם הניתוח. התובע הודה כי לא הודיע לקרן כי רופא קופ"ח לא אישר את ביצוע הבדיקה. התובע אישר כי הגיש בחודש יולי בקשה לפרישה לפנסיית זקנה מוקדמת אך כי שמר לעצמו את הזכות לקבל פנסיית נכות. התובע הסביר כי לאור פרסום תיקון גיל הפרישה נאלץ להודיע בדחיפות על בקשתו לפרוש לפנסיית זקנה כדי שלא יחול עליו התיקון. התובע התבקש להבהיר את השיהוי של חמש שנים מעת אישור פנסיית הזקנה ועד לפניה הראשונה לקרן בשנת 2003 והסביר כי פנה לשני עורכי דין. 5. טענות התובע - א. התובע עבר ניתוח מעקפים בשנת 1988 וסבל מספר פעמים מצלוליטיס בשוק שמאל. מאז ניתוח המעקפים נותר התובע עם מגבלה קשה בתפקוד. ב. התובע עומד בהגדרת "נכה" על פי תקנון הקרן כפי שהיה בתוקף במועד הגשת הבקשה לפנסיית נכות. ג. התובע המציא לקרן חוות דעת של ד"ר טפליצקי רופא לב ושל ד"ר גולדשמיט מומחה ברפואה תעסוקתית. שני הרופאים המליצו על הפסקת עבודתו של התובע ויציאה לגמלאות מנימוקי בריאות. ד. תפקידו של התובע היה כרוך בעבודה פיזית קשה ומרובה בתנאי שטח קשים ובתנאי מזג אויר קשים. ה. התובע נאלץ להגיש בקשה לפנסיית זקנה לאור השינויים בגיל הפרישה ומשתשובת הקרן לתביעה לפנסיית נכות לא הגיעה. התובע ציין כי הבקשה מוגשת לאור מצבו הבריאותי אשר אינו מאפשר לו להמשיך בעבודתו. ו. לאור השינוי בגיל הפרישה היה על הקרן לברר לאלתר את בקשתו לפנסיית נכות ולהכריע בה לפני המועד האחרון הקבוע למסירת הודעה על פרישה מרצון לפי גיל הפרישה הקודם דהיינו, 31/7/03. ז. הקרן אינה רשאית לערוך לתובע בדיקה רפואית אלא אם כן מצבו השתפר. ח. על הקרן היה להפנות את התובע להיבדק אצל מומחה לב שכן התובע סובל מבעיה לבבית. ט. אין מקום לדרישת הקרן כי קופ"ח תבצע עבורה ועל חשבון הציבור בדיקת תליום במאמץ. י. התובע מסר לקרן טפסי ויתור על סודיות רפואית, והעביר את מכתב הקרן לרופא המטפל. בכך מילא את חובתו. יא. הקרן שלא נתנה החלטה מנעה מן התובע לערער על "ההחלטה" בפני ועדה רפואית לעררים וכפועל יוצא בפני בית הדין האזורי לעבודה. 6. טענות הקרן - א. הקרן רשאית לבקש מהתובע כל מסמך, לרבות מסמכים רפואיים ותוצאות של בדיקות רפואיות בטרם היא מחליטה לאשר את בקשתו לפנסיית נכות. ב. בקשת הקרן לבצע בדיקת תליום במאמץ אינה בלתי סבירה. ד"ר טפליצקי קבע כי יש להפנות את התובע לבדיקת תליום במאמץ. ג. התובע זנח את תביעתו לקבלת אחוזי נכות. התובע פנה לקופ"ח בחודש 6/03, לא הודיע לקרן כי הרופא סירב לבצע בדיקת תליום במאמץ וביום 1/7/03 פנה טלפונית לקרן וביקש לדעת כיצד מתבצע הליך פרישה מוקדמת לפנסיית זקנה. ביום 23/7/03 הגיש בקשה לפרישה לפנסיית זקנה מוקדמת, ותביעתו אושרה. ד. התובע "נזכר" לפנות לקרן ולהודיע כי הוא מבקש לממש את זכותו לפנסיית נכות בשנת 2008, חמש שנים לאחר שפרש לפנסיית זקנה מוקדמת. ה. התובע לא הודיע כי הוא מבקש לשמור על זכותו לקבלת פנסיית נכות. ו. התובע לא ערער על החלטת רופא הקרן לבצע בדיקת תליום. ז. התובע אינו עונה להגדרת "נכה" על פי תקנון הקרן. התובע