קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכרז למשרת מנהל מחלקת חינוך: 1. התובע, מר ליוס, (להלן:"מר ליוס"), עותר במסגרת תביעתו זו לביטול החלטת וועדת הבחינה במכרז הפומבי שעניינו איוש משרת מינהל מחלקת החינוך במועצה המקומית מעיליא, (להלן: "המועצה"), ושלפיה נבחר הנתבע 2, מר פיראס עראף, (להלן: " מר עראף") לתפקיד, בעיקר מהנימוק כי מר עראף אינו עומד בתנאי הסף של המכרז, וכי בחירתו נעשתה תוך חריגה מסמכות, שלא במסגרת הליך תקין ומתוך שיקולים פוליטיים וזרים. בנוסף, ולאחר שדורג ככשיר שני ע"י ועדת הבחינה של המכרז, בקש התובע מבית הדין לקבוע שהוא הזוכה במכרז. 2. קדמה לתביעה בקשה למתן סעד זמני שבמסגרת הדיון בה הוסכם והוחלט על איחוד הדיון בה יחד עם התביעה העיקרית, לא לפני שהמדינה צורפה כצד להליך ונדרשה להביע את עמדתה בשאלת מהות הניסיון הניהלוי הנדרש מהמועמדים לתפקיד מנהל מחלקת חינוך במועצה, כמו כן ניתנה לצדדים אפשרות להשלים את ראיותיהם במועדים שנקבעו לצורך כך. 3. במסגרת הדיון הראשון שהתקיים בתביעה העיקרית , סיכמו הצדדים שהם מוותרים באופן הדדי על חקירת המצהירים השונים, ובקשו שבית הדין יכריע בתביעה על סמך כל החומר שהוגש לתיק, ועל סמך סיכומים בכתב שהם יגישו בהמשך, במועדים שיקבעו לצורך כך. רקע ותשתית עובדתית 4. בתחילת חודש יולי 2009 פרסמה המועצה מכרז פומבי לאיוש משרת מנהל מחלקת החינוך והתרבות במועצה במסגרתו נקבע שהמועד האחרון להצגת המועמדויות הנו ביום 10/07/09. 5. שבעה מועמדים הגישו את מועמדותם למכרז האמור ביניהם התובע, מר ליוס, והנתבע 2, מר עראף. 6. לאחר בדיקת המסמכים של המועמדים ע"י המזכיר והיועמ"ש של המועצה עלו ספקות בסוגיית העמידה בתנאי הסף הקבועים בתקנה 2(3)(א) לתקנות הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת החינוך) (כשירות), התשס"ג - 2003, (להלן:"תקנות הכשירות "), בעניין הדרישה לניסיון המקצועי של "שלוש שנים כמנהל מוסד חינוכי או בעל תפקיד ניהולי במוסד חינוך או במערכת החינוך". לפי כך הוחלט לפנות ליועמ"ש של משרד החינוך. 7. לאחר התייעצויות בין היועץ המשפטי של המועצה לבין הלשכה המשפטית של משרד החינוך לעניין עמידתם של המועמדים בדרישות הסף של המכרז נשלחו ביום 30/07/09 הזמנות לשבעת המועמדים שכללו דרישות שונות, כדלקמן: 7.1. הזמנה לתובע ללא סייגים. 7.2. הזמנה למר עראף ועוד מועמד אחר ובה דרישה להבהרת נושא הניסיון הניהולי. 7.3. הודעות ליתר המועמדים לפיה על פי המסמכים שצרפו לבקשותיהם, הם אינם עונים על דרישת הניסיון הניהולי במכרז, וכי הם מוזמנים להעלות את השגותיהם בפני הוועדה. (ראה נספח ד' לתגובת המועצה). 8. וועדת הבחינה שנקבעה לעניין המכרז של מנהל מחלקת החינוך במועצה, כללה 7 חברים: יו"ר הוועדה ונציג מנהל העובדים, קצין מחוז הצפון במשרד הפנים- מר רכאד טאפש. נציג ועדת מנהל השירות, מר נביה אסעד. נציג הסתדרות המורים, יעקב אטיאס. נציג ארגון המורים, מר מאיר הלמרייך. נציג משרד החינוך, מר אחמד בדראן. נציג הרשות המקומית, ראש המועצה מר אילא עראף נציג הציבור, מר סלים קוסטה. (להלן: "ועדת הבחינה"). 9. וועדת הבחינה קיימה שני דיונים בפניה, האחד ביום 04/08/09, והשני ביום 20/08/09. 10. במסגרת הדיון הראשון הוחלט ע"י הוועדה לדחות את הראיון עם המועמדים עד להבהרת כשירותם בסוגיית הניסיון בתפקיד ניהולי, וכל המועמדים התבקשו להבהיר את הניסיון הניהולי שלהם במוסד חינוכי והצגת מסמכים המעידים על כך. 11. התובע מר ליוס, אף הוא כיתר המועמדים, התבקש להבהיר את הניסיון הניהולי שלו ולהמציא אישורים לעניין הניסיון הניהולי שלו במסגרת בית הספר, לאחר שהתברר לוועדת המכרזים שהוא בעל ותק של שנתיים בלבד בניהול בי"ס, ולא שלוש שנים כפי שנחזה להיות מהרשום בתלושי המשכורת שלו. (ראה, נספח ח'1 לתגובת המועצה). 12. בהמשך, המועצה הפנתה את המסמכים של המועמדים למחלקות המשפטיות, הן של משרד הפנים והן של משרד החינוך. משרד הפנים שלח מטעמו תגובה ביום 17/8/09, ובה נאמר שהלשכה המשפטית של משרד הפנים אינה מתערבת בשיקול דעת וועדת המכרזים בעניין עמידתם של המועמדים השונים בדרישות הניסיון לתפקיד במכרז, וכי במידה והוועדה נתקלת בקשיים ובשאלות משפטיות במהלך עבודתה, עליה לפנות ליועמ"ש של וועדת המכרזים.( נספח י לתגובת המועצה). 13. ואילו מטעם הלשכה המשפטית של משרד החינוך נשלחה ביום 17/08/09, חוות הדעת בעניין כשירותם המקצועית של המועמדים. בחוות הדעת נאמר כי לגבי חמשה מהמועמדים ובכללם מר ליוס ומר עראף, אכן מתקיים התנאי של: " בעל/ת ניסיון מקצועי של 3 שנים לפחות כמנהל/ת מוסד חינול או בעל/ת תפקיד ניהולי במוסד חינוך או במערכת החינוך", וכי הם עונים על הסיפא של תקנה 2(3)(א) לתקנות הכשירות, תקנה שיש לתת לה פרשנות רחבה שתכלול ניסיון ניהולי בכל מיני תחומים הקשורים לחינוך ולמערכת החינוך. ואילו לגבי שתי מועמדות אחרות, נאמר בחוות הדעת כי המצב אינו ברור וכי יש צורך להשלים פרטים ומסמכים. (ראה, נספח י"א לתגובת המועצה). 14. בדיון השני ביום 20/08/09, התכנסה וועדת הבחינה וראיינה את המועמדים שהופיעו בפניה ובתום הראיונות הוחלט פה אחד לבחור במר עראף למשרת מנהל מחלקת החינוך במועצה, ובמר ליוס כמועמד/ כשיר שני. 15. ביום 26/08/09, ולאחר שהתפטר מתפקידו בבית ספר תיכון נוטרדם, החל מר עראף בעבודתו בפועל כמנהל מחלקת החינוך בהמועצה ע"פ כתב המינוי מיום 23/08/09 ושאושר ע"י מר רקאד טאפש, קצין מחוז צפון במשרד הפנים ויו"ר ועדת המכרזים.( ראה נספחים 10- 11 לתגובת מר עראף). ביום 2/9/10 הגיש התובע את בקשתו למתן הסעד הזמני יחד עם תביעתו העיקרית דנן, לבית הדין. סוגיית העמידה בתנאי הסף של המכרז 16. הטענה העיקרית מצד התובע ושיש להידרש אליה, הינה כי מר עראף שנבחר ע"י ועדת הבחינה, לא עמד בתנאי הסף של המכרז בעניין דרישת הניסיון הניהולי בהתאם לתקנה 2 (3)(א) לתקנות הכשירות, שמחייבת את המועמד להיות : " בעל ניסיון מקצועי של שלוש שנים כמנהל מוסד חינוך, או בעל תפקיד ניהולי במוסד חינוך או במערכת החינוך", זאת בנוסף לטענות נוספות , שבחירתו של מר עראף הייתה נגועה בשיקולים פוליטיים וזרים, והליך בחירה ע"י וועדת הבחינה היה שלא כדין. על כן נבחן תחילה את שאלת עמידתו מר עראף בתנאי הסף הנדרשים. 17. לטענת התובע, מר עראף לא הצליח להציג אסמכתא רשמית לכהונה כלשהי בתפקיד ניהולי, ודי באי עמידה בתנאי הסף של ניסיון ניהולי המהווה פגם יסודי היורד לשורשו של עניין, כדי לפסול את מועמדותו מלהשתתף במכרז . 