קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכאות גבר לדמי לידה: השאלה העומדת להכרעה בהליך זה - האם התובע זכאי לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי. התשתית העובדתית המוסכמת: אשת התובע, גב' מצארוה עאישה ילדה ביום 19.8.08. עיסוקה של אשת התובע הוא חונכת, ובמועדים הרלוונטיים לתביעה עבדה ברשת המתנ"סים. אשת התובע לא עבדה בפועל מיום 30.6.08. בתקופה מיום 1.7.08 שהתה בחל"ת ביוזמת המעסיק. אשת התובע שבה לעבודה ביום 8.10.08. התובע לא עבד בתקופה 8.10.08 עד 27.11.08, ועל פי אישור מעסיקו שהה בתקופה זו בחופשת לידה. ביום 7.4.09 הגישו התובע ואשתו תביעות לתשלום דמי לידה. בטופס התביעה הצהירה אשת התובע כי היא מוותרת על דמי הלידה המגיעים לה בתקופה 8.10.08 עד יום 27.11.08. ביום 28.4.09 אושרה תביעתה של אשת התובע לדמי לידה ואושרו לה דמי לידה לתקופה מיום 1.7.08 עד יום 6.10.08. תביעתו של התובע לדמי לידה נדחתה, בנימוק שחופשת הלידה מומשה במלואה על ידי אשתו של התובע. טענות הצדדים: לטענת התובע, בתקופה 1.7.08 עד יום 19.8.08 הייתה אשת התובע בחופשה ללא תשלום מטעם המעסיק, ולכן יש לראות תקופה זו כתקופת עבודה. בתקופה זו אשת התובע לא עבדה עקב החלטת המעסיק ולא עקב הלידה הצפויה; זכותה של האישה היולדת לבחור את המועד ממנו ישולמו לה דמי לידה, ואין לחייב את אשת התובע לקבל דמי לידה לתקופה שקדמה ליום הלידה; יש לכבד את החלטת התובע ואשתו לחלק ביניהם את נטל הטיפול בתינוק, ולשלם לתובע דמי לידה בעד התקופה בה שהה בחופשת לידה ואשתו שבה לעבודתה; במקרה של ספק, יש לפסוק לפי הפרשנות המיטיבה עם המבוטח. המוסד לביטוח לאומי טען כי לנוכח העובדה שיום העבודה האחרון בפועל של אשת התובע היה יום 30.6.08, יום 1.7.08 הוא "היום הקובע" על פי סעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, ועל פי סעיף 52 לחוק תקופת דמי הלידה מתחילה מהיום הקובע. כך נפסק גם בעניין הורביץ [עב"ל (ארצי) 1227/00 המוסד לביטוח לאומי - הורביץ, מיום 10.10.02]; לעניין זה, אין משמעות לכך שאשת התובע שהתה בחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק. כשם ש"היום הקובע" נקבע כמועד הפיטורים על ידי המעסיק, במקרה של חל"ת "היום הקובע" הוא יום הפסקת העבודה בפועל ויציאה לחל"ת; יתר על כן. אם תתקבל טענת התובע כי "היום הקובע" של אשתו הוא יום 19.8.08 אז שכר עבודתה לצורך חישוב דמי הלידה הוא שלושת החודשים שקדמו ליום זה, דהיינו מאי 2008 עד יולי 2008, ולנוכח העובדה שבחודש יולי 2008 לא שולם לאשת התובע שכר, הבסיס לתשלום דמי לידה יקטן משמעותית, וזאת בניגוד לתכלית תשלום דמי הלידה; לנוכח העובדה, שתקופת דמי הלידה של אשת התובע הייתה מיום 1.7.08 עד יום 6.10.08, במועד בו על פי הנטען יצא התובע לחופשת לידה (8.10.08) מוצתה תקופת הזכאות לדמי לידה של אשת התובע, ולכן התובע אינו זכאי לדמי לידה. דיון והכרעה: פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי