קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודה מועדפת במפעל: 1. השאלה שבמחלוקת, בתיק זה, הינה האם זכאית התובעת למענק עבודה מועדפת בגין עבודתה במפעל חברת יורוקום ("החברה"). 2. אין מחלוקת בין הצדדים שהתובעת חיילת משוחררת הועסקה בחברה, בהיקף עבודה ובתקופה המזכה במענק עבודה מועדפת ("המענק"). השאלה שבמחלוקת בין הצדדים האם החברה והעבודה אשר בוצעה על ידי התובעת היא כזו המזכה אותה במענק (ראו הצהרת הצדדים בפרוטוקול הדיון מיום 20.09.10). הצדדים הסכימו כי לדיון בהוכחות יתייצב כעד נציג החברה ולאחר מכן תוכרע השאלה שבמחלוקת. ואכן, ביום 07.02.11 התייצב כעד מטעמה של התובעת, נציג החברה מר צדוק לילה ("העד"). 3. מעדותו של העד עולות העובדות הבאות: א. החברה מייבאת מחו"ל מכשירי טלפון סלולאריים של חברת נוקיה. ב. את המכשירים המיובאים יש "לגייר", לאמור, להכניס כתוביות בעברית; להכניס תוכנות אשר יותאמו לשפה העברית; להוסיף אפליקציות למכשיר כדי שתתאפשר הפעלתו בישראל על ידי חברות המספקות שירותים סלולאריים בישראל; להדביק תוויות וכו'. כפי שעולה מתיאור התפקיד באישור העבודה שניתן לתובעת, והוגש לבית הדין (ת/1): "בתפקיד זה מבצעת העובדת פעולות בדיקה, אריזה, העברת תוכנות, הדבקת מדבקות והוספת חומר פרסומי על כל אחד ממכשירי הטלפון". ג. העד הדגיש בעדותו שללא הגיור של המכשיר למעשה מדובר בחומר גלם המגיע לישראל שלא ניתן להשתמש בו עד אם יעבור את הגיור הנדרש. 4. א. סעיף 174(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ("החוק") קובע: "בסעיף זה - 'עבודה מועדפת' - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח' ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה מתאימה כאמור בסעיף 161 (א) ו- (ב)". תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ"ג-1983 ("התקנות") מגדירות מהי "עבודה מועדפת" לצורך סעיף 174 לחוק. בתוספת לתקנה 2 לתקנות נקבעה רשימה של סוגי עבודות ומקצועות שהעבודה בהם תחשב כעבודה מועדפת לעניין סעיף 174. בסעיף א' לרשימה נקבע: "א. במפעלי תעשיה, מלאכה ותידלוק ... (ג) עבודות בלתי מקצועיות 10. עבודה בלתי מקצועית בתעשיית המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות לרבות עבודה בתחנות דלק, הפעלת המכונות בעבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית". ב. תכליתו של החוק היא לעודד חיילים משוחררים להשתלב בעבודות בלתי מקצועיות בעיקר, בשל נחיצותן למשק המדינה וכלכלתה, ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים (ראו הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 48), תשמ"ב-1982). בהתייחס לתכלית זו נפסק כי בחינת העבודה המועדפת או הנדרשת, חייבת להיעשות לא רק בהתחשב בטיב העבודה, אלא גם בהתחשב בטיבו של מקום העבודה, שהרי אין טעם לזכות במענק את החייל המשוחרר העובד אמנם בעבודה מועדפת או נדרשת, אך זאת בענף ובמקום עבודה לגביהם לא מתקיימת תכלית החוק (ראו, למשל: עב"ל 314/99 המוסד לביטוח לאומי - מיכל גוטמן (היימן), לא פורסם (ניתן ביום 07.11.2000); עב"ל 20165/97 סטניסלב מנביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 193). ג. על מנת לקבוע אם חייל משוחרר, במקרה קונקרטי, עבד בעבודה מועדפת כאמור בחוק, עלינו לבחון האם העבודה שביצע בפועל עולה בקנה אחד עם תכלית החוק והתקנות שהותקנו מכוחו. 