18. לטענת התובע יש לאמץ פרשנות מצמצמת למושג "תפקיד ניהולי" שבתקנה 2(3)(א) לתקנות, ולקבוע שהוא כולל בתוכו אק ורק מנהל מוסד חינוך או סגן מנהל מוסד חינוך. פרשנות כזו לא רק שעולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק שבקש לעגן את מעמדו של מנהל מחלקת החינוך בחקיקה ראשית, אלא שהיא נתמכת בגישת ההלכה הפסוקה כפי שבאה לידי ביוטי בפס"ד ע"ע 262/08 ד"ר חאלד מטר נ' עיריית טירה, (להלן:" עניין ד"ר חאלד מטר"), שם אמץ בית הדין הארצי את עמדת היועמ"ש לממשלה וקבע כי לאור חשיבות התפקיד יש ליתן פרשנות מצמצמת למושג אחר שמופיע באותה תקנה 2(3)(א) לתקנות, "מוסד חינוך", פרשנות שעל דרך ההיקש יש להחילה ביחס לפרשנות המושג הרלבנטי לענייננו, ה- "תפקיד ניהול חינוכי". 19. באשר לניסיון לו טען מר עראף בקורות החיים שלו: מורה ומכין בגרויות, מחנך כיתה, רכז טיולים ואחראי יומנים, נטען ע"י התובע כי זה אינו עונה בשום צורה על דרישת הניסיון הניהולי שבתקנות הכשירות. בתמיכה בטענתו זו הפנה התובע לפסק דינו של כב' השופט יוספי בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע , בתיק עב 1147/06 (בש"א 2557/05) מוחמד אלחממדה נגד מ.מ. שגב שלום, שם קבע כי תפקיד מורה, מחנך כיתה, מדריך מחוזי או רכז מדעים אינו מהווה תפקיד ניהולי ואינו נחזה להיות כזה. יחד עם זאת, נטען שאף בהנחה שבית הדין כאן, ובניגוד לעמדת השופט יוספי בעניין אלחממדה הנ"ל, יקבע כי תפקיד רכז, הינו תפקיד ניהולי, עדין אין לנתבע 3 שנות ניסיון בתפקיד ניהולי, כאשר שעות הרכזות שעבד, אינם יותר מאשר 6% מהיקף משרתו, קרי היקף זניח ממשרתו ומסיבה זו יש לפסול את מועמדותו, זאת בניגוד לתובע ששמש במשך שנתיים כמנהל בית ספר, ובמס' שנים נוספות עבד במשרות חלקיות בניהול, מצב שהביא את משרד החינוך עצמו להכיר לו בשלוש שנות ניסיון בניהול, כפי שהדבר מצא את ביטויו בתלושי השכר שלו. 20. התובע טען עוד, כי המכתבים הנוספים שהכין מנהל בית הספר המיודד עם מר עראף, ובהם הפך רכז הטיולים למנהל טיולים, ורכז הבטיחות למנהל בטיחות, ואחראי יומנים למנהל בחינוך אינם יכולים להועיל למר עראף, משום שהדבר אינו אחר מאשר משחק מילים. 21. בתגובה לטענות התובע הנ"ל, השיב מר עראף וטען שאין ממש בטענה כאילו הוא אינו עומד בתנאי הסף בהתאם לתקנה 2(3)(א) לתקנות הכשירות, המתייחסת לדרישת הניסיון הניהולי, שכן מהראיות ומהמסמכים שהוצגו בפני בית הדין עולה ברורות כי מר עראף אכן עומד בתנאי סף אלו . 22. עוד נטען ע"י מר עראף, כי בנסיבות המקרה ולצורך "הכניסה" לתחום המכרז, קרי העמידה בתנאי הסף הדרושים בהתאם לחוק ולתקנות, כל המועמדים ובכללם התובע ומר עראף, עברו את הסף נוכח החלטת וועדת הבחינה להכיר בתפקידים ניהוליים שאינם "ניהול בית ספר", כשקולים לדרישות הניסיון הניהולי הנדרש על פי תקנות הכשירות. לכן, משעה שעברו המועמדים את מחסום תנאי הסף, הסמכות נתונה אך לוועדת הבחינה לבחון ולהתחשב בניסיונו המקצועי והניהולי של כל מועמד ולהחליט בדבר התאמתו או אי התאמתו לתפקיד על פי התרשמותה הישירה מכל המועמדים שהופיעו בפניה, ובית הדין אינו רשאי להתערב בשיקול הדעת שלה. מכל מקום, נטען, שבנסיבות המקרה יש מקום להעדיף פרשנות של הדרישה לניסיון בתפקיד ניהולי, שמקיימת את המכרז על פני זו שמטרתה לבטל אותו. 23. עמדת המועצה בסוגיית הניסיון הניהולי הנדרש ממועמד למכרז למשרת מנהל מחלקת החינוך במועצה בהתאם לתקנה 2(3)(א) לתקנות הכשירות, הייתה כי המחוקק הבחין בין "מנהל מוסד חינוך" , לבין "בעל תפקיד ניהולי במוסד חינוך", ובכך הביע את כוונתו לגמישות בתנאי הסף הזה, ומצדיק לפרשו בצורה רחבה, ככולל גם מי ששימש בתפקיד ניהולי ואינו מנהל או סגן מנהל במוסד חינוך. 24. עוד נטען ע"י המועצה כי הליכי המכרז ובדיקת כשירותם של המועמדים התקיימו על פי הדין ולאחר בדיקה מעמיקה מול כל הגורמים הרלבנטיים. כך גם התובע עצמו נמצא כשיר, לעניין הניסיון המקצועי, על סמך מסמכים ואישורים שהמציא, ביחס לשנה השלישית, כאשר הוברר לועדת הבחינה כי בניגוד לרשום בתלוש השכר, בפועל הוא שמש רק שנתיים כמנהל מוסד חינוכי (בתור ממלא מקום). לאמור, כי גם התובע וביחס לשנה השלישית בדומה למר עראף, הסתמך על אישורים שהמציא ממנהלת בית הספר בעניין שעות ניהול שהוקצו לו מתוך סל שעות הניהול שהוקצו לבית הספר בו למד, ( ראה נספח י"ב לתגובת המועצה). בנסיבות אלו נטען ע"י המועצה כי התובע מנוע ומושתק מלהעלות כל טענה בהקשר זה. 25. בנוסף טענה המועצה כי התפקידים שמילא מר עראף אינם רק תפקידים חינוכיים פדגוגיים אלא גם תפקידים ניהוליים, וכי אין להסתמך על פס"ד בעניין ד"ר חאלד מטר, שהתייחס לפרשנות שיש לתת למונח "מוסד חינוך", ולא למונח "תפקיד ניהול חינוכי", שהוא הרלבנטי לתביעה דנן. עמדת המדינה 26. כאמור במסגרת התביעה זו התבקשה עמדת המדינה ביחס לשאלה מהו הניסיון הניהולי במוסד חינוך או במערכת החינוך הנדרש בהתאם לתקנה 2(3)(א) לתקנות הכשירות, וביחס לשאלת עמידות מר עראף והתובע בתנאי סף זה. במסגרת העמדה שהגישה המדינה, נעשתה סקירה של הוראות החוק והתקנות הרלבנטיות ואת עמדתו הראשונית של משרד החינוך לגבי המעורבים בתיק זה, לפיה אושרה מועמדותם של התובע והנתבע כמי שעומדים בתנאי הסף של ניסיון מקצועי של 3 שנים בתפקיד ניהולי במוסד חינוך או במערכת החינוך, על בסיס האישורים שהמציאו ממנהלי בתי הספר בהם עבדו ושלפיהם הוקצו לכל אחד מהם שעות ניהול בהן עסקו במשימות מגוונות בתוך המוסד החינוכי בו עבדו. בנוסף, תיארה המדינה את מהות תפקידו של מנהל מחלקת החינוך ברשות מקומית ואת הנושאים היחודיים הנתונים לטיפולו ואת היקף הסמכויות המוענק לו. 27. המדינה הודיעה עוד בתגובתה, כי לאור העמדה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה במסגרת ההליך שהתקיים בבית הדין הארצי לעבודה בעניין ד"ר חאלד מטר), ולאור הקביעות בפסק דין ונוכח מעמדו וחשיבות תפקידו של מנהל מחלקת החינוך ברשות מקומית- יעבור הנושא בקרוב בחינה מחודשת על ידי משרד החינוך והמרכז לשלטון מקומי, במטרה לקבוע קריטריונים ברורים בשאלה- מהו "תפקיד ניהול חינוכי", שמאפשר עמידה בתנאי הכשירות למשרת מנהל מחלקת חינוך ברשות מקומית. 28. לגופה של התביעה דנן, הביעה המדינה את עמדתה כי בנסיבות המיוחדות של העניין, ומאחר והמכרז נשוא התביעה התקיים לפני גיבוש עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולפני פרסום פסק הדין בעניין ד"ר מטר, ומאחר ועמדת משרד החינוך ניתנה על פי שיקול דעתה המנהלי באותה עת ולפי המצב המשפטי ששרר עובר לקבלת פסק הדין הנ"ל, יש לקבוע כי הן התובע והן הנתבע עומדים בתנאי הכשירות (תנאי הסף), שנדרשו במכרז נשוא התביעה, למשרת מנהל מחלקת חינוך במועצה המקומית מיעיליא. 