קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכרז למשרת מנהל בית ספר: לפנינו תביעת התובע בה הוא עותר לחייב את משרד החינוך לפרסם מכרז חדש למשרת מנהל בי"ס יסודי במזרעה לקראת שנת הלימודים תשע"ב. כן עותר התובע כי נכריז על הפסקת עבודתו של הנתבע מס' 2 כמנהל ביה"ס הנ"ל. התביעה בתיק זה הוגשה הן ע"י התובע והן ע"י תובעת נוספת, גב' ודאד אגא. בכתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 28/10/10 צורפה נתבעת נוספת, הנתבעת 3 - גב' חמידה עומר הייב. לגבי התובעת 2 ונתבעת 3 ניתן על ידנו פסק דין חלקי במהלך הדיון מיום 22/3/11, זאת בהתבסס על הסכמת הצדדים (ע' 13 לפרוט'), והכל כפי שיפורט להלן. על כן אין אנו נדרשים להכריע בעניינן של השתיים במסגרת פסק דין משלים זה, כאשר הצדדים הרלוונטיים לגביהם עלינו ליתן הכרעה כעת הם התובע והנתבעים 1-2 בלבד. העובדות: התובע הוא מורה, עובד קבוע של משרד החינוך ובתקופה הרלוונטית לימד בבית ספר של משרד החינוך בדיר אל אסד. במהלך שנה"ל תשס"ט שימש הנתבע בתפקיד מנהל ביה"ס היסודי במזרעה (להלן:"ביה"ס"). מינוי זה של הנתבע היה ללא מכרז אלא על פי מינוי בפועל למשך שנת תשס"ט בלבד. לקראת שנה"ל תש"ע, במהלך קיץ 2009, פרסם משרד החינוך הודעה על משרת ניהול פנויה בביה"ס. אין מחלוקת בין הצדדים שהודעה זו היא על פי דיני המכרזים הרגילים (ע' 8 ש' 20 לפרוט'). בין יתר המועמדים, הגישו את מועמדותם למכרז גם התובע וגם הנתבע. הנתבע הוא אחיה של הנתבעת 3, אשר אף היא מלמדת בביה"ס. כמו כן, הוא גיסה של מורה נוספת בביה"ס - התובעת 2. גם לתובע יש אח שהוא מורה בביה"ס. בתאריך 7/6/09 שלח אדם בשם נימר עווד, באמצעות ב"כ התובע, הודעה ללשכת מנכ"ל משרד החינוך (להלן:"המנכ"ל"), בה כתב כי הוא מתנגד למועמדותו של הנתבע לתפקיד הניהול בביה"ס מאחר ויש לנתבע קרובי משפחה העובדים בביה"ס ומטעמים נוספים שאינם רלוונטיים לענייננו. בתאריך 30/6/09 הודיע משרד החינוך לב"כ התובע כי פנייתו של מר עווד התקבלה אצלם וכי הנושא מועבר לטיפול הלשכה המשפטית (נספח 2 לתביעה). יובהר, כי בשלב זה לא הייתה כל פניה מטעם התובע עצמו למשרד החינוך בעניין קרבת המשפחה של הנתבע. בתאריך 16/7/09 התכנסה וועדת יועצים לצורך בחירת מנהל לביה"ס בעקבות פרסום המכרז (להלן:"הוועדה"). תפקיד הוועדה הוא להמליץ למנכ"ל על המועמד המתאים ביותר לתפקיד. כעולה מהוראות חוזר מנכ"ל תשס"ט/3(א) (להלן: "חוזר מנכ"ל", נספח א' לתצהיר שטיינברג) - הליך הגשת המועמדות והליך הבחירה ע"י וועדת היועצים דומה להליך של מכרז, אם כי להבדיל מהליך מכרז בו וועדת הבוחנים עצמה קובעת את הזוכה, בהליך בחירת מנהל וועדת היועצים ממליצה על המועמד המתאים ביותר למנכ"ל וזה האחרון מקבל את ההחלטה הסופית. גב' שטיינברג, אשר בזמנים הרלוונטיים שימשה מנהלת גף כח אדם בהוראה ואף הייתה מרכזת ועדת היועצים הרלוונטית, העידה כי למעט במקרים חריגים מאמץ המנכ"ל את המלצת הוועדה (ראה סעיף 38.3 לתצהירה). הוועדה מורכבת ממספר גורמים ובהם מנהלת המחוז שהיא גם יו"ר הוועדה, נציג ארגון העובדים, נציג הרשות המקומית ונציג מטה משרד החינוך. בוועדה גם נוכחים (ללא זכות הצבעה) מפקח ביה"ס ורכזת הוועדה שבמקרה זה הייתה גב' שטיינברג, שהעידה בפנינו. הוועדה ראיינה שישה מועמדים והמליצה פה אחד על הנתבע, מבלי שהמליצה על כשיר שני או שלישי (נספח ה' לתצהיר שטיינברג). אין מחלוקת שבמועד כינוסה של הוועדה לא הובא בפניה המידע שהועבר ע"י מר עווד למשרד החינוך, לעניין קרבת המשפחה הקיימת בין הנתבע לשתי מורות בביה"ס וכי נתון זה לא עמד בפניה. לאחר שנודע לתובע כי הנתבע נבחר ע"י וועדת היועצים הוא שלח, באמצעות בא כוחו, מכתב למשרד החינוך בתאריך 27/7/09 בו התנגד למינוי לנוכח נושא הקרבה המשפחתית, ודרש את ביטול המכרז (נספח 5 לתביעה). יצוין, כי בשום שלב לא נטען ע"י התובע שהוא התריע על עניין זה בטרם נודעה לו החלטת הוועדה ואין מחלוקת שהוא לא התריע על כך כשהופיע בעצמו בפני הועדה. בתאריך 28/7/09 חתם המנכ"ל על פרוטוקול הוועדה במילים הבאות: "מאשר המלצת הועדה. מחמוד אגא ליסודית מזרעה לשנה אחת" (נספח ה' לתצהיר שטיינברג). אין מחלוקת כי עובר לחתימת המנכ"ל נמסר לו על הבעייתיות של הקרבה