קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא יציאה לשמירת הריון בסמוך לתחילת עבודה: 1. התובעת הגישה תביעה לתשלום זכויות בגין פיטוריה מחמת הריון בניגוד לחוק עבודת נשים התשי"ד - 1954 וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח - 1988. העובדות 2. התובעת החלה לעבוד בתחנת המוניות של הנתבעת 2 באילת ביום 11/5/08 בתור מוקדנית / סדרנית (התובעת טוענת כי עבדה עד 28.5.08 והנתבעים טוענים כי עבדה 10 ימים עד 21/5/08 בלבד). 3. הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הוא בעל מניות ומנהל הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"). 4. התובעת עבדה במשמרות. 5. ביום 21/5/08 בקרה התובעת אצל רופא נשים. נערכה בדיקתU.S . ונתגלה ההריון. ביום 28/5/08 נערך ביקור נוסף אצל הרופא ובעקבותיו קבלה את "האישור הרפואי" לשמירת הריון, מיום 30/5/08 עד 30/8/08 (נספח א' ו - ב' לתצהיר התובעת). 6. בתלוש השכר של התובעת לחודש מאי 2008 צוין כי עבדה 10 ימים ושכרה שולם לה לפי שעות כולל שעות שבת. 7. ביום 15/7/08 הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת גמלה לשמירת הריון. לטענת התובעת הנתבעת סירבה לחתום על טופס התביעה. 8. ביום 23/7/08 פנתה באת כוחה של התובעת לנתבעת במכתב בו הלינה על כך כי הנתבעת מסרבת לחתום על טופס "אישור המעסיק" בתביעת התובעת לקבלת גימלה לשמירת הריון שהוגשה למל"ל, ובמקום זאת נתבקשה לחתום על מכתב נושא תאריך 29/5/08 בו צוין כי היא עבדה 10 ימים ובעקבות שמירת הריון מודיעה על עזיבתה (נספח ג' לתצהיריה). 9. ב"כ התובע ציינה במכתב הנ"ל כי התובעת סרבה לחתום שכן לא ביקשה לעזוב וכי יש בכוונתה לשוב לעבודה עם סיום שמירת ההריון. 10. הנתבעת סרבה לחתום על טופס "אישור המעסיק". טופס התביעה הושאר במשרד הנתבעת (נספח ה' 2 לתצהיר התובעת). 11. ביום 28/7/08 נשלח מכתב נוסף לנתבעת בו צוין פעם נוספת כי התובעת לא התפטרה וכי התנהלות הנתבעת יש בה משום פטורי התובעת בניגוד לחוק עבודת נשים ולחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואי חתימתה על "אישור המעסיק" תגרום לכך כי התובעת לא תזוכה בגמלה. בעקבות סירוב הנתבעת, טענה התובעת כי תדרוש מאת הנתבעת את מלוא שכרה של התובעת בגין כל התקופה עד הלידה (במידה ותעדר מעבודתה עקב שמירת הריון) וכן נטען כי במידה והנתבעת לא תחתום על הטפסים, תפנה התובעת לבין דין לעבודה. 12. ביום 13/1/09 חתמה הנתבעת על טופס אישור המעסיק בו צוין כי התובעת התקבלה לתקופת ניסיון וכי הסיבה להפסקת עבודתה היתה הודעתה כי היא בשמירת הריון ואינה יכולה להמשיך בעבודתה (נספח ז' לתצהיר התובעת). 13. התובעת הגישה במהלך הדיון "אישור רפואי" בגין שמירת הריון לתקופה נוספת מיום 1/9/08 - עד ללידה (ת/1). 14. התובעת סיימה את חופשת הלידה באפריל 2009 ( עמ' 9 לפרוטוקול). 15. התובעת הגישה תלונה לתמ"ת אך זו נסגרה. 16. התובעת קבלה דמי אבטלה למשך 6 חודשים.(סעיף 25 לתצהיר התובעת) 17. ביום 1/8/2010 החלה לעבוד במקום עבודה אחר (עמ/ 10 לפרוטוקול) 18. התביעה הנוכחית לבית הדין הוגשה ביום 14/7/09. טענות התובעת 19. התובעת טוענת כי פוטרה בעקבות שמירת הריון ובשל ההיריון. לטענתה היתה מוכנה לשוב לעבודה לאחר תום התקופה הראשונה בה שהתה בשמירת הריון, אך הנתבעת התנתה שובה לעבודה ללא וותק וכעובדת חדשה. התובעת סירבה לתנאי זה (ס' 10 לתצהיר). 