היה מסוגל להמשיך ולעבוד בעבודה אחרת ההולמת את מצבו הרפואי. גם ד"ר גולדשטיין המליץ כי התובע לא יעסוק בעבודתו הנוכחית. לא נרשם כי מצבו הבריאותי לא מאפשר לו לעבוד בשום עבודה הולמת אחרת. התובע העיד כי בית חרות התפרק מנכסיו ולפיכך לא היו עבודות אחרות. כלומר לא סיבה רפואית מנעה ממנו לעבוד בעבודה הולמת אחרת. 7. ההכרעה - תקנון הקרן אשר היה בתוקף במועד הגשת הבקשות לפנסיית נכות ולפנסיית זקנה הוא התקנון שפורסם בחודש 7/88 (להלן - "התקנון"). סעיף 1 לתקנון מגדיר מיהו נכה: "נכה - אדם שכושרו לעבודה נפגע, ואין הוא מסוגל מחמת מצב בריאותו הפיסי או הנפשי להמשיך ולעבוד לא בעבודתו ולא בשום עבודה הולמת אחר". "נכה מלא" - נכה, שאינו מסוגל לעבוד כלל". "נכה חלקי" - נכה שאינו נכה מלא". סעיף 51 לתקנון קובע כי תנאי לזכאות לפנסיית נכות הוא היות החבר נכה לפני גיל פרישה. סעיף 54 לתקנון קובע את דרך הגשת התביעה לפנסיית נכות. סעיף 54 ב' לתקנון קובע: "טופס התביעה בצירוף הצהרה של ויתור סודיות רפואית יוגשו לקרן לא יאוחר מ-3 חודשים מהמועד בו סיים החבר את מיצוי ימי המחלה, כאמור בתקנה 55 להלן ויועבר להחלטת הקרן לקביעת הנכות". סעיף 56 לתקנון קובע זכות ערעור לפני הועדה הרפואית לעררים: "א. לא אישרה הקרן את תביעת החבר לנכות מלאה או חלקית, יהא החבר רשאי לערעור על החלטת הקרן לפני הועדה הרפואית לערעורים (להלן - "הועדה") תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה. ב. הועדה רשאית לדרוש מהמפעל מהחבר וכן מהמוסד הרפואי או מהרופא המטפל או מהרופא המקצועי, תיאור מלא של מצב בריאותו של החבר וכן את כל המסמכים והתעודות הנוגעות לעניין, ועל החבר לתת את הסכמתו למסירת הפרטים הקשורים למצב בריאותו, מכל מקור שייראה לוועדה כדרוש". העולה מהוראות התקנון הוא כי על הטוען להיותו זכאי לפנסיית נכות להגיש לקרן תביעה על גבי הטופס המיוחד בצירוף אישור של רופא תעסוקתי, או רופא מטפל המאשרים את הנכות. אישור הנכות במסמך הרפואי משמעו אישור כי החבר אינו מסוגל מחמת מצבו להמשיך לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה הולמת אחרת. כמו כן על החבר לצרף הצהרה על ויתור על סודיות רפואית. הקרן בוחנת את התביעה ומחליטה אם לאשר אותה במלואה או בחלקה או לדחותה. במקרה שהקרן אינה מאשרת את התביעה קיימת לחבר זכות ערעור על ההחלטה לפני הועדה הרפואית לעררים תוך 45 יום מקבלת ההחלטה. 8. התובע טוען כי עד היום לא קיבלה הקרן החלטה ובכך מנעה ממנו את הזכות להגיש ערעור על החלטתה בפני הועדה הרפואית לעררים ומכל מקום יש בחומר הרפואי שצורף לתביעתו לפנסיית נכות כדי לאשר את היותו "נכה" בהתאם לתקנון. אין בידינו לקבל טענה זו. הגשת הבקשה לנכות בצירוף אישור רפואי אינה גוררת זכאות אוטומטית לפנסיית נכות אלא ההחלטה נתונה לקרן וכאמור על ההחלטה קיימת זכות ערעור בפני הועדה הרפואית לעררים. על החלטה זו קיימת ביקורת שיפוטית של בית הדין לעבודה, ביקורת שמצטמצמת בשאלות של חריגה מסמכות ופגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. (ע"ע ארצי 218/03 נתן -נ- קרן הפנסיה של פועלי עובדי משק ההסתדרות בע"מ נ' מיחם שינדלר). 