קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיון במסמכים שלא מופיעים בתצהיר גילוי מסמכים: רקע 1. בבית דין זה תלויה ועומדת תביעתו של מר אבי ד. פילוסוף ("התובע"), כנגד חברת חיפה כימיקלים בע"מ ("החברה") ומר יוליוס טראמפ ("הנתבע") (כאשר אתייחס לשניהם גם יחד יכונו הם - "הנתבעים"). החלטה זו מתייחסת: א. לבקשתם של הצדדים לעיון במסמכים שאוזכרו בתצהיר גילוי מסמכים מטעם הצד שכנגד, ואולם מגיש התצהיר מנע ממבקש העיון את האפשרות לעיין בהם בטענות חיסיון ואינטרס או ערך מוגן; ב. לבקשת הצדדים לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים שלא פורטו בתצהיר הגילוי מטעם הצד שכנגד. ("הבקשות"). 2. בפתח הדברים ייאמר שדרישת הרלוונטיות היא תנאי מקדמי לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם, ואין לאפשר לצד לדיון לעיין בחומר לפני שהובהר שהחומר רלוונטי לדיון. "קשה להגדיר מראש מה ייחשב כרלוונטי לזירת המחלוקת, ועניין זה מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, על פי השכל הישר ובהתאם לחזית המחלוקת, על פי כתבי הטענות של הצדדים" (יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי - ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי תשס"ח 247, בעמ' 250; "יצחק עמית") (ההדגשה שלי - ר.כ.). משכתבי הטענות של הצדדים הם נדבך חשוב להפעלת שיקול דעת בית המשפט בעת קביעת הרלוונטיות של מסמך לזירת המחלוקת, וכדי שההכרעה בבקשות תהא ברורה, יש להקדים ולפרט, בקליפת האגוז: את הנטען בכתב התביעה ובכתב ההגנה; את גדר המחלוקת, ואף את השתלשלות הדברים עד כה בעניין גילוי מסמכים ועיון בהם. התביעה וההגנה 3. על פי האמור בכתב התביעה, משנת 1997 כיהן התובע כדירקטור בחברה, בחברות הבת ובחברת TRI, שהיא חברת האם של החברה ("חברת TRI"); משנת 2001 כיהן התובע כיו"ר דירקטוריון (פעיל) בחברה, ובסוף שנת 2005 מונה למנכ"ל החברה, בנוסף לתפקידו כיו"ר דירקטוריון. תביעתו של התובע עניינה טענתו להפרת חוזה העסקתו כמנכ"ל בחברה ופיטוריו בחודש אוקטובר 2008. כנטען בכתב התביעה, הנתבע הורה על פיטורי התובע שלא כדין, תוך שלילת זכויותיו של התובע והפרת הסכם ההעסקה שלו עם החברה - כל זאת בחוסר סמכות, בהליך בלתי תקין וללא כל עילה כדין. נוכח טענותיו כלפי הנתבעים, עותר התובע בתביעתו למתן פסקי דין הצהרתיים לפיהם: (1) פיטוריו מהחברה משוללי כל תוקף; (2) הנתבע עוול כלפיו עוולה של "גרם הפרת חוזה"; (3) חייב הנתבע, באופן אישי, בפיצוי התובע בגין כל הנזקים וההפסדים שנגרמו לו כתוצאה ממעשיו הבלתי חוקיים. עוד עותר התובע שבית הדין יורה לנתבעים, יחד ו/או לחוד, לשלם לו את כל הכספים המפורטים בכתב התביעה וייתן פסק דין שיורה לחברה לשחרר לתובע את כל הכספים שנצברו בשמו בביטוח המנהלים ובקרן ההשתלמות. 4. בכתב ההגנה נטען שבין החברה לבין התובע לא התקיימו יחסי עובד ומעביד; עוד טוענים הנתבעים שהתובע הפר את חובת תום הלב, האמון והנאמנות המוגברת שחלים עליו ככל שהיה "עובד" (כטענתו), ואף אם היה הוא אורגן החברה - בכך שבין היתר נטל לעצמו סכומי כסף שלא כדין. לפי הטענה, הסכם ההעסקה וכל החלטת דירקטוריון בה נקבעו תנאי ההעסקה של התובע, הם חסרי תוקף בהיותם בלתי חוקיים, ועל כן הסכם ההעסקה בטל והתובע אינו זכאי לסעדים הנתבעים מכוח ההסכם. מוסיפים הנתבעים וטוענים כי קמה להם זכות קיזוז (בגין כספים שנטל כנטען על פי הסכמים חסרי תוקף; בונוסים שאישר לעצמו שלא כדין; הלוואות שנטל ולא החזירן במלואן וכו') מכל סכום שייפסק לטובת התובע. 