קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ותק לצורך פנסיה תקציבית: 1. עניינה של התביעה שבפני הינו תקופת הוותק הקובעת לצורך חישוב זכויות הפנסיה המוקדמת של התובעת. ואלו העובדות הצריכות לעניין: 2. הנתבעת הינה חברה ישראלית לתקשורת. 3. ביום 25.4.1979 החלה הנתבעת עבודתה במשרד התקשורת כעובדת ארעית. במהלך תקופת עבודתה כעובדת ארעית בוטחה התובעת בקרן הפנסיה "מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ" (להלן: "מבטחים") בפנסיית יסוד. 4. ביום 10.3.1981 קיבלה התובעת קביעות בעבודתה (כתב מינוי). 5. ביום 1.2.1984 הועברה התובעת, יחד עם עובדים רבים אחרים, לעבוד בבזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "הנתבעת"). במסגרת העברת העובדים ממשרד התקשורת לעבודה בנתבעת, נחלקו העובדים לשתי קבוצות מכוח ההסכמים שהוחלו על הנתבעת: א. "עובדים מועברים" - עובדים שביום 31.1.84 היו עובדים קבועים שלהם כתב מינוי משירות המדינה ועליהם חל חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל- 1970 (להלן: "חוק הגמלאות"). מטבע הדברים עובדים אלה לא בוטחו על ידי משרד התקשורת בקרן פנסיה כלשהי, ובחדשי עבודתם הראשונים בנתבעת לא הופרשו עבורם כספים לקרן פנסיה. בחודש פברואר 1985 החלה הנתבעת להפריש כספים עבור העובדים המועברים לקרן הפנסיה "מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש בע"מ" (להלן: "מקפת"). ב. "עובדים לא מועברים" - עובדים שביום 31.1.84 לא חל עליהם חוק הגמלאות (עובדים שעובר לתחילת עבודתם בנתבעת לא הועסקו בשירות המדינה לפי כתב מינוי). עובדים אלה בוטחו בתקופת עבודתם במשרד התקשורת בקרן הפנסיה של מבטחים, ובעת שעברו לעבודה בנתבעת המשיכה הנתבעת להפריש עבורם כספים לקרן הפנסיה מבטחים. 6. כאמור, משהתובעת היתה עובדת קבועה במשרד התקשורת, נחשבה ל"עובדת מועברת". לפיכך, היתה זכאית עם הפיכתה לעובדת קבועה במשרד התקשורת ועד למעבר לעבודה בנתבעת, לפנסיה תקציבית בהתאם לחוק הגמלאות. מכאן, שההפרשות לפנסיית היסוד הופסקו. 7. כאמור, לאחר המעבר לעבודה בנתבעת בוטחו העובדים המועברים בקרן הפנסיה "מקפת". תקופת הביטוח הוחלה רטרואקטיבית, למן תחילת תקופת עבודתם במשרד התקשורת. קרי, שהנתבעת רכשה ממקפת זכויות פנסיה בגין תקופת עבודת העובדים המועברים כעובדים קבועים בשירות המדינה (החל ממועד קבלת קביעות על ידם). לא נרכשו על ידי הנתבעת זכויות פנסיוניות בגין תקופת עבודת העובדים כעובדים ארעיים. 8. בסמוך לאחר המעבר לקביעות, הציעה קרן מקפת לעובדים המועברים, בעידוד הנתבעת, לשלם למקפת סכום חד פעמי ולרכוש זכות משלימה לפנסיה מקיפה גם בגין תקופת העבודה כעובדים ארעיים, במהלכה בוטחו בפנסיית יסוד. לרשות העובדים הועמדו הלוואות מיוחדות לשם כך. לעובדים שביקשו שלא לרכוש את הזכות המשלימה לפנסיה מקיפה הוצעו שתי אפשרויות אחרות: האחת, פדיון כספי קופת פנסיית היסוד במבטחים והשניה, הותרת הכספים בקרן מבטחים בפנסיית יסוד, תוך שמירה על זכאות לפנסיית זיקנה. 