קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה כמורשה נהיגה ברכב של נכה: פתיח ותשתית עובדתית עניינו של תיק זה בבקשת התובעת להכיר באחותה, הגב' מירב (להלן - מירב), כמורשית נהיגה מכוח הסכם הניידות. הבקשה נדחתה מן הטעם שמירב מתגוררת במרחק העולה על 500 מטר מדירת התובעת. במהלך הדיון המוקדם הגיעו הצדדים לעובדות מוסכמות - על בסיס האמור בכתב התביעה ודברי מירב בפרוטוקול - וביקשו כי פסק הדין יינתן על פיהן, ללא צורך בדיון הוכחות או בהגשת סיכומים. להלן העובדות הרלוונטיות: התובעת, גב' ענת (להלן - התובעת או ענת), ילידת שנת 1971, נפגעה בשנת 1986 בעת נפילה מסוס, אשר גרמה לדימום בגזע המוח ולאנוקסיה. כתוצאה מפגיעה זו נזקקת התובעת לטיפול סיעודי מלא (מסמך רפואי מיום 27.6.11, נספח לכתב התביעה). התובעת מתגוררת ברח' הדר ברמת גן, בבית אמה, אשר מטפלת בה בסיוע אחיה ואחותה של ענת וכן מטפלת נוספת (אבי המשפחה נפטר, מספר שנים לאחר התאונה בה נפגעה ענת). האם חולת לב ואינה נוהגת. התובעת קיבלה מהנתבע הלוואה לרכישת רכב מכוח הסכם הניידות ואחיה, מר ירון (להלן - ירון), הוכר כמורשה נהיגה מכוח ההסכם. בתחילת שנת 2011 פנתה התובעת בבקשה להכיר במירב - אחותה הצעירה, שהינה גם האפוטרופסית שלה - כמורשית נהיגה נוספת (ולמעשה כמורשית נהיגה יחידה - שכן במהלך הדיון פירטה מירב בהגינותה כי ירון עובר לדירה אחרת בימים אלה). מירב הסבירה כי הרקע לבקשה נעוץ בכך שירון הינו חולה לב, מטופל בשלושה ילדים ועובד בעבודת משמרות תובענית המחייבת זמינות סביב השעון. לאור זאת, הינו זמין פחות ממנה לצורך טיפול בענת ובצרכיה. מאידך היא עצמה מתגוררת ברח' ביאליק ברמת גן, במרחק שאינו עולה על 850 מטרים מדירת התובעת בקו אווירי, וממילא מוזעקת לעיתים קרובות לצורך סיוע לענת ואחראית על סיפוק צרכיה השונים לרבות טיפולים רפואיים. מירב הדגישה כי עשתה ככל שביכולתה כדי למצוא את הדירה הקרובה ביותר האפשרית לדירת התובעת, מתוך ההבנה שעליה לטפל בענת, ובלשונה: "ענת מתגוררת עם האמא ברח' הדר ברמת גן ואני מתגוררת ברמת גן ברח' ביאליק. בין שני הבתים מרחק של 850 מ' בקו אוירי. אני גרושה. זו דירה שלי ולכן אין לי אפשרות לקצר את המרחק. זה הכי קרוב שיכולתי למצוא. עברתי לשם בשנת 07'. כיון שאני גם מטפלת באמא וגם בענת חיפשתי במיוחד דירה קרובה וזו הדירה היחידה שמצאתי בתקציב שעמד לרשותי" (עמ' 1 לפרוטוקול). בקשת התובעת נדחתה במכתבה של פקידת התביעות מיום 9.3.11, אשר נכתב בו כדלקמן: "בקשתך לאשר את אחותך הגב' מירב כמורשית נהיגה, נדחית לפי סעיף 2 להסכם הניידות. המרחק האווירי ממקום מגוריה של ענת (הדר 13 רמת גן) למקום מגורייך עולה על 500 מטר". לאחר ישיבת קדם המשפט שקל הנתבע את עמדתו פעם נוספת, אך לבסוף חזר על סירובו להכיר במירב כמורשית נהיגה נוספת. באת כוחו הסבירה כי הרשות המחוקקת שקלה לתקן את המרחק הנדרש להכרה במורשה נהיגה על פי הסכם הניידות, אולם תיקון זה לא אושר. עוד ציינה כי בתקופה בה נדונה אפשרות התיקון, נהג הנתבע לאשר גם מקרים גבוליים העולים על 500 מטרים (מבלי לפרט אילו מקרים הוכרו כ"גבוליים" ומה הייתה התקופה הרלוונטית במהלכה אושרו). הכרעה סעיף 5(ג)(2) להסכם הניידות קובע כי למוגבל בניידות שאין לו רישיון נהיגה בר תוקף תינתן הלוואה עומדת לרכישת רכב, אם נקבעו לו לפחות 