20. התובעת מעולם לא התפטרה מעבודתה כפי שהנתבעת ניסתה לטעון, כאשר בקשה להחתים אותם על המכתב מיום 29/5/08. 21. לאחר תום חופשת הלידה באפריל 2009 בקשה לשוב לעבודה והנתבעת סירבה. 22. שכרה המוסכם היה בשיעור 25 ₪ לשעה ולא 20 ₪ כפי שפורט בתלוש השכר ולפיכך התובעת תובעת הפרשי שכר בגין חודש מאי 2008 בסך של 239 ₪. כן תובעת פיצוי בגובה השכר מיום שהיתה זכאית לשוב לעבודה בתום חופשת הלידה (לולא פוטרה) ולמשך חודשיים ימים לאחר מכן x 150% לפי היקף משרתה ובסך של 9,900 ₪. כן תבעה פיצוי בגין פטורים בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך 50,000 ₪ ובגין התנהגות בחוסר תום לב של הנתבעת בסך 10,000 ₪. טענות הנתבעת 23. יש לדחות התביעה נגד הנתבע מחמת חוסר יריבות. 24. התובעת עבדה 10 ימים בלבד עד 21/5/08 ולאחר מכן הודיעה שהיא בשמירת הדיון ובקשה לעזוב את הנתבעת. 25. הנתבעת מודה כי מכתב התפטרות שצורף לתביעה לא נכתב על ידי התובעת ולא על פי בקשתה אלא בעצת רואה החשבון של הנתבעת והדבר נודע לנתבע רק לאחר הדיון המוקדם. 26. התובעת לא פוטרה בשל הריונה. 27. הנתבעת טוענת כי התובעת לא פנתה בתום חופשת הלידה לשוב לעבודה ולגרסתה היתה מוכנה להשבת התובעת לעבודה לאחר תום תקופת שמירת ההריון או חופשת הלידה שכן קיים מחסור בסדרניות, עובדה זו הובאה מפורשות לידיעת ב"כ התובעת בשיחת טלפון בינה לבין הנתבע בעקבות מכתבה מיום 28/7/08 (ס' 14 לכתב ההגנה). 28. שכרה המוסכם היה 20 ₪ לשעה. הראיות 29. מטעם התובעת הוגש תצהירה במקום עדות ראשית. כמו כן הוגש מטעמה תצהיר מטעם באת כוחה ותצהיר של נחמן פלד (מעבידה הקודם) אולם שני תצהירים אלה נמשכו מהתיק על פי בקשת ב"כ התובעת. (עמ' 11 לפרוטוקול) מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבע וכן תצהירה של ענבל אשרם, מזכירה בנתבעת ושל מנהל הנתבעת יצחק פדלון. כל המצהירים נחקרו והצדדים הגישו סיכום טענותיהם בכתב, לרבות תגובת התובעת לסיכומי הנתבעים. המחלוקות 30. האם קיימת יריבות בין התובעת לבין הנתבע והאם יש לחייב הנתבע באופן אישי יחד עם הנתבעת בזכויות שתבעה התובעת? 31. תקופת עבודתה של התובעת. 32. נסיבות סיום עבודתה והאם פוטרה או התפטרה? 33. האם זכאית התובעת להפרשי השכר והזכויות שתבעה? שאלת היריבות 34. התובעת לא פרטה בכתב תביעתה העילה בגינה תובעת את הנתבע באופן אישי בחובות הנתבעת וכל שטענה כי הנתבע הוא בעליה ומנהלה של הנתבעת וכי פיטר את התובעת. לפיכך, צוין בכתב התביעה, כי יש לחייב הנתבעים 1 ו-2 לשלם ביחד ולחוד הזכויות שתבעה התובעת בתביעתה. 35. הנתבעים טוענים כי לא נטענה ולא הוכחה כל עילה לחייב את הנתבע באופן אישי. 36. ואכן סוגיה זו לא פורטה בין המחלוקות שפורטו בדיון המקדמי. 37. התובעת טענה בכתב תביעתה לחיוב הנתבע באופן אישי לאור הוראת סעיף 16 לחוק שוויון הזדמנויות ובסיכום טענותיה חזרה וטענה כי יש לחייב הנתבע באופן אישי כי עבר על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ו/או חוק עבודת נשים באופן אישי שכן פיטר את התובעת. כמו כן טענה למעמדו כבעלי ומנהליה של הנתבעת. 