קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא משכורת גזבר עיריה: 1. התובע עותר לתשלום שכר ונלווים בגין התקופה 31.10.07 - 16.7.07, במהלכה שימש מטעם משרד הפנים כגזבר ממונה לעיריית טייבה (להלן: "העירייה"). 2. בתאריך 24.10.07 (טרם הגשת התביעה לבית הדין) ניתן צו להקפאת הליכים כנגד העירייה ע"י בית המשפט המחוזי בתל-אביב (תיק פש"ר 2419/07). הצו הוארך מעת לעת בהחלטות בית המשפט, ועד ליום 27.4.11, וזאת בהתאם להודעה האחרונה ששוגרה לבית הדין ע"י ב"כ הנאמן בהקפאת ההליכים, עו"ד אבנר כהן. בהתאם להחלטת בית הדין מיום 1.3.10 עוכבו ההליכים בתיק נגד העירייה. 3. הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהירים. מטעם המדינה הוגש תצהיר מר יואל ינון, מנהל תחום פיקוח ובקרת שכר ברשויות המקומיות (להלן: "מר ינון") ותצהיר מר רני פינצי מנהל המנהל לשלטון מקומי במשרד הפנים (להלן: "מר פינצי"). רקע עובדתי: 4. ביום 10.2.02 נחתם הסכם בין התובע לבין העירייה להעסקתו של התובע כגזבר העירייה (נספח ב' לכתב התביעה). התובע עבד בפועל בעירייה החל מיום 27.1.02 ועד ליום 19.1.03. 5. התובע ניהל הליך משפטי כנגד העירייה בגין התקופה הנ"ל (תיק עב 1076/03). בתאריך 15.4.04 ניתן פסק דין חלקי בתיק הנ"ל, לפיו חוייבה העירייה לשלם לתובע סך של 34,559 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (נספח ג' לכתב התביעה). ביום 2.7.06 ניתן פסק דין בתיק הנ"ל ע"י מותב בראשות כב' השופטת לויט (להלן: "פסק הדין"). 6. מאחר והעירייה היתה בהקפאת הליכים במסגרת הליכי פש"ר שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בת"א, הופסקה עבודת התובע ולעירייה מונו חשב מלווה ונאמן. 7. בתאריך 16.7.07, והיות ומשנת 2003 לא מכהן בעירייה גזבר כמתחייב עפ"י דין, החליט ד"ר שוקי אמרני, הממונה על מחוז המרכז במשרד הפנים, למנות את התובע לשמש כגזבר העירייה וזאת עד ליום 31.10.07 מתוקף הסמכות הקבועה בסעיף 141 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: "פקודת העיריות"). בהודעת המינוי נקבע: "שכרך ייקבע בהתאם להנחיות שינתנו ע"י האגף לכ"א ושכר במשרדנו וישולם מקופת העירייה. תוקף מינוי זה עד לתאריך 31.10.07" (נספח א' לתצהיר התובע). לעירייה מונתה ועדה קרואה לניהול הרשות, בראשות מר שלמה טויזר, ומונה חשב מלווה, מר גד פניני, וכאמור התובע כגזבר ממונה.  8. במקביל נשלחה ע"י ד"ר אמרני הודעה למר שלמה טויזר, יו"ר הועדה הממונה לעיריית טייבה, בדבר מינויו של התובע לגזבר ממונה. בהודעה זו צויין: "שכרו של מר מיכאל נשר ייקבע בהתאם להנחיות שיינתנו ע"י האגף לכ"א ושכר במשרדנו וישולם מקופת העירייה. תוקף מינוי זה עד 31.10.07, שבמהלך תקופה זו על העירייה לפרסם מכרז למשרת הגזבר ולבחור גזבר בהתאם לקבוע בחוק" (נספח 6 לכתב ההגנה) 9. כאמור, בתאריך 24.10.07 ניתן לבקשת משרד הפנים צו להקפאת הליכים כנגד העירייה. 10. בעקבות מתן צו הקפאת ההליכים, פנה התובע לנאמן עו"ד אבנר כהן, במכתבו מיום 8.11.07 (נספח ד' (4) לתצהיר התובע) וביקש להיכלל בין העובדים הזכאים לשכר בגין תקופת עבודתו כגזבר ממונה במהלך החודשים יולי - אוקטובר 2007. ביום 11.11.07 התיר ביהמ"ש לנאמן להעסיק עובדים חיוניים הנחוצים להפעלה שוטפת של העירייה ולשלם להם שכר בגובה שתי משכורות בגין התקופה שלפני צו הקפאת ההליכים. עקב זאת, בחודש 11/07 שולמו לעובדים החיוניים, ביניהם מר טויזר ששימש כראש עירייה ממונה, שכר עבור החודשים אוגוסט וספטמבר 2007, שקדמו למועד הקפאת ההליכים (נספח ד' לכתב התביעה). 11. ביום 15.11.07 שיגר התובע מייל למר רני פינצי ראש מינהל השלטון המקומי ולד"ר שוקי אמרני ממשרד הפנים (נספח ד' (1) לתצהיר התובע) וביקש כי יפעלו לכך שהנאמן יכלול את שכרו בתשלומים שמשרד הפנים העביר לנאמן. על בקשתו זו חזר התובע במכתב באמצעות בא כוחו עו"ד רובין שגיא מיום 28.11.07 (נספח ד' (2) לתצהיר התובע). 