29. אכן, בהקשר זה יש לציין כי, חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה בתיק ד"ר מטר בבית הדין הארצי הוגשה לקראת הדיון שהיה קבוע שם ביום 7/7/09, ופסק הדין בעניין מטר ניתן ביום 20/08/09, קרי לאחר פרסום המכרז ולאחר אישור משרד החינוך לגבי עמידותם של התובע ומר עראף בתנאי הסף במכתב מיום 17/8/09, (נספח י"א לעמדת המועצה בבקשה לסעד הזמני). 30. למעשה בסיכומיה חזרה המדינה על עמדתה שיש להותיר את החלטת וועדת ההבחינה בדבר עמידתם של התובע ומר עראף בתנאי הסף של המכרז, לרבות תנאי הניסיון המקצועי על כנה, וכי בהתחשב בכך שהמחוקק מצא לנכון לקבוע, כי לא רק מנהל מוסד חינוכי יוכל לשמש כמנהל מחלקת החינוך ברשות מקומית אלא גם מי שמילא תפקיד ניהולי במוסד חינוכי, ובהתחשב בכך, כי הן התובע והן מר עראף, (על פי אישורים אשר המציאו), עסקו במגוון תפקידים המשלבים את התחום הפדגוגי עם התחום הניהולי בתוך המוסד החינוכי ועל חשבון שעות הניהול של המוסד החינוכי, אין לראות בהחלטה לאשר את התמודדות שניהם, התובע ומר עראף, במכרז כבלתי סבירה בעליל ומצדיקה התערבות בה. דיון והכרעה בסוגיית העמידה בתנאי הסף המסגרת הנורמטיבית 31. תנאי הכשירות לתפקיד מנהל מחלקת חינוך ברשות מקומית נקבעו בחקיקה ראשית ובחקיקה משנית כדלקמן: סעיף 4(א) לחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך) תשס"א- 2001, (להלן: החוק"), קובע כדלקמן: "(א) לא ימונה ולא יכהן אדם כמנהל מחלקת חינוך אלא אם כן הוא בעל השכלה אקדמית, או השכלה תורנית שוות ערך, תעודת הוראה וניסיון מקצועי, הכל כפי שקבע השר בתקנות, לאחר ששמע נציגים של רשויות מקומיות ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת." 32. מכוח ההוראה הנ"ל הותקנו תקנות הכשירות, (תקנות הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת החינוך) (כשירות), התשס"ג - 2003), אשר תקנה 2 בהם קבעה את תנאי הכשירות המצטברים שיש להתקיים במועמד לתפקיד מנהל מחלקת חינוך ברשות מקומית, כדלקמן: " 2. כשירות לא ימונה אדם למנהל מחלקת חינוך, ולא יכהן ככזה, אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה לפחות: (1) הוא בעל תואר אקדמי מוכר של מוסד מוכר או של מוסד להשכלה גבוהה בחו"ל שהכיר בו השר לענין זה... (2) הוא בעל תעודת הוראה, תעודת הסמכה, או רישיון הוראה קבוע; (3) הוא בעל ניסיון מקצועי כמפורט להלן: (א) במבקש להתמנות למנהל מחלקת חינוך במועצה מקומית או במועצה אזורית - שלוש שנים, כמנהל מוסד חינוך, או בעל תפקיד ניהולי במוסד חינוך או במערכת החינוך, (להלן-תפקיד ניהול חינוכי). (ב)...". 33. אין מחלוקת כי הן מר עראף והן התובע עומדים בתנאים הקבועים בתקנה 2(1) ותקנה 2(2) לתקנות הכשירות, וכי המחלוקת נוגעת לשאלת התקיימות הדרישה של הניסיון המקצועי המתואר בתקנה 2(3)(א) לתקנות הכשירות. מהמסמכים שצורפו לתיק ניתן ללמוד אודות פרטיהם וקורותיהם של מר עראף ושל התובע כמפורט להלן: לגבי מר עראף: 34. תושב הכפר מעיליא, נשוי ואב לשניים, בעל תואר ראשון ושני בגיאוגרפיה ולימודי סביבה מאוניברסיטת חיפה בממוצע הצטיינות, מחזיק בתואר הנדסאי בניין ומחזיק בתעודת בטיחות בבניה ובניה הנדסית (מנהל עבודה) ממכללת עתיד, בעל תעודת הוראה מאוניברסיטת חיפה, עבר הכשרה מקצועית בתחום הניהול החינוכי במסגרת תוכנית לפיתוח מנהלים של אוניברסיטת חיפה, ולומד לקראת תואר שלישי, דוקטורט, באוניברסיטת ת"א, סיים לימודי אנגלית איטנסיבית במכללת AUGUSTANA, ארה"ב. מר עראף שמש בין השנים 1998- 2005 כמחנך, מנהל ורכז מגמת הבניה ומדריך למבוגרים במכללת עתיד ובמכללה הטכנולוגית טמרה דרך משרד התמ"ת, בנוסף לכך, ובמהלך שנת 2004-2005, הוא שמש כמורה לשל"ח וידיעת הארץ ורכז טיולים בבי"ס חטיבת ביניים אלמתנבי בכפר מנדא. במשך ארבע שנים, 2005-2009, שמש כמורה בתיכון נוטרדם למקצועות גיאוגרפיה, סביבה, מדע סביבה ומדע וטכנולוגיה בחברה, במשרה מלאה 24/24 מתוכן 6 שעות ניהול שהוקצו לו מסל שעות הניהול לפי התקו הבית ספרי, במסגרתן הוא שמש כרכז טיולים, רכז בטיחות ואחראי יומנים וניהול פרויקטים חינוכיים מול ארגונים ומוסדות שונים, כגון לוחמי הגיטאות, ברשות להגנת הטבע. בנוסף ובשנים 2008-2009, הוא שימש כמורה למקצועות גיאוגרפיה, אזרחות ורכז טיולים בבי"ס חט"ב כניסיית הבישופ תימותיוס בכפר יסיף, (ראו נספח 7 לתצהיר עראף). לגבי התובע: 35. התובע מר אסקנדר ליוס, משמש מזה 37 שנים כמורה בבית ספר היסודי מעיליא. במשך שנתיים, בשנה"ל 2000-2001, ובשנה"ל 2004-2005, הוא שמש כמנהל בית ספר היסודי מעיליא (על תקן מילוי מקום). בשנה"ל 1989-1992 מונה התובע לשתי שעות ניהול באותו בית ספר ובמשך השנים 1992-2004 (למעט השנים בהם שימש כמנהל ממלא מקום), הוקצו לו ארבע שעות ניהול בכל שנה מסל שעות הניהול הבית ספרי, (ראו, נספח י"ב לתגובת המועצה בבקשה לסעד זמני), ומשרד החינוך הכיר לו בשלוש שנות ניהול בתלוש. התובע מחזיק בתואר ראשון לשפה וספרות ערבית והיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה, תואר שני בחינוך מטעם אוניברסיטת לטביה, בוגר התכנית האקדמית להכשרת מנהלים לבית ספר מטעם משרד החינוך ומכללת אורנים, בנוסף עבר מספר השתלמויות נוספות בתחום החינוך והניהול. 36. כפי שכבר צויין לעיל, כבר בישיבתה הראשונה של וועדת הבחינה הוברר, כי בניגוד לרישום בתלוש השכר של התובע, בפועל הוא לא שמש שלוש שנים כמנהל (ממלא מקום) של בי"ס, אלא רק שנתיים, ולכן גם הוא התבקש ע"י ועדת הבחינה להוכיח כי התקיימה לגביו הדרישה של ביצוע "תפקיד ניהולי במוסד חינוכי או במערכת החינוך", בהתאם לתקנה 2(3)(א) לתקנות הכשירות, ביחס לשנה השלישית, במטרה לבחון האם הוא עומד בתנאי הסף שבתקנה זו אם לא? מהו "תפקיד ניהול חינוכי" 37. בתקנה 2(3)(א) לתקנות הכשירות נקבע כי תפקיד ניהול חינוכי הינו- "תפקיד ניהולי במוסד חינוך או במערכת החינוך", אך מלבד זאת, אין בתקנות ולא בחוק כל פירוט באשר למהות, אופן ואופי התפקיד הניהולי במוסד חינוך הנדרש בתקנה זו. כפי שפרטנו לעיל, התובע בקש לנקוט בפרשנות מצומצמת של תקנה זו באופן שרק מי ששימש מנהל או סגן מנהל בי"ס יעמוד בדרישה זו של התקנה, וזאת מתוקף הפרשנות המצומצמת, לטענתו, ושבה נקט ביה"ד הארצי בעניין ד"ר חאלד מטר, בבואו לפרש מונח אחר באותה תקנה, "מוסד חינוך". אולם, עיון בפסק הדין בעניין ד"ר חאלד מטר, מלמד כי בית הדין הארצי אמץ את עמדת היועהמ"ש וקבע שיש לפרש את המונח "מוסד חינוך", כמוסד שעיקר תכליתו הינו חינוך, ועליו להיות בעל מאפיינים דומים למוסדות חינוך רשמיים ולמוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, המספקים את דרישות לימוד החובה ו/או הדרישות לקבלת רישיון המופיעות בחוק הפיקוח על בתי ספר התשכ"ט- 1969, ובהתאם לדיני החינוך. מתוקף כך קבע ביה"ד הארצי כי "איגוד ערים", שהוקם לצורך קידום נושא איכות הסביבה והמודעות לנושא אמנם ממלא חלק ממטרותיו ע"י מתן הרצאות וארגון פעולות הסברה, אך אין הוא נופל בגדר מוסד בו מתבצע לימוד שיטתי לפי מערכת שעות מאורגנת ומסודרת, ולכן אין להכיר בו כ- "מוסד חינוך", לצורך תקנות הכשירות. 