9. התובעת לא רכשה את הזכות המשלימה ובחרה שלא למשוך את הכספים במבטחים, על מנת שתהא זכאית בבוא היום לקבל פנסיית זקנה גם עבור תקופת הארעיות. 10. באפריל 2008 פרשה התובעת מעבודתה בנתבעת. נציין כי פרישתה נעשתה במסגרת הסכם קיבוצי לפרישת עובדים מיום 5.12.2006 ולפיו - בין היתר - זכאית התובעת לפנסיה מוקדמת-תקציבית על חשבון הנתבעת החל ממועד פרישתה ועד מועד זכאותה לפנסיית זקנה מקרן מקפת. 11. עם סיום עבודתה נערך לתובעת תחשיב הזכויות המגיעות לה עקב פרישתה, לרבות זכאותה לתשלום פנסייה מוקדמת-תקציבית על חשבון הנתבעת. 12. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה - האם יש לכלול במסגרתו את תקופת הארעיות אם לאו. נעיר כי בין הצדדים אין מחלוקת כי תקופה הארעיות תובא בבוא היום בחשבון בעת שתגיע התובעת לגיל פרישה ותהא זכאית לפנסית זקנה. עם זאת, הצדדים חלוקים בשאלה אם יש להביא את תקופת הארעיות (1.84 שנים) בחשבון גם בתחשיב הפנסיה המוקדמת. בעוד התובעת טוענת כי יש לקחת בחשבון את תקופת הארעיות, טוענת הנתבעת כי כי כל שהתחייבה לו במסגרת ההסכמים הקיבוציים היה לרכוש ממקפת בעבור העובדים המועברים את הזכות כי תקופת החברות בקרן תימנה מיום שקיבלו קביעות. 13. מחלוקת נוספת בין הצדדים נוגעת לשאלת חודשי ההודעה המוקדמת. ועדת חריגים אישרה לתובעת תשלום שני חודשי הודעה מוקדמת כפוף לחתימתה על מסמך לפיו אין לה כל תביעות כנגד הנתבעת. התובעת חתמה על המסמך האמור תוך סיוג תחולתו לעניין טענתה בדבר זכאותה לפנסיה מוקדמת בגין תקופת עבודתה כעובדת ארעית (המסמך החתום והכולל את הסייג צורף כנספח ה' לכתב התביעה). לטענתה, שללה הנתבעת את חודשי ההודעה המוקדמת שאושרו לה, כצעד עונשי בשל סירובה לחתום על מסמך היעדר תביעות בלא סייגים. ההליך: 14. מטעם התובעת העידו היא עצמה וכן סגן מנהל חטיבת משאבי אנוש של הנתבעת עד ינואר 2003, מר יצחק גלנטי, ומנהל מחלקת הסדרים פנסיונים בנתבעת לשעבר, מר מלכיאל רחמים. מטעם הנתבעת העידה גב' מורן קיטה, מי שמנהלת כיום את מחלקת פרישה והסדרים פנסיוניים בנתבעת . דיון והכרעה: 15. נקדים ונאמר כי לאחר עיון במכלול הראיות שבאו בפנינו ושמיעת טיעוני הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה. פנסיה מוקדמת בגין תקופת הארעיות: 16. בסיסה של הענקת זכאות לפנסיה מוקדמת לתובעת, כמו ליתר עובדי הנתבעת שפרשו בהסדרי פרישה מוקדמת, הינו הסכמי. לפיכך, היה על התובעת להצביע על בסיס הסכמי לפרשנות הניתנת על ידה להסדר ולטענתה כי יש לקחת בחשבון את ויתקה גם בגין תקופת הארעיות. לטעמנו, לא עלה בידי התובעת לעשות כן והיא לא הצביעה על כל נתון שיש בו כדי להוות תימוכין של ממש לטענותיה. 