9. התובע צירף לתביעה חוות דעת רפואית מיום 22/2/03 של ד"ר גולדשמיט מומחה לרפואה תעסוקתית ואישור רפואי של ד"ר טפליצקי מיום 20/12/02. ד"ר גולדשמיט כתב בחוות דעתו: "לאור ההיסטוריה הרפואית של מר רוזנשטיין הטיפולים אותם עבר ותלונותיו אני ממליץ ביותר שלא יעסוק בעבודתו הנוכחית אשר אינה מיטיבה עימו ואף גורמת לו אי נוחות וסבל רב. מומלץ לשקול בחיוב בקשתו להפסיק עבודתו ולאפשר לו לצאת לגמלאות מנימוקי בריאות". ד"ר טפליצקי כתב: "לחולה קשה לתפקד בעבודתו. לאור סימפטומים וממצאים קליניים אני ממליץ ליציאתו לפנסיה מוקדמת". בין ההמלצות הנוספות של ד"ר טפליצקי מצויה הפניה לביצוע "ספקט טליום במאמץ". הגם שבית הדין אינו מתערב בהחלטות רפואיות של הקרן ולכל היותר הביקורת השיפוטית על החלטת הועדה הרפואית לעררים מצטמצמת בשאלות של חריגה מסמכות ופגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, הרי שעל פניו אין אף במסמכים הרפואיים קביעה חד משמעית לפיה התובע אינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בשום עבודה הולמת אחרת. האישורים הרפואיים מצטמצמים לעבודתו של התובע עובר לכתיבתם והיא עבודה פיזית קשה ומאומצת. 10. התובע הוזמן פעמיים לבדיקה ע"י רופא הקרן ליום 2/4/03 וליום 28/4/03 והתבקש להמציא חוות דעת קרדיולוגית עדכנית. רופא הקרן בדק את התובע ביום 28/4/03 וקבע כי הוא לא נמצא במעקב קרדיאלי ולא בוצעו בדיקות מעקב בארבע השנים האחרונות: החלטת הרופא הינה: "1. נתבקש להביא מסמך מהקרדיולוג המטפל ד"ר שיטבון ומרופא משפחה. 2. לבצע מיפוי תליום במאמץ. 3. לדעתי יכול להמשיך בעבודתו". ביום 29/4/08 יצא מכתב לתובע לפיו התבקש להמציא תוצאות בדיקת מיפוי תליום במאמץ. כמו כן הודיעה הקרן כי פנתה באמצעות התובע לקבלת חוות דעת מהקרדיולוג המטפל בו. הקרן הודיעה לתובע כי עם קבלת הנ"ל תודיע על המשך הטיפול בתביעה. אין חולק כי התובע לא המציא בדיקת תליום במאמץ ולא הודיע כל הודעה בקשר לכך. התובע טוען כי פנה לרופא קופ"ח והלה סירב לאשר את ביצוע הבדיקה. כמו כן טוענת הקרן כי פנתה לרופא על מנת לקבל חוות דעת קרדיולוגית אף זו לא הומצאה. התובע המתין חמש שנים ולא יזם כל פניה לקרן למעט תביעה לפנסיית זקנה אליה נתייחס בהמשך. לפיכך לטעמנו דין התביעה להדחות. 11. אם נראה בקביעת רופא הקרן מיום 28/4/03 לפיה התובע יכול להמשיך בעבודתו דחיית התביעה, הרי שהיה עליו לערער לפני הועדה הרפואית לעררים. אם נראה את ההחלטה כהחלטה להמציא מסמכים ותוצאות בדיקות ולא החלטה לגופו של עניין, כפי שעולה ממכתב הקרן מיום 29/4/03, הרי שגם במקרה זה על התובע היה להגיש ערר על החלטת רופא הקרן הדורש ביצוע בדיקות תליום במאמץ, וגם זאת לא נעשה. אם נקבל את טענת התובע כי רופא הקרן לא מילא את חובתו ולא קיבל החלטה וזו מהות התביעה, הרי שהתובע השהה את תביעתו באופן