12. בתאריך 20.2.08 או בסמוך לכך הגיש התובע תביעת חוב לנאמן, ותבע בין היתר גם עבור תקופת עבודתו כגזבר ממונה (נספחים ה' 1 - ה' 2 לתצהיר מר ינון). נכון להיום, טרם הוגשה לתיק החלטת הנאמן בנושא הוכחת החוב של התובע, אם ניתנה כלל, למרות המלצת בית הדין מיום 6.6.10 לזרוז ההליך. טענות התובע 13. מינויו של התובע לגזבר ממונה נעשה על ידי המדינה (משרד הפנים), שפיקחה על עבודתו והתחייבה לממן עלות העסקתו בתקציב העירייה. לחלופין, יש לראות במדינה בגדר "חליף" מעביד לעניין שכר העבודה והנלוות ועל כן נתונה לבית הדין הסמכות העניינית לדון בתובענה. 14. לראש העירייה, מר טויזר, שמונה על ידי משרד הפנים יחד עם התובע במסגרת הליכי ההקפאה, שולם שכר בגין החודשים הרלבנטיים ויש לנקוט באופן זהה ולא באופן מפלה גם בעניינו של התובע. 15. לעילת תביעה זו אין כל קשר לעילת תביעה כנגד העירייה שייתכן ותוגש לאחר קבלת היתר מביהמ"ש המחוזי. 16. התובע זכאי לשכר והפרשות סוציאליות בהתאם לחוזה בכירים בשיעור מלא, ולחלופין, בהתאם לסכומים שנקבעו בפסק הדין בתיק עב 1076/03, ולחילופי חילופין לפי תעריף חשב מלווה שהעסיקה המדינה בעירייה. טענות המדינה 17. דין התביעה להידחות על הסף מחוסר סמכות עניינית והיעדר יריבות שכן לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. התובע לא נקלט ולא הועסק כעובד מדינה כמוסדר בחוק שירות המדינה (מינויים) התשי"ט-1959 (להלן: "חוק המינויים"), לא עבר מכרז פומבי, ומינוי התובע כגזבר העירייה יצר יריבות בינו לבין העירייה בלבד. 18. העירייה נמצאת בהליכי הקפאת הליכים ומונה לה נאמן. אי לכך, התביעה מהווה ניסיון ליצור העדפת נושים פסולה לטובת התובע. 19. התביעה מוקדמת מדי שכן הנאמן טרם אישר את הוכחת החוב שהגיש התובע וטרם נערך הסדר נושים באישור בית המשפט המחוזי. 20. באם ייקבע שנתקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, היה התובע זכאי לשכר בשיעור של 85% משכר מנכ"ל עירייה בדרגה 5 (לפי שכר בערך נוכחי עפ"י חוזר מנכ"ל משרד הפנים) בצירוף תנאים נלווים בכפוף לכך שהתובע חתם על המסמכים הרלבנטיים ויפריש האחוז הרלבנטי משכרו לצורך כך, בד בבד עם ביצוע הפרשות המעביד. דיון והכרעה 21. התובע עבד כגזבר העירייה בשתי תקופות. האחת - מיום 27.1.02 ועד יום 19.1.03 בגינה ניהל הליך משפטי נגד העירייה שנסתיים במתן פסק דין כנגד העירייה; השניה - מיום 16.7.07 ועד יום 31.10.07, בהן שימש כגזבר ממונה, וזו התקופה נשוא התובענה כנגד המדינה. 22. חוק המינויים קובע את דרך העסקתם של עובדי מדינה ואופן קבלתם לעבודה. לצורך קבלת עובד חיצוני לשירות המדינה נדרש מכרז פומבי וקבלת כתב מינוי. אין חולק כי מינוי התובע לגזבר ממונה נעשה ללא מכרז ולתובע לא הוצא כתב מינוי כמשמעותו בחוק המינויים. מינוי התובע כגזבר העירייה בהתאם להחלטה מיום 16.7.07 נעשה באופן זמני ולתקופה מוגבלת ומכח סמכותו של שר הפנים על פי סעיפים 167 ב' ו- 141 לפקודת העיריות מכוחו ניתן להפעיל את הסמכות למינוי גזבר ממונה שעה שהעירייה נכשלה במילוי תפקידה ובשל הצורך לאיוש המשרה שכן בהעדר גזבר לא ניתן היה להוציא כספים מקופת העירייה. התובע מבסס את התחייבות המדינה בתשלום שכרו על האמור בהודעת המינוי מיום 16.7.07, החתומה על ידי ד"ר אמרני. במכתב זה כמו גם במכתב שהופנה ליו"ר הועדה הקרואה, מר טויזר, צויין במפורש כי שכרו של התובע ייקבע בהתאם להנחיות משרד הפנים וישולם מקופת העירייה וכי עד לתום תקופת המינוי, 31.10.07, על העירייה לפרסם מכרז לבחירת גזבר על פי החוק. טענת התובע בתצהירו (סעיף 5) על קיום "הסכם שלא בכתב" בדבר התחייבות או הבטחה של מר אמרני כי המדינה תשלם את שכרו כעובד מדינה - אין לה על מה שתסמוך. התובע לא טרח לזמן לעדות את מר אמרני. למעלה מן הצריך נציין כי לא נטען וממילא לא הוכח כי נתקיימו היסודות הנדרשים לשם אכיפת הבטחה שלטונית. 