קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות מחברת היי טק: 1. האם יש לראות בעובדת בחברת היי-טק, שהתפטרה מעבודתה בשל שינויים שחלו בתנאי עבודתה, בשל כך שהחברה נקלעה לקשיים, מתפטרת בדין מפוטרת? בשאלה זו נדון בפסק דין זה. 2. רוב העובדות בענייננו לא היו שנויות במחלוקת בין הצדדים, ואלו הן: התובעת עבדה אצל הנתבעת מ-2.5.2005 ועד 31.12.2009. בחודש יוני 2009 פוטר הממונה הישיר על התובעת, מר ג'וש וייסמן, מעבודתו אצל הנתבעת. ביום 13.12.2009 התפטרה התובעת מעבודתה. במחצית השניה של שנת 2009 חלה ירידה בהיקף העבודה של הנתבעת. במכתב ההתפטרות של התובעת נכתב כי מקור התפטרותה בשינויים הרבים שנעשו לאחרונה בחברת IDT בכלל ואצל הנתבעת בפרט, ובהשלכות הרבות שלהם בתחום המקצועי, החברתי והאישי. התובעת הוסיפה כי אופי העבודה השתנה לבלי הכר, וכי אינה מוצאת עוד את מקומה בחברה (נספח א' לכתב התביעה). התובעת החלה לעבוד בחברת אקטוס אימגו בע"מ ביום 11.1.2010 (הסכם העבודה צורף לתגובת התובעת לבקשת הנתבעת למתן צו פרטים נוספים). במהלך תקופת עבודתה אצל הנתבעת הופרשו עבור התובעת כספים לקופת מנורה מבטחים עבור פיצויי פיטורים. הכספים שהצטברו עבור התובעת בקופה זו עבור תגמולים בסך של 2,371 ₪ הועברו לתובעת. 3. התובעת טוענת כי התמלאו בעניינה התנאים הקבועים בחלופה השניה שבסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים), וכי יש לראותה כמי שהתפטרה בדין מפוטרת. זאת, בשל שינוי מהותי שחל אצל הנתבעת, ואשר התבטא בחוסר מעש בעבודה, בשינויים הררכיים, בפיטורי הממונה על התובעת, ובהכפפתה למר איתמר חסין בארה"ב. אי קידום בעבודה הוכר כעילה להתפטרות בדין מפוטר, ובמיוחד כאשר מדובר בפגיעה ביכולת ההתפתחות המקצועית, ובשים לב לדינמיקה הגדולה שבענף ההיי-טק. יתר על כן, התפטרות בשל "נסיבות אחרות ביחסי העבודה" מתייחסת למצב סוביקטיבי שנוצר כתוצאה משינויים שחלו בתוכן העבודה. 4. מנגד טוענת הנתבעת כי יש לדחות את טענת התובעת כי יש לראותה כמי שהתפטרה בדין מפוטרת בשל תחושתה הסוביקטיבית, וכי אין די בתחושתו הסוביקטיבית של עובד, ויש להוכיח תשתית עובדתית המצביעה על הרעה מוחשית בתנאי העבודה, והמצדיקה התפטרות בדין מפוטר. זאת ועוד. קבלת תביעתה של התובעת תפגע אנושות בפררוגטיבה הניהולית של המעביד, ויהיה בכך משום מתן פרס לעובד המבקש לנטוש חברה שנקלעה למצב כלכלי קשה, והיא עושה כמיטב יכולתה כדי להבטיח את עתידה, בין היתר על ידי שמירה על תנאי העבודה של עובדיה. 5. ראשית יש להזכיר מושכלות ראשונים: חוק פיצויי פיטורים קובע כי זכאי לפיצויי פיטורים מי שפוטר מעבודתו. בחוק נקבעו חריגים לכלל על פיהם בנסיבות מיוחדות יראו גם מי שהתפטר כמפוטר, הזכאי לפיצויי פיטורים. זאת, בין היתר כדי למנוע שינוי בתנאי העבודה של העובד כדי לגרום לו להתפטר. כמו כן בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, יראו כמפוטר גם מי שמתפטר בשל נסיבות אלה. כך למשל נקבע בסעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים כי אם המתפטרת תוך 9 חודשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה, יראו אותה כמי שהתפטרה בדין מפוטרת. מדובר בשינוי משמעותי בחייה של העובדת, המצדיק אף מתן אפשרות לעובדת להפסיק את עבודתה בשל כך. הוא הדין במי שהעתיק את מקום מגוריו עקב נישואין (סעיף 8 לחוק) ועוד. כל אלה נסיבות בחיי העבודה של העובד שהמחוקק סבר כי הם מצדיקים שינוי אף בחיי העבודה של העובד, או שהמחוקק רצה לעודד. בנוסף לכל אלה קבע המחוקק חריג בסעיף 11(א) לחוק, המאפשר לעובד להתפטר מעבודתו אם הוא עונה על התנאים המפורטים בסעיף, שזו לשונו: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את התפטרות לעניין חוק זה כפיטורים". נדגיש, הן הנסיבות המיוחדות המצדיקות התפטרות בדין מפוטר והן התנאים המפורטים בסעיף 11 הינם בגדר חריגים, שהרי סעיף 1 לחוק קובע כי רק מי שפוטר מעבודתו זכאי לפיצויי פיטורים. משכך, יש לפרשם בצמצום. אמנם נשמעים לא אחת קולות הקוראים לחייב את המעביד לאפשר תשלום פיצויי פיטורים לעובד בין אם פוטר ובין אם התפטר, אולם לא זה המצב החוקי היום, ומשכך יש לבחון את השאלה האם התובעת זכאית לפיצויי פיטורים אף כי התפטרה. התובעת טוענת כי יש לראותה כמי שהתפטרה בדין מפוטרת מכוח החלופה השניה של סעיף 11 הנ"ל. השינויים שקרו במקום עבודתה, ובהם התפטרות הממונה הישיר עליה, הככפתה לממונה אחר, והצמצום בהיקף עבודתה מצדיקים זאת, לטענתה. 6. נאמר כבר בראשית דברנו כי אין דעתנו כדעתה. בראש ובראשונה יש להדגיש, כי כפי שצויין לעיל מדובר בחריג לחוק, וחריג יש לפרש בצמצום. בענייננו תגרום קבלת טענתה של התובעת להרחבה משמעותית ביותר של החריג, ותפגע באופן בלתי מידתי ובלתי מוצדק בפררוגטיבה הניהולית של המעביד. כזכור טוענת התובעת כי פיטורי הממונה הישיר והכפפתה למר איתמר חסין בארה"ב הינם בגדר נסיבה שאינה מאפשרת להמשיך בעבודתה אצל הנתבעת. התובעת לא הבהירה מדוע הכפפתה למר חסין גרמה לשינוי משמעותי בתנאי עבודתה, אולם בתצהירה הצהירה כי בעקבות המצב החדש בחברה התעוררו גם בעיות בין אישיות שהתבטאו בהתנהגות בוטה ולא מקובלת, ופגעו באוירה הנעימה ששררה עד אז אצל הנתבעת (סעיף 7). גם מר שרייבמן ציין בעדותו כי התובעת לא הסתדרה עם מר איתמר חסין (ע' 17 ש' 17-18). עם זאת, התובעת לא הביאה ראיות כלשהן לגבי טיב מערכת היחסים בינה לבין מר חסין. טענתה בדבר התנהלות בוטה ולא מקובלת (סעיף 7 לתצהירה) הינה כללית ביותר, ואין די בה כדי להוכיח כי היא מצדיקה התפטרות. נטל ההוכחה מוטל על העובד הטוען כי התפטר בדין מפוטר, ואין די לעניין זה בטענות בעלמא. סכסוכים קשים או יחס בוטה ומעליב בין עובד לבין ממונה חדש עלולים להצדיק, בנסיבות מסויימות, התפטרות של עובד בדין מפוטר (ראו למשל ע"א 131/68 יצחק קליין נ' מרי מרסל, פ"ד כב2) 179), אולם לא הוכח כי כך היה בענייננו. זאת ועוד. למעביד נתונה הפררוגטיבה לנהל את עסקו כראות עיניו. הטענה כי הכפפת עובד לממונה אחר הינה בגדר נסיבה המאפשרת פיטורים בדין מפוטר תישמע רק במקרים נדירים, ומקרה זה אינו נמנה עמהם. 7. מוסיפה התובעת וטוענת כי בשל מצבה של הנתבעת נפגעו התפתחותה