המשפחתית הנוגעת לנתבע (ראה ע' 9 ש' 22 לפרוט' מיום 22/3/11). בעניין זה העידה גב' שטיינברג כי נודע לה על קרבת המשפחה של הנתבע לאחר שועדת היועצים התכנסה ובטרם פנתה למנכ"ל לאשר את המינוי. היא העידה, כי לנוכח מידע זה ביקשה להגביל את מינויו של הנתבע למשך שנה (הגם שמדובר במשרה הפנויה לחלוטין), וזאת על מנת לבחון אם ניתן להסדיר את הנושא, והמנכ"ל קיבל את המלצתה (ע' 18 ש' 15 לפרוט'). עדותה לא נסתרה. בתאריך 16/8/09 נשלח לב"כ התובע מכתב, בעניין פנייתו של מר עווד, מאת הממונה על היחידה לטיפול בפרט במשרד החינוך, מר יהודה אהרן. במכתב צוין כי וועדת היועצים המליצה על הנתבע כמתאים למשרה וכי לגבי הקשרים המשפחתיים יפעלו בהתאם לתקנון ויאשרו העסקה של קרובי המשפחה באותו מוסד לשנה אחת בלבד (נספח 3 לתביעה). בתאריך 27/8/09 שלחה גב' שטיינברג מכתב למר אהרן יהודה בו צוין כי מינויו של הנתבע, אשר נבחר ע"י ועדת היועצים מוגבל לשנה ובחלק ההערות נכתב כדלקמן: "הנ"ל שימש כמנהל ביה"ס במזרעה בתשס"ט. במהלך השנה התגלו ליקויים ע"י מבקר הפנים. לאור זאת, ומאחר ויש לו גם קרובי משפחה בביה"ס נבקש לאשר מינויו של הנ"ל לשנה"ל תש"ע בלבד" (נספח ו' לתצהיר שטיינברג). לאור זאת, בתאריך 30/8/09 נשלחה לנתבע הודעה על מינויו, כאשר תוקף המינוי הוא לשנת תש"ע בלבד. לשון המכתב, אשר נכתב ע"י מנהלת המחוז ד"ר שמחון, היה כדלקמן:"הריני שמחה להודיעך כי מנכ"ל המשרד אישר את מינויך ע"פ מכרז כמנהל בי"ס יסודי מזרעה. שנה"ל תש"ע תהא שנת ניסיון שנייה. תוקף מינוי זה הינו לשנה"ל תש"ע בלבד (החל מ- 1/9/09)" (נספח ז' לתצהיר שטיינברג). בתאריך 3/9/09 נשלח לנתבע מכתב נוסף מאת ד"ר שמחון, בנוסח דומה, אם כי ההבדל היחיד בין שני המכתבים הוא שבמכתב מיום 3/9/09 נכתב כי המינוי הוא ללא מכרז (נספח ח' לתצהיר שטיינברג). לטענת המדינה, מכתב זה נשלח בטעות והמכתב מיום 30/8/09 הוא הנכון. כך או כך, הצדדים לא חלוקים בענייננו שהליך הבחירה בו השתתפו התובע והנתבע היה הליך מכרזי (או 'דמוי' מכרז, כנהוג בבחירת מנהלים במשרד החינוך), כך שברור כי המכתב הראשון הוא המשקף את המצב לאשורו. ייתכן שהגבלת מינויו של הנתבע לשנה אחת בשל קרבת המשפחה, יצר בלבול והוביל לטעות זו. בכל הנוגע לקרובות המשפחה של הנתבע, התקבלה החלטה ע"י הגורמים המוסמכים כי במהלך שנה"ל תש"ע הן תמשכנה להיות מועסקות בביה"ס, לאור המועד בו התקבלה ההחלטה על מינוי הנתבע למנהל ביה"ס. בתאריך 10/11/09 השיבה עו"ד טישלר, עוזרת ראשית ליועמ"ש של משרד החינוך למכתביו של ב"כ התובע. להלן החלקים הרלוונטיים מתוך מכתבה: "2. לגופו של עניין, לאחר שנבחנו טענותיך בעניין מינויו של מר מחמוד עומר אגא למשרת ניהול בית הספר, נמצא כי אין מקום לשנות מהחלטת המנכ"ל למנותו למשרה זו. 3. בחינת המקרה העלתה כי מר מחמוד אגא שימש בשנת הלימודים תשס"ט מנהל בית ספר יסודי במזרעה במינוי בפועל. לקראת שנה"ל תש"ע פורסם מכרז על משרה זו. בתאריך 16/7/09 התקיימה ועדת יועצים אשר המליצה פה אחד על בחירתו של הנ"ל... 5.... בהתאם לתקנון שירות עובדי הוראה, העסקת קרובי משפחה בדרגה של גיס ושל אחות דורשים אישור מנהל אגף בכיר בהוראה, מר ציון שבת. 6. לקראת שנת הלימודים הנוכחית, אישר מר ציון שבת את העסקת קרובי המשפחה באותו מוסד חינוך לשנה אחת, שנה"ל תש"ע. .. לקראת שנת הלימודים תשע"א ייזקקו קרובי המשפחה לאישור מחודש להעסקתם בבית הספר לנוכח הקרבה המשפחתית... לכשיוגשו הבקשות הנ"ל, ייבחן עניינם מחדש בכפוף לתקנון שירות עובדי הוראה וכן בהתאם לכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית) תשס"ח - 2007" (נספח 9(2) לתביעה המתוקנת). מספר ימים לאחר מכן, בתאריך 19/11/09 שלח גם מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שושני, מכתב לב"כ התובע, בעקבות פניותיו. מפאת חשיבותו של המכתב נביא את נוסחו המלא: "1. אין מכרזים למינוי מנהלים. אנו מפרסמים הודעות על משרות ניהול פנויות (עפ"י חוזר מנכ"ל תשס"ט/3 (א) ותשס"ט/8 (א). 2. המועמדים העונים על דרישות הסף (נספח 3 לאותם חוזרים) יכולים להגיש מועמדות לאחת או יותר מהמשרות הפנויות שפורסמו. 3. שום מכרז לא בוטל, כי לא היו מכרזים. 4. מינוי בפועל של מנהל בי"ס לשנה אחת היא אחת האופציות ע"פ חוזר מנכ"ל שלעיל. 