5. בענייננו, יש להכריע בשלוש השאלות הבאות: א. האם העבודה בחברת יורוקום היא בגדר עבודה בתעשייה אחרת כמשמעותה בסעיף א' (ג) 10 לתוספת לתקנה 2 בתקנות? אם כן, ב. האם העבודה שעשתה התובעת בחברה היא עבודה בלתי מקצועית? אם כן, ג. הזכאית התובעת למענק? נדון בשאלות כסדרן. 6. האם החברה עונה להגדרת "תעשייה אחרת": א. החברה הינה חברת תקשורת סלולארית המייבאת טלפונים סלולאריים מחוץ לארץ ומשווקת אותם בישראל. אלא שלצורך שיווק המכשירים המיובאים מבצעת החברה פעולות התאמה של המכשירים לרשת התקשורת הסלולארית המקומית. לטעמנו, וכפי שעוד נתייחס לראיות שהובאו בפנינו, ניתן במקרים הראויים לכך לראות חברה המייבאת ציוד כ"תעשייה אחרת" אם הציוד המיובא על ידה עובר תהליך שניתן לראותו כתהליך תעשייתי (ולהלן עוד נרחיב בעניין משמעות המונח "תהליך תעשייתי"). ב. בענייננו, תיאר העד את החברה כחברה המייבאת מכשירים סלולאריים אשר ללא ההתאמה (הגיור) הם מהווים חומר גלם שלא ניתן לשימוש למטרה לשמה יועד, היינו כמכשירי טלפון סלולאריים שניתן להשתמש בהם באחת מחברות הסלולר בארץ (פ: 3, ש: 7-15, 17-18). מכאן, שאין מתבצעת רק פעולת ייבוא מכשירים והפצתם למכירה, אלא נדרשת פעולת גיור המכשירים כדי שיוכלו לשמש למטרתם. ג. מדברי העד עולה שלחברה מרכז הלוגיסטי בו מבוצעת פעולת התאמה של המכשיר המיובא לישראל כחומר גלם, לרשת הסלולארית המקומית ותכנותו (התקנת אפליקציות ותוכנה בעברית, כגון תכנת GPS; עדכוני גרסה של חברת נוקיה העולמית; התקנת כרטיס זיכרון וכיו"ב), כמו גם פעולות חיצוניות (כגון הדבקת תווית אחריות; אישור משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה; הוספת חומר פרסומי, הטבעת לוגו וכו'). כל אלה הופכים את המוצר מחומר גלם למוצר מוגמר, מכשיר סלולארי פעיל וניתן לשימוש בישראל. ד. הנה כי כן, לחברה מפעל - מרכז לוגיסטי - אשר בו מבוצעת עבודה ההופכת חומר גלם למכשיר טלפון סלולארי שניתן להשתמש בו בארץ. ה. לעניות דעתנו, הפעולות המבוצעות במרכז הלוגיסטי של החברה הן בגדר פעולות ייצור, שכן אין ולא יכולה להיות מחלוקת, שללא פעולת ההתאמה והתכנות המכשיר לא יכול להיות מופעל בישראל. 7. נותר עתה להכריע בשאלה האם פעולות ההתאמה כמכלול הן בגדר עבודה במפעל תעשייתי: א. לא נעלם מעינינו פסק דינו של מותב בראשות השופטת (כתוארה דאז) דיתה פרוז'ינין). שם נקבע שתובעת, אשר ביצעה עבודה זהה לזו של התובעת דנן במרכז הלוגיסטי של חברת יורוקום, זכאית למענק עבודה מועדפת, וכך נאמר (פסקה 7 לפסק הדין): "נשאלת שאלה האם עבודתה של התובעת, כמתואר בסעיף 5 לעיל, הינה בגדר עבודה בלתי מקצועית בתעשיות אחרות, כאמור בסעיף (א)(ג) לעיל, היינו האם עסקה התובעת בעבודה המהווה חלק מתהליך הייצור של המפעל. מעדותה של התובעת עולה כי המכשיר המגיע אל המפעל מחו"ל הינו קופסת פלסטיק, ולא ניתן לשווקה כ'טלפון סלולרי', בלא שתיעשה בה עבודת הצריבה והתכנות שמבצעת התובעת. משמע, שמדובר בעבודה יצרנית לכל דבר ועניין, שהרי בלעדי עבודה זו, לא ייווצר מוצר מוגמר, שניתן יהיה לשווקו ללקוח כטלפון סלולרי. במילון העברי המרוכז של א. אבן שושן מוגדר ייצור כ'עיבוד והתקנה של סחורות או מכשירים וכדומה', והמלה 'תעשיה' מוגדרת כ'... ייצור מוצרים שונים באמצעות מכשירים ומכונות' (ההדגשות הוספו ד.פ.). על כן, העובדה שבתהליך הייצור נעשה שימוש במחשב אינה עומדת בסתירה להיותה של העבודה בגדר עבודה יצרנית, ואין היא שוללת את היותו של המפעל שבו עבדה התובעת בגדר מפעל תעשייה ..." (ההדגשה אינה במקור - ר.