קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חישוב שטח הבית לצורכי הבטחת הכנסה: 1. התובע זכאי לגמלת הבטחת הכנסה. 2. במכתבו מיום 1/6/10, הודיע הנתבע לתובע כי הנתבע החליט להביא לייחס שווי של 118,000 ₪ לנכס שהוא "חצר עודפת" בבית התובע. לפיכך, החליט הנתבע להפחית סך של 787 ₪ מגמלת הבטחת ההכנסה שהתובע זכאי לה מדי חודש. התובענה שבפנינו הוגשה כנגד החלטתו האמורה של הנתבע. 3. בהחלטה מיום 22/12/10 התבקש הנתבע להודיע כיצד הגיע למסקנה שלתובע יש "חצר עודפת" שיש לראותה כנכס שבגינו נכון לזקוף הכנסה ומה היו השיקולים שהובאו בחשבון כשהנתבע החליט שמדובר "בחצר עודפת". 4. בתגובה, הגיש הנתבע, בהודעה מיום 4/1/11 תעודת עובד ציבור אליה צורפה גם תעודת שומה מטעם הנתבע. 5. בהחלטה מיום 4/1/11 נאמר שיש סיכוי רב שאין בין הצדדים מחלוקת עובדתית כלשהי וכי אם עד ליום 18/1/11 לא יודיע מי מהצדדים שהוא מתנגד לכך - תועבר התובענה למתן פסק דין על סמך החומר שבתיק, תוך שהצדדים יוכלו להשלים בכתב את טיעוניהם. הנתבע הודיע שהוא אינו מסכים להתדיין בדרך שהוצעה בהחלטה מיום 4/1/11, אלא הוא מבקש לשמוע עדויות. לפיכך, נקבע התיק לישיבת הוכחות. למרות זאת, בפתח הישיבה שנועדה להוכחות, התברר (כפי שהיה צפוי מראש), שאין בין הצדדים מחלוקת עובדתית. לפיכך, לא נשמעו עדויות. ב"כ הצדדים הסכימו שהנתבע יגיש מסמך נוסף, וכי לאחר מכן - יוגשו סיכומים בכתב. כך, אכן נהגו באי כחם של הצדדים. אלה העובדות 6. התובע, נשוי ואב ל-3 ילדים מתגורר עם משפחתו בביתו בכפר ריינה. 7. להוריו של התובע היתה קרקע בשטח של 4,822 מ"ר, חלקה 8 בגוש 17526. שטח זה ניתן במתנה לתובע ולארבעת אחיו, וזאת - בלא חלוקה של השטח לחלקות משנה, אלא באופן של שיתוף בעלות במקרקעין. חלקו של התובע בבעלות המשותפת הוא 781/4822 מהבעלות. בפועל, נחלק השימוש בקרקע בין האחים שקיבלו את השטח. התובע ואחיו תאופיק (שגם חלקו בבעלות הוא 781/4822), משתמשים - כל אחד - במגרש בשטח 781 מ"ר, שעליו בנוי בית המגורים הדו-משפחתי שלהם. התובע מתגורר עם משפחתו הגרעינית ביחידה אחת של הבית הדו-משפחתי, אשר בנויה על מגרש בשטח (ברוטו) של 781 מ"ר. אחיו של התובע, תאופיק, מתגורר ביחידה השניה של הבית הדו-משפחתי. לאחר ניכוי השטח המיועד לצרכי ציבור, שטחו של המגרש שהתובע משתמש בו הוא - 757 מ"ר. 8. על האזור שבו מתגורר התובע חלה תוכנית מפורטת ג/5507 (שתיקרא להלן: "התב"ע"). אין חולק כי ביתו של התובע מצוי בחלק האזור שמוגדר בתב"ע כאזור "מגורים א'", אשר לפי סעיף 13.1א לתב"ע משמש לבתי מגורים. נביא כאן מספר הוראות מהתב"ע: בסעיף 11.2 לתב"ע נאמר: "א. מותר להקים בנין אחד בלבד על כל מגרש באזור מגורים. ב. על אף האמור בסעיף 2(א) דלעיל, יהיה מותר להקים על המגרש מבני עזר נפרדים נוסף למבנה המגורים באישור הועדה המקומית.". בסעיף 11.4 לתב"ע נאמר כך: "שטח מינימלי למגרש בניה, אחוז בניה מקסימלי, מרווחים וקוי בניה במקומות שאינם מסומנית בתשריט ... יהיו בהתאם לטבלה המצורפת לתכנית זו.". הטבלה