5. מינוי בפועל אינו נוגד את הוראות החוק ונהלי המשרד ע"פ חוזרי המנכ"ל שלעיל. 6. אין מקום לשנות מן ההחלטה למנות את מר מחמוד עומר אגא למנהל ביה"ס. 7. מחוז צפון מטפל בסוגית העסקת קרובי משפחה. 8. באם המנהל מונה ע"פ מינוי בפועל לשנה, תפורסם לקראת שנה"ל תשע"א הודעה על משרת ניהול פנויה. 9. חובה על חברי הועדה להביא את כל החומר שברשותם לפני הועדה המייעצת. במקרה דנן הודיעה ד"ר אורנה שמחון - מנהלת מחוז צפון, כמתחייב שהיה למרשך תיק פלילי. 10. הודעה על משרת ניהול פנויה לביה"ס בכפר מזרעה תפורסם לקראת סוף שנה"ל תש"ע" (נספח 12 לתביעה, ההדגשות אינן במקור - א.ש.ב.). בתאריך 24/11/09 נשלח לב"כ התובע מכתב נוסף מהמנכ"ל, אשר נוסחו זהה לנוסח המכתב מיום 19/11/09, שצוטט לעיל. לא הוברר מדוע נשלח מכתב זהה נוסף (נספח 13 לתביעה). לאור נוסחם הזהה, נכנה את שני המכתבים כ - "מכתב המנכ"ל". הציר המרכזי של טענת התובע בתיק שלפנינו הוא כי מסעיף 10 למכתב המנכ"ל עולה ברורות שהמנכ"ל התחייב לערוך מכרז חדש לתפקיד הניהול לקראת סוף שנה"ל תש"ע וכי התחייבות זו הופרה. כאן יצוין כי אמירתו של המנכ"ל במכתב לפיה אין מכרזים למינוי מנהלים מתייחסת ככל הנראה לכך שהליך בחירת מנהל במשרד החינוך, הגם שברובו מתנהל ע"פ עקרונות דיני המכרזים - בסופו של דבר אינו מכרז רגיל לנוכח העובדה שהמנכ"ל הוא המחליטה הסופי. בתאריך 26/4/10 שלח מנכ"ל המשרד מכתב נוסף לב"כ התובע, בעקבות מכתביו השונים של זה האחרון. במכתב זה המנכ"ל שב ומפנה את ב"כ התובע למכתב שנשלח אליו על ידו בתאריך 24/11/09 (נספח 17 לתביעה המתוקנת). בין לבין, בתאריך 14/4/10, שלחה גב' ארבל, הממונה על הרווחה במשרד החינוך מכתב לגב' שטיינברג, המתייחס לנתבע, בזו הלשון: "מר אגא מחמוד מונה למנהל ביה"ס יסודי מזרעה לאחר שנבחר ע"י ועדת היועצים למינוי מנהלים. מינויו הוגבל לשנה"ל תש"ע. אחת הסיבות להגבלת המינוי היא שאחותו וגיסתו עובדות בביה"ס וע"פ חוזרי המנכ"ל חל איסור להעסקת קרובי משפחה באותו מוסד.. בעקבות פנייתן של האחות והגיסה ניתן אישור מיוחד ע"י מר ציון שבת... להמשך העסקתה של הגב' חמידה הייב (האחות) באותו מוסד.. לשנת הלימודים תשע"א בלבד... לאור האמור, נשוב לדון בבקשה להסרת ההגבלה ממינויו, כשתפרוש או תועבר הגב' חמידה הייב (האחות) ולאחר שהגיסה תעבור לביה"ס האחר. דהיינו, כאשר לא יועסקו קרובי המשפחה באותו מוסד תוך יחסי כפיפות ביניהם" (נספח י"ב/2 לתצהיר שטיינברג). בתאריך 23/5/10 שלחה גב' שטיינברג מכתב לנתבע, בזו הלשון: "הסרת ההגבלה ממינויך אני מבקשת להודיעך כי בשלב זה לא נוכל להסיר את המגבלה ממינויך, הדבר מותנה בהעברתה של הגב' ודאד אגא (גיסתך) לבי"ס אחר לקראת שנה"ל תשע"א והעברתה של הגב' חמידה הייב (אחותך) לבי"ס אחר בשנה"ל תשע"ב או פרישתה בתום שנה"ל תשע"א. לאור זאת, בשלב זה נבקש אישור המנכ"ל להמשך מינויך ללא מכרז לשנה"ל תשע"א בלבד ולקראת שנה"ל תשע"ב נדון שוב בנושא תוך בחינת יישום החלטת המשרד באשר להעסקת קרובי המשפחה בבית ספרך. היה ומכל סיבה שהיא החלטות אלה לא יתקיימו תצטרך לוותר על ניהול ביה"ס" (נספח י"ב/1 לתצהיר שטיינברג). יצוין כי לא הוברר בסופו של יום מה ארע לגבי הערתה של גב' שטיינברג במכתבה מיום 27/8/09, כי אחת הסיבות להגבלת מינוי הנתבע לשנה היא ליקויים שמצא מבקר הפנים בביה"ס (בנוסף לקרבת המשפחה). בכל אופן, בהתכתבויות המאוחרות יותר נושא זה לא מופיע עוד והצדדים לא טענו בעניין בפנינו. הבקשה לסעד זמני בבית הדין בתאריך 7/7/10 הוגשה בקשה למתן סעד זמני ע"י התובע וע"י התובעת, כאשר בקשתו של התובע הייתה לערוך מכרז חדש לתפקיד מנהל ביה"ס ובקשתה של התובעת הייתה למנוע את העברתה לבי"ס אחר, לאור מינויו של הנתבע, כפי שהוחלט ע"י משרד החינוך. בהחלטה מיום 26/7/10 נקבע ע"י בית הדין (כב' השופטת ורבנר) כדלקמן: "לאור כל השתלשלות העניינים שפורטה לעיל הננו קובעים כי בהתייחס לבקשת המבקש שעניינה ביטול המכרז/ תוצאות המכרז שנערך לפני כשנה, דין הבקשה לסעד זמני להדחות מחמת שיהוי, מה גם שיש טענות שהמבקש ידע אותן ולא העלה אותן בפי הועדה, אולם בהתייחס לסעד שעניינו הדרישה לפרסם מכרז חדש לתפקיד מנהל בית ספר במזרעה לשנת