17. תשלומי הפנסיה המוקדמת נסמכים על ההסכמים הקיבוציים שנחתמו עם הנתבעת לאורך השנים, על רקע מעבר העובדים ממשרד התקשורת לנתבעת ועל רקע מגמת ההתייעלות. לשם הבהרת התמונה, נפרוש את התשתית ההסכמית שבבסיס יציאת התובעת לפנסיה מוקדמת, ובין היתר נביא את הסעיפים עליהם נסמכים הצדדים ואשר חלוקים הם בעמדותיהם באשר לפרשנותם ונכריע בנוגע אליהם. 18. ההסכם הקיבוצי העיקרי בנושא הפרישה הוא הסכם קיבוצי מיוחד לפרישה שנערך ביום 23.11.1997 (הסכם 881/97, נספח א' לתצהיר גב' קיטה, להלן: "הסכם 97"). בהסכם האמור הותוו מספר מסלולי פרישה מוקדמת, ובין היתר מסלול אותו כינו הצדדים 20/50, כלומר מסלול המקנה זכאות לפרישה מוקדמת לעובד אשר מלאו לו 50 וכן מלאו לו 20 שנות עבודה בנתבעת. בסעיף 14, המהווה בסיס להסדר הפרישה האמור, צויין כי עובדים "אשר יפרשו פרישה מוקדמת, יפרשו בהתאם להסכם הפנסיה הקיים בחברה, הסכם פנסיה מקיפה מיום 21.9.89, אשר נחתם בין קרן מקפת לבין בזק ונציגות העובדים..." (ההדגשה הוספה - מ.ש.) וכן כי "בזק תישא בכל ההוצאות הכרוכות בתשלומי הפנסיה, הכל כאמור בהסכם פנסיה מקיפה" (ס' 15 להסכם). כמו כן, הוקמה מכח ההסכם ועדת חריגים אשר הוסמכה לדון בשאלת זכאותם של עובדים שמלאו להם 48 אך טרם מלאו להם 50 לפרישה מוקדמת. נציין כי התובעת נמנית על קבוצה זו ואין חולק כי פרישתה המוקדמת אושרה בוועדת החריגים. העולה מן הסעיף המובא לעיל הוא כי הביטוח הפנסיוני בקרן מקפת (ומאוחר יותר - בקרן הראל החליפית) הוא הקובע לעניין הזכאות הפנסיונית במועד הפרישה המוקדמת. שעה שזכאותה של התובעת בקרן מקפת חלה רטרואקטיבית עד למועד קבלת הקביעות (וזאת על פי ההסכמות שבהסכם ההעברה), לא יכול להיות, למעשה, כל חולק באשר לכך שזכאות התובעת לפנסיה מוקדמת נגזרת מכך ומגיעה אף היא רק עד למועד קבלת הקביעות ולא קודם לכך. 19. לא נעלם מעינינו כי הנתבעת תהא זכאית במועד הגעה לגיל פרישה לפנסיית זקנה אף בגין תקופת הארעיות והחברות בפנסיית יסוד. עם זאת, זכאותה היחסית בגין תקופת הארעיות נגזרת מחברותה במבטחים, בה בוטחה בפנסיית יסוד מרגע תחילת עבודתה, וללא כל קשר לחברותה במקפת לאחר מכן. לתובעת הוצע - ואין חולק על כך - לרכוש זכויות פנסיוניות משלימות בקרן מקפת, זכאות כאמור היתה מזכה אותה הן בפנסיית זקנה מוגדלת במקפת, והן בפנסייה מוקדמת מוגדלת, על סמך הפנסיה במקפת. 