38. התובעת לא הפנתה את בית הדין לכל הוראה ממנה ניתן להסיק, כי יש לחייב הנתבע באופן אישי בחובות הנתבעת במסגרת התביעה הנוכחית. אין מדובר בהליך פלילי. לפיכך התביעה נגד הנתבע - נדחית. תקופת עבודתה של התובעת 39. התובעת טוענת כי עבדה עד 28/5/08 לפי דוח שעות נוכחות בעבודתה כאשר ביום אחרון עבדה משמרת ערב (עמ' 4-5 לפרוטוקול) ובמועד פיטוריה היתה בשמירת הריון. 40. מנגד טוענת הנתבעת כי התובעת עבדה 10 ימים בלבד עד 21/5/08 ובמועד זה לא היתה כלל בשמירת הריון. כל הטענות בדבר שמירת היריון במועד סיום עבודתה מתייחסות למועדים שאירעו לאחר סיום עבודתה ולפיכך אינם רלוונטיים לטענות התובעת ויש לדחות תביעתה רק מטעם זה. 41. לתמיכה בגרסתה מפנה הנתבעת לתלושי השכר בהם צוין כי התובעת החלה לעבוד 11/5/08 ועבדה 10 ימים. עוד ציינה הנתבעת כי התובעת לא תבעה שכר בגין 7 ימים נוספים, היינו מיום 21/5/08 עד 28/5/08 מועד בו נטען על ידי התובעת כי הפסיקה עבודתה בפועל, עובדה זו תומכת בגרסתה. כן נטען כי התובעת בקרה אצל הרופא על פי גרסתה ביום 28/5/08 ורק באותו יום קבלה אישור רפואי לשמירת הריון למשך 3 חודשים, מיום 30/5/08 (נספח ב' לתצהירה) . 42. לפיכך נטען כי לא היתה בשמירת הריון במועד סיום עבודתה על פי גרסת הנתבעת, היינו ביום 21/5/08. 43. לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות שהוצגו בפנינו, אנו בדעה כי אכן התובעת הוכיחה כי עבדה עד למועד בו הפסיקה עבודה מחמת שמירת הריון, היינו ה-28/5/08. 44. עדת הנתבעת, המזכירה ענבל אשרם הצהירה כי לאחר שהתובעת עבדה 10 ימים נעדרה למשך כיומיים מחמת מחלה ולאחר ששבה לעבודה הודיעה כי היא בשמירת הריון. גם הנתבע בחקירתו הנגדית הודה כי התובעת במהלך עבודתה שהתה בחופשת מחלה וזכר כי ההודעה של התובעת על דבר הריונה ושמירת היריון ניתנה לאחר שובה מתקופת המחלה (עמ' 17 לפרוטוקול). 45. גם בכתב ההגנה מטעם הנתבעת נאמר כי התובעת הודיעה לנתבעת ביום 29/5/08 כי הינה בהריון וקבלה אישור על שמירת היריון ובאותו יום הודיעה על הפסקת עבודתה (ס' 18 לכתב ההגנה). אין ספק כי עד למועד הנ"ל המשיכו להתקיים יחסי עובד ומעביד שכן תקופת המחלה אינה מפסיקה הרציפות. 46. העובדה כי התובעת עבדה 10 ימים אין בהם כדי לתחום את עבודתה עד 21 לחודש בלבד. הנתבעת מעולם לא טענה טענה זו בכתבי טענותיה אלא הועלתה בשלב מאוחר יותר. 47. עוד נציין כי הנתבעת לא הציגה את דוח שעות עבודתה של התובעת שנטען על ידה כי יכול לשמש הוכחה לגרסתה בדבר מועד סיום עבודתה ב-28/5/08 לאחר תום משמרת ערב. הנתבעת לא חלקה על כך כי קיים דו"ח שכזה ואם לא הוצג על ידה, על פי הפסיקה החזקה היא כי המסמך פועל לחובתה. 48. ולבסוף נציין כי הנתבע העיד בפנינו כי לאחר שהתובעת הודיעה לו שהיא נמצאת בשמירת הריון הינו לאחר ה - 28/5/08 ניסה לשכנע אותה להישאר בעבודתה והיה מוכן לשבץ אותה במשמרות נוחות (עמ' 17 לפרוטוקול). די בעובדה זו ועדות התובעת כי רק ביום 28/5/08 ניתן לה "אישור רפואי" לשהות בשמירת הריון כדי להסיק כי עד מועד זה, המשיכו להתקיים יחסי עובד-מעביד בין הצדדים ולא נותקו קודם לכן, כטענת הנתבעת. נסיבות סיום עבודת התובעת 49. התובעת טוענת כי פוטרה על ידי הנתבעת לאחר שהודיעה כי הינה בשמירת הריון. 