הלימודים תשע"א, אין מקום לטענת שיהוי לאור התחייבות לכאורה שניתנה למבקש על ידי ד"ר שושני וכעולה מההתכתבויות בין הצדדים. יחד עם זאת, מאחר ולטענת המשיבה המדובר בהתחייבות שניתנה בטעות, יש מקום לבחון עניין זה במסגרת ההליך העיקרי, בו תביא המשיבה את העדים הרלוונטיים, ועד לתום ההליך העיקרי, לא יקבל המשיב 2 מינוי של קבע כמנהל בית הספר במזרעה" (סעיף 30 להחלטה). לנוכח זאת, הבקשה לסעד זמני שעניינה ביטול מינויו של הנתבע ופרסום מכרז חדש נדחתה. בכל הנוגע לבקשתה של התובעת - הבקשה התקבלה ונקבע כי מכתב העברתה לבי"ס אחר לקראת שנה"ל תשע"א יבוטל מאחר שמשרד החינוך לא ערך לה שימוע כנדרש עובר לקבלת החלטת ההעברה ולא נלקחו בחשבון כל השיקולים הרלוונטיים, כמפורט בהחלטה. ערעור התובע על דחיית בקשתו לסעד זמני נדחתה על ידי ביה"ד הארצי (בר"ע 2663-08-10). פסק הדין החלקי מיום 22/3/11 המתייחס לתובעת ולנתבעת 3 בדיון מיום 22/3/11 ניתן פסק דין חלקי בתיק, המתייחס לתובעת 2 (גיסתו של הנתבע) ולנתבעת 3 (אחות הנתבע) אשר צורפה גם היא כצד להליך. בכל הנוגע לנתבעת 3 - ניתן לה היתר העסקה ע"י משרד החינוך להמשיך ולעבוד בביה"ס בשנת תשע"א. פסק הדין, שניתן בהסתמך על הסכמת הצדדים קבע, כי החלטתה של כב' השופטת ורבנר בהליך הזמני, ככל שהיא מתייחסת לתובעת - תקבל תוקף של פסק דין, כך שהתובעת תישאר בתפקידה עד לסוף שנת הלימודים תשע"א. כן הוסכם כי במידה ולקראת שנת הלימודים תשע"ב יוחלט להזמין את התובעת 2 ו/או את הנתבעת 3 לשימוע, מתוך מטרה לנייד מי מהן לבי"ס אחר, אזי תינתנה להן כל זכויותיהן על פי דין ובין היתר עריכת שימוע הולם. כן נקבע כי במסגרת ההחלטה יילקחו בחשבון כל השיקולים הרלוונטיים וכל האופציות לפתרון הבעיה, לרבות בעניינו של הנתבע. יצוין כי בסיכומי המדינה נכתב כי לאחרונה הוצאו לתובעת ולנתבעת 3 הזמנות חדשות לשימוע בנוגע לאפשרות העברתן לבתי ספר אחרים לקראת שנה"ל תשע"ב (סעיף 26 לסיכומים). טענות הצדדים: טענות התובע הקרבה המשפחתית של הנתבע למורות בביה"ס פסולה ונוגדת נוהל תקין בשל יחסי כפיפות ישירה. המנכ"ל ידע על הקרבה המשפחתית בטרם נתן את החלטתו. במכתב המנכ"ל מיום 19/11/09 הוא התחייב לפרסם מכרז חדש לקראת סוף שנה"ל תש"ע, ומשלא עשה זאת הפר התחייבות שנתן לתובע. נוכח אי קיום ההתחייבות בסוף שנה"ל תש"ע הוגשה התביעה. גם אם הנוהג והכלל הוא שכאשר נבחר זוכה במכרז אין מפרסמים מכרז חדש לאותה משרה, הרי שהמקרה של הנתבע הוא מקרה חריג לאור סוגית קרבת המשפחה וסביר להניח שהמנכ"ל שקל עניין זה עת החליט על פרסום מכרז חדש בסוף שנה"ל תש"ע. מן הראוי שייערך מכרז חדש בו יילקחו בחשבון כל הנתונים לגבי כל המועמדים, גם לעניין קרובי המשפחה, ואז תינתן הזדמנות אמיתית גם לתובע וגם לנתבע. טענות המדינה בית הדין לא ישים עצמו בנעלי ועדת המכרזים לאור חזקת תקינות המעשה המנהלי. מכרז יבוטל רק בנסיבות קיצוניות וחריגות ואין זה המקרה שלפנינו. ההחלטה על מינוי הנתבע התקבלה על בסיס שיקולים ענייניים בלבד. המכרז לתפקיד היה לתקופה בלתי מוגבלת. מינויו של הנתבע הוגבל לשנת תש"ע אך ורק על מנת להסדיר את שאלת קרובי המשפחה. גם היום מינויו של הנתבע מותנה בהסדרת עניין זה וככל שלא יעלה בידי משרד החינוך להסדיר את הנושא ייאלץ הנתבע לוותר על תפקידו, כפי שנאמר לו במפורש. עם זאת, אין בכך כדי להצדיק את ביטול מינוי הנתבע ולפרסם מכרז חדש בשלב זה. לטענת המדינה, יש להבחין בין מכרז שמוגבל לשנה לבין הגבלה על מינוי הנתבע עצמו, כאשר במקרה הנדון מינוי הנתבע הוגבל עד לפתרון בעיית קרבת המשפחה. בכל אופן, התובע כלל לא טוען שיש לבטל את מינוי הנתבע בשל פגמים בהליך המכרז אלא רק כי יש לבטל את המכרז מכח התחייבות שניתנה לו, לטענתו, ע"י המנכ"ל. לא ניתנה לתובע התחייבות לקיום מכרז חדש. לכל היותר, הייתה זו התחייבות מותנית שתנאיה לא התקיימו. כמו כן, נראה כי המנכ"ל הסתמך במכתבו על מידע שגוי. לחילופין, גם אם ייקבע שניתנה לתובע התחייבות הרי שלא מתקיימים התנאים הנדרשים לחיוב המדינה לפעול על פי התחייבות זו, כפי שנקבע בבג"צ דישון לגבי הבטחה מנהלית. טענות הנתבע אין מחלוקת כי הנתבע נבחר במכרז למשרת קבע, נתון שהיה ידוע לכל המעורבים וכך גם לתובע. ככל הנראה