חשיפת בונוסים לעובדים - תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חשיפת בונוסים לעובדים: השופטת סיגל דוידוב-מוטולה 1. בפנינו ערעור, לאחר קבלת רשות, על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ ונציגת הציבור גב' הדסה שליסל; עב' 10565/09), אשר דן בערעור על החלטת רשמת בית הדין והורה על גילוי מסמכים בהתאם לדרישת המשיב. תמצית הרקע העובדתי 2. המנוחה הועסקה על ידי המערערת - טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן - טבע) - החל מיום 1.6.2002 ועד ליום 30.4.2009. בשנים הראשונות להעסקתה כיהנה כעוזרת מנכ"ל טבע, והחל מחודש מרץ 2005 - כמנהלת הידע. 3. בתביעה שהגישה לבית הדין האזורי בתל אביב תבעה המנוחה מענקים שנתיים בשיעור מינימאלי של שתי משכורות לשנה, וכן אופציות בשיעור מינימאלי של 20,000 לכל שנת עבודה בכל תקופת עבודתה, או שיעורים גבוהים יותר ככל שיסתבר כי "בכירים בטבע" קיבלו מענקים ואופציות בשיעורים גבוהים יותר. התביעה מסתמכת, בעיקרה, על הסכם העבודה האישי של המנוחה, אשר הוראותיו הרלוונטיות הן כדלקמן: "מענק (בונוס): תהיי זכאית לקבל מענק (בונוס) שנתי אם החברה תחליט לתת מענק כנ"ל לעובדיה הבכירים, בכפוף לקריטריונים שייקבעו לעניין זה ולהחלטת הממונה" (סעיף 5א'). "אופציות: תהיי זכאית להשתתף בתוכנית אופציות לרכישת מניות החברה במסגרת תוכניות אופציות שתונהגנה (אם תונהגנה) בחברה לעובדים בכירים. זכאותך לאופציות, כמות האופציות ותנאיהן יהיו כפופים לשיקול דעת מנכ"ל החברה ולקבלת כל אישור להקצאה הנדרש עפ"י דין" (סעיף 6). טבע כפרה, בכתב הגנתה, בזכאות המנוחה למענקים או אופציות מעבר לאלה שניתנו לה בפועל, וטענה כי הענקתם כפופה לשיקול דעת ואין זכות קנויה כלשהי לקבלתם. 4. המנוחה הגישה בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, במסגרתה ביקשה כדלקמן: "א. להורות לנתבעת לאפשר לתובעת לעיין באותם נתונים ומסמכים מתוך הנתונים והמסמכים הנזכרים בסעיף 2.18 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת..., הנוגעים לאופציות שניתנו לעובדים בכירים, תוך השחרת שמות העובדים הבכירים, תפקידם וכל פרט מזהה אחר אודותם, למעט לגבי היועץ המשפטי והמבקר הפנימי... (בסעיף 2.18 האמור ציינה טבע כי ברשותה "נתונים לגבי חלוקת אופציות לעובדי הנתבעת בתקופת עבודתה של התובעת - המסמכים חסויים מחמת הגנת הפרטיות" - ס.ד.מ); ב. להורות לנתבעת לאפשר לתובעת לעיין במסמכים ונתונים אודות מספר המשכורות שניתנו כמענקים שנתיים לעובדיה הבכירים של הנתבעת בתקופת עבודתה של התובעת, תוך השחרת שמות העובדים הבכירים, תפקידם וכל פרט מזהה אחר אודותם, למעט לגבי היועץ המשפטי והמבקר הפנימי...; ג. להורות לנתבעת לאפשר לתובעת לעיין בפרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון הנוגעים לחלוקת אופציות ומענקים לעובדים בכירים בתקופת עבודתה של התובעת ובכל מסמך העוסק בקריטריונים שנקבעו לעניינים אלו; ד. להורות לנתבעת לאפשר לתובעת לעיין בתיק האישי שניהלה הנתבעת אודותיה. ה. להורות לנתבעת להשיב על השאלון המצורף לבקשה זו...". 