20. התובעת כאמור לא רכשה את הזכות המשלימה, ועל כן אינה זכאית לפנסייה מוקדמת בגין תקופת הארעיות. קבלת תביעתה, תפלה לרעה את מי שבחר לרכוש את תקופת הזכאות לפנסיה מקיפה ממקפת לעומת מי שבחר שלא לעשות כן. אכן, הקשר בין רכישת זכויות משלימות במקפת שאינן מקנות זכאות לפרישה מוקדמת כשלעצמן לבין קבלת זכאות לפרישה מוקדמת מכוח ההסכמים עם הנתבעת אינו קשר ישיר, אולם הוא נגזר מן ההסכמים, ושעה שהצדדים בחרו לקבוע את תקופת הזכאות לפרישה מוקדמת בהתאם לתקופת הזכאות שבמקפת, אין בידינו לאפשר חריגה מההסכמים הקיבוציים שבין הצדדים. 21. ב"כ התובעת הפנה לעובדה כי הרציונל העומד בבסיס הענקת זכאות לפרישה מוקדמת הינו רצון להעמיד את הפורש במצב המדוייק שבו היה עומד לו היה פורש לגמלאות באותו מועד. אנו סבורים כי לא כך הוא - שכן עצם הפרישה המוקדמת, שנים רבות לפני גיל הזיקנה , מקנה לעובד הפורש יתרונות רבים, כלכליים ואחרים, שכן פרישתו נעשית שעה שכוחו עדיין במותניו, ופוטנציאל התעסוקה שלו עדיין קיים, כל זאת תוך שפרושה תחתיו רשת ביטחון פנסיונית עד הגיעו לגיל זקנה. 22. נוסיף כי הסכם 97 הוארך והושלם ביום 4.9.2000 (נספח ב' לתצהיר גב' קיטה); ותוקן ביום 18.3.2004 (נספח ג' לתצהיר גב' קיטה), ובין היתר הוסכם במסגרת אותו תיקון כי במידה ותימצא קרן פנסיה חלופית למקפת שבה יישמרו במלואם מעמד וזכויות הפורשים, תוכל הנתבעת להתקשר עם קרן כאמור. 23. בשנת 2005 נערך על ידי הנתבעת הליך לבחירת מבטח חלופי וביום 17.4.2005 נכרת הסכם קיבוצי מיוחד נוסף (נספח ג' לתצהיר התובעת) המפרט את זכויות הפורשים לנוכח משא ומתן שנערך עם מספר מבטחים חלופיים אפשריים (להלן: "הסכם 2005"). בהסכם גופו נקבעו בסעיף 6 הגדרות למונחים שונים ובהם 'גיל פרישה' ו'פרישה מוקדמת' וכן נקבע כי: "סעיף זה יפורש בהתאם למטרה לפיה הפורש בפרישה מוקדמת במבטחת לא יינזק לעומת מצבו אילו פרש כפנסיונר בקרן מקפת באותו מועד". עיון בהסכם הקיבוצי מעיד כי מדובר בהסכם שנכרת על מנת לעגן את זכויות העובדים על רקע חילופי המבטחת הפנסיונית (ר' עמ' 1 להסכם, נספח ד'/1 לתצהיר גב' קיטה). לפיכך, יש לפרש סעיף זה בהתאם להקשרו ולא כטענת התובעת, כסעיף המבטיח זכויות פנסיה מוקדמת בגין תקופת הארעיות. הוראתו של הסעיף מגינה על הפורשים לפנסיה מוקדמת כך שלא יינזקו בפרישה אצל המבטח החדש, וישמרו זכויותיהם כפי שהיו זכאים להן בקרן מקפת באותו מועד. לפיכך, מה שלא הוקנה על פי הסכמים קודמים היינו פנסיה מוקדמת בגין תקופת הארעיות, לא יכול שיוקנה לעובדים המועברים מכוח הסכם שכל מטרתו אינה אלא להסדיר את המעבר למבטח חלופי. 