שמכשיל היום, רטרואקטיבית את בחינת התביעה לגופה ולפיכך דין התביעה להדחות גם מטעם זה. 12. התובע ביקר אצל הרופא הקרדיולוג ביום 17/6/03 לאחר שביצע בדיקת אקו לב וארגומטריה. לסיכום כותב ד"ר שטבון: "חדרים בגודל ותפקוד תקינים. עובי הדפנות תקין. מסתמים תקינים. לא הודגם תפליט פירי קרדיאלי. דופלר דרך המחזות והמסתמים: תקין. לסיכום: Normal Echo-Doppler Study". כאמור התובע לא המציא בדיקה זו לקרן אך מתוך ממצאי ד"ר שטבון עולה כי הממצאים תקינים. כאמור גם רופא הקרן לא מצא ממצא קרדיולוגי. לפיכך גם לו ניתנה לנו סמכות לבקר את שיקול הדעת הרפואי של רופא הקרן לא היה מקום להתערב בהחלטה ובודאי לא באופן רטרואקטיבי לאחר שיהוי של חמש שנים. 13. התובע טוען כנגד סמכות רופא הקרן להורות על ביצוע בדיקות נוספות וכי מכול מקום רופא קופ"ח לא אישר את ביצוע הבדיקה. גם טענה זו דינה להדחות שכן על פי סעיף 91 ב' לתקנון רשאית הקרן לפני אישור פנסיית נכות לדרוש מסמכים רפואיים. יש לפרש סמכות זו ככוללת גם סמכות לבקש ביצוע בדיקות אובייקטיביות. מכל מקום התובע לא טען במשך 5 שנים כל טענה בקשר עם דרישה זו. למעלה מן הצריך נוסיף כי ראשית המלצה על בדיקת מיפוי תליום ניתנה גם ע"י ד"ר טפליצקי בשנת 2002. גם אם רופא קופ"ח סירב לבצע את הבדיקה היה על התובע להודיע על כך לקרן שהייתה נאלצת לקבל החלטה בהתאם. 14. לא זו אף זו, כאמור לעיל הגדרת נכה דורשת כי החבר לא יוכל להמשיך ולעבוד בעבודתו ולא בשום עבודה הולמת אחרת. בעניין זה נחזור כי רופאיו של התובע התייחסו לעבודתו הפיסית בלבד ולא ליכולתו לביצוע עבודה הולמת אחרת. התובע לעומת זאת העיד כי העדר יכולתו לעבוד בעבודה הולמת אחרת נובעת מהעובדה שבית חרות התפרק מנכסיו ולכן בפעול לא קיימת עבודה הולמת אחרת. התובע לא טען כי אינו מסוגל לעבוד בעבודה הולמת אחרת. לאור האמור התובע לא הוכיח כי הוא עונה על הגדרת "נכה". 15. יתרה מכך, שהתובע לא רק שהמתין חמש שנים מיום הגשת התביעה לפנסיית נכות עד להגשת התביעה, אלא שביום 23.7.03 הגיש בקשה לפנסיית זקנה. בכך למעשה זנח את תביעתו לפנסיית נכות, וויתר עליה. התובע פנה ביום 1/7/03 בשיחת טלפון כדי לקבל הסבר על פרישה מוקדמת לפנסיית זקנה וביום 23/7/07 הגיש את התביעה. התובע ציין על תביעתו לפנסיית זקנה: "לאור מצבי הבריאותי אשר אינו מאפשר לי להמשיך לעבוד בעבודתי (חקלאות) מבקש אני לפרוש לפנסיה מוקדמת החל מ- 1.9.03". אין בהערה זו כדי להצביע כי על אף הגשת התביעה לפנסיית זקנה ממשיך התובע לעמוד על תביעתו לפנסיית נכות. בהודעת הפסקת העבודה ששלח המעסיק נרשם כי מדובר ב"פרישה מרצון לפנסיה מוקדמת". יתרה מכך התובע במהלך כל חמש השנים לא הודיע ולו פעם אחת כי הוא עומד על תביעתו לפנסיית נכות. כך גם לא כאשר הקרן הודיעה לו כי אישרה את תביעתו לקצבת זקנה ואף פירטה את סכום הזכאות. התנהגותו זו של התובע מעידה על כך כי זנח את תביעתו לקצבת נכות. 16. סוף דבר, התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. פנסיהנכות