5. במאמר מוסגר יצוין כי בכתב תביעתה פירטה המנוחה כי בטבע שלוש רמות ניהול - "הנהלת ליבה" בה חברים שבעת העובדים הבכירים ביותר; "הנהלת מטה" בה חברים כ - 20 עובדים בכירים (כולל שבעת החברים ב"הנהלת הליבה") הכפופים ישירות למנכ"ל טבע; ו"הנהלת עסקים" - המונה מאות מנהלים בכירים שאינם כפופים ישירות למנכ"ל טבע אלא לאחד הסמנכ"לים שבהנהלת המטה. בבקשת גילוי המסמכים לא פירטה המנוחה האם הינה עותרת לגילוי נתונים בהתייחס לכל רמות הניהול או חלקן - למעט בקשתה הספציפית בהתייחס ליועץ המשפטי ולמבקר הפנים, המהווים חלק מ"הנהלת המטה". 6. הרשמת (כתוארה אז) דגית ויסמן דחתה את בקשת גילוי המסמכים שהגישה המנוחה בחלקה המכריע, מהנימוקים הבאים: "הבקשה לגילוי פרטים לגבי אופציות או בונוסים שהוענקו לעובדים, נדחית. בחוזה העבודה של התובעת (נספח ג'2 לתביעה) נקבע בסעיפים 5 ו - 6 כי מענק ואופציות כפופים ל"קריטריונים שיקבעו בעניין זה ולהחלטת הממונה" (מענק) ול"שיקול דעת מנכ"ל החברה..." (אופציות). כלומר, אין הצמדה מלאה בין תנאי עובדיה הבכירים של הנתבעת ובין תנאי העבודה של התובעת. בהתחשב בכך שמדובר גם בנתונים הנוגעים להשתכרותם של צדדים שלישיים להליך, אין מקום להעתר לבקשה. נימוקים אלה נכונים גם לדרישה לגלות פרו' ישיבות דירקטוריון שאינן עוסקות בתנאי העסקת התובעת. תיקה האישי של התובעת אצל הנתבעת יגולה תוך 21 יום. לא מצאתי טעם מיוחד ליתן צו לשאלון..." (החלטה מיום 21.10.2009; להלן - החלטת הרשמת). 7. על החלטת הרשמת הוגש ערעור - אשר נדון בפסק הדין מושא הערעור שבפנינו. בית הדין האזורי החליט לקבל את הערעור (פסק דין מיום 17.8.2010) מהטעמים הבאים: "המערערת בכתב תביעתה טענה כי זכאותה הייתה כפופה לא רק לשיקול דעת מנהליה אלא גם לזכאותם של מנהלים בכירים במשיבה. על כן, כל מסמך אשר יש בו כדי להוכיח את טענות המערערת בנוגע לזכאותם של מנהלים בכירים במשיבה הינו רלוונטי. קביעת המשיבה לפיה שיקול דעת מנהלי המשיבה ושיקול דעתם בלבד הוא אשר הקנה את הזכאות למענקים ולאופציות, אינה אלא עמדת המשיבה בלבד בשלב זה. בסופו של יום, ייתכן ויקבע בית הדין כי המערערת לא הייתה עובדת בכירה וכי די היה בקביעה כי למנכ"ל המשיבה היה שיקול דעת שלא לשלם למערערת מענקים ואופציות. אלא שההכרעה בפלוגתאות אלו טרם נפלה... בשלב הדיוני בו אנו נמצאים כל שעלינו להכריע הינו האם יש רלוונטיות למסמכים אשר גילוים מתבקש על ידי המערערת אם לאו... כמפורט לעיל, סבורות אנו כי המסמכים המעידים על תשלום מענקים ואופציות לבכירי המשיבה רלוונטיים... המערערת לא ביקשה לדעת את פרטי העובדים ואת תפקידיהם, למעט היועץ המשפטי והמבקר הפנימי וביקשה כי פרטי יתר העובדים יוסתרו. עובדה זו כשלעצמה היה בה כדי לנטרל כל פוטנציאל לפגיעה ממשית בפרטיות עובדי המשיבה ומנגד היה בכך כדי לשרת את חקר האמת...". 