5. מהתשתית העובדתית המוסכמת בין הצדדים, כפי שהיא נלמדת מכתבי הטענות, עולה שביחסיו מול החברה שימש התובע בשלושה כובעים: משנת 1998 כיהן התובע כדירקטור בחברה, ומשנת 2001 כיהן כיו"ר דירקטוריון החברה; משנת 2006 שימש התובע מנכ"ל החברה; בנוסף, משרד עורכי הדין צלרמאייר-פילוסוף ושות', שהתובע שותף בו, סיפק במשך שנים רבות שירותים משפטיים שוטפים לחברה ולחברות בת שלה, וממשיך לעשות זאת גם היום. 6. עיון בכתבי הטענות מעלה שהשאלות המרכזיות שבמחלוקות בין הצדדים, שתצרכנה הכרעה, הינן: תוקף מינוי התובע כמנכ"ל החברה; תוקפם של הסכם ההעסקה שנחתם בחודש יוני 2008 ותנאי העסקתו של התובע, וכן תוקפו של הליך פיטוריו מהחברה. ניתן, אפוא, לומר כי שאלת מעמדו של התובע כ"עובד" החברה ותוקף הסכם העסקתו של התובע כמנכ"ל החברה, חולשים על הסכסוך שנתגלע בין הצדדים, ולמעשה יהיה בהם כדי להכריע בכל אחד מרכיבי התביעה. קביעה זו תנחה את בית הדין בבואו להורות על גילוי ועיון במסמכים. השתלשלות העניינים במסגרת ההליך לגילוי מסמכים ועיון בהם 7. אפרט בקצרה את ההליכים שקדמו להחלטה זו: א. בדיון במעמד הצדדים, שהתקיים ביום 28.03.10, הסכימו הם למתן צו גילוי מסמכים ועיון בהם. להסכמתם ניתן תוקף של החלטה, בה נקבע בין היתר: "על כל אחד מהצדדים לגלות לרעהו בתצהיר, תוך 60 ימים מהיום, את כל המסמכים שיש ברשותו ואשר רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת בתיק זה" (ההדגשה הוספה - ר.כ.). עוד נקבע בהחלטה, כי "הצדדים יקבעו בעצמם מועדים לעיון וצילום המסמכים. ככל שלא יגיעו להסכמה יוכלו להגיש בקשה מתאימה". ב. לאחר שלכאורה מילאו הצדדים אחר צו גילוי המסמכים, הגישו הנתבעים, ביום 03.08.10, "בקשה למתן הוראות" בה נטען שהתובע אינו מתיר להם לעיין במסמכים שגולו על ידו ולצלמם. הנתבעים ביקשו מבית הדין להורות על ביצוע הליך עיון הדדי במסגרתו יועברו לנתבעים כל המסמכים שמופיעים בתצהיר לגילוי המסמכים מטעם התובע. בהחלטה מיום 22.08.10, הורה בית הדין לתובע "לקבוע מועד לעיון וצילום המסמכים המבוקשים בבקשה, או לקבוע את העלות הסבירה של הצילום הנדרשת מהמבקשים [הנתבעים], וזו תשולם כתנאי להעברתם אליהם". ג. ביום 05.09.10, עתר התובע למתן צו עיון בכל המסמכים שגולו על ידי הנתבעים, לטענתו, לא הועבר אליו ולו מסמך אחד שגולה בתצהירי הגילוי מטעמם. בהחלטה מיום 17.10.10 הורה בית הדין "לנתבעים לאפשר, תוך 10 ימים מהיום, לתובע לעיין או לצלם כל מסמך אשר גולה בתצהיר גילוי המסמכים שניתן מטעמם". ד. משנראה שכל אחד מהצדדים טוען שחברו לא קיים את החלטות בית הדין בעניין גילוי מסמכים ועיון בהם, נקבע בהחלטת בית הדין מיום 01.11.10, בדיון במעמד הצדדים, כי בית הדין ייבחן את הבקשות והתגובות שהוגשו על ידי הצדדים, ותינתן החלטה. ה. בהחלטה מיום 07.11.10, התבקשו הצדדים להגיש לבית הדין רשימה מפורטת של המסמכים אותם הם מבקשים לקבל לעיונם, כאשר הרשימה תחולק לשניים: מסמכים שגולו בתצהיר הצד שכנגד ומסמכים שלא גולו בתצהיר הצד שכנגד. עוד נתבקשו הצדדים להגיש הבהרה בה תפורטנה בקצרה הטענות בנוגע לכל מסמך שגילויו מבוקש על ידי הצד שכנגד, והטעם בגינו הצדדים אינם מאפשרים את העיון בו. 8. להלן החלטתי בבקשות, אותה אחלק לשניים: א. החלק הראשון יתייחס למסמכים שגולו בתצהירי גילוי המסמכים, אך לא הותר העיון בהם למרות שהצד השני ביקש זאת [ראו: הודעת התובע מיום 28.11.10 ("הודעת התובע"); והודעת הנתבעים מיום 28.11.10 ("הודעת הנתבעים")]. יוער כי חלק זה ייוחד למסמכים שהתובע מבקש לעיין בהם, משעה שהנתבעים ויתרו על בקשתם לעיין במסמכים שגולו בתצהיר גילוי המסמכים של התובע (סעיף 1 להודעת הנתבעים). ב. החלק השני יתייחס לרשימת המסמכים הספציפיים, שלא גולו בתצהיר, ולגביהם מתבקש גילוי ועיון. הנה כי כן, מתבקשת הכרעה מהו היקף הגילוי והעיון הראוי של המסמכים המבוקשים, וכיצד יש לעצב את הסדר הגילוי שיאפשר לצדדים לעיין במסמכים. הכרעה בחלק הראשון (הנוגעת למסמכים שגולו בתצהירי גילוי המסמכים, אך לא הותר העיון בהם): טענות הצדדים 9. טענת התובע, בקליפת האגוז, היא שיש לאפשר לו לעיין בכל המסמכים שגולו, שכן כל מסמך שגולה על ידי הנתבעים בתצהירי גילוי המסמכים חזקה עליו שהוא רלוונטי לתביעה, ואין לדרוש ממנו להבהיר מה הם המסמכים הרלוונטיים לטענתו מתוך המסמכים שהוא לא ראה ומצויים ברשות הנתבעים. הנתבעים טוענים מנגד, שיש למנוע את העיון במסמכים ספציפיים שלא נמסרו לתובע או שתוכנם הושחר, מחשש לפגיעה בזכות הפרטיות של החברה ועובדיה; עיון במסמכים מסוימים עלול לפגוע בסודותיה המסחריים ובסודות מסחריים של חברות אחרות; חשיפת תוכנם של מסמכים אחרים מוגן לטענתם בחיסיון עורך דין-לקוח או בחיסיון בנק-לקוח. בטרם אפנה לדון בסוגיות המשפטיות המתעוררות במקרה דנן, אעמוד בקצרה על תכליתו של הליך גילוי ועיון במסמכים. המסגרת המשפטית 10. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"), קובעת: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". 11. הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. לאמור: כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי (בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, ניתן ביום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן ביום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, ניתן ביום 24.03.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, ניתן ביום 21.09.2010 ("עניין פלצ'י")). 12. בבסיס הליך הגילוי והעיון עומדים, אפוא, שני אינטרסים: אינטרס היעילות והאינטרס של גילוי האמת. אולם, הזכות לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם אינה מוחלטת. מנגד עומדים אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. חלק מאותם אינטרסים, מעוגנים בחסיונות לסוגיהם השונים, חסיונות סטטוטוריים וחסיונות יציר הפסיקה, חסיונות מוחלטים וחסיונות יחסיים. 13. לאחר שעמדתי על תכליתו של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם, אבחן להלן את המסמכים שהעיון בהם מתבקש בענייננו. דיון והכרעה 14. בטרם איישם את העקרונות האמורים על המקרה שבפנינו, אבהיר: בעל דין הממלא אחר הצו לגילוי מסמכים נדרש לאתר ולגלות את כל אותם מסמכים אשר סביר להניח שהם כוללים מידע שעשוי לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים. משכך, הגילוי בתצהיר כמוהו כגילוי דעת המצהיר, או הודאת בעל דין, שהמסמך רלוונטי לחזית המחלוקת, ואין מקום למנוע עיון במסמכים שגולו בטענה של חוסר רלוונטיות. אם המגלה סבר שהמסמכים לא רלוונטיים כאמור, על שום מה כלל אותם בתצהיר גילוי המסמכים שהגיש? הרי חובתו, על פי כללי הגילוי כמצוטט לעיל ועל פי החלטת בית הדין, הייתה: "לגלות לרעהו בתצהיר ... את כל המסמכים שיש ברשותו ואשר רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת בתיק זה" (ההדגשה שלי - ר.כ.) (ראו החלטת בית הדין מיום 28.03.10). משמילאו הצדדים בענייננו אחר צו גילוי המסמכים וגילו את המסמכים שברשותם, הנימוקים היחידים שיכולים למנוע את העיון בהם הם היותם חסויים, מכל אחד מטעמי החיסיון המוכרים בדין או בפסיקה. אשר על כן, כל המסמכים שגולו במסגרת תצהירי הגילוי, מחייבים את מי שכלל אותם בתצהירו לגלותם לצד שכנגד, ואין עוד מחלוקת לגבי הרלוונטיות של אותם מסמכים. לאור האמור לעיל, ומשהטענה היחידה לאי מתן זכות עיון לתובע לעיין במסמכים המוזכרים בסעיפים 3 ו- 4 להודעת התובע, היא טענת רלוונטיות ולא נטען לגביהם שהם נהנים מחיסיון כלשהו מפני גילוי, אני מורה לנתבעים לאפשר לתובע לעיין בהם ללא כל השחרות. 15. אפנה עתה ליישום המתווה המשפטי האמור לעיל, בכל האמור למסמכים שגולו בתצהירי הגילוי מטעם הנתבעים; העיון בהם התבקש על ידי התובע; ולגביהם הועלו טענות שונות הנוגעות להגנה על אינטרסים וזכויות של צדדים שלישיים; סודות מסחריים של בעלי הדין או חברות שאינן צד להתדיינות; חיסיון שבין עורך דין ללקוחו וחיסיון בנקאי. הגנה על אינטרסים וזכויות של צדדים שלישיים, ובכללם הזכות לפרטיות 16. התובע ביקש לעיין במסמכים שונים שגילו הנתבעים בתצהיריהם וכוללים כתבי מינוי, נתוני השתכרות (לרבות מכתבי העלאות שכר ותשלומי בונוסים), הסכמי העסקה ותלושי שכר של בכירים בחברה. יצוין, כי התובע לא פירט את שמות הבכירים והתקופות לגביהן מתבקש העיון (סעיף 6 להודעת התובע). בין המסמכים נמצאים גם תלושי שכר של מר אילן עובדיה (סעיף 8 להודעת התובע) ונתוני שכר שלו לשנים 2005-2008 (סעיף 22 להודעת התובע). לטענת התובע ניתן להתגבר על הפגיעה בפרטיות על ידי מחיקת שמות מזהים מהמסמכים שיועברו לעיונו. לטענת הנתבעים, גילוי הסכמי העסקה של עובדי החברה, כמו גם נתוני הכנסה והשתכרות שלהם, עלול לפגוע בפרטיות העובדים. משמבוקש מידע אודות צד שלישי שאינו צד להתדיינות, יינתן צו לגילוי ועיון במסמכים בנסיבות נדירות ביותר. עוד לטענתם, יש לבחון חלופות אחרות פוגעניות פחות לשם צמצום מרבי של הפגיעה בפרטיות. 17. בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים הזרים להתדיינות המשפטית המתנהלת, הותוו בעניין פלצ'י כללים החלים במקרים בהם נוצר מתח בין הצורך בגילוי ובעיון בהליך משפטי לבין הזכות לפרטיות של צדדים שלישיים. ואלו הם הכללים המנחים לענייננו: א. יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות, כאשר במשפט העבודה זו גלומה - בין היתר - בזכות לצנעת הפרט בכל הנוגע לתנאי העסקה, שכר עבודה ולתנאי פרישה; ב. ככל שמדובר בבקשה לעיון וגילוי מסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות; ג. לא נמצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים להליך, תצומצם הפגיעה בפרטיות להכרחי ולחיוני ביותר, כנדרש לצרכי המשפט וכעולה במדויק מטענות הצדדים ולא מעבר לכך: על בית הדין לבחון במשורה את הרלוונטיות של החומר הנדרש בהתייחס לצדדים שלישיים. ד. החליט בית הדין כי יש להתיר בקשה לעיון וגילוי בחומר הפוגעת בפרטיותם של צדדים שלישיים, ינמק החלטתו. בענייננו, כמו בעניין פלצ'י, מתבקשת חשיפתם של מסמכים הנוגעים להכנסה ולתנאי העסקה של עובדים אחרים, לאמור מידע המצוי בידי הנתבעים ונוגע לצדדים שלישיים להתדיינות. מקובלת עלי טענת הנתבעים כי חשיפת הנתונים הנוגעים לעובדי החברה, כגון כתבי מינוי של בכירים, הסכמי העסקה, תלושי שכר ונתוני השתכרות, עלולה לפגוע במידה יתרה בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד להתדיינות. יתר על כן, התובע לא פירט לאלו תקופות ולאלו עובדים מתייחסת דרישתו, ובהקשר זה יש ממש בטענת הנתבעים לפיה מסירת המסמכים בהיקף שכזה, ללא תחימה כלשהי, תכביד עליהם. אשר על כן, בקשת העיון בהקשר זה היא כוללנית וגורפת מדי. לעומת זאת, מסמכים הנוגעים להעלאות שכר, הטבת תנאי עבודה ובונוסים לבכירים בחברה (סעיף 6 להודעת התובע), וכן המזכר בנוגע למר אילן עובדיה (סעיף 9 להודעת התובע), אשר הועברו, לטענת הנתבעים, לתובע תוך הסתרת פרטים מזהים. מכאן, שלדעתי משאופשר העיון במסמכים אלה, לא ברור מדוע מכתבי העלאת שכר ומענקים חד פעמיים אחרים לא הועברו לידי התובע בטענת חיסיון. מרבית המסמכים נוגעים למכתבי העלאות שכר ובונוסים שאושרו לעובדים בכירים בחברה, בשנים 2006 ו- 2008, כאשר על פי הנטען בכתב ההגנה, בחודש אוגוסט 2008 אישר התובע העלאות שכר ובונוסים למקורביו, שלא בסמכות ושלא כדין, בניגוד למדיניות החברה. משכך: א. מחד ולאור האמור לעיל, אני מורה לנתבעים להעביר לתובע את אותם מסמכים הנוגעים להעלאות שכר, הטבת תנאי עבודה ואישור מענק חד פעמי, תוך מחיקת פרטים אישיים מזהים של העובדים (סעיפים 6 ו- 9 להודעת התובע - מה שהועבר והושחר ומה שלא הועבר כלל). ב. מאידך, לאור ההלכה שנקבעה בעניין פלצ'י, אינני מתיר עיון במסמכים הנוגעים לתנאי העסקה ושכר של עובדים בחברה (לרבות מר אילן עובדיה), וכן הסכמי העסקה של עובדים בכירים בחברה (סעיפים 6, 8 ו- 22 להודעת התובע). אין באמור כדי לשלול את האפשרות מהתובע להגיש בקשה חוזרת לגילוי ועיון במסמכים, בהיקף ובמתכונת מצומצמים. 18. בהתייחס לדו"חות כספיים של החברה, ונתונים כספיים של החברה ושל חברת TRI (לרבות כרטסת הנהלת חשבונות, ומסמכים הנוגעים להלוואה שניתנה לחברת TRI) (ראו סעיפים 5, 12, 23, 27 ו- 28 להודעת התובע): אשר לדו"חות כספיים של החברה - הנתבעים הגישו לבית הדין דו"חות כספיים לשנים 2006 עד 2008, כשהמאזנים לבדם הועברו לתובע. התובע צודק בטענתו כי אלה אינם חוסים בצל הגנת הפרטיות כיוון שמדובר במסמכים השייכים לצד להתדיינות. אולם, בקשה לעיין בדו"חות הכספיים של החברה היא בקשה גורפת וכוללנית מדי, על כן יש לתחמה לשנים 2006 עד 2008 [כפי שהוגשו לבית הדין]. עיון מדוקדק בטיעוני הצדדים מעלה שאין הם מעלים אינטרס נגדי ממשי המצדיק אי גילוי הדו"חות הכספיים. כך הוא הדבר גם באשר לתכתובות בעניין הצעות מכירה ומשא ומתן למכירת החברה, בשנים 2006-2008 (סעיף 18 להודעת התובע). ככל שהטענה מתייחסת לחברת TRI, על פי הנטען בכתב התביעה (עובדה אשר לא הוכחשה בכתב ההגנה), הנתבע הינו בעל השליטה בחברת TRI, לאמור