23. משרד הפנים פועל כגוף מתקצב ומפקח לרשויות המקומיות. העובדה שהתובע נדרש לקשר עם מחוז מרכז של משרד הפנים נובעת מעצם העובדה שמשרד הפנים מפקח מקצועית על פעולות הגזבר ברשויות המקומיות וכרגולטור מסדיר את שיעורי השכר. מצב דברים זה לא "הופך" את התובע לעובד מדינה ולא יוצר יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. בית הדין הארצי, בפסיקה ענפה, נתן דעתו ל"מתכונת" העסקה מעין זו, ופסק: "העסקה על ידי גוף מסויים במימון של משרד הקליטה, המממן העסקת עולים, אינה הופכת את משרד הקליטה למעביד. המעביד הוא הגוף שבו עבד העובד מאחר שהעובד השתלב בפעולתו של אותו גוף" (דב"ע נב/3-39 לידיה גורביץ נ' רשות השידור; דב"ע 97/ 6-23 משה לניאדיס נ' הממונה על תשלום הגמלאות). "כך גם מי שהועסק בחברה ציבורית על חשבון משרד השיכון והבינוי" (ע"ע 1184/00 עמוס בוקובזה נ' אפרידה חברה לשיכון ופיתוח אשקלון בע"מ). 24. משרד הפנים משמש מפקח מבחינה מקצועית על עבודת התובע כמקובל לגבי גזברים ברשויות המקומיות, אולם אין בעובדה זו כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין התובע כגזבר ממונה לעירייה, לבין המדינה. 25. מר ינון בחקירתו הנגדית עמד על ההבדל בין חשב מלווה לבין גזבר בציינו: "חשב מלווה זה מינוי של משרד הפנים. בעצם הוא עובד עצמאי שמגיש חשבונית למשרד הפנים. גזבר זה לא עובד חיצוני אלא עובד של רשות מקומית ולכן מי שמשלם את השכר זאת הרשות המקומית" (עמ' 10 לפרוטוקול). התובע אישר בעדותו כי כאשר שימש חשב מלווה, מטעם משרד הפנים בעכו ובנחף אכן הגיש חשבוניות למשרד הפנים (עמ' 8 לפרוטוקול). עוד העיד מר ינון, כי רק במקרים חריגים, כדוגמת המקרה שבפנינו, ממנה משרד הפנים גזבר ממונה וזאת שעה שרשות מקומית לא מילאה אחר חובתה למינוי גזבר לאורך תקופה ארוכה (עמ' 13 לפרוטוקול). 26. התובע הגיש לנאמן תביעת חוב במסגרתה תבע, בין היתר, גם עבור תקופת היותו גזבר ממונה, ובכך גילה דעתו כי העירייה הינה מעסיקתו. אי לכך דינו של התובע כשל שאר עובדי העירייה ועל הנאמן לבדוק את הוכחת החוב ולאשרה. שכרו של התובע צריך להיות משולם ע"י הנאמן בהתאם להסדר הנושים שיגובש ויקבל את אישורו של בית המשפט. 27. אין בידנו לקבל את טענת ב"כ התובע לפיה יש לראות במדינה בגדר "חליף" מעביד. כבר נפסק כי "חליפו של מעביד הוא מי שבא במקום המעביד הקודם, וזאת בכל דרך המוכרת בחוק, לרבות העברת זכויות וחובות של המעביד על פי הסכם מחייב" (דב"ע מט/3-33 מ.ב.ע (פיתוח) בע"מ נ' ראול מורדוך ורסקו בע"מ). לא זה המקרה שבפנינו, שעה שהמדינה לא באה ב"נעלי" העירייה ונטלה על עצמה את חובות העירייה כמעסיקתו של התובע. מינויו של התובע לגזבר ממונה לתקופה מוגבלת נעשה מכח סמכותו של שר הפנים על פי הוראות פקודת העיריות, בנסיבות אליהן נקלעה העירייה, כאשר אין במינוי זה כדי לכונן יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין המדינה, ויש לראות בעירייה את מעסיקתו גם בתקופת המינוי. 28. לאור האמור לעיל, לאחר בחינת הראיות שהוצגו בפנינו, הגענו למסקנה כי לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין המדינה בתקופה 7/07 - 10/0 בה שימש כגזבר ממונה לעירייה המצויה בהליכי הקפאה. 29. התביעה נדחית. 30. התובע ישא בהוצאות ההליך ובשכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בצרוף מע"מ אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל. גזברותעירייהמשכורת