המנכ"ל כתב בסעיף 10 למכתבו כי תפורסם הודעה על משרה פנויה לקראת שנה"ל תש"ע, על סמך טעויות עובדתיות שנפלו במכתביה של ד"ר אורה שמחון בו צוין כי הנתבע מונה ללא מכרז. על כן יש לקרוא אמירה זו של המנכ"ל ביחד עם האמור במכתבים האחרים ולא להוציאה מההקשר. יתירה מכך, המנכ"ל ציין בפרוש שיפורסם מכרז חדש רק ככל שהנתבע מונה במינוי בפועל, נתון שאינו נכון. יש לעיין היטב בחלופת המכתבים ולבחון האמור שם בזהירות ויסודיות. הגם שבתחילה התובע מיקד את טיעוניו בעניין מינוי הנתבע רק בנושא הקרבה המשפחתית הרי משהוצא מכתב המנכ"ל, שבטעות יסודו, הוא 'קפץ על המציאה', הוציא את הדברים מהקשרם ותבע קיום התחייבות שלמעשה מעולם לא ניתנה. לתובע אין כל טענה לגבי פגם במכרז הראשון וטענתו בעניין ההתחייבות היא לא יותר מרצון "לנסות בשנית את מזלו" במכרז נוסף, לאחר שנמצא לא מתאים במכרז הראשון. התובע מושתק מלהעלות טענה לפיה נפל פגם בכך שהנתבע לא הודיע לוועדה על קרובי משפחתו , באשר התובע עצמו לא הודיע על כך לגבי עצמו. מה גם שלא ניתן להגביל מינוי אדם כמנהל בי"ס מסיבה זו והפתרון הוא אישור העסקה חריג או העברה של אחד הקרובים לבי"ס אחר. דיון והכרעה מעיון בכתבי טענותיו של התובע עולה כי לטענתו יש לקיים מכרז חדש לתפקיד מנהל ביה"ס לאור התחייבות שניתנה לו ממנכ"ל משרד החינוך במכתבו מיום 19/11/09 ובמכתב הנוסף בעל הנוסח הזהה מיום 24/11/09 (ראה לדוגמא סעיף 6 לסיכומי התובע). למען הסדר הטוב יצוין כי התובע לא מבקש לבטל את המכרז הקודם בשל פגמים שנפלו בו אלא לקיים את התחייבות המנכ"ל, הגם שהתוצאה האופרטיבית דומה בשני המקרים. עם זאת, בטרם נבחן את השאלה אם הייתה התחייבות מצד המנכ"ל וככל שכן מה תוקפה, נבקש להתייחס גם לטיעון כללי המופיע בכתבי טענותיו של התובע, לפיו וועדת היועצים נהגה שלא כדין עת לא לקחה בחשבון את קיומן של קרובות משפחה של הנתבע בביה"ס. מצאנו לנכון לדון בשאלה זו למרות שהיא לא הועלתה באופן מפורש ע"י התובע, זאת משום שדיני המכרזים וכמוהם גם הליכי בחירת מנהל במשרד החינוך נועדו לשרת תכליות רחבות של שוויון הזדמנויות ובחירת המועמד הטוב ביותר, תכליות המגלמות בתוכן גם את אינטרס הציבור. על כן, אם יש ממש בטענת התובע כי הליך בחירת המנהל נעשתה בניגוד לכללי מנהל תקין, יהיה בכך כדי להשפיע על הכרעה בתיק באשר בית הדין לא ייתן ידו למינוי שנעשה שלא כדין, ככל שנפלו במינוי פגמים חמורים. האם העובדה שהוועדה לא התחשבה בקיומן של קרובות המשפחה היא פגם בהליך המכרז? ייאמר כבר בפתח הדברים כי טענת התובע לפיה נפל פגם בעבודת הוועדה משום שהיא לא לקחה בחשבון את קיומן של קרובות משפחה בביה"ס - הועלתה על ידו לראשונה רק לאחר שנודע לו כי הנתבע הוא שזכה בתפקיד. על פי הפסיקה, כאשר לגורם כלשהו יש טענות בדבר פגם שלכאורה נפל במכרז, עליו להעלות זאת בטרם נודעו תוצאות המכרז (ככל שמידע זה היה בידיעתו כבר אז), שאחרת בית הדין לא יידרש לבחינת תקינות המכרז. בענייננו, בשום שלב התובע לא טען כי לא ידע על קרבת המשפחה של הנתבע בטרם נודע לו שהנתבע זכה. חרף זאת, הוא לא פנה בעניין לגורם כלשהו ולא העלה את הדבר בפני ועדת היועצים בפניה הופיע. פנייתו הראשונה בעניין הייתה רק בתאריך 27/7/09, לאחר שכבר נודע לו שהנתבע נבחר (ראה סעיף 4(א) לסיכומי התובע). בהקשר זה יודגש כי המכתב שנשלח בעניין טרם התכנסות ועדת היועצים לא היה מטעם התובע אלא מטעם אדם אחר בשם נימר עווד, שגם אותו ייצג ב"כ התובע. התובע עצמו העיד כי שליחת מכתב זה לא היה מטעמו וכי נודע לו על שליחת המכתב מבא כוחו רק בדיעבד (ע' 16 ש' 7, ע' 17 ש' 29 לפרוט'). על כן, רק לאור זאת לא היה מקום להזדקק לטענת התובע בעניין, טענה שהועלתה בשיהוי ולא בזמן אמת. יצוין, כי טענת התובע בעניין אף תמוהה לנוכח העובדה שאף לתובע עצמו יש אח שעובד בביה"ס הנדון. על כן לא ברור כיצד מחד הוא טוען שמדובר בפגם הפוסל מלכתחילה את הנתבע מלהיות מועמד ומאידך הוא עצמו מבקש להציג את מועמדותו לתפקיד וכך גם עשה. אך גם אם נבחן את טענת התובע לגופו של עניין, נמצא כי לא הוכח שנפל פגם בעבודת הוועדה, ובכל אופן לא פגם היורד לשורשו של עניין ופוגע בתכליות דיני המכרזים. ובמה דברים אמורים? התובע לא הצביע על כל מקור