כ.). ב. אלא שלדעתנו יש להוסיף ולהרחיב לעניין השאלה האם שימוש במחשב אינו בגדר עבודת ייצור במשמעותה היומיומית, גם ללא צורך להיעזר בהגדרה מילונית. ונפרט: מהפכת הטכנולוגיה הובילה לשינויים טכנולוגיים ולשינויים בתהליכי העבודה. בעידן המודרני הטכנולוגי התעשייה משנה את פניה וכך גם שוק העבודה. אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של מעבר מעיסוקים ושירותים אשר בעבר בוצעו בעבודת כפיים על ידי פועלי ייצור והיום מתבצעים תוך שימוש בתוכנות מחשב ובטכנולוגיית מידע. לא ניתן לקבוע ששירותים שבעבר ניתנו בעבודת כפיים של ממש והיום ניתנים תוך הפעלת המחשב הופכים את המפעיל למי שמבצע עבודת פקידות. טול לדוגמה מפעל שבו העבודה מבוצעת על ידי רובוטים המופעלים, שהם בעצמם טכנולוגיית מחשבים והם מופעלים באמצעות מחשב ועל ידי אדם המפקח על העבודה המתבצעת על ידם (למשל: במפעלי הרכבת מכוניות). האם נכון יהא לומר שאותם עובדים המפעילים את הרובוטים מבצעים עבודה פקידותית? מכאן, לטעמנו, התמורות הטכנולוגיות שחלו בענפי התעשייה והמלאכה, הפכו את מפעלי התעשייה ממפעלים שבהם עבודת הייצור נעשתה באמצעות עבודת כפיים למפעלים שבהם אותה עבודת ייצור נעשית, לפחות בחלקה, באמצעות מחשב. כשם שלא נאמר שמפעל התעשייה "איבד" את מהותו בגלל השינויים הטכנולוגיים, עלינו לבדוק את מהות העבודה המתבצעת, היינו את תחילת העבודה וסיומה. דרך כלל, לטעמנו, עבודה ההופכת חומר גלם ("גולם") למכשיר פעיל שניתן לשימוש, היא עבודת ייצור והמקום בו מתבצעת עבודה שכזו יכול להיכנס להגדרת "תעשייה אחרת". ג. כך (כדעתו של המותב בראשות השופטת פרוז'ינין), או כך כדעתנו, יש לראות ולקבוע שעבודת הגיור שמבצעת החברה במכשירי הסלולר היא למעשה עבודת ייצור המתבצעת במפעל של "תעשייה אחרת". 8. זאת וגם אחרת: עיסוקה של החברה בגיור טלפונים סלולאריים מתאים לאמור בסיווג האחיד של ענפי הכלכלה המוצא על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כדלקמן: ענף עיקרי - תעשייה (כרייה וחרושת); ענף ראשי - תעשיית ציוד תקשורת אלקטרוני, שתיאורו: "ייצור ציוד טלקומוניקציה, ציוד לתקשורת מחשבים וציוד אלקטרוני"; ענף משנה - תעשיית ציוד טלקומוניקציה; תת ענף - תעשיית ציוד טלקומוניקציה, שתיאורו: "ייצור מנגנונים לשידורי רדיו וטלוויזיה, משדרי העברה, פקסימיליות, מצלמות טלוויזיה לתקשורת, מכשירי טלפון וטלגרף, מרכזות טלפון, מכשירי מורס, מכשירי קשר אלחוטי, מכשירי קשר פנימי, ייצור מערכות לאיתור לווייני, טלפונים סלולריים, ציוד תקשורת מסיבים אופטיים". לאור האמור, ניתן לדעתנו לקבוע שמעשיה של החברה במרכז הלוגיסטי, ההופכים את "הגולם הפלסטי" למכשיר טלפון שניתן להפעלה בישראל בגדר עבודה של "ייצור מנגנון" כמוגדר לעיל, כאשר הייצור מתבצע גם באמצעות מחשב. 9. הגם שלא נעלם מעינינו כי סיווגה העיקרי של החברה הוא כחברה המייבאת ומשווקת מכשירי טלפון סלולאריים ומספקת שירותי טלפון, נחה דעתנו שבהקשר של המרכז הלוגיסטי שבו עבדה התובעת, מדובר במפעל ייצור. 10. משקבענו שהמרכז הלוגיסטי הוא בגדר "תעשייה אחרת" כקבוע בתקנות, יש לבחון את מעשיה של התובעת במרכז הלוגיסטי. בתצהירה תיארה התובעת (סעיף 4.3 לתצהיר) את הפעולות שביצעה, הכוללות: "הוצאת המוצר מאריזתו המקורית ואריזתו בקופסה אחרת, בו הכיתוב הינו בעברית; הכנסת חוברות ודפים בעברית לקופסת האריזה; חיבור המכשיר למחשב ועדכון תוכנות שונות במכשיר, כך שיתאימו להפעלה בארץ; הדבקת מדבקות על המכשירים, הסוללה והמטען של "פג תוקף" ו"שים לב"; הדבקת נייר דבק לסגירת האריזה". לאמור, עבודת התובעת כוללת גיור המכשיר באמצעות מחשב, וכן עבודות אריזה שגם הן בגדר עבודת ייצור. 