מדובר בחברה שהיא בשליטת בעל דין בתביעה. הלכה היא כי מסמכים הנמצאים ברשותה או בשליטתה של חברה הנמצאת בבעלותו המלאה של בעל דין נחשבים כמסמכים הנמצאים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין. בנסיבות בהן החברה נמצאת בשליטתו המלאה של בעל הדין אין להימנע מן הגילוי בשל החשש לפגיעה באינטרס שלה ויש להורות על גילוי אותם מסמכים הנמצאים ברשות החברה אף אם אותה החברה עצמה איננה צד להליך (רע"א 7264/95 ראש קש מסחר 88 בע"מ נ' רוכביץ, פ"ד מט(5) 793, 795). הלכה זו הורחבה ברע"א 11126/08 לב לבייב נ' עזי רפאלי ואח' (ניתן ביום 07.05.2009), שם נקבע כי "דרישה זו מתקיימת גם כאשר מדובר במסמכים הנמצאים ברשות חברה שהיא בשליטת בעל הדין, וזאת אף אם החברה אינה בבעלותו המלאה". לפיכך, מלבד החומר שנוגע לחברה, יש להתיר גם את העיון במידע שנוגע לחברת TRI. יובהר, כי המידע שגולה במסמכים הנוגעים להלוואות לחברת TRI, תוך הסתרת פרטים מזהים, עונה על דרישת האיזון שנקבעה בפסיקה והחברה פעלה כראוי עת השחירה את פרטי חשבון בנק (ראו סעיפים 27 ו- 28 להודעת התובע). לפיכך, אני מורה לנתבעים להעביר לעיון התובע את החומר הכלול בסעיפים 5 (דו"חות כספיים של החברה לשנים 2006, 2007 ו- 2008), 12, 23, 27 ו- 28 להודעת התובע. טענת הנתבעים לעניין הגנה על זכויות ואינטרסים של חברות אחרות שאינן בעלות דין בתביעה, תידון בהמשך בהתייחס להגנת סוד מסחרי. הגנה על סודות מסחריים 19. טענת הנתבעים היא שחלק מהמסמכים שגולו בתצהירי הגילוי מטעמם ולא הועברו לעיון התובע, או הועברו כשהם מושחרים, חסויים מחמת היותם "סודות מסחריים" של החברה. עוד נטען כי ישנם מסמכים ה"כוללים מידע עסקי ומסחרי, שעשוי להיחשב כסוד מסחרי של צדדים שלישיים". הנתבעים ציינו חברות ספורות, ביניהן חברת TRI שהיא כאמור חברת האם של החברה-הנתבעת. אולם, הנתבעים לא הצביעו על מסמך ספציפי ואף לא פירטו כיצד אינטרס של אותן חברות עלול להיפגע אם ייעתר בית הדין לצו המבוקש. התובע טוען מנגד שהנתבעים לא הגישו לבית הדין בקשה למתן צו לאי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי והם אינם יכולים לעשות דין לעצמם ולא לגלות ראיות רלוונטיות רק בשל כך שהם טוענים בעלמא, כי מדובר בסודות מסחריים. 20. סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 ("חוק עוולות מסחריות"), משקף את אימוצו של עקרון המידתיות כבסיס לעיצוב כל הסדר לגילוי ועיון בראיות שיש בהן סודות מסחריים. זו לשון הסעיף: "23. אי גילוי סוד מסחרי (א) בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי. (ג) בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובלבד שראה כי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), אין כדי להגן על הסוד המסחרי. (ד) בסעיף זה, "בית משפט" - לרבות בית דין, רשות, גוף או אדם, בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות לפי כל דין". בענייננו, בית הדין נדרש לערוך איזון בין האינטרס של מבקש הגילוי (התובע דנן) כי ייקבע הסדר גילוי רחב ככל האפשר, לבין האינטרס של בעל הסודות המסחריים (הנתבעים) להגן על קניינו על ידי קביעת הסדר לגילוי מצומצם ככל הניתן (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), עמ' 211). 21. בטענות הנתבעים המתייחסות למסמכים ספורים מכוונות, נטען מחד, שלא ניתן להתיר גילויים מחמת סוד מסחרי. מאידך, בה בעת הודיעו הנתבעים שהם מעוניינים בהגשת המסמכים כראיה במשפט, ובלשונם "לעשות במסמכים האמורים שימוש לצורך הגנתם, בכפוף לצווים מגנים". בעל דין אינו רשאי לאחוז בחבל בשני קצותיו - לטעון, מחד, לחיסיון ומאידך, לשמור לעצמו את הזכות להציג לראווה את אותו מסמך שנהנה מחיסיון רק כלפי הצד השני. טענת החיסיון נועדה להותיר את המסמך "במחשכים" ולמנוע לא רק את העיון בו, אלא גם את הגשתו כראיה במשפט (יצחק עמית, בעמ' 252). אשר על כן, כל אותם מסמכים אשר פורטו בתצהירי גילוי המסמכים של הנתבעים, ואשר שמרו לעצמם הנתבעים את הזכות להציגם כראיה במשפט, חייבים הנתבעים להתיר לתובע לעיין בהם. אם לא כן - לא יוכלו להגישם. הכוונה לאותם מסמכים שפורטו בסעיפים 17, 24, 