38. בית הדין הארצי שם, חזר והדגיש כי הכרה של ביה"ד האזורי ב "איגוד ערים" כ "מוסד חינוך" לצורך תקנות הכשירות, מהווה פרשנות רחבה מדי למונח "מוסד חינוך", בעוד שבאי ההכרה ב- "איגוד ערים" כ- "מוסד חינוך" - " אין מדובר בפרשנות מצומצמת יתר על המידה, הואיל ויוכלו להיחשב כמוסדות חינוך לצורך התקנות גם מוסדות העוסקים בחינוך אשר כפופים למשרדי ממשלה אחרים מלבד משרד החינוך, כל עוד הם עומדים בתנאים כגון למידה וחינוך שיטתיים, בתוך מבנים מיועדים לשם כך, ותוכנית לימודים מאורגנת ומפוקחת על ידי גורמי המקצוע הרלוונטיים". עולה אם כן, כי בית הדין הארצי לא דבר על פרשנות מצומצמת בעלמא של תקנה 2(3)(א) לתקנות הכשירות, אלא על כך שהכללת מוסד "איגוד ערים" במונח "מוסד חינוך", תהווה בנסיבות העניין הרחבה יתרה של מונח זה, בשים לב לקשת הרחבה של מוסדות שניתן להכלילן בגדר מונח זה, ושנמנו בפסק הדין: "...מובאות בחוות הדעת מטעם היועמ"ש דוגמאות רבות למוסדות שונים העוסקים גם בחינוך אשר עונים לכאורה על התנאים הנ"ל, כגון כפרי נוער, פנימיות, מעונות לקטינים ולחוסים, מרכזים חינוכיים בבתי חולים, בסיסי הדרכה של צה"ל ומכינות קדם צבאיות. ברי כי אין מדובר ברשימה סגורה של "מוסדות חינוך", אלא יש לבחון כל מוסד לגופו, על פי אמות המידה האמורות לעיל." (ראה סעיף 13 לפס"ד). אם לסכם עד כה, הרי הפרשנות שננקטה ע"י ביה"ד הארצי בעניין ד"ר מטר לא הייתה מצומצמת כטענת התובע, אך גם לא רחבה מדי, ובכל מקרה תואמת את הפרשנות התכליתית המבוססת על מילות החוק ותכליתו ועל תכלית מוסד החינוך והאינטרס הצבורי בשדרוג אמות המידה הדרושות לכהונה בתפקיד מנהל מחלקת החינוך ברשות מקומית, בהתחשב במהות התפקיד אופיו והיקף סמכויותיו. מה שרלבנטי לענייננו הוא כי בסופו של דבר לא נזקק בית הדין הארצי בעניין ד"ר מטר לשאלת אופי התפקיד של המשיב שם והאם הוא מילא אחר הדרישה של תפקיד ניהול חינוכי, בהתאם לתקנה 2(3)(א) לתקנות הכשירות, שהוא המונח שנדרש לפרשו בתביעה דנן, כך נקבע בהקשר זה בסעיף 18 לפס"ד: "משהגענו לכלל מסקנה כי גם איגוד הערים וגם העמותה אינם באים בגדר "מוסד חינוך" לצורך התקנות, מתייתרת המחלוקת בדבר אופי תפקידו של המשיב באיגוד הערים (האם הוא "מנהל" או "בעל תפקיד ניהולי")". בנסיבות אלו ברי כי בכל מקרה ניתן לאבחן את עניינה של התביעה דנן, מפס"ד בעניין ד"ר מטר שם הייתה התייחסות לפרשנות המונח "מוסד חינוך", שבתקנה 2(3)(א) לתקנות, ולא לפרשנות המונח " תפקיד ניהול חינוכי", הנדרש בענייננו. עוד ויש להוסיף קיומו של שוני מהותי בין שני המקרים, כנטען ע"י המדינה. בעניין ד"ר חאלד מטר וועדת הבחינה ראיינה גם את המועמדים שלא עונים על תנאי הסף, ללא כל פנייה לגורמים משפטיים כגון משרד החינוך או משרד הפנים, בעוד שבתביעה דנן הוועדה התייחסה בכובד ראש לסוגיית העמידה בתנאי הסף, פנתה לגורמים הרלוונטים במשרד החינוך ובמשרד הפנים, ורק לאחר שקבלה את חוות דעתם בעניין, החליטה בעניין עמידת המועמדים, ובכללם התובע ומר עראף, בתנאי הסף. הפרשנות הראויה 39. כאמור בבואנו לבחון את הפרשנות הראויה של המונח "תפקיד ניהול חינוכי", יש לשים לב לתיאור תפקידו של מנהל מחלקת החינוך ברשות מקומית כמפורט במסמכי המנהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, שמצאו את ביטויים גם בתנאי המכרז נשוא דיוננו שפורסם ע"י המועצה, כדלקמן: מתווה מדיניות ומגבש תוכניות עבודה בתחום החינוך , מתכנן תשתיות המיועדות לתחום החינוך, מנהל מערך רישום ושיבוץ למוסדות החינוך, מקדם יוזמות פדגוגיות וחברתיות במוסדות החינוך, מלווה, עורך מעקב ובקרה של בתי הספר היסודיים, העל- יסודיים וגני הילדים, מטפל בנושאי הצטיידות, רכש ותחזוקה במוסדות החינוך, מנהל את צוות העובדים באגף החינוך ומקצה כח אדם מנהלי (לא פדגוגי) כמו כן, הינו אחראי על העברת תקציבים למוסדות החינוך שבתחום אחריותו בתיאום עם גזבר הרשות, ולא אחת משמש יושב ראש ועדות סטטוטוריות המשרתות את ציבור התלמידים, בתיאום עם משרד החינוך. 40. בהקשר למונח זה, נכתב בעמדת היועמ"ש לממשלה אשר הוגשה במסגרת תיק ד"ר חאלד מטר כדלקמן: "למען הסר ספק יובהר, כי לשיטתנו, יש לפרש את החלופה השנייה -"בעל תפקיד ניהולי במוסד חינוך" כך שבעל התפקיד הניהולי יעסוק הן בהיבטים פדגוגיים והן בהיבטים ניהוליים של ניהול המערכת החינוכית הרלוונטית, כך שניהול אדמיניסטרטיבי גרידא , בלא כל היבט פדגוגי- לא ייכלל בחלופה זו." קרי, על המועמד למשרת מנהל מחלקת החינוך ברשות מקומית, לעסוק בנוסף לתפקידו הפדגוגי גם בתפקיד ניהולי באופיו במסגרת המערכת החינוכית הרלבנטית. 41. בנוסף ובבואנו לעסוק בפרשנות, יש לתת את הדעת גם לכללי הפרשנות המחייבים בקשר למכרזים ומסמכיהם וכפי שנקבעו בלהלכה הפסוקה כדלקמן: "פירושם של מסמכי המכרז צריך להיעשות על פי פרשנות תכליתית. פרופ' ברק מציין כי "הפרשנות התכליתית משתרעת על הפעולות המשפטיות כולן" ... אכן, גם בדיני מכרזים עלינו לבצע "בחינה כוללת של לשון המכרז, תנאיו ומטרתו". (עע"ם 7111/03 "יוסף חורי" חברה לעבודות בנין בע"מ נ' מדינת ישראל ע"י מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נח(6) 170, 178 ו (2004)). ..... וכפי שכבר נקבע: " הוראות המכרז טעונות אף הן פירוש תכליתי. בפירושן יש לבחון ולשקול את התכלית האובייקטיבית שלשמה נקבעו ואת המטרות ואת והאינטרס הציבורי שהן נועדו להגשים . .. במסגרת הפרשנות התכליתית יש ל"שלוף" את המשמעות המשפטית מבין מגוון המשמעויות הלשוניות. המשמעות המשפטית היא המשמעות הלשונית המגשימה את התכלית ..."  (עע"מ 5487/06 סופר מאטי בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, לא פורסם, מיום 12/04/2009). 