מסדיר את ביטוח אמהות, וסימן ג' לאותו פרק מסדיר את הזכות לדמי לידה. בסעיף 48 לחוק המצוי בסימן ג' הוגדר מהו "היום הקובע" לעניין הזכות לתשלום דמי לידה. בסימן זה - "היום הקובע" - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה ..... "יום הלידה המשוער" - היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר. בסעיף 52 לחוק הוגדרה "תקופת דמי הלידה" כמפורט להלן: (א) התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי סעיפים 50 ו- 51 תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע. (ב) הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לעניין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה. לעניין פרשנות סעיף 52 לחוק קבע בית הדין הארצי בעניין הורביץ [עב"ל (ארצי) 1227/00 המוסד לביטוח לאומי - הורביץ, מיום 10.10.02] כך: על פי אותו סעיף, תקופת הזכאות לדמי לידה נחלקת לשניים: התקופה שלפני הלידה - המחצית הראשונה, והתקופה שלאחר הלידה - המחצית השנייה. אם "היום הקובע" דהיינו - "היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהיריון" קודם לתקופת המחצית הראשונה של הזכאות לדמי לידה, דהיינו קודם לששת השבועות שלפני יום הלידה - תקופת הזכאות לדמי לידה תקום החל משישה שבועות לפני הלידה. אולם, אם "היום הקובע" נוצר בתקופת המחצית הראשונה של הזכאות לדמי לידה או ביום הלידה - תקום הזכאות לדמי לידה החל מהיום הקובע. "היום הקובע" אם כך, להבדיל מהיום בו בוחרת העובדת לצאת לחופשת לידה - אינו ניתן לבחירה, אין הוא אותו יום בהכרח בו בוחרת העובדת לצאת לחופשת לידה והוא נקבע למועד יחיד על פי הוראות החוק האמור. ... סיבת הפסקת העבודה - אינה רלבנטית להגדרת "היום הקובע", ולכן מעביד שפיטר עובדת בהריון מסיבה מוצדקת בתקופת ששת השבועות שלפני הלידה; יום הפיטורים לגביה יהא היום הקובע. ... זכות הבחירה של יום הפסקת העבודה על פי חוק עבודת נשים, קמה אך ורק לעובדת שאמורה הייתה לעבוד אצל מעבידה עד ליום הלידה והיא בחרה לצאת לחופשת לידה במהלך ששת השבועות שלפני יום הלידה. לאור האמור, עובדת שעבודתה הופסקה לפני כן, לא נשללה הימנה זכות הבחירה של מועד הפסקת עבודתה, באשר זכות זו כלל לא קמה לה מלכתחילה. אם "היום הקובע" חל במשך ששת השבועות שקדמו ליום הלידה, אזי אפשר שהוא יהא באותו המועד בו בחרה העובדת לצאת לחופשת לידה. תקופת הזכאות לדמי לידה על פי סעיף 52(א) לחוק נמנית: החל מששה שבועות לפני יום הלידה ככל ש"היום הקובע" קדם לאותם שישה שבועות; ו"מהיום הקובע" - ככל שהוא חל בין ששת השבועות שלפני הלידה ויום הלידה". (הדגשה הוספה) . אציין, כי מאז מתן פסק הדין בעניין הורביץ הוארכה חופשת הלידה כך שהיא בת פרק זמן בן 14 שבועות, ולכן בכל מקום בו נאמר בפסק הדין "ששת השבועות שקדמו ליום הלידה" על פי הוראות החוק כיום יש לקרוא "שבעת השבועות שקדמו ליום הלידה". יישום הפסיקה בעניין הורביץ על המקרה הנדון