11. האם העבודה שביצעה התובעת היא בגדר עבודה בלתי מקצועית: אין מחלוקת בין הצדדים שהתובעת הגיעה לעבודה לאחר שירות סדיר בצה"ל, כאשר בשירותה הצבאי שירתה כמורה חיילת. ב"כ התובעת טוען שהתובעת הגיעה לחברה ללא מקצוע; לא הייתה לה הכשרה מקצועית כלשהי בתחום שבו עסקה בחברה; וכי את הכשרתה קיבלה למעשה תוך כדי ביצוע העבודה בחברה. העד העיד שכל מי שמתקבל לעבוד בתפקיד שאותו ביצעה התובעת, עובר הכשרה קצרת מועד, שארכה כשבועיים ימים, ואשר במהלכה למעשה הוא יושב כמתלמד אשר לצידו חונך המדריכו בביצוע העבודות להתאמת המכשירים הסלולאריים לתפקוד בישראל. בסיומה של ההדרכה נבחנת יכולת המועמד לבצע את העבודה הנדרשת; ככל שהוא נמצא מתאים הוא מועסק בחברה (פ: 4, ש: 5-6; 8-9). 12. נפסק ש"עובד בלתי מקצועי" הוא העובד שלעבודתו לא דרושה כל הכנה קודמת ודי בכושרו הגופני אם בעבודת כפיים מדובר, או בכושרו השכלי אם בעבודה אחרת מדובר (דב"ע נד/02-18 עדי טנא - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם (ניתן ביום 19.04.1994)). במקרה דנן לא דרושה הכשרה מקצועית מיוחדת; מהחומר שהונח בפנינו עולה שהידע והמיומנות נרכשים תוך כדי העבודה; אין כל דרישה להשכלה או הכשרה מוקדמת. עבודת חניכה קצרה אשר במהלכה מראים לעובד הבלתי מקצועי מה נדרש ממנו במסגרת עבודתו אינה משולה להכשרה מקצועית. משכך, הגענו למסקנה שהתובעת ביצעה עבודה בלתי מקצועית. 13. בטרם סיום נאמר גם זאת: א. גם אם טרם בשלה העת להכיר בעבודת המחשב ככזו המחליפה עבודת ייצור במפעלי ייצור; גם אם יטען הטוען שגיור מכשיר טלפון סלולארי איננו בגדר ייצור מכשיר חדש מ"גולם" - הרי שמצויים אנו על קו גבול דק שבין עבודת ייצור במפעל תעשייתי לבין עבודה אחרת שספק אם אכן נופלת היא בגדר האמור בתוספת לתקנות. כלל הוא שבמקרה של ספק בכל עניין של ביטחון סוציאלי, הספק יפעל לטובתו של המבוטח. ב. זו וגם זו: אין התובעת מקרה יחיד אשר בו היא נשלחת לעבודה ו"הובטח" לה שהעבודה היא בגדר עבודה מועדפת כאמור בחוק. הנתבע ער לעובדה זו שכן מצינו שעניינים דומים אם לא זהים לעניינה של התובעת דנן הגיעו כבר לפתחו של הנתבע. ראוי היה שהנתבע, אם סבור הוא באופן נחרץ שאין מדובר בעבודה מועדפת, שיאיר את עיני הנוגעים בדבר (שירות התעסוקה, חברות כוח האדם, המפעלים המגיירים מכשירים כאלה ואחרים) שאין זו בהכרח עבודה מועדפת, כדי שהמבוטחים לא יסתמכו על ההבטחות הניתנות להם. מה גם שהתובעת במקרה דנן הצהירה שחברות שעבדו באותה עבודה קיבלו את המענק (סעיף 3.2 לתצהיר). אכן, כאשר אדם תובע זכות על פי חוק, עליו הנטל להוכיח את זכותו. לא בכל מקרה נדרש המוסד לביטוח לאומי לנקוט עמדה ולהודיע למבוטח שזכות אינה קיימת לו. אולם, חובה על המוסד לביטוח לאומי לדאוג לכך שתהיה אחידות בקבלת החלטות על ידי פקידי התביעות כך שלא תינתנה החלטות סותרות באותו סוג של עבודה. ג. כללו של דבר: בהמשך ובנוסף לאמור לעיל, יש להכיר בזכותה של התובעת למענק גם מהצטברות האמור לעיל בסעיפים קטנים א' ו- ב'. 14. סוף דבר: התביעה מתקבלת, והתובעת זכאית למענק עבודה מועדפת. אין צו להוצאות. עבודה מועדפת / מענק שחרורמפעל