8. בית הדין קיבל לפיכך את הערעור במלואו (למעט בהתייחס לשאלון), והורה לטבע להמציא למשיב את המסמכים הבאים: "מסמכים בהם מפורטים נתונים הנוגעים לאופציות ומענקים ששולמו לעובדים בכירים במשיבה"; "פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון שעסקו בחלוקת אופציות ומענקים וכל מסמך העוסק בקריטריונים שנקבעו לעניין זה"; ו"תיקה האישי של המערערת". על חלקה הראשון של הכרעה זו - בהתייחס ל"מסמכים בהם מפורטים נתונים הנוגעים לאופציות ומענקים ששולמו לעובדים בכירים במשיבה" - הוגשה בקשת רשות הערעור, אשר התקבלה ומכאן הערעור שבפנינו. 9. להשלמת התמונה העובדתית יצוין כי על בסיס פסק דינו של בית הדין האזורי, ועוד טרם הדיון בערעור, מסרה טבע לבאי-כוח המשיב ביום 10.11.2010 ריכוז נתונים בדבר הענקת אופציות ומענקים לעובדיה הבכירים (ללא פירוט שמי) הנמנים על דרג "הנהלת העסקים", בהתייחס לשנים 2002 - 2008 (ביחס לאופציות) ו - 2004 - 2008 (ביחס למענקים). לריכוז נלווה תצהיר של מנהלת השכר וההטבות בטבע, בו אישרה את אמיתות הנתונים. ביום 8.12.2010 ניתנה החלטה נוספת של בית הדין האזורי בעניין גילוי המסמכים, לפיה "סוגי המסמכים אשר נכתבו בפסק הדין מיום 17.8.10 נכתבו בתמציתיות ולצורך פסק הדין, המבקשת תמסור את המסמכים על פי הפירוט בבקשה לגילוי מסמכים ובהתאם לנוסחה" - כאשר בהתחשב בבקשת רשות הערעור יופקדו המסמכים במזכירות בית הדין. בהתאם להחלטה זו, הפקידה טבע במזכירות בית הדין האזורי שני תקליטורי מחשב מקודדים עליהם צרובים נתונים בדבר אופציות ובונוסים שחילקה לעובדיה - האחד ביחס להנהלת המטה והשני ביחס להנהלת העסקים. טענות הצדדים 10. טבע טוענת כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים למחלוקות מושא ההליך - ודאי ברמה של "זיקה ברורה" כנדרש בפסיקה - ולכן אין לחייבה לגלותם, ואין לראות בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה משום הודאה בהיותם רלוונטיים. טבע מדגישה כי עילת התביעה הינה חוזית בלבד, כאשר "רק אם ייקבע כי החוזה האישי מגלם התחייבות של המערערת להעניק למנוחה אופציות ומענקים בסכום/ שיעור זהה או דומה לאלה הניתנים לעובד אחר, כי אז עשויה להיות רלוונטיות לנתונים בדבר מענקים ואופציות לאותו עובד". טבע סבורה עוד כי המנוחה לא נמנתה על "הנהלת המטה" וממילא אין רלוונטיות לנתונים המתייחסים לעובדים הכלולים בדרג ניהולי זה. במהלך הדיון הצהיר בא-כוחה של טבע כי "מי שנמנים על הנהלת המטה קיבלו בסך הכול, בממוצע, במשך השנים הרלוונטיות יותר אופציות ויותר בונוסים" מהמנוחה - וטען כי המשיב רשאי להסתמך על הצהרה זו ואין צורך כי ייחשף לשיעורם המדויק של המענקים או האופציות. 11. לחלופין ובנוסף טוענת טבע, כי המסמכים המבוקשים מהווים את "כל מערך תשלומי הבונוסים והקצאת האופציות הפרטנית לעובדי טבע הבכירים במשך תקופה של 7 שנים", כאשר מידע זה הינו בגדר "סוד מסחרי או לחלופין סוד ארגוני של טבע, שחשיפתו לרבות תוך חיסוי שמות העובדים תגרום נזק כבד לטבע, למערך התגמול שלה, לתחרותיות שלה ולאפשרות שלה לשמר את עובדיה בהם השקיעה משאבים רבים". טבע סבורה לפיכך כי יש לה "אינטרס לגיטימי שלא לגלות מידע זה", לרבות בשל הפגיעה בפרטיות הנובעת מכך כלפי העובדים שנתוניהם מבוקשים - בכלל, ובהתייחס ליועץ המשפטי ומבקר הפנים בפרט. עוד נטען כי ההחלטה כפי שניתנה, לרבות לאחר הבהרתה ביום 8.12.2010, הינה "עמומה וטעונה פרשנויות לרוב". 