נורמטיבי האוסר על הגשת מועמדות של מי שיש לו קרובי משפחה באותו בי"ס או על בחירת מועמד כזה ע"י ועדת היועצים. כך, התובע לא הפנה לכל איסור הקיים על כך בהוראה זו או אחרת. גם מעיון בחוזר מנכ"ל המסדיר את הליך מינויים של מנהלים ומעיון בתקנון שירות עובדי הוראה, אשר אין מחלוקת כי חל על הצדדים, עולה כי אין בהם איסור כזה - לא בכל הנוגע לתנאי הסף ולא בכל הנוגע לשיקולים לגבי בחירת הזוכה. הנתבע העיד כי לא נשאל אודות קרובי משפחה ולכן לא יידע את הוועדה בעניין (ע' 19 ש' 18 לפרוט'). גם התובע העיד שלא התבקש להודיע על מידע מסוג זה ולא עשה כן, למרות שיש לו אח העובד בביה"ס (ע' 16 ש' 3 לפרוט'). אף בטופס הגשת המועמדות אין רובריקה בה נדרש המועמד לציין אם יש לו או אין לו קרובי משפחה ביחידה אליה הוא מבקש להתקבל (ראה טפסי המועמדות של התובע והנתבע - נספחים ד/1- ד/2 לתצהיר שטיינברג). אכן, כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית) תשס"ח - 2007, אוסרים על העסקה של קרובי משפחה (ובהם אח, אחות וגיסה) באותה יחידה מנהלית כאשר קיימים ביניהם קשרי עבודה או כפיפות מנהלית. עם זאת, הכללים קובעים מנגנונים שונים של התמודדות עם מצב שכזה ע"י העברת אחד העובדים ליחידה אחרת או מתן היתר המשך העסקה בתנאים הקבועים בכללים (ראה גם פרק 1.37 לתקנון שירות עובדי הוראה). בכל אופן, אין בכללים אלו כמו גם בהוראות האחרות איסור על הגשת מועמדות למכרז מסיבה זו ואין איסור על עצם בחירה של אדם כזה לשמש בתפקיד. משנבחר האיש, יידרשו כל הגורמים המעורבים לבחור את הפיתרון המתאים על מנת שמינויו יעלה בקנה אחד עם הוראות הדין. דומה הדבר לאדם הזוכה במכרז לתפקיד מסוים בשירות המדינה כאשר על פי הוראות הדין עליו לעזוב את עיסוקיו הקודמים עם מינויו, מחשש לניגוד עניינים. ברי כי אדם כזה אינו מנוע מלגשת למכרז ולהיבחר, אם כי מינויו תלוי בתנאי מתלה של נטישת עיסוקיו הקודמים, שאחרת מינויו יהיה בניגוד להוראות הדין. כך גם בענייננו. מניעת עצם האפשרות להתמודד על התפקיד מלכתחילה פוגעת בתכליות דיני המכרזים - שוויון הזדמנויות ובחירת המועמד המתאים ביותר. בעניין זה טענה המדינה כי היא פועלת למציאת פתרון על מנת שמינויו של התובע יהיה כדין, מבחינת סוגית קרבת המשפחה. המדינה אף ציינה כי ככל שלא יעלה בידה לפתור את הבעיה באמצעות העברה של קרובות המשפחה או מתן היתרים, ייתכן גם מצב בו הנתבע ייאלץ לוותר על המינוי. מבלי לקבוע מסמרות לגבי השאלה אם נתונים בדבר קיומם של קרובי משפחה ביחידה אליה מבקש המועמד להתקבל צריכים בכל מקרה לעמוד בפני ועדת המכרזים, נראה לנו כי במקרה שלפנינו היה על הוועדה להיות מודעת לנושא, כאשר נתון לה שיקול הדעת בדבר המשקל שיש לתת לנתון מסוג זה. הדבר נכון עוד יותר כאשר לכינוס הועדה קדמה פנייה בנושא (פנייתו של נימר עווד). בהקשר זה יצוין כי מהשתלשלות העניינים עולה שקיומם של קרובי משפחה ביחידה הוא נתון בעל השפעה על האפשרות ליישם את המינוי ועל כן על משרד החינוך לשקול האם אין מקום לקחת נתונים מסוג זה בחשבון להבא, ולו על מנת למנוע סרבול עתידי של מינויים. למען הסדר הטוב יצוין בהקשר זה כי מעיון בפרוטוקולים של דיוני הוועדה עולה כי נתון זה לא נלקח בחשבון גם לגבי התובע, אשר אף לו, כאמור, אח המלמד בביה"ס (נספח ה' לתצהיר שטיינברג). כך או כך, גם אם נניח לטובת התובע שנפל פגם בכך שמידע זה לא עמד בפני הועדה, אין המדובר בפגם היורד לשורשו של הליך המכרז, כלומר - אין המדובר בפגם שפוגע בתכליות דיני המכרזים והמצדיק את ביטול המכרז (לעניין זה ראה פס"ד זועבי שאוזכר לעיל). כמו כן, איננו סבורים שיש בדבר כדי להצביע על כך שהליך בחירת הנתבע היה בניגוד לכללי מנהל תקין ובעניין זה יצוין כי התובע לא הצביע על כל פגם אחר בהליך המכרז. כמובן שאין הדבר פוטר את משרד החינוך מהסדרת העסקתו של הנתבע כמו את העסקתן של קרובות משפחתו באמצעות הכלים השונים שההוראות הרלוונטיות קובעות בעניין זה, כפי שהמדינה הצהירה שתעשה. האם ניתנה לתובע התחייבות לעריכת מכרז חדש? נפתח ונאמר כי מעיון במכתב המנכ"ל, אשר התובע מבקש לראות בו הבטחה שלטונית - אין כל התחייבות מצד המנכ"ל לעריכת מכרז חדש עבור המשרה בה זכה הנתבע (המכתב - נספח 12 