האם יש סמכות לפקיד תביעות ביטוח לאומי להחליט בעניין קשר סיבתי בין פגיעה לעבודה ? או שמדובר בסמכות של ועדה רפואית ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות פקיד תביעות ביטוח לאומי בעניין קשר סיבתי: 1. התובע נפגע ביום 4.1.09 בפגיעה אשר הוכרה על ידי הנתבע (להלן: "המוסד") כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). 2. הפגימה אשר הוכרה על ידי המוסד הינה פגיעה בכתף. המוסד לא הכיר בפגיעה בגב. 3. השאלה המתעוררת הינה מי המוסמך לקבוע את הקשר הסיבתי בין התאונה שהוכרה לבין הפגימה בגב, האם הועדה הרפואית כטענת הנתבע או פקיד התביעות כטענת התובע. באם המסקנה הינה כי הסמכות הינה לפקיד התביעות, אזי התוצאה הינה כי בית הדין הוא שידון בתביעה כנגד החלטת פקיד התביעות ומאחר ומדובר בשאלה של קשר סיבתי רפואי, יש למנות מומחה יועץ רפואי. 4. ואלה העובדות הרלבנטיות: א. התובע הינו נהג מנופאי, עובד בחברת החשמל. ב. ביום 4.1.09, במהלך עליה למושב הנהג במשאית, נשברה מדרגה תחת רגלו, וכתוצאה מכך משקל גופו נותר על יד שמאל ונוצרה מתיחה בצד שמאל של הגוף. ג. התובע התלונן בתחילה על כתף שמאל בלבד. ד. התובע התלונן לראשונה על כאבי גב כחודש וחצי לאחר הפגיעה. ה. המוסד הכיר בפגיעה בכתף בלבד. 5. טענות התובע - א. התובע התלונן בשלבים מוקדמים גם על כאבי גב. בטופס התביעה שהוגש למוסד צויין כי התובע סובל מכאבי כתף שמאל וגב. ב. ד"ר אורי מציין מפורש כאבי גב מ- 22.2.09. תעודת חדר מיון מיום 26.2.09 מציינת החמרה של כאבי גב שהחלו לפני כחודש וחצי. ג. הפרקטיקה הנוהגת הינה כי במקרה של מחלוקת בעניין הקשר הסיבתי בין הפגימה לתאונה יש למנות מומחה יועץ רפואי חיצוני כדי שהתובע לא יגיע לועדה רפואית בעמדת נחיתות. לחלופין, יש להעביר את התיק לועדה הרפואית מבלי שתעמוד בפניה החלטת פקיד התביעות ו/או החלטת הרופא המייעץ ו/או החלטות אחרות וכן לוודא שהרופא המייעץ לא יהיה בהרכב הועדה הפוסקת. 6. טענות הנתבע - א. האבחנה של כאבי גב לא נרשמה בביקור הראשון מיום 22.2.09 ולא בטופס בל/250 אלא לראשונה בתעודה רפואית מיום 12.3.09. ב. גם בטופס התביעה אשר הוגש ב- 17.2.09 הפגימה בגב הוספה בשלב מאוחר יותר בעט אחר. התאונה הוכרה על פי טופס התביעה ללא ציון של פגימה בגב. ג. מאחר ומדובר בדחיה על סמך קשר סיבתי בין פגיעה שהוכרה לבין פגימה יש להעביר את העניין לועדה רפואית ואין להורות על הוצאת מסמכים. 7. ההכרעה - יש לקבוע כי מנגנון הופעת הכאבים הינו כמופיע בתעודת חדר מיון: "חודש וחצי טרם פניתו נפילה מגובה מטר ממשאית נחת על הרגלים. בתחילה התלונן על כאבים בכתף שחלפו בנתיים וכעת מתלונן על כאבים בגב תחתון". כלומר, כעולה מתעודה זו ומהחומר הרפואי, התלונות על כאבים בגב הופיעו כחודש וחצי לאחר התאונה. אין חולק כי לועדה הרפואית הסמכות לקבוע את הקשר הסיבתי בין הפגיעה בגב לתאונה שהוכרה וזאת הגם שפקיד התביעות דחה את הקשר: "משהכיר פקיד התביעות באירוע כ"תאונה בעבודה", והמבוטח טוען לנכות בגינה, והוא פונה לוועדה רפואית לעניין נכות מעבודה, הסמכות לקבוע את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הפגימה הנטענת עוברת לוועדה הרפואית (סעיף 61(א)(1) לחוק), בין אם פקיד התביעות אישר את אותו קשר ובין אם לאו (דב"ע מא/01-560 - 01[2] הנ"ל). למותר לציין כי הוועדה, אם תמצא קשר כזה המונע מהמבוטח לעסוק בעבודתו או במשלח ידו פרק זמן מסוים בגין הפגימה האחרת, מוסמכת לקבוע לו נכות זמנית בשיעור של 100%, המזכה בתשלום הזהה לדמי פגיעה מלאים". (נב/0-27 יצחק זכי מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כה 49 (להלן: "עניין זכי מזרחי"). לפיכך, לו היה התובע פונה לועדה הרפואית חובה היה עליה לדון בקשר הסיבתי האמור. 