12. המשיב תומך בפסק דינו של בית הדין האזורי, מטעמיו, ומדגיש כי נקודת המוצא הינה של "גילוי מירבי ורחב ככל האפשר" וכי רלוונטיות נבחנת לפי "מידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים". המשיב סבור כי אי היענות לבקשת הגילוי כמוה כקביעה, כבר בשלב מוקדם זה, כי שיקול דעתה של טבע בכל הנוגע להענקת המענקים והאופציות הינו "מוחלט ובבחינת "סוף פסוק" ואפילו יהא שיקול דעתה קפריזי ושרירותי". המשיב מוסיף כי השאלה העובדתית כמה מענקים ואופציות קיבלו עובדיה הבכירים האחרים של טבע חיונית לצורך הכרעה בשאלה האם שיקול הדעת של טבע הופעל כהלכה. לגישתו, המנוחה נמנתה על "הנהלת המטה" ואם יש מחלוקת בקשר לכך - יש לאפשר לו נתונים הן לגבי דרג "הנהלת המטה" והן לגבי "הנהלת העסקים". 13. המשיב טוען עוד כי פגיעה בפרטיות אינה מקימה, לפי הפסיקה, טענת חיסיון וניתן לבצע איזון ראוי בין האינטרסים המתנגשים, ולמנוע פגיעה מיותרת בצדדים שלישיים, על ידי השמטת פרטים מזהים. המשיב הדגיש כי הוא מוכן לנקוט שורה של אמצעים על מנת להבטיח הגנה על פרטיות העובדים - לרבות הסתפקות בריכוז נתונים בלבד (להבדיל מהמסמכים המקוריים עצמם); ויתור על דרישתו המקורית לקבל נתונים אודות היועץ המשפטי ומבקר הפנים ללא מחיקת פרטיהם המזהים; הטלת צו איסור פרסום על ריכוזי הנתונים; קיום הדיונים בבית הדין האזורי בדלתיים סגורות; וחתימת מנהל המשיב ובאי כוחו על התחייבות שמירת סודיות ואי עשיית כל שימוש בנתונים למעט לצורך ניהול ההליך. המשיב מוסיף כי טענת ה"סוד המסחרי" עלתה לראשונה בבקשת רשות הערעור ולכן מהווה הרחבת חזית אסורה, וממילא לא הוכח קיומו של סוד כאמור בהתייחס ל"מדיניות תגמול" בחברה ציבורית. דיון והכרעה 14. נקודת המוצא, עליה אין חולק, היא כי צדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקת הנדונה בהליך - וזאת על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו "בקלפים גלויים" (תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991; בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז, מיום 14.5.2008; להלן - עניין עוז; ע"ע 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005). חובת הגילוי נובעת גם מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, מיום 21.9.2010; להלן - עניין מכתשים). 15. השאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא לפיכך שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול - ראשית האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב) - לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (פסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07; להלן - עניין אבנצ'יק; ע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, מיום 7.5.2006). 16. ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (עניין עוז; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, מיום 24.3.2005; ע"ע 19213-07-10 מוחמד ראשד חמאמדה - דורון עובד ניהול ושיווק פרויקטים בע"מ, מיום 16.11.2010). מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות (עניין מכתשים), כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת - ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ, מיום 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (עניין אבנצ'יק). 17. במקרה שלפנינו, מחלוקת מרכזית בין הצדדים נוגעת לפרשנותם של הסעיפים 5 א' ו - 6 להסכם העבודה של המנוחה, הקובעים תנאים שונים לצורך היווצרות זכאותה למענקים ולאופציות, ובין היתר מתייחסים למענקים ולאופציות אשר יינתנו על ידי טבע "לעובדיה הבכירים" (סעיף 5 א') ול"עובדים בכירים" (סעיף 6). מלשון הסכם העבודה עולה לכאורה כי לא הוקנתה למנוחה זכות מוחלטת למענקים ואופציות - בכלל ובשיעור זהה לאלה שהוענקו ל"עובדים בכירים" אחרים בטבע בפרט, אלא הושאר מרווח מסוים של שיקול דעת (שאינו בהכרח זהה בשני הסעיפים) - אשר היקפו ופרשנותו המדויקים ייקבעו על ידי בית הדין האזורי לאחר סיום שמיעת הראיות בהליך. מחלוקת נוספת נוגעת לפרשנות הביטוי "עובדים בכירים" - והאם הינו כולל בחובו את "הנהלת המטה" המהווה את עשרים העובדים הבכירים בטבע. מחלוקת שלישית מתייחסת לדרך הפעלת שיקול הדעת על ידי טבע בעת קבלת ההחלטות על הענקת ואי הענקת מענקים ואופציות למנוחה - והאם שיקול הדעת האמור הופעל בתום לב. אלה הן לכאורה - ומבלי לכבול את ידי בית הדין האזורי - שלוש המחלוקות המרכזיות בין הצדדים כפי שהובאו לידיעתנו. 18. פירוט המחלוקות בין הצדדים מלמד, לטעמנו, כי קיימת רלוונטיות לנתונים המבוקשים - הן לצורך הכרעה בסוגיות שבמחלוקת והן לצורך פסיקת סעד קונקרטי למשיב ככל שתינתן הכרעה במחלוקות המהותיות לפי עמדתו. עם זאת, מידתה של הרלוונטיות תלויה - בין היתר - בפרשנות שתינתן על ידי בית הדין האזורי להסכם העבודה של המנוחה. כפי שעולה מהפירוט העובדתי לעיל, סעיפים 5 א' ו - 6 להסכם העבודה של המנוחה מעורפלים במידה מסוימת בקישור שהינם עורכים בין זכותה של המנוחה למענקים ולאופציות לבין זכויותיהם של עובדים אחרים; הערפול האמור הוא שיוצר את המחלוקת הפרשנית - העומדת להכרעת בית הדין האזורי ואשר איננו מביעים עמדה לגביה - לגבי משמעותם המעשית של סעיפים אלה וגדר מחויבויותיה של טבע כלפי המנוחה מכוחם. כתוצאה מכך, ייתכן שהמסמכים המבוקשים יהיו רלוונטיים להכרעה בזכויותיה של המנוחה - הן בשאלות המהותיות הקשורות לכך והן בשאלת הסעד - וייתכן שלא. סימן השאלה האמור, שיפוג רק לאחר הכרעת בית הדין האזורי, משליך על עוצמת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים בשלב הנוכחי ועל כובד המשקל שיינתן לרלוונטיות האמורה בעת ביצוע שקלול האינטרסים. 