הובאה בסעיף 19 לתב"ע. לגבי אזור מגורים א' נכתוב בטבלה, בין השאר, ההוראות הבאות: - גודל מגרש מינימלי הוא: "400 מטר או כפי שקיים". - אחוז הבניה המקסימלי הוא 36% בקומה למגורים ועד 6% בקומת קרקע למבני עזר או משק חקלאי, למעט המקלט. בסעיף 18ג' לתב"ע נאמר, בין השאר, כך: "... בשטח מגורים א' לא תותר חלוקת משנה לחלקות קטנות מ-400 מ"ר. ...". בסעיף 19.1 לתב"ע נאמר: "באזור מגורים לא תותר הקמת בנין שני נפרד על אותו מגרש למעט מבנה עזר או מבנה משק.". יש בתב"ע מספר הוראות לגבי בניינים שנבנו כדין בטרם אישור התב"ע. כך למשל, סעיף 20 לתב"ע מכשיר בניינים כאלה שנבנו בקו בנין קטן ממה שנקבע בתב"ע הנוכחית. סעיף 12.3 לתב"ע קובע כי בבניינים קיימים כאלה, שנבנו בקו בנין קטן ממה שנקבע בתב"ע הנוכחית, יהיה ניתן לאשר גם בניית קומות נוספות באותו קו בנין. הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה אל מול זקיפת הכנסה בשל נכסים 9. סעיף 5(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (שייקרא להלן: "החוק" או "חוק הבטחת הכנסה"), קובע את שיעור גמלת הבטחת ההכנסה לזכאי, בהתאם למצבו המשפחתי של הזכאי ובהתאם לעילת הזכאות. 10. סעיף 5(ב) לחוק קובע כי זכאי לגמלה שיש לו הכנסה, לא יקבל את מלוא שיעור הגמלה שהוא זכאי לה, אלא רק את ההפרש בין שיעור הגמלה שהיה זכאי לה לולא הכנסתו - לבין הכנסתו. 11. סעיף 9(א)(4) לחוק קובע כי בגדר "הכנסה" יש לראות גם סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת הכנסה מאותו נכס. בסעיף 9(ג) לחוק, נאמר: "לענין סעיף זה, 'נכס' - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון, ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח. ...". 12. סעיף 9(ב)(1) לחוק מסמיך את שר העבודה והרווחה לקבוע בתקנות כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס. שר העבודה והרווחה אכן השתמש בסמכות שהוקנתה לו מכח סעיף 9(ב)(1) לחוק, והתקין בתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982 (שתיקראנה להלן: "התקנות"), כללים בדבר סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה. בתקנה 10 לתקנות, נקבע - בין השאר - כאמור להלן: "(א) כהכנסה חדשית מנכס יראו סכום השווה ל-8% משוויו מחולק ב-12 אף אם אין מופקת ממנו הכנסה, או את סכום ההכנסה החדשית המופקת ממנו בפועל - לפי הסכום הגבוה יותר. (ב) שווי הנכס לענין תקנת-משנה (א) ייקבע בהתאם לשומה או לקביעה האחרונה שנעשתה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או בהתאם להערכה של שמאי מוסמך, ובמיטלטלין - גם לפי הצהרת התובע בכתב, הנתמכת בתעודות עם פירוט הנתונים הדרושים לקביעת השווי - הכל לפי בחירת המוסד לביטוח לאומי.". יישום ההוראות בעניינו של התובע 13. מהאמור לעיל עולה שהתשובה לשאלה אם נכון לקזז מגמלת הבטחת ההכנסה של התובע סכומים בשל השווי של "החצר העודפת" תלויה בשאלה אם יראו את אותה "חצר עודפת", כחלק מה"נכסים" של התובע. בהתאם לסעיף 9(ג) לחוק יש לראות כל זכות או טובת