50. ככל שהוכח בפנינו, התובעת ידעה על כך כי תאלץ לשהות בשמירת הריון ביום 28/5/08 לאחר שביקרה אצל הרופא המטפל וקיבלה "אישור רפואי" למשך 3 חודשים. 51. כמו כן נציין כבר בשלב זה כי טענת הנתבע כי התובעת התפטרה בעקבות היותה בשמירת הריון על פי מכתב מיום 29/5/08 לא הוכחה ולו בראשית ראיה ולאור גרסת הנתבעים מדובר במכתב שנוסח על ידי פקידת הנתבעת שהעידה בפנינו על פי הוראת רואה החשבון של הנתבעת. 52. ואכן התובעת טענה בתביעתה כי הנתבע ניסה לטעון כי התפטרה בעקבות שמירת ההריון (סעיף 9 לכתב התביעה) אולם בהמשך טוענת כי מהתבטאויות הנתבע בעת ששהתה בשמירת הריון ניתן ללמוד כי פיטר אותה עוד בזמן שמירת ההריון בניגוד לכל דין (סעיף 14 לכתב התביעה). 53. נקדים ונאמר כי התובעת השכילה להוכיח כי להסיק מהתנהגות והתנהלות הנתבע כי אכן פוטרה למעשה מעבודתו עת יצאה לשמירת הריון ב - 29/5/08. 54. הודעת פיטורים אינה חייבת להעשות בכתב אלא ניתן ללמוד עליה גם מהתנהגות והתנהלות בר הסמכא לפטר היינו המעביד ובמקרה שלפנינו הנתבעת באמצאות הנתבע. 55. התובעת פרטה בתצהירה כי כאשר הציגה לנתבע ביום 29/5/08 את ה"אישור הרפואי" על שמירת ההריון הנתבע אמר לה כי תסיים את שמירת ההריון ואז נדבר והוסיפה כי אמר "את תחזרי לעבוד אבל כמו עובדת חדשה" כלומר בלי צבירת וותק. התובעת סירבה ואמרה שאינה מוכנה . (ס' 10 לתצהיר) 56. כן פרטה בתצהירה כי באת כוחה שלחה מכתב, לאחר שהנתבע סירב לחתום על הטפסים ל צורך קבלת גמלת שמירת ההריון ובה צוין מפורשות כי התובעת מעולם לא התפטרה. כמו כן במכתב נוסף מיום 28/7/08 חזרה על טענות אלה והפנתה את הנתבעת וטענה כי "אם הינכם עומדים על פיטורי מרשתנו, לא תעמוד למרשתי כל ברירה אלא לדרוש מכם תשלום השווה לגמלת ההריון... " כפי שצוין לעיל מכתבים אלה מטעם ב"כ התובעת נשלחו בין היתר בשל העובדה כי הנתבעת סירבה לחתום על הטפסים לקבלת הגמלה. 57. לא הוכח כי הנתבעת הגיבה בכתב למכתבים הנ"ל או סתרה את העובדות המפורטות בהם. 58. הנתבע הצהיר כי בעקבות קבלת המכתב מיום 28/7/08 שוחח ארוכות עם באת כוח התובעת והבהיר לה כי התובעת יכולה לשוב לעבודה באופן מידי ואף לאחר תום חופשת הלידה מהטעם שתמיד יש צורך בסדרניות בחברה (סעיף 18 לתצהיר). לאחר מכן ניסה הנתבע בחקירתו לטעון כי את המכתב הנ"ל לא קיבל כלל וכי מדובר בטעות סופר בתצהיר וכי התכוון בתצהירו למכתב הראשון ולא למכתב השני (עמ' 15 לפרוטוקול). 59. גרסה זו אינה מקובלת עלינו ולא השאירה רושם מהימן על ביתה דין. עדותו של הנתבע היתה מגמתית אשר כל מטרתה היתה לתמוך בגרסתו ובגרסת הנתבעת כי מעולם לא פיטר את התובעת אך טענה זו הועלתה רק במהלך עדותו שכן במסמכים שנחתמו קודם להגשת התביעה נרשם על ידי הנתבע כי התובעת היא זו שהתפטרה והדבר התגלה כבלתי נכון ובלתי אמין לחלוטין. 60. גרסתה של התובעת באשר לפיטוריה עת הציגה האישור הרפואי בדבר גמלת שמירת ההריון היתה גרסה עקבית. גם בתצהירה חזרה על גרסה זו (סעיף 15 ו - 22 לתצהיר). 