42. מכאן ואם נחזור ללשון תקנה 2(3)(א) לתקנות הכשירות, נראה שהיא קובעת שתי חלופות בעניין הניסיון בניהול חינוכי הנדרש ממועמד למשרת מנהל מחלקת החינוך ברשות מקומית. האחת- ניסיון של שלוש שנים כמנהל מוסד חינוך. השנייה- שלוש שנים בתפקיד ניהולי במוסד חינוך או במערכת החינוך. לאור זאת, כבר בשלב זה ניתן לדחות את טענת התובע לפיה רק מי ששימש כמנהל או סגן מנהל של בי"ס, יכול למלא אחרי דרישות תקנה זו, שכן משראה מתקין התקנות לנכון לקבוע במפורש כחלופה נוספת למנהל מוסד חינוך, גם מי שמילא תפקיד ניהולי במוסד חינוכי או במערכת החינוך, ברי כי הכוונה שלו הייתה להרחיב את מעגל המועמדים הפוטנציאליים לתפקיד מנהל מחלקת החינוך ברשות מקומית, מעבר למנהל מוסד חינוך או סגנו, גם לעובדי הוראה העוסקים במגוון תפקידים המשלבים את התחום הפדגוגי עם התחום האדמיניסטרטיבי בתוך המוסד החינוכי, ובוודאי ביחס לתפקידים המתבצעים במסגרת סל שעות הניהול המוקצה לאותו מוסד חינוכי ע"י משרד החינוך. 43. על כן יש לבחון תחילה את השאלה המקדמית : מהם אותם תפקידים שיכול למלא עובד הוראה במסגרת שעות הניהול של בית הספר והם בעלי אופי ניהולי שמאפשרים לו לשלב את התחום הפדגוגי עם התחום הניהולי? 44. כדי לעמוד על מגוון התפקידים האפשריים אותם יכול עובד הוראה לאייש במסגרת בית הספר, ניתן להיעזר במחקר שנערך ע"י צוות בראשות פרופ' מרים בן פרץ ואח' (שאמנם התייחס לבתי ספר יסודיים), ושעניינו: "בדיקת תפקידי מורים בבית-הספר היסודי בישראל בהשוואה לארצות אחרות (שלב א')", מחודש 11/06, שהתפרסם באתר משרד החינוך, ובו סקירה של מגוון התפקידים הקיימים במערכת החינוך אותם יכול לאייש עובד הוראה בנוסף לעבודתו בהוראה, כדלקמן: ".....בהתבסס על ראיונות מנהלי המחוזות, מנהלי אגפים ברשויות, מפקחים, מנהלי בתי הספר וחוזרי מנכ"ל אובחנו התפקידים הבאים: סל התפקידים הקיים בהגדרת משרד החינוך והמתוקצב על ידו: מחנך, רכז מקצוע, רכז טיולים, רכז חינוך חברתי, רכז ביטחון ובטיחות בדרכים, רכז מעבדה, רכז שכבה, רכז ספרייה, מורה חונך. תפקידים נדרשים המבוצעים בפועל, ללא תקצוב - רכז פדגוגי, רכז מחשבים (תפקיד שאיננו מאושר אך מתבצע בפועל בכל בתי-הספר), חזות ביה"ס, הערכה ומדידה, טכסים ואירועים, רכז משמעת, רכז מערכת, ריכוז חינוך מיוחד, רכז פרויקטים, ועדות תלמידים. כל בית-ספר מגדיר לעצמו את התפקידים הנחוצים והמנהל מטיל אותם על אנשי הצוות. בדרך כלל אין השתלמויות ספציפיות לכל התפקידים, להוציא רכזי מקצוע, טיולים וביטחון. בבתי ספר גדולים שעות ניהול המחולקות לבעלי תפקידים ומאפשרים גמישות. בבתי- ספר קטנים אין יכולת לממן את ביצוע התפקידים כמו סגן מנהל, רכז פדגוגי, רכז מערכת למרות שהתפקידים מבוצעים בפועל. בבתי ספר אלה אין עודף שעות ניהול וריכוז, קשה יותר לתגמל מורים המבצעים תפקידים נוספים, למרות שהתפקידים נדרשים בבתי ספר גדולים וקטנים כאחד... ". 45. לאור מגוון התפקידים הנ"ל, מסכימים אנו אך עם קביעת פסק דין אלחממדה אליו הפנה ב"כ התובע, כי מחנך כיתה, רכז מדעים או מדריך מחוזי אינם מהווים תפקידי ניהול לפי דרישת תקנות הכשירות, אך לא לתפקידים אלו טוען מר עראף. למעשה, אין חולק כי מר עראף לא שימש כמנהל, אף לא במילוי מקום, ולא כסגן מנהל בבית הספר. יחד עם זאת ובנוסף לתפקידו בהוראה, הוא כן מילא תפקידים נוספים שביחס אליהם יש לבחון, האם הם עונים על תנאי הכשירות הקבוע בתקנה 2(3)(א), הדורש ניסיון מקצועי של שלוש שנים בתפקיד ניהול חינוכי שלפי הגדרתו, הינו, תפקיד ניהולי במוסד חינוך או במערכת החינוך. 46. מחומר הראיות עולה כי לאור בקשת וועדת המכרזים בעניין הניסיון שלו בתפקידים ניהוליים, הגיש מר עראף מכתב מיום 30/07/09, החתום ע"י מנהל ביה"ס נוטרדאם מר קסיס איאד וע"י מפקח בית הספר, ד"ר פראג' האני, נספח 8 לתגובתו, ובו נכתב: " הרינו לאשר בזה שהמורה שבנדון עבד בארבע השנים האחרונות כמורה בבי"ס נוטרדאם בתפקידים ניהוליים שונים במשך אותם השנים ולפי צרכי בית הספר הוקצאו שעות ניהול למורה פיראס עראף מתוך ובמסגרת סל שעות הניהול ולפי התקן הבית ספרי, בשנים 2005... 2009". ואילו במכתב מיום 05/08/09 שאף הוא חתום ע"י מנהל ביה"ס והמפקח ושנכתב בעקבות פנייה נוספת של מר עראף למנהל בית הספר לקבל פירוט אודות תפקידיו בביה"ס, בעקבות בקשת וועדת המכרזים מיום 04/08/09 ,מכל המועמדים למכרז לעשות כן, ( נספח 9, לתגובת מר עראף) - נכתב כי בארבע השנים האחרונות מר עראף עבד כמורה בביה"ס וכיהן בתפקידים ניהוליים בשעות שהוקצו לו מתוך ובמסגרת סל שעות הניהול של ביה"ס ולפי תקן הבית ספרי וכי: " שעות הניהול הנ"ל הוקצו לטיפול בנושאים הבאים: * הכנות, שיתוף וטיפול במערכת( בתכנון שנתי) * טיפול בבעיות משמעת וסדר * טיפול בהיעדרויות מורים ומילוי מקומם גם כן הוקצו למורה פיראס עראף שעות ניהול וריכוז נוספים לנושאים הבאים: * רכז בטיחות וביטחון * רכז טיולים * רכז פרויקטים ". 47. זה המקום לקבוע שיש לדחות את טענת התובע שמר עראף עשה במכתבו הנ"ל מקצה של שיפורים לעניין פירוט התפקידים שמילא בבית ספר. התובע טען כי בקורות החיים של מר עראף נרשם שהוא שמש "רכז טיולים" או "רכז מערכת", ואילו במכתבים הנ"ל הודגש עיסוקו בניהול. אולם, טענתו זו אינה עולה בקנה אחד עם האמור במכתביהם של מנהל בית הספר והמפקח בית הספר, במיוחד מכתבם מיום 24/06/09, שנכתב עוד לפני שהתבקשו ההבהרות לעניין ניסיון ניהולי ע"י וועדת הבחינה, ( נספח 7 לתגובת מר עראף). במכתב הזה נכתב במפורש, שבמסגרת משרתו 24/24, מר עראף מועסק 6 שעות בניהול פרויקטים : "הריני לאשר שמר עראף....עובד בבית ספרנו בתפקיד מורה לגיאוגרפיה, מדע סביבה ומדע וטכנולוגיה בחברה מתאריך 01/09/05. אחוז משרה 24/24 מתוכן 6 שעות ניהול פרויקטים (טיולים, בטיחות וחינוך)." מכל מקום אנו רואים לנכון להבהיר כי לא המונח המתאר את הפעילות הניהולית (רכז/מנהל/ ניהול) הוא שקובע, אלא ובעיקר, המשמעות והמהות של התפקיד הנטען. 48. למעשה מהמסמכים המפרטים את הרכב שעות העבודה של מר עראף בביה"ס במהלך השנים 2005-2009, ולפיהם הוקצו לו שעות ניהול מסל שעות הניהול הבית ספרי ( ראה, מסמכי פירוט שעות העבודה של מר עראף שצורפו לתגובתו שאושר שהם מתאימים למקור ועל גבי אחד מהם רשומה הערה בזמן אמת, 14/12/07)- עולה כי הרכב משרתו של מר עראף לפי מסמכים אלו היה כדלקמן: בשנת הלימוד 2005/2006- שלוש שעות ניהול מערכת , ארבע שעות ריכוז טיולים ובטיחות. בשנת 2006/2007 -ארבע שעות עבור ניהול מערכת וארבע שעות ריכוז ( לא נרשם עבור איזה פרויקט) בשנת 2007/2008 - שתי שעות עבור ריכוז ביטחון ושתי שעות עבור ריכוז פרויקטים.( שעות שהוקצו מסל הניהול הבית ספרי) ושתי שעות עבור ריכוז טיולים. בשנת 2008/2009 - שתי שעות עבור ריכוז ביטחון ושתי שעות עבור ריכוז פרויקטים ושתי שעות עבור ריכוז טיולים, כאמור. 