מביא לתוצאה חד משמעית לפיה תקופת דמי הלידה של אשת התובע החלה ביום 1.7.2008, היום בו חדלה לעבוד בפועל בעת שהייתה בהריון. זאת, למרות שיציאתה לחופשה ללא תשלום נכפתה עליה על ידי המעסיק, וכעולה מתביעתה לדמי לידה היא בחרה לצאת לחופשת לידה החל מיום הלידה - 19.8.08 - ולא מיום 1.7.08. זאת, מנימוקים אלה: בעניין הורביץ נקבע כי אין לעובדת זכות לבחור את "היום הקובע" והוא נקבע בחוק כיום שבו הפסיקה לעבוד בהיותה הריון שנסתיים בלידה, וזאת ללא תלות בסיבה להפסקת עבודתה, ואם הפסקת העבודה הייתה מרצונה אם לאו; בעניין הורביץ נקבע כי זכות הבחירה של יום הפסקת העבודה על פי חוק עבודת נשים קמה אך ורק לעובדת שאמורה הייתה לעבוד אצל מעבידה עד ליום הלידה והיא בחרה לצאת לחופשת לידה במהלך ששת השבועות שלפני יום הלידה. בעניין הורביץ נקבע כי אם "היום הקובע" חל בתקופת שבעת השבועות שקדמו ליום הלידה תקום הזכאות לדמי לידה החל מ"היום הקובע", ותקופת דמי הלידה תחל ב"יום הקובע". לא נעלם מעיניי כי במקרה הנדון שבה אשת התובע לעבודתה ביום 8.10.08, בעוד שבעניין הורביץ בת הזוג לא שבה לעבודתה במועד הנטען בו יצא בן הזוג לחופשת לידה. אולם, למרות שוני זה אין מנוס מלדחות את התביעה, לנוכח הוראות החוק והפרשנות שניתנה לו בעניין הורביץ. אוסיף, כי לדעתי יש מקום לשקול אם בנסיבות הדומות למקרה הנדון אין מקום לאפשר למבוטחת לבחור את מועד צאתה לחופשת לידה בין מועד הפסקת עבודתה בפועל לבין יום הלידה, במיוחד באותם מקרים בהם הפסקת עבודתה לפני יום הלידה נכפתה עליה כנגד רצונה. לטעמי, הקביעה כי גם במקרה כזה תקופת דמי הלידה תחל ב"יום הקובע" פוגעת בתכלית החוק - לאפשר לתינוק לקבל לאחר היוולדו את טיפולה של האם - שכן במצב דברים זה עשויה האם היולדת לשוב לעבודתה לאחר שמלאו לתינוק שבעה שבועות בלבד עקב אילוצים כלכליים ואי תשלום דמי לידה לאחר תום שבעה שבועות מיום הלידה. כמו כן, כבמקרה הנדון, קביעה זו פוגעת בזכותם של בני הזוג לחלק ביניהם כרצונם את חופשת הלידה על פי בחירתם ומונעת מאב את זכותו לצאת לחופשת לידה ולטפל בתינוק, ככל שהאם שבה לעבודתה לאחר שבעה שבועות מיום הלידה. אולם לנוכח הוראות החוק כפי שפורשו בעניין הורביץ, שינוי זה יכול להיעשות בחקיקה או בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה בלבד. בהתייחס לטענת המוסד כי ככל שתתקבל התביעה יקטן הבסיס לתשלום דמי הלידה אוסיף כי אין הדבר כך, וזאת לאור הוראת תקנה 2(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (אמהות) תשי"ד - 1954, הקובעת את אופן חישוב שכר העבודה הרגיל במקרה בו לא שולם למבוטחת מלוא השכר ברבע השנה שקדם ליום הקובע. לכן, חישוב דמי הלידה אינו מהווה טעם לדחיית התביעה. סוף דבר: לנוכח הוראות החוק ופסק הדין בעניין הורביץ אין מנוס מלדחות את התביעה, ללא צו להוצאות. זכות ערעור: כל צד רשאי להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לו פסק הדין. לידהדמי לידהביטוח לאומי