61. גרסתה זו לא נסתרה בחקירתה. וכשנשאלה כיצד הגיבה הנתבעת כאשר הודיעה ב-29/5/08 על היותה בשמירת הריון השיבה "אז הוא הודיע לי שאני פשוט מאוד אחזור בתור עובדת חדשה כשאמרתי לו שקיים חוק שהוא צריך להחזיק אותי בעבודה כי אחרי שמירת ההיון אני רוצה לחזור ואז הוא אמר שאחזור בתור עובדת חדשה" (עמ' 6 לפרוטוקול) 62. הנתבע טוען בסיכום טענותיו כי מעדות התובעת ניתן ללמוד דווקא שהתובעת לא הלינה על כך שפוטרה בעקבות שמירת ההריון שכן אישרה בעדותו כי היתה רשאית לחזור לעבודתה. (עמ' 6 שורות 17-20 לפרוטוקול). כן הפנה לחקירתה של התובעת כי הודתה, לגרסתו, כאשר נשאלה האם פוטרה מעבודתה כאשר הודיעה על הריונה והשיבה: "לא, המשכתי לעבוד" (עמ' 5 שורות 28-29 לפרוטוקול). 63. אולם עדות זו מתייחסת להודעה על ההריון מ- 21/5/08 שלאחריה שבה התובעת לעבודה עד 28/5/08 כאשר בחלק מהתקופה שהתה בחופשת מחלה. 64. עוד נדגיש כי מעיון בפרוטוקול עולה כי התובעת אומנם אישרה כי יכולה היתה לחזור לעבודה בנתבעת בתום תקופת שמירת ההריון הראשונה אך הוסיפה "בתור עובדת חדשה". 65. כשנשאלה האם פוטרה שהודיעה שהינה בהריון ובשמירת הריון השיבה: "במילים אחרות פוטרתי הוא אמר לי שאני יכולה לחזור לעבוד עם ותק חדש" (עמ' 5 לפרוטוקול). 66. כל האמור לעיל מוביל למסקנה כי בשל התנהגותו ותגובתו של הנתבע להודעת התובעת על היותה בהריון ובשמירת הריון ניתן להסיק ולקבוע כי התובעת למעשה פוטרה עם מתן ההודעה שכן הוכח כי הנתבע התנה את שובה לעבודה כבר לאחר התקופה הראשונה בתנאים חדשים, ללא ותק וכעובדת חדשה. 67. גרסת התובעת כי פנתה עם תום חופשת הלידה באפריל 2009 על מנת לשוב לעבודה, לא הוכחה על ידי התובעת. 68. ראשית יצוין כי התובעת ציינה במפורש כי פוטרה כבר בעת שיצאה לשמירת הריון במאי 2008. שנית, התובעת נשאלה כיצד מתיישבת גרסתה שנאמר לה בעבר כי אינה חוזרת לעבודה אלא כעובדת חדשה עם העובדה שביקשה לחזור לעבודה בתום חופשת הלידה והשיבה: ,אני הייתי צריכה להוכיח שאני רוצה לחזור לעבודה, אני צריכה פרנסה" (עמ' 9 לפרוטוקול). שלישית, הנתבע הכחיש כי התובעת פנתה אליו טלפונית על מנת לשוב לעבודה. 69. לפיכך הוכח בפנינו כי התובעת פוטרה למעשה מעבודתו עת היתה בשמירת הריון ביום 28/5/08. הפרשי שכר 70. התובעת תבעה בתביעתה הפרשי שכר לחודש מאי לחודש מאי 2008 ובסך 239. ₪. לגרסתה סוכם עמה כי שכרה השעתי יהיה בשיעור 25 ₪ אך זוכתה בשכר של 20 ₪ בלבד. 71. בסיכום טענותיה זנחה עילת תביעה ספציפית זו ולא חזרה על טענותיה. 72. לפיכך תביעתה ברכיב זה נדחית. הסעד 73. התובעת טוענת בתביעתה כי פוטרה שלא כדין בעת ובשל היותה בהריון ובשמירת הריון ולפיכך מדובר בפיטורים בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ותובעת פיצויים כאמור בסעיף 10 לחוק. לחילופין, נטען כי פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים עוד בטרם עברו חודשיים מיום חזרתה מחופשת לידה. ומבקשת לפסוק לה את מלוא הפיצויים מכוח חוק עבודת נשים כולל פיצויים בגין נזק לא ממוני ופיצוי בגובה השכר לפי סעיף 13 א (ב) (1) לחוק. כן טוענת התובעת להפרת חובת השימוע החלה על הנתבעת במסגרת יחסי העבודה שבין הצדדים. 