10 (עמודים 41-42), 13 (ראו דיון להלן, בעניין חיסיון עו"ד-לקוח). עוד עולה מטיעוני הנתבעים, כי מוסכם עליהם הסדר לעיון במסמכים מסוימים, שיהיה בו כדי לאזן בצורה נאותה בין האינטרסים של הצדדים. כוונתי לאותם מסמכים אשר הנתבעים טענו, מחד, לקיומו של סוד מסחרי, ומאידך, הודיעו שאינם מתנגדים לחשיפתם (ללא השחרות) בכפוף לצווים מגנים. לפיכך, אני מורה על העברת אותם מסמכים לעיון התובע (סעיפים 25 ו- 26 להודעת התובע), וזאת בכפוף לחתימתו של התובע על התחייבות לפיה לא יעשה כל שימוש במסמכים ובנתונים האמורים שלא לצורך ההליך המשפטי דנן (ראו לעניין זה הוראת תקנה 46(ג) לתקנות). 22. לגבי יתר המסמכים אשר לגביהם נטען על ידי הנתבעים לקיומם של סודות מסחריים (ואליהם לא התייחסתי עד כה): השתכנעתי שהנתבעים לא השכילו להוכיח פגיעה העלולה להיגרם להם אם יעיין בהם התובע, וזאת, בין היתר, מתוך הבאה בחשבון את תפקידו הבכיר של התובע בחברה ומעמדו בה. לכן, לאחר שבחנתי את מידת הפגיעה בזכויותיו המהותיות של התובע, אם תדחה בקשתו לעיון במידע המבוקש; אל מול, מידת הפגיעה שבגילוי החומר המבוקש בסודות המסחריים של החברה - הגעתי לכלל מסקנה כי האיזון הראוי מצוי בסעיף 23(ב) לחוק עוולות מסחריות, ולפיו על הנתבעים לאפשר את העיון במסמכים לגביהם נטען לקיומו של סוד מסחרי. אולם, זאת בכפוף לחתימתו של התובע על התחייבות לפיה לא יעשה כל שימוש במסמכים ובנתונים האמורים שלא לצורך ההליך המשפטי דנן. 23. [יובהר, שלאחר שנדונה והוכרעה גם שאלת חיסיון עו"ד-לקוח, וגם שאלת הסודות המסחריים] אני מתיר לתובע, בכפוף למגבלה שצוינה לגביהם, את העיון במסמכים הכלולים בסעיפים 1 ו- 5 להודעת התובע; וכן, במסמכים הכלולים בסעיפים 12 ו- 18 להודעת התובע. חיסיון עורך דין-לקוח וחיסיון בנק-לקוח 24. הנתבעים טענו לחיסיונם של מסמכים מסוימים במסגרת תצהירי גילוי המסמכים מטעמם. נדון כעת בטענות החיסיון, המחולקות לשניים: חיסיון עורך דין-לקוח וחיסיון בנק-לקוח. נאמר כבר עתה, בהתייחס לשני החסיונות הנטענים, כי "באיזון האינטרסים שבין חיסיון מול אינטרס הגילוי הכלל הוא של גילוי, והחריג הוא החיסיון. הגישה אל החיסיון היא חשדנית, ובתי המשפט נטו לפרש את החיסיון על דרך הצמצום" (יצחק עמית, בעמ' 263). נדון בכל אחד משני החסיונות. חיסיון עורך דין-לקוח 25. טרם אדרש לגופו של עניין ייאמר, כי בשל אופיו המוחלט של חיסיון זה והתנאים המצטברים שנקבעו לקבלתו, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכות בית הדין לפי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 המאומצת מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (דב"ע לא/ 0-19) ולעיין במסמכים. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו ברע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי ז"ל נ' אורי שימקו (ניתן ביום 13.6.07): "אכן, תקנה 119 מיועדת ליתן בידי בית המשפט כלי חשוב לעריכת איזון האינטרסים הנדרש בכגון דא. היא משרתת את התכלית בדבר צמצמום החסיונות והרחבת הגילוי. היא מבטיחה שבית המשפט יוכל להכריע בשאלת החיסיון מבלי לעמוד מאחורי 'מסך בערות'. היא מסירה את הלוט מעל המסמך ומאפשרת בכך לבית המשפט ללמוד, בין השאר, על חשיבותו עבור בעל הדין המבקש לעיין בו ועל התועלת שגלומה בו בהתחשב גם בראיות אחרות גלויות; הנזק שעלול להיגרם עקב חשיפת המסמך; על המטרות שעמדו ביסוד הכנתו של המסמך; ועל האפשרות לתחום את הגילוי באופן שתוגשם התכלית של עשיית צדק מבלי לפגוע יתר על המידה במי מבעלי הדין".   26. הנתבעים העבירו לעיון התובע מסמכים מסוימים בהם הוסתרו פרטים שונים מהטעם שלטענתם המידע חסוי בחיסיון עורך דין-לקוח. למשל, בתכתובת דואר אלקטרוני הושחר תוכן ההתכתבויות כולו, למעט מיהות המתכתבים, מועד ההתכתבות ונושא ההתכתבות (התייעצות לגבי נוסח "הסכם ההלוואה" עם חברת TRI). לטענת הנתבעים, מדובר בחיסיון סטטוטורי מוחלט, שאינו תלוי באיזון בין אינטרסים שונים. התובע לא מעלה בטיעוניו טענה לעניין החיסיון. על אף שתיקתו של התובע בעניין יודגש, כי הנטל להוכחת תחולתו של החיסיון מונח על כתפי הטוען לו (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' עפרה גלעד, פ"ד מט (2) 516; ע"א 6926/03 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח', פ"ד מח (3) 749, 797). 