הנאה כ"נכס" אך זאת למעט "מקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח". כלומר, אם יתברר ש"החצר העודפת" היא חלק ממקרקעי המגורים של התובע, אזי אין מדובר ב"נכס" שיש להביא בחשבון הכנסה העשויה לצמוח ממנו. 14. לכאורה, על פי דיני הקנין, אין מקום להיזקק לטענת הנתבע בדבר ראיית "החצר העודפת" כנכס נפרד מדירת המגורים של התובע. מדובר בנכס אחד, הרשום כיחידה אחת, ולא ניתן להפריד את דירת המגורים עצמה מהחצר שסביבה, אשר היא חלק מאותו נכס. אולם, ייתכן שהדברים אינם כה פשוטים. כאשר בוחנים את שאלת הבעלות ב"נכס" לצורך חוק הבטחת הכנסה, יש להביא בחשבון שיקולים אחרים מאלה הנשקלים כאשר בוחנים את שאלת הבעלות לפי דיני הקנין. כך לדוגמא, בעב"ל 1133/00 המוסד לביטוח לאומי - נימר (פס"ד מיום 14/4/02), אמר בית הדין הארצי לעבודה, בין השאר, כך: "שאלת המפתח לדיוננו היא כיצד יש לייחס 'נכס' למבקש גמלה. האם, לצורך חוק הבטחת הכנסה יש לבחון את זכאותו של מבקש הגמלה לפי הבעלות שלו בנכס או שמא ניתן לייחס למבקש 'נכס' גם בנסיבות אחרות בהן אין לו בעלות בנכס. פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין זה נקטה גישה מעשית ומציאותית. בתי הדין קבעו כי, לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה אין לבחון רק את זכות הבעלות הרשומה לפי חוק המקרקעין, אף שלרישום יש משקל ראייתי ... אכן, פסיקת בית הדין מפרשת את הוראת חוק הבטחת הכנסה לפי תכליתו כחוק סוציאלי הבא להעניק תמיכה מקופת הציבור למי שבאמת ובתמים זקוק לכך ולא למי שהוא בפועל בעל רכוש - מקרקעין או מטלטלין לסוגיהם, אף אם הרכוש אינו רשום בשמו כדת וכדין.". 15. על כן, עלינו לבחון אם נכון לראות חלק של 357 מ"ר מהחצר שסביב בית המגורים של התובע, כחלק מדירת המגורים, או אם לראות חלק זה כ"נכס" נפרד מדירת המגורים, על פי השיקולים המתאימים לצורך חוק הבטחת הכנסה. 16. אנו סבורים שבנסיבות עניינו של התובע, וככל הנוגע לכל המגרש שעליו בנויה דירתו (בשטח ברוטו של 781 מ"ר, ושטח נטו של 757 מ"ר), יש ליישם את ההלכה הותיקה שנפסקה בדב"ע מג/04-162 דהן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 351. בית הדין הארצי לעבודה קבע שם כך: "... את תקנה 10 יש לפרש כאילו נאמר בתקנה: 'כהכנסה חודשית מנכס יראו סכום השווה..... אף אם אין מופקת ממנו הכנסה, ובלבד שיש ביכולתו של בעל הנכס להפיק את ההכנסה'. פירוש זה מתיישב עם המגמה והמטרות שהציב לעצמו המחוקק בחוק הבטחת הכנסה." (שם, 354). אנו מודעים לכך שאין מחילים הלכה זו בכל ענין. לעתים - גם כאשר אין יכולת מעשית להפקת הכנסה, נכון לראות בעלות על "נכס" כנכס שעשוי להפיק הכנסה. אך - לדעתנו - המקרה של התובע מתאים בדיוק ליישומה של ההלכה האמורה, בנוגע ל-357 מ"ר מחצרו. 