60% מוגבלות בניידות ומתקיימים בו שני אלה - (1) הוועדה הרפואית קבעה שיש לו צרכים יומיומיים שלסיפוקם יש הכרח להסיעו באורח קבע; (2) יש לו מורשה נהיגה הדואג לצרכיו, מסוגל ומתחייב להסיעו באורח קבע למען צרכיו היומיומיים. "מורשה נהיגה" מוגדר בסעיף 2 להסכם הניידות, בין היתר, כ"קרוב משפחה", שההגדרה הרלוונטית לגביו הינה כדלקמן: "בן זוג, בן, בת ובני זוגם, אב, אם, לרבות הורה מאמץ וחורג, אח או אחות, סב או סבתא, נכד או נכדה שבידו רשיון נהיגה בר תוקף והוא והמוגבל בניידות גרים בקביעות באותו בנין, או בבניינים שהמרחק האוירי ביניהם אינו עולה על 500 מטרים, או בבניינים הקרובים ביותר זה לזה בתחום אותו יישוב" (על ההגדרה שקדמה להגדרה זו ונקבעה כבלתי סבירה, ראו את בג"צ 516/86 שהינו נ. בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מד(1) 143 (1989)). על תכליתה של דרישת הקרבה הפיזית נקבעו בעב"ל 619/08 המוסד לביטוח לאומי - פלונית, מיום 15.4.10 (להלן - עניין פלונית) - הדברים הבאים: "ה - ratio legis שבבסיס שלושת חלופות המגורים הינו הבטחת זמינותו של מורשה הנהיגה למוגבל בניידות בכדי לדאוג לצרכיו באופן ש'קרוב המשפחה יתגורר קרוב - מבחינה גאוגרפית - לנכה, הן משום שצריך הוא לסייע בידו ולעמוד לשירותו והן כדי לצמצם עד כמה שניתן את החשש, שמא הרכב לא ישמש את הנכה בלבד'. קביעה בדבר התקיימותה של אחת משלוש חלופות המגורים בסעיף 2 להסכם, הינה קביעה נורמטיבית המבוססת על נתונים שאינם שנויים במחלוקת בין בעלי הדין, או על ממצאים עובדתיים שביסוד חומר הראיות. ודוק. קיומה של אחת משלוש חלופות המגורים בסעיף 2 להסכם הינה תנאי חיוני להבטחת זמינותו של קרוב המשפחה ומהווה נדבך נוסף בדאגה לצרכיו של המוגבל, המצדיקה הכרה בקרוב המשפחה כמורשה נהיגה לפי סעיף 5(2) להסכם. לפיכך, אין להסתפק בזמינות בפועל של קרוב המשפחה תוך התחייבות לסייע ולהשתמש ברכב רק לצרכי המוגבל ונדרשת גם קיומה של אחת משלושת חלופות המגורים הקרובים". על מטרת הסכם הניידות והאופן בו יש לפרשו עמד בית הדין הארצי - מפי השופטת (כתוארה אז) נילי ארד - גם בעב"ל 1533/02 תקווה איילון - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע מ' 412 (2005), בו נקבע כדלקמן: "מטרת ההסכם ותכליתו במתן הטבות סוציאליות לנכה, דבר המאפיין מדיניות סעד ורווחה. מגמה זו מן הראוי לחזק, לבל תותיר הקידמה את החלשים שבחברה מאחור. חשיבותה החברתית מזדקרת נוכח התעצמותן של זכויות הפרט לחירות ולשוויון הזדמנויות; הלוואה עומדת וגמלת ניידות הוענקו לנכה מוגבל בניידות על מנת שרכבו יסייע לו להתגבר על קשיי הניידות, הן בענייני עבודה והן בחייו מחוץ לעבודה; הסיוע מוענק לנכה בלבד, במטרה להשוותו לשאר האוכלוסייה... גמלת הניידות איננה בגדר פיצוי המוגבל בשל מצבו הרפואי - הביולוגי, אלא מטרתה לסייע במימון 'תחליף לרגליים' שאינן מתפקדות כראוי ולהקל על ניידות המוגבל. הענקת סיוע על פי ההסכם נועדה, אפוא, להקל על פעילותו של ציבור הנכים להעניק הזדמנות שווה לנכה להשתלב בחיי העבודה ובחיי היום יום. פרשנותו של הסכם הניידות תעשה בשים לב לאופיו המיוחד, שאינו בבחינת חוזה רגיל אף לא "חוזה שלטוני" גרידא, אלא נחשב "כפעולת הרשות מכוח הסמכה מיוחדת של המחוקק"; ההסכם יפורש בהתאם למטרתו, לאור הגיונם של דברים; לטובת הצד השלישי