19. לאחר שעברנו את משוכת הרלוונטיות וקבענו את משקלה, עלינו לקחת בחשבון את האינטרסים הנגדיים עליהם הצביעה טבע, ומקובלים עלינו כאינטרסים לגיטימיים. אינטרסים אלה הינם הכבדה ממשית מעצם התפרשותו של הגילוי המבוקש על מידע המתייחס למאות עובדים משך שבע שנים; פגיעה במידע ארגוני חסוי מעצם הדרישה מטבע לחשוף את מדיניות התגמול המדויקת בה היא נוהגת כלפי עובדיה הבכירים - מידע שגם אם אינו מגיע לכדי "סוד מסחרי" הרי שהינו לכל הפחות "מידע קונפידנציאלי" (ע"א 1142/92 ורגוס בע"מ נ. כרמקס בע"מ, פ"ד נא(3) 421 (1997); ע"ע 15/99 אבנר ספקטור - דיירקס אינק, מיום 21.4.2005); ובעיקר - פגיעה בפרטיותם של העובדים הבכירים אליהם מתייחסת בקשת הגילוי. לאחרונה ניתנה על ידי בית דין זה הלכה עקרונית בהתייחס לאיזון שיש לערוך בין זכותו של תובע לקבל מסמכים שיסייעו לו בהוכחת תביעתו לבין הפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך, ונקבע כי "יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות, כאשר במשפט העבודה זו גלומה - בין היתר - בזכות לצנעת הפרט בכל הנוגע לתנאי העסקה, שכר עבודה ולתנאי פרישה... אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי מסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות... לא נמצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים להליך, תצומצם הפגיעה להכרחי ולחיוני ביותר..." (עניין מכתשים, סעיף 24 לפסק דינה של השופטת ורדה וירט-ליבנה). 20. בנסיבותיו של מקרה זה, לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועיינו בכל החומר שהועמד לרשותנו, הגענו למסקנה כי הגילוי עליו הורה בית הדין האזורי בפסק דינו הינו רחב מדי, באופן המצדיק את התערבותנו. טרם הגעה למסקנה זו לקחנו בחשבון גם את מידת ההתערבות המועטה של בית דין זה בהחלטות דיוניות של בית הדין האזורי, קל וחומר בגלגול "שלישי" (בר"ע 740/05 לאה פס - שירותי בריאות כללית, מיום 30.10.2005). עם זאת, במקרה זה הצדדים היו חלוקים ביניהם גם בדבר משמעותו המעשית של פסק דינו של בית הדין האזורי וכיצד ליישמו - וטעם זה הצדיק אף הוא את התערבותנו. 21. אנו סבורים כי האיזון הראוי בנסיבותיו של מקרה זה - בהתחשב בסימן השאלה המרחף סביב רלוונטיות המסמכים מחד ובאינטרסים הנגדיים שהציגה טבע מאידך - הינו כי טבע תעביר למשיב ריכוז נתונים, מלווה בתצהיר כפי שנעשה על ידה, לגבי שיעורי המענקים והאופציות שניתנו לעובדים בכירים בטבע בדרג ניהול של "הנהלת עסקים" (ללא פירוט שמי או פרטי זיהוי אחרים). הנתונים יתייחסו לשנים 2004 - 2008 בנוגע למענקים (שכן תביעת המנוחה למענקים התייחסה לשנים אלה) ולשנים 2002 - 2008 בהתייחס לאופציות (שכן תביעתה בהתייחס לאופציות התפרשה על כל שנות עבודתה). בנוסף לכך, תפקיד טבע בבית הדין ריכוז נתונים מלווה בתצהיר לגבי שיעורי המענקים והאופציות שניתנו בשנים המפורטות לעיל לעובדים בכירים בטבע בדרג ניהול של "הנהלת מטה". ריכוז הנתונים יכול להימסר באמצעות תקליטור מקודד כפי שנעשה. ככל שבית הדין האזורי יגיע למסקנה כי המנוחה הייתה במעמד שווה ערך לעובדי הנהלת המטה וכי יש רלוונטיות למענקים/אופציות שקיבלו עובדים אחרים בקבוצה זו לצורך קביעה אם זכויותיה הופרו או לצורך קביעת הסעד - יורה לטבע לגלות את הקוד ולמסור את המידע המפורט בפיסקה זו לידי המשיב. בית הדין יהא רשאי להחליט כאמור במסגרת החלטת ביניים לאחר שמיעת הראיות או במסגרת פסק דין חלקי, לפי שיקול דעתו. מיותר לציין כי אין הכרח כי ההכרעה