17. החלטת הנתבע לראות בשטח שגודלו 357 מ"ר כחצר עודפת שיכולה להיחשב כנכס שממנו ניתן להפיק הכנסה אינה מתיישבת עם התב"ע. כאמור לעיל, על פי הוראות התב"ע, לא ניתן לבנות על מגרש אחד יותר מאשר בנין אחד. לא ניתן לראות את השטח של 781 מ"ר (כשטח שניתן לפיצול לשני מגרשים), מאחר שהשטח המזערי של מגרש לבניה הוא שטח של 400 מ"ר. אמנם נכון שבתב"ע כתוב גם "או כפי שקיים", אך לפי מה שעולה ברורות מהתב"ע, מה "שקיים" לפי התב"ע הוא מצב פיזי בשטח כפי שהיה עוד לפני החלת הוראות התב"ע הנוכחית (השוו - סעיפים 12.3 ו-20 לתב"ע). כלומר; אם בטרם החלת התב"ע חולקה חלקה למגרשים הקטנים משטח של 400 מ"ר, הרי שהחלת התב"ע לא תמנע בניה באותו מגרש, שכן שטח מגרש לבניה יכול להיות קטן מ-400 מ"ר אם זה "כפי שקיים". בעניינו של התובע, מגרשו מצוי בשטח שכבר חולק פיזית למגרש בשטח (ברוטו) של 781 מ"ר. אין מדובר במצב "קיים" של מגרש לבניה על שטח הקטן מ-400 מ"ר. אם התובע היה מגיש כעת, תוכנית חלוקה לשם חלוקת מגרשו לשני מגרשים, היתה תוכנית זו חייבת להידחות על פי הוראות התב"ע שלפיהן, כאמור, יש צורך בשטח מזערי של 400 מ"ר, לשם מגרש לבניה למגורים. יוצא איפוא שאילו היה רוצה התובע לבנות על שטח החצר העודפת מבנה כדי שיוכל להפיק ממנו הכנסה, הוא לא היה יכול לקבל היתר בניה לכך. מדובר בחלק אינטגרלי מחלקת המגורים של התובע, חלק שככלל - לפי האמור בסעיף 9(ג) לחוק - אינו אמור להיות מובא בחשבון כ"נכס" שנכון לחשב הכנסה שניתן להפיק ממנו. לתובע אין אפשרות מעשית לעשות שימוש נפרד ממגורי משפחתו שממנו הוא יוכל להפיק הכנסה כלשהי. 18. בנוסף, העובדה שהעובדה שהמחוקק ראה את דירת המגורים (בלא התייחסות לשווי הדירה עצמה) כנכס אשר אינו נחשב "נכס" לצורך סעיף 9(ג) לחוק, מלמדת שהמחוקק סבר שדירות המגורים אמורות להיות "מחוץ למשחק" של ההתחשבנות לצורך חוק הבטחת הכנסה. הטעם הסביר לכך הוא כדי שמי שנקלע למצוקה כלכלית זמנית, לא יידרש למכור את דירת המגורים שלו כדי שיוכל להיות זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, וזאת - בין אם מדובר בדירה צנועה ודלה, ובין אם מדובר בחווילת פאר. ניתן אולי לחלוק על ההגיון של המחוקק בענין זה, אך זו הוראתו המפורשת; דירת המגורים, אינה נחשבת "נכס" לצורך סעיף 9(ג) לחוק. בדרך כלל לבתים צמודי קרקע יש חצר מסביב, אזי גם החצר היא חלק מדירת המגורים. לדעתנו, לא ניתן לקבוע כלל כי דווקא עד 400 מ"ר זו חצר שהיא חלק מדירת המגורים ודווקא שטח עודף על כך הוא "נכס" שאינו אמור להיחשב כחלק מדירת המגורים. 19. לכן, לדעתנו, הנתבע שגה עת הביא בחשבון שטח של 357 מ"ר מהחצר שמסביב לדירת התובע כאילו הוא "נכס" לצורך החוק. כל החצר האמורה, היא חלק מדירת המגורים של התובע, כך שבהתאם לסעיף 9(ג) לחוק - היא אינה בבחינת "נכס". לסיכום 20. בשל המוסבר לעיל, אנו מקבלים את התביעה ומצהירים כי הנתבע אינו רשאי לקזז מגמלת הבטחת ההכנסה של התובע, הכנסה בשל זקיפת הכנסה מ"החצר העודפת" שהנתבע סבר שיש לתובע סביב ביתו. 21. על הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 3,480 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/11/11, אם לא ישולם לפני כן. 22. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו. הבטחת הכנסהחישוב שטח