להסכם, קרי: המוגבל בניידות; בפרשנות ההסכם ייבחנו אומד דעתם של הצדדים להסכם והאם הפעיל המוסד את הכוח שניתן לו בדרך המקובלת ובתום לב". בעניין פלונית קבע בית הדין הארצי עוד, כי "יש לפרש את החלופות המנויות בסעיף 2 להסכם הניידות באופן דווקני ומצמצם" וכי "פרשנות זו עולה בקנה אחד עם האינטרסים הסוציאליים החברתיים שההסכם נועד להגשים ועם ההלכה לפיה אין בית הדין יכול להעניק זכויות לפי שיקול דעתו, אם הדבר אינו תואם את ההסכם ואת הזכויות שהוקנו מכוחו על פי לשונו ותכליתו". נוכח קביעה זו נפסק בעניין פלונית, כי בהינתן מרחק אוירי של 1,577 מטרים בין דירת המוגבל בניידות לדירתו של מורשה נהיגה פוטנציאלי, לא מתקיימת החלופה השנייה על פי הסכם הניידות - "בניינים שהמרחק האוירי ביניהם אינו עולה על 500 מטרים" (לקביעה דומה ראו גם את עב"ל 10874-11-10 דוד סאסי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 16.2.11). לאור פסיקות אלו, ומשאין חולק כי המרחק בין דירת התובעת לדירתה של מירב עולה על 500 מטרים, מירב אינה יכולה להיחשב כמורשית נהיגה על פי החלופה השנייה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שלפי התשתית העובדתית במקרה ספציפי זה, וכמפורט לעיל, מירב חיפשה דירה קרובה ככל האפשר לדירת התובעת על מנת שתוכל לטפל בה; לבסוף רכשה את הדירה הקרובה ביותר שעלה בידה למצוא, במסגרת התקציב שעמד לרשותה - דירה אשר מצויה במרחק של כ - 850 מטרים בלבד בקו אווירי מדירת התובעת. העובדה כי מדובר בדירה הקרובה ביותר שיכולה הייתה מירב למצוא לא נסתרה על ידי הנתבע - אשר כאמור הסכים לראות בכך חלק מהתשתית העובדתית המוסכמת. למעלה מהצורך אציין כי דבריה של מירב היו אמינים מאוד וכנים. סיגל דוידוב מוטולה בנסיבות אלה, בהן התובעת ומירב מתגוררות באותו יישוב ובקרבה המירבית האפשרית, החורגת אך במקצת מהמרחק שנקבע במסגרת החלופה השנייה, אני סבורה כי ניתן לראות את התשתית העובדתית כמקיימת את החלופה השלישית - "בניינים הקרובים ביותר זה לזה (בהתחשב באילוצים האובייקטיביים - ס.ד.מ) בתחום אותו יישוב" (וראו גם את פסק דינה של השופטת ויסמן בתיק בל' 3021/09 יעל דנציג - המוסד לביטוח לאומי, מיום 19.12.10; פסק דינו של הנשיא שפיצר בתיק בל' 3041/08 אבי בן נעים - המוסד לביטוח לאומי, מיום 12.4.10; פסק דינה של השופטת גילצר בתיק בל' 4412/07 נפתלי כהן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 18.1.09; ופסק דינו של השופט איטח בתיק בל' 3037/04 פריחה אברמוב - המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.7.06). גם אם נסיבות עובדתיות אלה לא עמדו מלכתחילה בבסיס כוונתם של מנסחי הסכם הניידות - אשר כיוונו כפי הנראה במסגרת חלופה זו לישובים חקלאיים - אינני רואה מניעה להשתמש בחלופה זו גם כמפורט לעיל, בהתחשב בנסיבות העובדתיות הייחודיות של מקרה זה (הכוללות גם קרבה פיזית של ממש וסטייה מזערית בלבד מהחלופה השנייה) ובהתבסס על תכליתו של הסכם הניידות. סוף דבר - התביעה מתקבלת. גב' מירב תוכר כמורשית נהיגה של התובעת לצרכי הסכם הניידות. הנתבע ישא בהוצאות התובעת בגין ההליך בסך של 750 ₪ (הוצאות סמליות בגין הישיבה שנדרשה, ובהתחשב בכך שהתובעת אינה מיוצגת אך נכחה בדיון יחד עם אחותה ואמה). חוזהרכבמשפט תעבורהנכותניידותמורשה נהיגהחניית נכים / תו נכה