49. יוצא אם כן, כי מר עראף מילא בין היתר, תפקיד רכז הביטחון ובטיחות, בהיקף של שתי שעות ניהול שבועיות, בבית הספר נוטרדאם. על מהות התפקיד של רכז ביטחון ובטיחות ניתן ללמוד מחוזר מנכ"ל לאיוש משרת רכז ביטחון, בטיחות ושעות חירום שקובע כדלקמן: "א. בכל בית ספר ימונה לתפקיד העב"ט אחד מסגני בית הספר או מורה בעל כושר ארגון הנמצא רוב ימי השבוע במוסד (מ-3 ימים ומעלה). פירוט תפקידי העב"ט: .... עליו לסייע בהוצאה לפועל של הנחיות הביטחון, הבטיחות ושעת החירום בבית הספר, בחצר בית הספר ובפעילות החוץ-בית-ספרית. עליו להיות הסמכות למתן הוראות בשעת אירוע חירום, בעת היעדרות המנהל. עליו להיות בקשר עם קב"ט מוסדות החינוך ברשות, ובהעדר הקב"ט עם מנהל מחלקת החינוך של הרשות. .... עליו להיות שותף בהצבת המאבטח במוסד החינוך ובתדרוכו עליו לפקח על עבודתו של המאבטח במוסד החינוך (שגרת העבודה, סריקות, כניסה מבוקרת, התנהגות וקיום הנחיות כנדרש). ..... עליו לפקח על תורנות המורים בחצר בית הספר בהפסקות. ....... עליו לארגן תכנית להפעלת המוסד החינוכי בשעת אירוע חירום .... עליו לנהל את תיק הביטחון, הבטיחות ושעת החירום המוסדי. עליו לתאם עם קב"ט הרשות הדרכות לעירנות מחפץ חשוד ....... עליו לתאם השתלמות עזרה ראשונה למורים. ... עליו לבנות תכנית עבודה שנתית ולהציגה לקב"ט הרשות/לקב"ט מוסה"ח עד סוף חודש ספטמבר בכל שנת לימודים." 50. עינינו הרואות שבהוראות לאיוש משרת רכז ביטחון הדרישה היא שאת התפקיד יימלא אחד מסגני בית הספר או מורה בעל כושר ארגון , דבר המעיד על אופיו הניהולי של התפקיד וחשיבותו במערכת החינוכית, תפקיד המטיל על המחזיק בו אחריות כבדה שמחייבת, בין היתר, לשמש הסמכות למתן הוראות, להיות בקשר עם גורמים שונים, לפקח על תורנות המורים בכוונה לוודא שמירת ביטחונם של התלמידים בהפסקות ובין השיעורים, להיות מופקד על ארגון תוכנית להפעלת המוסד במקרה חירום, דבר הדורש קבלת החלטות תחת תנאי לחץ, ותחת אילוצים שונים תוך שימוש במשאבים שונים כגון משאבי אנוש, תקציב, ותנאים פיזיים מיוחדים, מתן הוראות לביצוע ותכנון, פיקוח לאחר ביצוע על מנת להשיג המטרה המוצהרת מראש דהיינו, שמירה על הבטיחות והבטחון בין כותלי המוסד החינוכי. 51. ביחס לתפקיד הנוסף שמילא מר עראף, רכז מערכת שכלל לפי מכתב המנהל והמפקח, הכנות, שיתוף וטיפול במערכת בתכנון השנתי וטיפול בהיעדרויות מורים ומילוי מקום, גם הוא נופל בגדר תפקיד ניהולי ומחייב השתתפות בהכנת מערכת כללית לביה"ס בהתאם להנחיות המנהל, שינויים במערכת עקב העדרות מורים נעדרים, טיפול בשיבוץ מורים מילוי מקום, בתיאום עם המנהל וכו'. 52. ביחס לתפקיד הנוסף, רכז טיולים, הרי גם תפקיד זה מצריך, בין היתר, בניית תוכנית שנתית לכל שכבת גיל, בניית תקציב שנתי, תיאום עם חברת הסעות, מדריכים, אתרים, מאבטחים, דאגה לאישורים בטחונים הדרושים, דאגה לאישורי ההורים, דאגה לארגון תקין ובצוע מוצלח של כל הטיולים בתאום עם מחנכי הכתות. 53. לסיכום- ניתוח התפקידים אותם מילא מר עראף, אופיים ומהותם, מוביל לקביעה כי עיסוקו של מר עראף בתפקידי רכז ביטחון, רכז טיולים, פרויקטים ורכז מערכת, אכן עונה על ההגדרה של תפקיד ניהול חינוכי במוסד חינוך, כנדרש בתקנה 2(3)(א) לתקנות הכשירות שמאפשר לו להתמודד במכרז למשרת מנהל מחלקת החינוך במועצה, שאף הוא מחייב עיסוק בהיבטים רבים כמו העיסוק הפדגוגי והניהולי בחינוך על כל שלביו, בתיאום בין הרשויות השונות, תפקיד המצריך כישורים ניהוליים מובהקים אשר מאפיינים גם את התפקידים שאייש מר עראף בהיותו רכז מערכת או רכז טיולים ופרויקטים או רכז ביטחון. הקביעה כי תפקידי הניהול החינוכי יכללו בתוכם את התפקידים שמילא מר עראף, רכז ביטחון, רכז טיולים, רכז פרויקטים ורכז מערכת, מהווה בנסיבות העניין, פרשנות תכליתית המתיישבת עם הוראות החוק והתקנות, עם עמדת היועהמ"ש ועם מהות התפקיד של מנהל מחלקת החינוך ברשות מקומית. 54. באשר לטענת התובע, כי מס' השעות בהן עסק מר עראף בתפקידי ניהול, היה זניח ואינו עונה על הדרישה של התקנה, אין לשכוח כי הקצאת השעות הן נגזרת של סל שעות הניהול הבית ספרי, וכי התפקיד הניהולי אותו יכול למלא עובד הוראה מתווסף מטבע הדברים לתפקידו העיקרי והוא לעסוק בהוראה. לטעמנו מתקין התקנות היה ער לעובדה זו עת קבע שגם מי שמשמש בתפקיד ניהולי במוסד חינוך או במערכת התינוך יכול להתמודד על תפקיד מנהל מחלקת החינוך ברשות מקומית. מכל מקום, לטעמנו לא ניתן להתייחס להקצאת 6 שעות לתפקידי ניהול לעובד הוראה המועסק במשרה מלאה של 24/24 ש"ש במוסד חינוך, וזאת מתוך ובמסגרת שעות הניהול הבית ספרי, כאל תפקיד זניח או לא משמעותי. מיותר לציין כי קביעתנו זו מתיישבת גם עם עמדת היועהמ"ש בעניין ד"ר מטר, עם עמדת המדינה במסגרת התיק דנן, ואף עם חוות הדעת של הלשכה המשפטית במשרד החינוך, מיום 17/08/09, בה נקבע, בין היתר כי התובע ומר עראף אכן עומדים בתנאי הסף של המכרז ( ראה נספח י"א לתגובת המועצה המועצה), שם נאמר: " ניתן לאשר את מועמדותם של מר אסכנדר ליוס, מר פראס עראף, ......וזאת מאחר והם עונים על תנאי הסף של כשירות מקצועית:" בעל ניסיון מקצועי של 3 שנים לפחות, כמנהל/ת מוסד חינוך או בעל/ת תפקיד ניהולי במוסד חינוך או במערכת החינוך"....המועמדים הנ"ל עונים על הסיפא של הסעיף והם נחשבים כמועמדים בעלי וותק ניהולי במערכת החינוך מאחר וניתן לתת פרשנות רחבה ללשון הסיפא של התנאי ולהכליל מועמדים בעלי ניסיון ניהולי בכל מני תחומים הקשורים למערכת החינוך ולמערכת החינוך בכלל...". 55. משקבענו כי מר עראף עמד בתנאי הסף של ניסיון בתפקיד ניהול חינוכי בהתאם לתקנה 2 לתקנות הכשירות, אין מקום להידרש לכישוריו של התובע או להתאמתו לתפקיד ואף לא לשאלה אם כישוריו עדיפים על אלה של הנתבע , ולו מהסיבה שאת ההחלטה באלו נתונה לועדת הבחינה, שאת הטענות של התובע ביחס לפעולתה והחלטתה נמשיך לבחון להלן. פעולת והחלטת וועדת הבחינה 56. התובע טען לחלופין, כי אף במידה ובית הדין לא יפסול את מועמדותו של מר עראף מטעם אי עמידה בתנאי סף, גם אז דין ההחלטה של וועדת הבחינה להתבטל בשל העדר הנמקה מעמיקה ופירוט באשר להתאמת, או אי התאמת המועמדים לתפקיד, הכל כעולה מפרוטוקול ועדת הבחינה מיום 20/08/09 . לטענתו פרוטוקול הדיון אינו מצביע כל כך שבפועל וועדת הבחינה קיימה דיון מעמיק וממצה ואין התייחסות להשכלה, ניסיון, הכשרה והתאמה של כל אחד מהמועמדים לתפקיד, אלא שרוב חברי הוועדה הלכו אחרי בחירת ראש הרשות ולא הביעו דעה משלהם. הפרוטוקול גם נעדר הנמקה באשר לבחירת מר עראף ולאי בחירת מי מהמועמדים האחרים, עניין זה תומך במסקנה שהתקיימה העדפת מועמד "מקושר", על פני מועמד "בעל כשירות". התובע טען עוד, כי מדובר בהחלטת וועדה שנגועה בחוסר אובייקטיביות, גובלת בחוסר סבירות, התקבלה משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים, שסומכת על "קשרים" ולא על "כישורים", בעוד שכישוריו האישיים והניסיון המקצועי שלו עולים בהרבה מונים על נתוניו וכישוריו המקצועיים של מר עראף ומצדיקים פסילת בחירתו של מר עראף, ומינויו הוא לתפקיד. 