24. סעיף 7 להסכם 2005 קובע כי ככל שתחול הרעה בזכויות כתוצאה משינויים לרעת העובד הפורש בתקנון הפנסיה, במהלך התקופה שעד לזכאותו לפנסית זקנה, יהיה על הנתבעת לפצות את העובד בגין פגיעה זו. עלינו לקרוא את הסעיף בהקשרו של ההסכם, שעניינו החלפת מבטח - ולא כפרשנותה של התובעת. זו הסיבה שבגינה הוגדר המונח "הרעה" בסעיף זה כ"שינוי לרעה, מכל סיבה שהיא, בסך כל זכויותיו של פורש... לקבלת קצבת זקנה מקרן מקפת...". רוצה לומר - רק הרעה בזכויות קצבת הזקנה מקרן מקפת, ולא בזכויות קצבת הזקנה ממבטחים, כלולות בסעיף דנן. 25. בנספח להסכם 2005 זה נקבע בסעיף 1 כי: "לצורך חישוב תקופת הוותק לתשלום הפנסיה המוקדמת ופנסית הזקנה לפורש מבוטח שהינו עובד לא מועבר... לא תילקח בחשבון התקופה אשר קדמה למועד תחילת עבודתו בחברה ו/או במשרד התקשורת (להלן: "הקבוצה"). כן מוסכם כי שיעור הקצבה לחודש ביטוח בגינו הועברו דמי גמולים לקרן הפנסיה לכל אחד מחברי הקבוצה (מבטחים או מקפת, לפי העניין) אשר תחילתה עם כניסתו לעבודה בחברה ו/או במשרד התקשורת, יחושב על פי לוחות הפנסיה שחלו טרם כניסתו לתוקף של התקנון האחיד (לוחות א - ט)". (ההדגשה הוספה - מ.ש.). טענת התובעת כי מהוראה זו, הנוגעת לעובדים הלא מועברים, יש להסיק את ההיפך בנוגע לעובדים המועברים, אינה מקובלת עלינו. אנו בדעה כי משהסעיף נוגע לזכויותיהם של עובדים לא-מועברים, הרי שאין לגזור ממנו דבר וחצי דבר לעניין זכויותיהם של העובדים המועברים, אשר הוסדר במסגרת מתווה אחר בהסכמים עם הנתבעת. כזכור, העובדים הלא-מועברים בוטחו מבטחים לאורך כל תקופת עבודתם במשרד התקשורת. 26. זאת ועוד, הסעיף האמור עוסק בעובדים ובתקופות עבודה שקדמו לעבודת העובד במשרד התקשורת, למשל במשרד ממשלתי אחר. כך, ייתכן שבעוד שעובדים לא מועברים אינם זכאים להכרה בתקופות עבודה אלה, תיתכן הכרה בתקופת עבודה של עובדים מועברים במשרדי ממשלה אחרים, שעה שכבר היה בידיהם כתב מינוי. על כן הוסף בסעיף סיפא, שעניינו כי אין באמור כדי לפגוע בזכויות העובדים המועברים. מכאן שאין להסיק מסעיף זה דבר לעניין תקופת הארעיות של עובדים מועברים. 27. ביום 28.6.2005 נכרת הסכם קיבוצי מיוחד נוסף (נספח ד' לתצהיר גב' קיטה) המתקן את ההסכם מיום 17.4.2005 ומתאימו להוראות תכניות הביטוח המאושרות של החברה המבטחת החלופית שנבחרה - חברת הראל. 28. ביום 5.12.2006 נחתם הסכם קיבוצי נוסף המסדיר את פרישתם של 975 עובדים קבועים מהנתבעת בתקופה שבין שנת 2006 לשנת 2008 (נספח ה' לתצהיר גב' קיטה). במסגרת ההסכם נקבע ביחס למסלול פרישה של עובדים לא מועברים כי הנתבעת תרכוש עבורם בהתאם להסכם 2005 פנסיה מוקדמת "בגובה סכומם הכולל של אחוזי הפנסיה בתוספת אחוזי הפנסיה הנוספים (להלן: "אחוז פנסיה מצרפי") כשהוא מוכפל במשכורת הקובעת לחישוב פנסיה מוקדמת...." (סעיף 7.3 לנספח 7 להסכם, צורף כנספח ה' לתצהיר גב' קיטה). אנו סבורים כי התובעת אינה יכולה להיתלות בביטוי "סכומם הכולל של אחוזי הפנסיה", ככזה שכוונתו לכלול את שיעור כל אחוזי הפנסיה שנצברו לזכות העובד המועבר עד מועד פרישתו, לרבות אלו שנצברו בפנסיית יסוד במבטחים. נימוק ראשון לכך הוא