לתביעה). אין ספק שמשורת ההתכתבויות שהוצגה בפנינו בעניין בחירת הנתבע עולה כי נפלו טעויות ואי בהירויות לגבי האופן בו הובן המינוי בקרב גורמים שונים במשרד החינוך. כך, לדוגמא, ממכתב המנכ"ל ניתן להבין שהוא סבר בטעות שהנתבע מונה במינוי בפועל בשנה"ל תש"ע, כאשר לא כך היה; גם מכתביה השונים של מנהלת המחוז ד"ר שמחון סותרים זה את זה, בכל הנוגע לקיומו של הליך מכרז. בכל אופן, נקודת המוצא עליה אין מחלוקת היא כי הליך הבחירה בו השתתפו התובע והנתבע ובו נבחר זה האחרון - היה למשרה קבועה שאינה מוגבלת בזמן, זאת להבדיל ממינוי זמני או מינוי בפועל (וראה עדות התובע בעניין - ע' 15 ש' 31, ע' 17 ש' 21 לפרוט'; וראה גם פרוטוקול ועדת היועצים,נספח ה' לתצהיר שטיינברג - ראה בכותרות הפרוטוקולים). גב' שטיינברג העידה בעניין זה כי כאשר מפורסמת הודעה על משרת קבע כל מינוי מוגבל בתחילה לשלש שנות ניסיון וככל שהעובד עומד בתקופת הניסיון הוא מקבל הודעה על קביעות בתפקיד ולא מפורסם מכרז חדש (אלא אם העובד לא עמד בניסיון). כן העידה כי כאשר הכוונה היא לאייש משרה רק למשך שנה אחת, ההודעה על פרסום המשרה נוקבת בכך במפורש (ע' 19 ש' 1 לפרוט'). בענייננו, לא נטען בשום שלב שהנתבע לא עמד בניסיון. מכל האמור לעיל עולה כי במקרה שלפנינו, על פי ההוראות והנהלים, אין מקום לערוך מכרז חדש - משום שבמכרז הקודם נבחר זוכה המכהן בתפקיד. אמנם בהחלטת המינוי של המנכ"ל מיום 28/7/09 המנכ"ל חתם במילים - "מחמוד אגא ליסודית מזרעה לשנה אחת", אך גב' שטיינברג העידה כי היה זה בהמשך להמלצתה להגביל את המינוי על מנת להסדיר את סוגית קרבת המשפחה, וכי ככל שנושא זה יוסדר תוסר מגבלת הזמן והנתבע ימונה מינוי קבע, כפי שנועד להיות על פי הליך הבחירה. על כן, אין מקום לערוך מכרז חדש כל עוד לא הגיעו למסקנה שלא ניתן למצוא פתרון לבעיה שתעלה בקנה אחד עם הדין לגבי קרובי משפחה. בעניין זה עמדה גב' שטיינברג על האבחנה בין מכרז לתפקיד מוגבל בזמן - כאשר בסוף התקופה יש לערוך מכרז חדש, ובין הטלת מגבלה על מינויו הספציפי של הנתבע, עד לפתרון הבעיה של קרבת המשפחה. לאור עדותה של גב' שטיינברג, הרי שעצם הגבלת המינוי לשנה על הנתבע אינו גורר אחריו חובה לערוך מכרז חדש בתום השנה. עדותה של גב' שטיינברג בעניין זה הייתה מהימנה בעינינו. יצוין כי ב"כ התובע לא חקר בחקירה נגדית את גב' שטיינברג על נקודה זו ועדותה בעניין ממילא לא נסתרה. הסברה של גב' שטיינברג על הגבלת מינויו של הנתבע עולה אף מחלק מההתכתבויות שבתיק: ממכתביה של גב' שטיינברג מימים 27/8/09 ו- 23/5/10 וממכתבה של גב' ארבל מתאריך 14/4/10 (נספחים ו', יב/1, יב/2 - לתצהיר שטיינברג). ממכתבים אלה עולה כי הגבלת מינויו של הנתבע הייתה בשל קרבת המשפחה ונאמר בהם כי ככל שבעיה זו תיפתר תוסר המגבלה. יצוין, כי באף אחד מהמכתבים לא צוין שקיימת כוונה או כי יש צורך בפרסום מכרז חדש בשלב זה. אף התובע עצמו מסכים כי ככלל - "עצם פרסום המכרז למשרה פנויה מחייב כי לא יתקיים מכרז חדש". עם זאת, לטענתו, המקרה שלפנינו הוא היוצא מהכלל לנוכח בעיית קרבת המשפחה וכי על רקע זה הבטיח לו המנכ"ל לערוך מכרז חדש לקראת שנה"ל תשע"א סעיף 9 לסיכומי התובע). נבחן אם כן, האם המנכ"ל אכן התחייב בפני התובע לערוך מכרז חדש והאם מכח התחייבות זו יש להעניק לתובע את הסעדים אותם הוא מבקש. טוב הייתה עושה המדינה אם הייתה מזמינה למתן עדות את מנכ"ל משרד החינוך בעצמו על מנת להבין "למה התכוון המשורר" במכתביו, וזאת בנוסף לעדותה של גב' שטיינברג ובמיוחד לאור החלטת כב' השופטת ורבנר. עם זאת, כפי שנראה להלן, מלשון מכתב המנכ"ל עצמו ניתן להבין כי אין בו כל התחייבות כטענת התובע. כמו כן, מעדותה של גב' שטיינברג , שלא נסתרה, עולה כי החלטותיו של המנכ"ל הושתתו בין היתר על המלצותיה ועל כן יש בעדותה כדי לשפוך אור על רקע הדברים. מכל מקום, איננו סבורים שדי בכך שמנכ"ל משרד החינוך לא העיד בתיק כדי לקבל את תביעת התובע. התובע תולה את יהבו בסעיף 10 למכתב המנכ"ל בו נרשם - " הודעה על משרת ניהול פנויה לביה"ס בכפר מזרעה תפורסם לקראת שנה"ל תש"ע". עם זאת, יש לקרוא את המכתב בהקשרו המלא ולא ניתן לנתק את סעיף 10 מיתר סעיפי המכתב. כך, בסעיף 8 למכתב מציין המנכ"ל - "באם