המקצועית וקידומה, צומצה עבודתה עד כדי חוסר בעבודה, ומצבה הסוביקטיבי מצדיק את התפטרותה בדין מפוטרת. אין מחלוקת בין הצדדים כי במועד שבו התפטרה התובעת מעבודתה אצל הנתבעת, היינו בסוף שנת 2009, מצבה העסקי של הנתבעת לא היה טוב, והיתה ירידה בהיקף העבודה. אין גם מחלוקת על כך שהתובעת היתה עובדת טובה ומוערכת, וכי לא היתה לנתבעת כל כוונה לפטרה (ראו עדות מר שרייבמן בע' 16 ש' 13-14). ההיפך הוא הנכון. בתצהירה הצהירה המצהירה מטעם הנתבעת, הגב' עידית קרני, כי מדיניות הנתבעת הינה לשמור על כוח האדם האיכותי שבידה, בכדי לעשות את ההתאמות הנדרשות לתנאי השוק החדשים (סעיף 6). משמע שהנתבעת עשתה מאמצים כדי לעבור את התקופה הקשה שאליה נקלעה, ופעלה בעניין זה כראות עיניה. אין מחלוקת כי תנאי שכרה של התובעת לא נפגעו כלל. התובעת, לעומת זאת, אישרה בעדותה כי מבחינתה היתה הנתבעת בגדר ספינה טובעת, והיא רצתה להציל את עצמה (ע' 8 ש' 14-15). כשם שלמעביד נתונה הפררוגטיבה הניהולית לנהל את עסקו כראות עיניו, כך נתון לעובד שיקול דעת נרחב לכלכל את ענייניו כראות עיניו, ולדאוג שלא יוותר בלא פרנסה. משכך, תמימי דעים אנו עם התובעת כי עצם העובדה שדאגה למקום עבודה חלופי לנוכח קשיי הנתבעת, היא כשלעצמה אינה שוללת את טענתה בדבר היותה מתפטרת בדין מפוטרת. אולם יש לדחות את הטענה לגופה, שכן נסיבות התפטרותה של התובעת אינן עונות על תנאי החלופה השניה שבסעיף 11, זאת בין היתר גם משום שהתובעת עצמה מאשרת כי מדובר במצב סוביקטיבי. 8. בעניין ג'ואנה יחיאל (דב"ע נג/223-3 פלסטין פוסט בע"מ - ג'ואנה יחיאל, פד"ע כז 436) דן בית הדין הארצי לעבודה בחלופה השנייה של סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, וקבע כי: השאלה אם התקיימו נסיבות ביחסי עבודה שבהם אין לדרוש מעובד כי ימשיך בעבודתו תלויה במקצוע, בסוג העבודה ובמעמדו של העובד במקום עבודתו, כשם שלמושג 'משמעת' משמעות אחרת אם מדובר במי שהוא חבר בהנהלת המפעל מזו אשר לאותו מושג אם מדובר בכל עובד אחר במפעל (דב"ע לה/17-3; לה/20-3, פד"ע ו,393), כך גם לעניין הנסיבות ביחסי העבודה המצדיקות התפטרות. בכל מקצוע וסוג עבודה יש לבחון את הנסיבות ביחסי עבודה לגופן טרם יוחלט, על פי אמת מידה אובייקטיבית, אם יש באותן נסיבות כדי להגיע למסקנה שאין לדרוש מעובד שימשיך עבודתו בהן" (וראו גם דב"ע נא/203-3 הרשקו רובין - מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ, סעיף 6 לפסק הדין, ההדגשה הוספה ד.פ.). ובע"ע 001271/00 אמ"י מתו"ם בע"מ - חיים אברהם ואח', ניתן ביום 10.2.2004 קבע בית הדין הארצי לעבודה באופן נחרץ כי: "קיומן של 'נסיבות' המצדיקות התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים, הוא עניין לקביעה שיפוטית של בית הדין לעבודה. בעניין זה אמת המידה לבחינת קיומן של 'נסיבות' שכאלה, היא אמת מידה אובייקטיבית.   .......................... לא תחושותיו הסובייקטיביות של העובד ולא דעותיו או חששותיו הם העומדים לדיון. בית הדין צריך לבחון האם, בנסיבותיו של כל עניין, התקיימו - על פי אמות מידה אובייקטיביות - 'נסיבות' המזכות עובד להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים. בחינת בית הדין נעשית באופן נקודתי, בהתייחס לנתונים המיוחדים הבאים בפניו, אך בחינתו נעשית לעולם באמת מידה אובייקטיבית" (ההדגשה הוספה ד.פ.).   בחינת אוביקטיבית של העובדות שהוצגו לפנינו מעלה כי לא התקיימו בעניינה של התובעת נסיבות שבהן אין לדרוש ממנה כי תמשיך לעבוד. היקף עבודתה של התובעת אמנם הצטמצם, אך היא המשיכה לעבוד, וגם אם חלו שינויים במתכונת עבודתה, היא טיפלה ב-16 פרויקטים (ע' 5 ש' 25-27), עסקה גם בתיקונים, ולא ישבה באפס מעשה (ראו עדות התובעת בע' 5 ש' 14-26, ועדותו של מר שרייבמן בע' 16 ש' 22-23). שכרה ושאר תנאי עבודתה של התובעת לא השתנו כלל. אין די בהיעדרם של פיתוחים חדשים כדי להביא למסקנה כי אין לדרוש מן התובעת להמשיך בעבודתה, מה גם שלא מדובר בתקופה ארוכה, אלא בחודשים אחדים. יתר על כן, הנתבעת הדגישה כי עמדה בפני התובעת האפשרות להתקדם ולהרחיב את השכלתה המקצועית באמצעות יציאה לקורסים (סעיף 7 לתצהיר גב' קרני). טענה זו לא נסתרה, ובכך יכלה התובעת למנוע או לפחות להקטין את הנזק של "הקפאתה מבחינה מקצועית" כדבריה (ע' 6 ש' 27-28). התובעת לא הבהירה מדוע לא בחרה באפשרות זו כדי לשמור על רמתה המקצועית (ע' 12 ש' 1-21). נדגיש, המילים "אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו" מצביעות על מצב יוצא דופן, שבו נפגעו תנאי העבודה של העובד באופן שאינו מאפשר לו להמשיך לעבוד, ולא זה המצב בענייננו. 8. בנוסף לכך מתן פרס לעובד המתפטר, בדמות תשלום פיצויי פיטורים, כאשר המעביד מצוי בהאטה, או בקשיים כלכליים, עלול לגרום לקריסתו של המעביד, ואינו מוצדק בשים לב להקשר התעשייתי בענייננו. כידוע עולם ההיי טק מתאפיין בניידות גבוהה של עובדים, וחיובו של המעביד לשלם לעובד פיצויי פיטורים אף אם התפטר, עלולה לגרום לתוצאות קשות, ותפגע ביכולתן של חברות היי טק להתמודד עם קשיים כלכליים, ולנסות לשרוד בעולם תחרותי. נדגיש עוד כי הנתבעת עשתה מאמצים לשמור על עובדיה ולא לפגוע בתנאי עבודתם, ובתחילת חודש אוגוסט 2009 קיבלה התובעת אף בונוס בסך של 18,021 ₪ (נספח א' לתצהיר מר שרייבמן). ואם ייאמר כי עובד זכאי לזכויותיו על פי דין, ואל לשיקולי מדיניות לפגוע בזכויותיו, נשיב כי, כפי שהובהר לעיל, השינויים בהיקף עבודתה של התובעת לא היו כאלה העונים על דרישות סעיף 11 לחוק, היינו כאלה שבגינם התובעת לא יכלה להמשיך בעבודתה אצל הנתבעת משמע, שלא התקיימו בעניינה של התובעת נסיבות שבהן לא יכלה להמשיך בעבודתה אצל הנתבעת. התובעת אמנם לא היתה מרוצה מעבודתה אצל הנתבעת בשל השינויים שחלו בה בעקבות המשבר שאליו נקלעה הנתבעת, אולם לא די בחוסר שביעות רצונו של העובד מהעבודתה או משינויים שחלו בה, ובכלל זה הכפפתו לממונה אחר, כדי לראותו כמתפטר בדין מפוטר. סוף דבר - התובעת לא התפטרה בדין מפוטרת, והיא אינה זכאית לפיצויי פיטורים. התובעת תשלם הוצאות הנתבעת בגין שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪. מחשבים ואינטרנטהיי טקהתפטרות