שהסעיף מסדיר את זכויותיהם של עובדים לא מועברים במסלול פרישה שונה מזה שבמסגרתו פרשה הנתבעת, ואינו עוסק כלל בעובדים המועברים. שנית, הסעיף עצמו מוכפף לאמור בהסכם 2005. אכן, פרשנות הביטוי "סכומם הכולל של אחוזי הפנסיה" אינה חד משמעית אולם בשים לב למכלול המערכת ההסכמית כפי שהבאנו אותה עד כה, אנו סבורים כי הדין הוא עם הנתבעת ופרשנותה בהקשר זה מקובלת עלינו. 29. התובעת ביקשה לבסס טעמיה גם על טענת שוויון ואיסור הפליה. לטענתה, לעובדים אחרים שולמה פנסיה מוקדמת בגין תקופה בה בוטחו במבטחים ואין כל בסיס לנהוג עמה באופן שונה. למעשה, מדובר בטענת נוהג הנסמכת על תצהירו של מר גלנטי, אשר ציין כי: "...הנתבעת נהגה לרכוש עבור כלל העובדים הזכאים לפרוש במסלול פנסיה מוקדמת ואשר לא משכו כספים שהופקדו לזכותם במבטחים בתקופת ארעיות - זכויות פנסיה מוקדמת בגין כל תקופת עבודתם בחברה ו/או במשרד התקשורת, לרבות בגין התקופה בה היו עובדים ארעיים ובוטחו בקרן פנסיה מבטחים". נעיר כי בעדותו ציין מר גלנטי כי הפנסיה בה בוטחה התובעת הינה פנסיה מקיפה, "הנרכשת בדיעבד מיום המעבר לקביעות, ואילך" (עמ' 3 לפרו', ש' 5). אכן, מר גלנטי ציין כי זכויות בגין תקופת הארעיות צורפו באופן אוטומטי לכל עובד. 30. עם זאת, אישר העד כי התקיים הליך של רכישת זכויות פנסיוניות בגין תקופת הארעיות ולפיכך, לא עלה מעדותו כי העובדים אשר לקצבתם צורפה "אוטומטית" תקופת הארעיות לא רכשו אותה בכספם מקרן מקפת. מנגד, עמדה עדותה של גב' קיטה לפיה תקופת הארעיות לא צורפה כנוהג. הנטל להוכחת נוהג מוטל על כתפי הטוען לו. הוכחת נוהג "חייבת להיות חד משמעית וודאית" (דב"ע (ארצי) מח/3-40 דבורה חבקין - גחלת - גמול חיסכון לחינוך בע"מ פד"ע כ' 169 (1988); ע"ע (ארצי) 384/03 יעקב פישהנדלר נ' קואופרטיב הנמל החדש בע"מ, לא פורסם (2006)) ובמרבית הנסיבות, לא ניתן לסומכה על עניינם של עובדים ספורים בלבד. כן נקבע כי: "...להוכחת נוהג אין די בהצגת מספר מקרים. לצורך הוכחת נוהג לתשלום מענק פרישה יש להראות קיומה של שיטה המבוססת על עקרונות אחידים לתשלום המענק החלה על מספר מייצג ורחב של מקרים" (ע"ע (ארצי) 348/99 צים חברת השיט הישראלית - שרעבי, לא פורסם (2003)). בענייננו, אין חולק כי חלק מעובדי הנתבעת מקבלים קצבה בגין תקופת הארעיות במסגרת פרישה מוקדמת. עם זאת, לא הובאה בפנינו כל ראיה מכלי ראשון לכך שגובש נוהג לפיו הנתבעת מקנה זכאות שכזו למי שלא רכש זכויות ממקפת בגין תקופת הארעיות. התובעת לא השכילה להביא ראיה של ממש כי קיים עובד מועבר שקיבל זכויות פנסיוניות בגין תקופת הארעיות, מבלי שרכש אותן מכספו. הנתבעת אישרה כי אמנם רכשה זכויות לתקופת הארעיות עבור 4 עובדים, אולם מדובר בחריג, שנעשה משיקולים ניהוליים ושדווקא הוא מעיד על הכלל, שלגביו לא נהגו בדרך זו. מכאן שאנו טוענים גם את טענת הנוהג. 