לגבי המענקים והאופציות תהא זהה. 22. יובהר כי ההבחנה שנעשתה על ידינו בין "הנהלת העסקים" לבין "הנהלת המטה" אינה נובעת מהתרשמות כי המנוחה הייתה במעמד של "הנהלת עסקים" דווקא, וזאת שכן בשלב מוקדם זה לא ניתן לדעת זאת. ההבחנה נובעת מכך שלהבדיל מ"הנהלת העסקים" אשר כוללת מאות מנהלים - "הנהלת המטה" הינה קבוצה של כעשרים עובדים בכירים בלבד, אשר שמותיהם ידועים כמו גם הדירוג בין בכירותם. בהתחשב בכך, הפגיעה בפרטיותם של עובדים אלה כתוצאה מגילוי הנתונים הינה ממשית ואינה מתאיינת באמצעות העברת ריכוז נתונים שאינו שמי. בהתחשב בעוצמת הפגיעה, אין הצדקה להורות על העברת הנתונים בהתייחס ל"הנהלת המטה" כל עוד יש ספק בשאלת הרלוונטיות; ההצדקה להעברת הנתונים תקום רק לאחר וככל שהמשיב ישכנע את בית הדין האזורי בשתי המשוכות שצוינו על ידינו לעיל - ראשית, כי המנוחה הייתה במעמד שווה ערך לעובדי "הנהלת המטה"; ושנית, כי בין מכוח הוראות הסכם העבודה ובין מטעם אחר - קיימת רלוונטיות לשיעורי המענקים והאופציות שקיבלו עובדים אחרים בקבוצה זו לצורך בירור השאלה אם נפגעו זכויותיה ו/או לצורך בירור שאלת הסעד. איננו סבורים כי אפשרותו של המשיב לשכנע בהתקיימות שתי המשוכות הללו תיפגע באופן ממשי כתוצאה מאי גילוי הנתונים, בפרט כאשר יוכל להיעזר בנתונים שנמסרו לידיו וכן בהצהרת בא-כוחה של טבע במהלך הדיון בפנינו כמפורט בסעיף 10 סיפא לעיל. 23. סוף דבר - הערעור מתקבל באופן חלקי, כמפורט בסעיף 21 לעיל. לכאורה טבע כבר מסרה למשיב את ריכוז הנתונים שעליה למסור בהתאם להנחיותינו לעיל בהתייחס ל"הנהלת העסקים", ולכן לא ניתן צו אופרטיבי כלשהו בקשר לכך. עם זאת, כיוון שריכוז הנתונים המתייחס למענקים כלל סכומים גלובאליים ללא פירוט של מספר המשכורות מהן הורכבו - המשיב יהא רשאי לבקש מטבע, תוך 7 ימים ממועד קבלת פסק דין זה, כי תוסיף לריכוז הנתונים הבהרה בדבר דרך חישוב המענק (לפי מספר משכורות) לכל אחד מהעובדים המופיע בריכוז הנתונים. ככל שהמשיב יבקש כאמור, טבע תמסור למשיב את הנתונים הנוספים המבוקשים תוך 15 יום לאחר מכן. גם ריכוז הנתונים המתייחס ל"הנהלת המטה" כבר נמסר, לכאורה, למזכירות בית הדין על גבי תקליטור מקודד, ולכן לא ניתן צו אופרטיבי כלשהו בקשר לכך. עם זאת, טבע תגיש לבית הדין האזורי תצהיר מטעמה תוך 15 יום, בהתייחס לאמיתות הנתונים המצויים בתקליטור המקודד ובו תבהיר כי כל המידע המפורט בפסק דין זה לעיל בהתייחס להנהלת המטה מצוי בתקליטור. ככל שיש צורך בהשלמות כלשהן, יוגש תקליטור משלים תוך פרק הזמן הנקוב לעיל. טבע תהא רשאית לבקש מבית הדין האזורי לקיים את הדיון בפניו בדלתיים סגורות, או ליתן כל צו אחר על מנת למנוע פרסום פומבי של הנתונים שנמסרו על ידה בהתייחס לעובדיה הבכירים, ובית הדין ידון בבקשה לפי שיקול דעתו לאחר מתן אפשרות תגובה למשיב. מיותר לציין כי כל הנתונים מועברים למשיב ולבאי-כוחו לצורך ניהולו של הליך זה בלבד, והם מנועים מלמסרם לכל גורם אחר או לעשות בהם שימוש כלשהו שאינו לצרכי ניהול ההליך. בהתחשב בתוצאה, אין צו להוצאות. בונוסתקנות בית הדין לעבודהבית הדין לעבודה