57. בתגובתה טענה המועצה כי החלטת וועדת הבחינה עומדת במבחן הסבירות, והתבססה על התרשמות ישירה מצדה, מכישוריו האישיים של מר עראף ולהיותו המתאים ביותר לתפקיד מבין כל המועמדים, וככזו אינה מצדיקה כל התערבות בה. 58. עוד נטען כי ניסיונו של התובע להציג את חברי וועדת המכרזים כ"עדר" הנע אחר "רצונו" של ראש המועצה, אינו ראוי ואינו מכובד, ולו מהטעם שחברי וועדת הבחינה מייצגים גופים אוביקטיביים, מכובדים ושונים כמו; משרד החינוך, ארגון המורים, הסתדרות המורים, ראשי מועצה, נציג ציבור ונציג משרד הפנים שהינו גם יו"ר הועדה. בכל מקרה נטען כי עיון בפרוטוקול הישיבה מביא למסקנה אחרת מזו שהתובע מבקש ללמוד עליה. 59. המועצה טענה עוד כי התובע לא הצליח, בלשון המעטה, להוכיח טענתו בעניין "קשרים" בין מר עראף לבין ראש המועצה מיעילא, ולא עניין העדר "כישורים" אצל מר עראף. 60. מר עראף טען מצידו, כי ועדת הבחינה כללה מספר נציגים, רובם המוחלט מחוץ לכפר מעיליא והם נציגי משרדים ממשלתיים, שאין להם כל הכרות עם מר עראף ואביו, ואין להם שום עניין להטות את החלטתם לטובתו. הועדה נתנה את החלטתה לאחר בדקה וחקרה ולאחר שקבלה חוות דעת של הגורמים הרלבנטיים, ובעיקר משרד החינוך, התרשמה מהמועמדים וקבלה את החלטתה בצורה עניינית. הכרעה 61. כלל הוא שבית הדין אינו נדרש לכנס בנעליה של וועדת הבחינה ואיננו נדרש להחליף את החלטתה אשר ניתנה על סמך התרשמותם הישירה של חבריה מהמועמדים אשר עברו את תנאי הסף והופיעו בפניה ורואיינו על ידה. כלל נוסף הוא כי במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטת הרשות, לא ישים בית המשפט שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של ועדת הבחינה ולא ישים עצמו בנעליה, ועוד כי לועדת הבחינה עומדת חזקת תקינות הפעולה המנהלית, שמשמעה כי כל התערבות שיפוטית בהליכי מכרז ובהחלטות ועדות הבחינה תיעשה תוך נקיטת זהירות רבה, ורק אם הוכח כי ההחלטת שלה אינה סבירה ו/או נגועה בפגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין. 62. ביחס לטענת התובע בדבר העדר הנמקה בפרוטוקול הוועדה מיום 20/08/09, נקבע בהלכה הפסוקה כי: ".....מחובתה של ועדת מכרזים לנהל פרוטוקול מלא ואמין הכולל את נימוקי החלטתה. אף על פי שלא בכל המקרים העדר הפרוטוקול יביא לביטול החלטת הועדה, יש בכך כדי להטיל על ועדת המכרזים את הנטל להראות שפעלה כדין ולשלול ממנה את חזקת התקינות המנהלית...." ראו,(עת"מ (ת"א 1042/08 הידרונע נ' מדינת ישראל -משרד הביטחון) עיון בקטע הפרוטוקול הרלבנטי לתובע ולמר עראף ושהוצג לתיק, עולה כי הוועדה ראיינה את המועמדים והתרשמה מהם באופן ישיר ובסיום הראיונות היא סיכמה את דיוניה. בסיכום, שניים מחברי הועדה סיכמו שהתרשמו "מבעל החוברת המסודרת", השלישי בקש לדעת בחירת ראש הרשות, וזה ציין שמו של מר עראף כמועמד עדיף ובקש לתמוך בו, אך לא לפני שהדגיש שכל אחד מחברי הועדה והדעה שלו, בהמשך כל חבר מחברי הועדה ציין את שני המועמדים הנבחרים על ידו ואת דירוג בחירתו . אמנם עולה כי כל חברי ועדת הבחינה בחרו פה אחד, במר עראף כמועמד ראשון ובתובע כמועמד שני, אך אין בעובדה זו כשלעצמה כדי ללמוד את אשר מבקש התובע ללמוד, קרי שכל חברי הוועדה היו נטולי דעה אישית והלכו שבי אחרי ראש המועצה. אמנם ייתכן שלטעמנו פרק הסיכום שעשתה ועדת הבחינה לא היה מפורט דיו, יחד עם זאת משדאג כל חבר מחברי הוועדה לציין את שמות המועמדים המועדפים עליהם, ראשון מר עראף ושני התובע, לאחר שהתקיים הליך של ראיונות והתרשמות ישירה מכל המועמדים שהשתתפו במכרז, מניסיונם ואישיותם, וזאת לאחר שנבחנה בקפידה שאלת עמידותם של כל המועמדים בתנאי הסף ע"י הוועדה עצמה, תוך פניה לגורמים הרלבנטיים במשרד החינוך, לא נראה לנו בנסיבות אלו, כי מיעוט הפירוט בפרק הסיכום, יש בו די כדי להפוך את החלטת ועדת הבחינה לבלתי סבירה או בלתי מידתית, או כזו שדבק בה פגם מהותי היורד לשורשו של ענין ומצדיק הפעלת הצעד החריג של ביטול המכרז. אשר על כן, בנסיבות המקרה לא מצאנו מקום לחרוג מהכלל שיש להעדיף פרשנות המקיימת את המכרז על פני זו שמבטלת אותו, במיוחד לאור התנהלותה וועדת הבחינה לאורך תהליך המכרז, המראה שהיא פעלה ושקלה את החלטתה באופן ענייני, בסבירות ובמסגרת הסמכויות אשר הוענקו לה על פי דין. (ראה, פסה"ד ע"ע 1238/01 לובאני נ' מדינת ישראל, נציבות שירות המדינה והנהלת בתי-המשפט, תק- אר 2002 (1), 363.) טענות התובע בעניין קרבה משפחתית ושיקולים זרים 63. טענה נוספת שהעלה התובע הייתה כי ראש המועצה פעל למינויו של מר עראף משיקולים זרים של קרבה משפחתית ביניהם, ומשיקולים פוליטיים וכשוחד בחירות לאביו, המשמש כחבר בקואליציה. 64. עוד טען התובע כי הוא עמד בנטל הראשוני והביא ראשית ראיה בדבר קיומו של חשד סביר או ספק מהותי של שיקולים זרים ופוליטיים לפי אמת מידה אובייקטיבית, שיש בה כדי לערער את החזקה בדבר תקינות וחוקיות פעולת הרשות, באופן מעביר את הנטל לכתפי הרשות הציבורית/מנהלית שאת התנהגותה יש לבחון לפי קנה מידה אובייקטיבי. התובע הסביר עוד כי מר עראף איננו ראוי להעסקה במועצה מטעמי קרבה משפחתית ו/או כפיפות, שכן בישיבת מועצה מיום 15/12/08, מונה אביו של מר עראף, מר כרים עראף חבר מועצה וחבר קואליציה, כחבר ועדת ההנהלה וחבר ועדת החינוך, ואחיו מר אמיר עראף, מונה כחבר בוועדת החינוך. לטענת התובע, וועדת החינוך וועדת ההנהלה בהמועצה אחראיות ומקיימות יחסי כפיפות כלפי מנהל מחלקת החינוך, דבר הנוגד את הסייגים להעסקת עובד במועצה, בהתאם לסע' 107 ו- 106 לצו המועצות המקומיות( נוהל קבלת עובדים לעבודה), תשל"ז-1977, ודי בטעם זה כדי לפסול את מועמדותו של מר עראף למלא את התפקיד של מנהל מחלקת החינוך במועצה. 