31. לבסוף נעיר כי במועד שבו הוצעו החלופות לעובדים בין משיכת הכספים ממבטחים, השארתם, או רכישת הזכויות במקפת, שנת 86 לערך (עמ' 11 לפרו', ש' 22), כלל לא עמדה על הפרק שאלת זכותם של העובדים לפנסיה מוקדמת, וזו באה לעולם לראשונה רק בשנת 1997, כעולה מההסכמים הקיבוציים שצורפו על ידי הנתבעת. התובעת גורסת כי יש להסיק מכך שההחלטה לשלול את הזכאות בגין תקופת הארעיות התקבלה בדיעבד, באופן שרירותי, בלא שניתנה לעובדים אפשרות אמיתית לדעת את המשמעות הכוללת של אי ביצוע רכישת השלמת הזכויות. אנו בדעה הפוכה, שכן שעה שבאופן מוסכם קיבלו העובדים על עצמם הסכם הגוזר זכויות לפנסיה מוקדמת מהזכאות לפנסיה בקרן מקפת, הרי שאין בידינו להתערב בתוכנם של הסכמים. מכל מקום, אין מדובר בהחלטה חד-צדדית או שרירותית, משמקורה בהסכמים שנכרתו עם נציגי העובדים. הודעה מוקדמת: 32. כאמור, ועדת חריגים אישרה לתובעת תשלום שני חודשי הודעה מוקדמת כפוף לחתימתה על מסמך לפיו אין לה כל תביעות כנגד הנתבעת. התובעת חתמה על המסמך האמור תוך סיוג תחולתו לעניין טענתה בדבר זכאותה לפנסיה מוקדמת בגין תקופת עבודתה כעובדת ארעית (נספח ה' לכתב התביעה). 33. לטענת התובעת, הנתבעת שללה את חודשי ההודעה המוקדמת שאושרו לה, כצעד ענישתי בגין סירובה לחתום על מסמך היעדר תביעות בלא סייגים. 34. הנתבעת טענה כי ועדת החריגים היתה נכונה לפנים משורת הדין להגדיל את תקופת ההודעה המוקדמת של התובעת כנגד ויתורה על תביעות נוספות ומשהתובעת לא חתמה על כתב ויתור בנוסח המקובל, לא התגבשה זכאותה לקבלת התשלום. 35. אנו בדעה כי אין מדובר בתגובה עונשית, כי אם בשלילת מה שניתן מעל ומעבר לזכויות הקוגנטיות המוקנות לתובעת בשים לב לכך שלא התגבשו התנאים המוקדמים לאישור אותן זכויות של מתן הודעה מוקדמת - סירובה של התובעת לחתום על כתב הויתור בנוסחו. הדבר אף עולה מהודעת הדואר האלקטרוני שצורפה לכתב התביעה (עמ' 2 לנספח ה'). כמו כן, לא הוצגה בפנינו כל ראיה לכך שמדובר בצעד עונשי כטענת התובעת. לפיכך, נדחית התביעה ברכיב זה. לא זו אף זו, אלא שזכותו של מעסיק להתנות הענקתם של תנאי פרישה עודפים שאין הוא מחוייב בהם, בויתור על תביעות, וזכותו של העובד לבחור בין קבלת ההתנייה וויתור על תביעות עתידיות או מיצוי זכות התביעה, ובמקרה זה ויתור על תנאי הפרישה המשופרים. התובעת בחרה לממש את זכותה ולתבוע, ועל כן אין היא זכאית לתקופת הודעה מוקדמת מוגדלת. סוף דבר: 36. התביעה על כל רכיביה נדחית. 37. משבין הצדדים שררה מחלוקת של ממש בדבר פרשנות ההסכמים החלים על הנתבעת לעניין תקופת הארעיות, מצאנו שלא להכביד בהוצאות על התובעת וכל צד יישא בהוצאותיו. ותק בעבודהפנסיה תקציביתפנסיה