74. אין חולק כי התובעת פוטרה מעבודתה טרם עבדה שישה חודשים, על כן אין היא באה בגדר חוק עבודת נשים. 75. כמו כן נקבע בפסק דין זה כי התובעת פוטרה ביום 28/5/08 מחמת הריון. 76. הוראות סעיף 2 (א) לחוק שוויון הזדמנויות קובעות: לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היותם הורים, גילם... בכל אחד מאלה: (1) קבלה לעבודה; (5) פיטורים או פיצויי פיטורים; הלכה פסוקה היא כי סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות כולל גם הפליה מחמת הריון כחלק בלתי נפרד מהמונח "היותם הורים" (ע"ע 1353/02 אפלבוים - הולצמן, פד"ע לט 495). הוראות סעיף 9 (א) (2) לחוק שוויון הזדמנויות קובעות, כי לעניין פיטורין, אם הוכיח העובד שלא היתה התנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו - נטל ההוכחה מוטל על המעביד, כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2 לעיל. 77. במקרה שלפנינו הנתבעת חלקה על עצם אקט הפיטורים אך לא טענה כל טענה באשר לתפקוד התובעת שעבדה תקופה קצרה בנתבעת. עובדה זו תומכת בעמדת התובעת שהתקבלה בפסק דין זה כי למעשה פוטרה בשל הריונה. הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת התפטרה עקב שמירת ההריון ביום 28.5.08 אלא הוכח כי הנתבעת היא זו שהתנתה קבלתה לעבודה אלא כעובדת חדשה ללא ותק. 78. על פי סעיף 7(ג) לחוק עבודת נשים התובעת היתה רשאית להעדר מעבודתה מחמת שמירת ההריון והיעדרות זו אינה מנתקת יחסי עובד ומעביד ואין בה כדי לפגוע בזכויות התלויות בותקה. 79. לפיכך התניית שובה לעבודה לאחר תום תקופת שמירת ההריון כעובדת חדשה הינה בבחינת פיטוריה כפי שקבענו ומדובר בפיטורים שלא כדין. 80. התובעת פוטרה למעשה ביום 29.5.08 עת הודיעה על צאתה לשמירת הריון היינו כעבור כשבועיים ימים ממועד תחילת עבודתה. 81. בנסיבות אלה מדובר בפיטורים בחוסר תום לב של הנתבעת בפיטורי התובעת, ולפיכך זכאית התובעת לפיצוי מכח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, מכח עקרון השוויון הכללי ומכח חובת תום הלב - איסור לפטרה מחמת הריון, או בין היתר מחמת הריון. 82. במכלול הנסיבות במקרה דנן אנו בדעה כי יש לפסוק לתובעת פיצוי בשים לב לותק בעבודתה ושעור שכרה. העובדה כי אם הנתבעת היתה נוהגת כדין ולא היתה מפטרת את התובעת מיד עם צאתה לשמירת הריון סביר כי היתה ממשיכה בעבודתה לאחר תום חופשת הלידה הינה טענה בבחינת עדות סברה שכן מחד גיסא, מדובר בתובעת בעלת נסיון תעסוקתי בתפקיד אותו מילאה בנתבעת ללא כל ביקורת על תפקודה ומאידך גיסא, אין להתעלם מהעובדה שעבדה רק שבועיים ימים והיתה למעשה בתקופת נסיון. כמו כן התובעת ציינה כי קבלה דמי אבטלה לתקופת הזכאות המלאה אם כי באיחור, לפי גרסתה, כי לא היה בידה מכתב פיטורים. 83. התובעת לא הוכיחה כי עזבה מקום עבודה מובטח לצורך עבודתה אצל הנתבע. 84. לפיכך אנו קובעים כי במקרה דנן התובעת זכאית לפיצוי כולל בשעור של 10,000 ₪. 85. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 2,000 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום ממועד פסק הדין שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין עד לפרעון המלא בפועל. 86. תביעת התובעת לחיובו האישי של הנתבע- נדחית. הריוןשמירת הריוןחוק עבודת נשים