8. אלא שהשאלה הינה האם יכול התובע לבחור במסלול אשר ילך ולמצות את ההליך בבית הדין בטרם יפנה לועדה הרפואית. וכך נאמר בעניין זכי מזרחי: "הטעם הוא שאין מבוטח רשאי לפעול בשני מסלולים משפטיים שונים, ועליו לבחור את הדרך בה ילך, אם תאמר כי למבוטח היו ספקות משפטיים בדבר הדרך הנכונה בה ילך, היה עליו לחזור בו מהדרך האחת - פניה לבית הדין, שעה שהמסלול האחר, הועדה הרפואית, נזקקה לתביעתו. מה עוד שלא היסס ולערער על מסקנות הועדה הרפואית מדרג ראשון בפני הועדה הרפואית לעררים וממנה לבית הדין". כלומר משפנה המבוטח לועדה הרפואית וזו נזקקה לנושא תמה תקופת דמי הפגיעה ונושא הקשר הסיבתי עובר לסמכותה הבלעדית של הועדה הרפואית. 9. ענייננו שונה בכך שהתובע לא פנה לועדה הרפואית, אלא בחר במסלול של פניה לבית הדין על החלטת פקיד התביעות. על אף השוני, מסקנתו הינה כי אף במקרה זה הדרך הנכונה לקביעת הקשר הסיבתי הינה פניה לועדה הרפואית. סעיף 61 לחוק קובע: "(א) רופא או ועדה רפואית יקבעו לפי בקשת הנכה מעבודה או המוסד, הכל כפי שנקבע בתקנות - (1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזה מידה היא נובעת מכך; (2) לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע בתקנות לאחר התיעצות בשר הבריאות - את דרגת הנכות לפי סימן זה". בדיון נב 0-88 קופטי כמאל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כט 170 (להלן: "פרשת קופטי כמאל") התעוררה גם כן שאלה של תאונה שהוכרה כאשר פקיד התביעות הכיר בפגימה אשר הופיעה מיד לאחר התאונה, ופגימה שניה של כאבי גב הופיעה כשלושה חודשים מאוחר יותר. בפרשת קופטי כאמל מוצה בתחילה המסלול של בית הדין בתביעה על החלטת פקיד התביעות, ובית הדין מינה בהסכמה שני מומחים רפואיים אשר שללו קשר סיבתי בין התאונה לכאבי הגב. לאחר מכן ביקש המבוטח לפנות לועדה רפואית והמוסד טען כי בית הדין רשאי היה לקבוע את הקשר בין התאונה לפגימה החדשה. נקבע כי מקרה זה שונה מהטעם שקיימות שתי פגיעות גופניות שהאחת הופיעה מיד לאחר האירוע התאונתי והשניה לאחר שלושה חודשים. וכך נאמר: "אף בענייננו קיימת דרך אחת להכריע בשאלה, האם קיים קשר סיבתי בין כאבי הגב שהופיעו כעבור שלושה חודשים לאחר הנפילה ביום 31.12.1986 לבין הנפילה. הדרך היא, הכרעה על-ידי ועדה רפואית, בהתאם לסעיף 61 לחוק. על כן, נסתפק בהצהרה של בית הדין האזורי, כי נפילתו של המערער ביום 31.12.1986 בה נפגע המרפק שלו, היתה תאונת עבודה. טענת המערער לגבי הקשר הסיבתי בין אותה תאונה לבין הופעת כאבי הגב כעבור שלושה חודשים תוכרע בוועדה הרפואית". כלומר המסלול הראוי אף בענייננו הינו המסלול של ועדה רפואית אשר תדון בקשר הסיבתי בין הפגימה בגב לבין התאונה. 10. השאלה שנותרה הינה האם יש להותיר בתיק את החלטת פקיד התביעות לרבות החלטת הרופא בדבר העדר קשר סיבתי בין התאונה לבין הגב. לטעמנו יש ללכת בענין זה בעקבות החלטת בית הדין בפרשת קופטי כאמל. בפני הועדה יהיה אישור פקיד התביעות בדבר הכרה בתאונה ובפגיעה בכתף. לא יונחו בפני הועדה ההחלטה הדוחה את הפגימה בגב לרבות החלטת הרופא אשר יעץ לפקיד התביעות. פקיד התביעות יורה לועדה לדון בקשר הסיבתי בין התאונה שהוכרה לבין כאבי הגב שהופיעו מאוחר יותר. 11. אין צו להוצאות. קשר סיבתיביטוח לאומי