המנהל מונה ע"פ מינוי בפועל לשנה, תפורסם לקראת שנה"ל תשע"א הודעה על משרת ניהול פנויה". מהאמור עולה כי אמירת המנכ"ל בסעיף 10 מתבססת על האמור בסעיף 8 - כי הודעה חדשה על משרת ניהול פנויה תפורסם שוב רק בתנאי שהנתבע מונה למינוי בפועל. בכך המנכ"ל למעשה ביטא את הכללים לפיהם מינוי בפועל הוא לשנה אחת בלבד, כפי שהמנכ"ל עצמו מציין בסעיף 4 למכתבו (וראה בעניין זה סעיף 2.5 לחוזר המנכ"ל - נספח א' לתצהיר שטיינברג). במילים אחרות, 'הבטחתו' של המנכ"ל במכתב זה היא לפעול על פי הכללים אשר קובעים כי ככל שמנהל מונה במינוי בפועל הרי שבתום שנת כהונתו תפורסם הודעה חדשה לגבי משרה פנויה. על כן, ההתחייבות שמבקש התובע לחלץ מסעיף 10 מנתקת את האמור מהקשרו ואינה משקפת את כוונת המכתב. אכן, מנוסח המכתב עולה כי ככל הנראה נתפס המנכ"ל לכלל טעות וסבר שהנתבע מונה במינוי בפועל, ככל הנראה לנוכח הנסיבות המיוחדות של הגבלת מינויו. בכל אופן, גם המנכ"ל סייג וכתב כי הודעה על משרה חדשה תפורסם באם הנתבע מונה כמינוי בפועל, מה שאינו נכון בענייננו. מכאן, שאין לראות באמור במכתב כל התחייבות לעריכת מכרז חדש לקראת שנה"ל תשע"א. ככל שהתובע מבקש להסתמך על הבטחה מאת רשות מינהלת עליו להצביע על הבטחה שהינה ברורה ומפורשת, ולא כזו הנתונה לפירושים מפירושים שונים. וראה בעניין זה פסה"ד בעניין דישון, העוסק בהבטחה מינהלית. לא זו אף זו: למרות שהתובע ידע שהנתבע לא נבחר כמינוי בפועל אלא באופן קבוע בהליך של מכרז, ולמרות שהוא היה מיוצג ובא כוחו ניהל התכתבויות רבות עם משרד החינוך, התובע או בא כוחו לא פנו למשרד החינוך על מנת להעמיד את המנכ"ל על טעותו או לברר את פשר האמור במכתבו. בהקשר זה יצוין כי רק תשעה ימים לפני הוצאת מכתבו של המנכ"ל, קיבל התובע מכתב מיועמ"ש המשרד בו נכתב ברחל בתך הקטנה כי בשנת תש"ע הנתבע נבחר במכרז, וזאת להבדיל מהמינוי בפועל בו היה בשנת תשס"ט. עם זאת, כאמור, התובע לא נקט בכל צעד על מנת להבהיר את האמור במכתב המנכ"ל ובחר 'להיתלות' במשפט המאוזכר בסעיף 10 למכתב. בעניין חובתו של התובע כאדם סביר לברר אי בהירות זו אנו מפנים לפסה"ד בעניין אביסידריס. הצורך בכך שההבטחה תהיה מפורשת נכונה שבעתיים כאשר מדובר בהבטחה שלכאורה נוגדת את ההוראות והכללים לפיהן פועלת הרשות. בענייננו, מבקש התובע לבטל מכרז אשר נוהל כדין, כפי שקבענו לעיל. למעשה, בבקשה זו מבקש התובע להפוך את דיני המכרזים על פיהם ולבטל את מינויו של אדם שקיבל את תפקידו כדין. על כן, על אחת כמה וכמה, לא ניתן לנקוט בצעד כזה על סמך הבטחה שאינה חד משמעית. לנוכח קביעתנו כי בגוף המכתב לא ניתנה לתובע כל התחייבות הרי שממילא אין נפקות לכך שמכתב זהה נשלח לתובע לאחר מספר ימים וכי לאחר מספר חודשים המנכ"ל שב והפנה את התובע לאותו מכתב (במכתבו מיום 26/4/10 - נספח 17 לתביעה המקורית). משקבענו כי אין לפנינו התחייבות הרי שממילא איננו נדרשים לבחון האם המדובר בהתחייבות תקפה והאם התנאים אשר נקבעו בפסיקה לעניין הבטחה שלטונית מתקיימים. בהקשר זה יצוין כי באותה מידה בה אין להותיר על כנו מינוי שנעשה בהליך מכרז שנפל בו פגם יסודי, כך גם אין מקום לבטל הליך מכרז שנוהל כדין. הבטחה לעריכת מכרז חדש מקום בו אין הצדקה חוקית לעריכתו חותרת אף היא תחת תכליות דיני המכרזים ומהווה פתח ל'עקיפה' של דיני המכרזים, בכך שהיא מאפשרת לגורמים שתוצאות המכרז לא מוצאות חן בעיניהם להבטיח עריכת מכרז חדש. אף בכך יש כדי להצדיק התנערות מההבטחה. לסיכום - קביעתנו היא כי לא ניתנה לתובע כל התחייבות לעריכת מכרז חדש. משגם אין הצדקה לעריכת מכרז כזה בשלב זה ע"פ הכללים והנהלים, הרי שאין מקום ליתן לתובע את הסעד אותו הוא מבקש. סוף דבר לאור כל האמור לעיל - אנו דוחים את התביעה לערוך מכרז חדש ולבטל את מינויו של הנתבע. ההגבלה שהוטלה במסגרת הצו הזמני לפיה עד לתום ההליך העיקרי לא יקבל הנתבע מינוי של קבע - מוסרת. למותר לציין כי המשך מינויו של התובע הוא בכפוף לכל דין ולהסדרת נושא קרובי המשפחה, כפי שהצהירה המדינה בפנינו. התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט בגובה 4,000 ₪ לכל נתבע. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. דיני חינוךמכרזבית ספרמנהל בית ספר