65. בתגובה טענה המועצה כי התובע העלה טענות סרק רבות כלפי ראש המועצה וכלפי מר עראף, אולם משהוברר מהתצהירים שהוגשו מטעם המועצה כי מידת הקרבה המשפחתית בין ראש המועצה לבין התובע עצמו, ובין מומעד נוסף במכרז בשם בסאם עראף, הינה חזקה וקרובה בהרבה מהקירבה של ראש הרשות עם מר עראף, זנח התובע את הטענה בהקשר זה בסיכומיו, וטוב שעשה כן. ואליו ביחס לטענת הקרבה המשפחתית בין מר עראף לבין אביו המשמש כחבר מועצה, הרי מר עראף לא הסתיר זאת ואף דאג לציין עובדה זו במפורש בטופס המועמדות, וחרף זאת, בחר התובע לא לטעון דבר ביחס לכך בפני ועדת הבחינה, אלא "לארוב בפינה", ורק משלא נבחר ולאחר מעשה, הוא העלה את טענותיו בהקשר זה, ואת אלו יש לדחות מחמת השתק ומניעות. מכל מקום ולגופה של הטענה, הרי בהתאם להלכה הפסוקה ולהוראות סעיף 108 לצו המועצות המקומיות, (נוהל קבלת עובדים לעבודה), תשל"ז-1977, אין איסור מוחלט להעסיק קרוב משפחה ביחידה בה עובד קרוב משפחה שלו, אלא, שבמצב זה על ראש הרשות לפעול להשגת אישור להעסקה כזו, ובהעדר אישור, על קרוב המשפחה להתפטר אולי מהתפקיד שיש בו יחסי כפיפות, או מחברותו במועצה. 66. מר עראף ובתגובה לטענת התובע בדבר קרבה משפחתית ויחסי כפיפות עם בני משפחתו, טען ואמר, כי התובע השתהה בתקיפת החלטתה של וועדת הבחינה, שכן ובהתאם לתצהירו כבר בישיבה הראשונה של וועדת הבחינה מיום 4/8/09 במסגרתה הוחלט על דחיית הראיונות של המועמדים עד לבירור נושא העמידה שלהם בדרישה של ניסיון ניהולי במוסד חינוך, הוא ידע ואף מחה על החלטת הוועדה שלא לפסול את מועמדותם של יתר המועמדים, אך למרות זאת התובע ניגש לראיון בפני הוועדה במועד הנוסף שנקבע על ידה מבלי שהעלה כל טרוניה, ורק לאחר שנודעו לו תוצאות המכרז, הוא החליט להעלות טענותיו ולפנות לבית הדין. 67. בסוגיית הקרבה המשפחתית, הוסיף מר עראף שהוא דווח על קרבתו המשפחתית בטופס המועמדות למשרה ולא הסתיר זאת. יחד עם זאת הוא בקש להדגיש כי כל המועמדים הם תושבי כפר מיעיליא, שהוא כפר קטן המונה כ- 3000 תושבים שכולם בני עדה אחת, היוונית- קתולית, והמורכב ממספר בתי אב ראשיים, כך שמטבע הדברים תמיד תימצא קרבה משפחתית כלשהיא, קרובה או רחוקה בין בני הכפר גם כאלו המתמודדים על משרות ציבוריות. 68. ביחס לטענות שהועלו כלפי אביו, טען מר עראף, שאביו אומנם נבחר כחבר מועצה בבחירות האחרונות בנובמבר 2008, אך הוא אינו נושא כל תפקיד אופרטיבי בשכר במועצה, ובקלות ניתן למדר אותו מכל נגיעה והשפעה על עבודת מנהל מחלקת החינוך של המועצה. ביחס לאחיו, עו"ד אמיר עראף, טען מר עראף כי אחיו ומתוקף היותו אב לילדים הלומדים בבית הספר בכפר, משמש כנציג וועד ההורים בוועדת החינוך, אך הוא אינו חבר מועצה ואינו עובד של המועצה. יחד עם זאת נטען ע"י מר עראף כי, וכדי למנוע כל לזות שפתיים ועל אף העובדה כי מנהל מחלקת החינוך במועצה איננו כפוף לחברי המועצה, התפטרו אביו ואחיו מתפקידיהם בהתאמה, אביו כחבר המועצה, ואחיו כנציג ועד ההורים בועדת החינוך, (ראה נספח 1 לסיכומי עראף). הכרעה 69. כלל הוא כי אין די בהיכרות מוקדמת בין חבר הוועדה למועמד בכדי להצביע על קיומם של שיקולים זרים, ו- "אין בעצם ההכרה האישית ובתוצאותיה הטבעיות כדי לפסול בוחן או יועץ בוועדה אשר כזאת" בג"ץ 322/77 הדר נ' בן ארי, פ"ד לא(3) 762,766. כלל זה מקבל משנה תוקף נוכח העובדה שלא נסתרה כי מידת הקרבה בין ראש הרשות לבין התובע ולבין מועמד נוסף, היא יותר קרובה מזו שבינו לבין מר עראף. 70. יתרה מכך, אין חולק כי קשריו המשפחתיים של מר עראף, היו ידועים היטב לתובע עוד קודם למכרז ואף על פי כן הוא לא הביע כל התנגדות לעצם מועמדותו של מר עראף ו/או להרכב וועדת הבחינה. 71. לגופה של הטענה, בנסיבות המקרה התובע לא הוכיח את טענתו שבחירת מר עראף הינה בגדר שחיתות פוליטית ושוחד בחירות. להזכיר כי התובע לא נחקר על הטענות שהועלה בהקשר זה בתצהירו וכך לא נחקרו המצהירים האחרים בעניין זה, נוכח ההסדר הדיוני של ויתור על חקירות הדדיות של המצהירים. משכך, נותרו הטענות בעניין שחיתו פוליטית ושיקולים זרים כטענות בעלמא שאין אפשרות להתבסס עליהם ואף להכריע בהם, זאת בשים לב לרף ההוכחה המוגבר הדרוש להוכחת טענות כבדות משקל אלו של שחיתות ושיקולים זרים ופוליטיים. 72. ביחס לטענת התובע בעניין הקרבה המשפחתית והכפיפות בין מר עראף לבין אביו המשמש כחבר מועצה וחבר בועדת החינוך, וגם לבין אחיו, המשמש כנציג ועד ההורים בוועדת החינוך, שכביכול מונעים את אפשרות בחירתו לתפקיד מנהל מחלקת החינוך של המועצה, יש לציין כי מנהל מחלקת החינוך ברשות מקומית הינו תפקיד סטטוטורי המעוגן בחוק, ומנהל מחלקת החינוך הינו עובד הרשות המקומית וכפוף לראש הרשות או למנכ"ל. כמ כן ולצד מנהל מחלקת החינוך פועלת ועדת חינוך שהיא ועדת חובה בעיריה וועדת רשות במועצה מקומית ובמועצה אזורית. תפקיד הוועדה הינו ליזום ולתכנן פעולות בתחום החינוך, להגיש לאישור המועצה את תוכניותיה ולעקוב אחר יישום התוכניות המאושרות, ולייעץ למועצה בתחומי החינוך. בוועדת החינוך חברים ראש המועצה או ממלא מקומו, מס' חברי מועצה, מנהל בית ספר, נציג וועד ההורים המקומי ויו"ר מועצת התלמידים, אך מנהל מחלקת החינוך אינו חבר בוועדה. לועדת החינוך אין סמכות קבלת החלטות וביצוע אלא דרך מועצת הרשות, אך למרות זו תיתכן התנגשות בין מנהל מחלקת החינוך לבין הוועדה אם היא יוזמת ומקדמת תכנים ופעילויות שלא בתיאום עם הדרג המקצועי ברשות. (ראה דוח מטעם מרכז המחקר והמידע בכנסת : "יחסי הגומלין בין ראשי הרשויות לבין מחלקות חינוך ורווחה בשלטון המקומי", מיום 16/1/07 שהוגש לחבר כנסת טלב אלסאנע- פורסם באתר הכנסת). 73. מכאן אמנם ייתכן שקיים סיכויי להתנגשות בין ועדת החינוך( וחבריה), לבין מנהל מחלקת החינוך ברשות, אך כטענת המועצה, אין בעובדה זו, כשלעצמה, כדי לשלול מראש את בחירתו של מר עראף להיבחר לתפקיד מנהל מחלקת החינוך, אלא קיימת אפשרות להתנות את העסקתו בקבלת היתר מיוחד לצורך כך, כללי או מותנה, בין היתר במידור בני משפחתו מתחום הפעילות שלהם (בהתנדבות), כדי למנוע התנגשות אפשרית. חרף זאת, בנסיבות העניין ומשהוברר כי אביו של מר עראף התפטר מחברותו במועצה בכלל ובוודאי מוועדתיה לרבות וועדת החינוך, ואחיו התפטר מחברותו בוועדת החינוך כנציג ועד ההורים, ועל אף שהתפטרותם זו באה לאחר הגשת התביעה נשוא דיוננו, אלא שהיא מייתרת למעשה את הצורך של ראש הרשות לפנות לקבלת היתר להעסקת התובע בתפקיד מנהל מחלקת החינוך, ובוודאי מביאה לדחיית טענות התובע בהקשר זה. סוף דבר 74. על סמך כל האמור לעיל, משקבענו כי התובע עונה על תנאי הסף של המכרז, ומשמצאנו בנסיבות העניין כי החלטת וועדת הבחינה היתה סבירה ומידתית, ואינה נגועה בפגם שורשי, ומשדחינו את טענת התובע בדבר שיקולים זרים, וקרבה משפחתית, אנו קובעים כי דין התביעה להידחות- והיא נדחית בזאת. כמו כן, ולאור התוצאה אנו מחייבים את התובע לשלם לכל אחד מהנתבעים סך של 2,000 ₪, תוך 30 יום, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 75. זכות ערעור לביה"ד הארצי בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. דיני חינוךמכרז