27. חיסיון עורך דין-לקוח, חל על מסמכים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוחו או מי מטעמו ולהם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין, בא להבטיח שהלקוח יוכל למסור לעורך הדין את כל המידע שברשותו, ללא חשש שמידע זה יגיע לידי אחרים. החיסיון הוא של הלקוח ולא של עורך הדין, ולכן רק הלקוח רשאי לוותר עליו. החיסיון הוא מוחלט, רק כל אימת שמוכח לבית המשפט שהתקיימו תנאיו של החיסיון, כאמור בסעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש] (רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' אורי שימקו, ניתן ביום 13.06.2007; רע"א 3694/06 חביב נ' הלה הנדסה ואדריכלות בע"מ, ניתן ביום 13.08.2006). שני תנאים מצטברים לקיומו של החיסיון הנ"ל: הראשון - מסמכים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוח; השני - יש להם קשר ענייני לשירות מקצועי שניתן על-ידי עורךהדין ללקוחו (המר' (ת"א) 4109/57, 4020 כץ נ' קק"ל, פס"מ 1656; ע"א 632/77, 662 מוסקונה נ' עו"ד מאור, פ"ד לב(2) 321, 325-324). 28. מכאן לענייננו: אשוב ואזכיר כי מלבד הפונקציות שמילא התובע בחברה (כיו"ר הדירקטוריון וכמנכ"ל), התובע הינו שותף במשרד עורכי הדין צלרמאייר-פילוסוף אשר סיפק, ועודו מספק, שירותים משפטיים לחברה. מעיון במסמכים עולה, כי מדובר בהתכתבויות במסגרת פעילותו של התובע בחברה, כאשר התובע צד להתכתבויות, החל בשליחתן, והן מוענו אליו חזרה. לחלק מהתכתבויות צורפו מזכרים, החלטות מועצת המנהלים של החברה ושל חברת TRI וחוזים שהועברו, בחלקם נדרשה חתימתו של התובע. חלק מהמסמכים היו התכתבויות עם עורכי דין מהמשרד בו התובע שותף. בנוסף, חלק מהמסמכים הם קורות חיים של עורכי הדין עימם עבדה החברה. הנתבעים לא השכילו להוכיח את קיומו של התנאי השני לחיסיון, היינו הקשר של המסמכים לשירות המקצועי שניתן על ידי עורכי הדין. הנתבעים הסתפקו בטענה כללית לחיסיון עורך דין-לקוח. לפיכך, גובר השיקול התומך בחשיפת המסמך, קרי הרצון לגילוי האמת ועשיית משפט צדק, במיוחד לאור העובדה, כי מדובר במידע היכול לשפוך אור על פעילותו של התובע בחברה וחיוני לבירור המחלוקות בתיק. בנוסף, היחשפות התובע לתוכן ההתכתבויות והעובדה כי היה גורם מעורב ומרכזי בהכנתן, ואף נדרשה חתימתו על חלק מהן, כל אלה גורמים לרציונאל העומד בבסיס חיסיון עו"ד-לקוח, לאבד מכוחו. באשר לקורות חיים של עורכי הדין עימם עבדה החברה - לא ברור מדוע מסמכים אלו חוסים תחת חיסיון עו"ד לקוח, כאשר הגישה למסמכים אלו מתוך אתר פירמת עורכי הדין לה הם משתייכים זמין לכל דורש. 29. לאור האמור לעיל, יותר לתובע העיון במסמכים 16, 18, 26, 29 להודעת התובע במלואם וללא השחרה. עם זאת, אני מתיר את העיון בכפוף להתחייבות התובע שלא לעשות כל שימוש בהם מלבד לצורך ההתדיינות בתובענה דנן. חיסיון בנק-לקוח 30. לטענת הנתבעים, חשיפת התכתובות תביא לחשיפת תהליך קבלת ההחלטות בחברה, שיקולים מניעים ותהליכים פנימיים בה בדרגי הנהלה בכירים ביותר. לפי הטענה, התובע לא הציג נסיבות בעטיין מוצדק להסיר את החיסיון הבנקאי החל על מסמכים אלה. התובע לא מעלה בטיעוניו טענה לעניין החיסיון (ראו האמור לעניין זה בטענת חיסיון עו"ד-לקוח). 31. חיסיון בנק-לקוח הינו חיסיון יציר הפסיקה, אשר מתבטא בהענקת פטור לבנק מן החובה לגלות לבית המשפט את כל המידע הרלוונטי שבידו. מקור החיסיון בחובת הסודיות של הבנק כלפי לקוחותיו, שקיומה הוא מאינטרס הלקוחות והציבור גם יחד (רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 764). החיסיון אינו פוטר את הלקוח מחובת הגילוי החלה עליו כל אימת שהדבר דרוש להכרעה במשפט. (י.קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1153 - 1154 (2009)), ת"פ (ת"א) 92/97 מדינת ישראל נ' מאיר עייני (ניתן ביום 3.12.2002), רע"פ 11364/03 פלונית נ' משטרת ישראל (ניתן ביום 31.4.04). ההגנה על סודיות המידע הבנקאי, אפוא, אינה מוחלטת אלא יחסית בלבד והיא ניתנת להסרה בהתאם למבחנים המקובלים לאיזון בין הזכות לפרטיות לבין צורכי המשפט - חיוניותו של המידע, הנחתה של תשתית עובדתית לכאורית, הימצאותן של ראיות חליפיות שלא תכרוכנה פגיעה בפרטיות והיקף הגילוי הנדרש לצורך עשיית צדק (בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית, ניתן ביום 20.06.2005). זאת ועוד, החובה להעלות טענת חיסיון במקרה שיידרש ממנו לגלות במשפט מידע הנוגע ללקוחו היא של הבנק (גלעד נרקיס ומירב מור חובות החלות על הבנקים סדרי דין, כרך ג (2003), פרק 3, עמ' 221). 32. בענייננו החברה מבקשת פטור מחשיפת מסמכים אשר נמצאים בחזקתה ושנקבע לגביהם, כי הם רלוונטיים להוכחת התביעה. אין בטענת הנתבעים לחיסיון בנק-לקוח כדי לפטור את החברה מחשיפת המסמכים בפני התובע. יתרה מכך, חלק ניכר מהמסמכים נשלחו לתובע או נושאים את שמו בהקשר זה או אחר. לאור האמור לעיל, חשיפתם של מסמכים אלו בכפוף לצו מגן, יהוו חלופה ראויה ומאוזנת בין זכויותיהם של הצדדים. אשר על כן, יותר לתובע העיון במסמכים המצוינים בסעיף 13 להודעת התובע, בכפוף להתחייבותו שלא לעשות כל שימוש בהם מלבד לצורך ההתדיינות בתובענה דנן. סיכום לעניין מסמכים שגולו בתצהיר: 33. על הנתבעים לאפשר לתובע לעיין במסמכים הבאים: (1) המסמכים המוזכרים בסעיפים א' - 2, 7, 11, 14, 15, 19, 20, 21 להודעת התובע, משהנתבעים מסכימים לאפשר לתובע לעיין בהם אלא שנטען שהם כבר מצויים בידי התובע. (2) המסמכים המוזכרים בסעיפים א' - 3 ו- 4 להודעת התובע, יועברו ללא השחרות, משלא נטען לגביהם שהם נהנים מחיסיון כלשהו מפני גילוי. (3) המסמכים המוזכרים בסעיפים א' - 1, 5 (דו"חות כספיים של החברה לשנים 2006, 2007 ו- 2008), 12, 18 (ראו להלן גם עניין חיסיון עו"ד-לקוח) ו- 23 להודעת התובע. כמו כן, המסמכים המוזכרים בסעיפים 27 ו- 28 להודעת התובע יועברו בכפוף להשחרת פרטי חשבון בנק. זאת מאחר שהחומר המצוי במסמכים אלו אינו נהנה מהגנת זכויות ואינטרסים של צדדים שלישיים או בהיותם סוד מסחרי. (4) המסמכים המוזכרים בסעיפים א' - 17, 24 להודעת התובע; העמודים הרלוונטיים מתוך המסמכים שבסעיף 10 להודעת התובע; סעיף 13 להודעת התובע. מסמכים אלו ביקשו הנתבעים להציג כראיה במשפט, ועל כן עליהם לאפשר לתובע לעיין בהם כבר עתה. (5) המסמכים המוזכרים בסעיף א' - 25 ו- 26 להודעת התובע, אשר הנתבעים אינם מתנגדים לחשיפתם (ללא השחרות) בכפוף לצווים מגנים. התובע יחתום על התחייבות לפיה לא יעשה כל שימוש במסמכים ובנתונים האמורים שלא לצורך ההליך המשפטי דנן. (6) המסמכים המוזכרים בסעיף א' - 16, 18, 26 ו- 29 להודעת התובע במלואם וללא השחרה. התובע יחתום על התחייבות לפיה לא יעשה כל שימוש במסמכים ובנתונים האמורים שלא לצורך ההליך המשפטי דנן. (7) המסמך המוזכר בסעיף א' - 13 להודעת התובע. התובע יחתום על התחייבות לפיה לא יעשה כל שימוש במסמכים ובנתונים האמורים שלא לצורך ההליך המשפטי דנן. 34. אינני מתיר עיון במסמכים המוזכרים בסעיפים א' - 6, 8 ו- 22 להודעת התובע, מחשש לפגיעה בצנעת הפרט של עובדים בחברה. ככל שהתובע מבקש לעיין במסמכים ספציפיים הנוגעים לעובדים בחברה - יגיש הוא בקשה נוספת לעיון במסמך ספציפי. בית הדין יבחן את הבקשה וישקול האם יש לאפשר את העיון במסמך זה או אחר, או שיש מקום להסתיר פרטים אישיים, או שאין לאפשר את גילויו כלל. הכרעה בחלק השני (הנוגעת למסמכים ספציפיים, שלא גולו בתצהיר, ולגביהם מתבקש גילוי ועיון): 35. עקרון יסוד בהליך גילוי ועיון במסמכים, שמצא ביטויו בהחלטת בית הדין מיום 28.03.10, הוא שחובת הצדדים היא לגלות ולאפשר עיון רק באותם מסמכים אשר רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת. ומסמך רלוונטי לשאלות שבמחלוקת הוא "כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי. גם מסע דייג של מסמכים שברשות הצד השני אינו בהכרח אסור" (יצחק עמית, בעמ' 251). זאת ועוד: "... יש לזכור כי שלב גילוי המסמכים ממוקם בתחילתו של ההליך המשפטי, בטרם נפרסה במלואה מסכת טיעוני הצדדים. על כן ברי כי אין לצפות שניתן יהיה להוכיח בוודאות את רלוונטיות המסמכים שגילוים מבוקש. די כי יש יסוד סביר להניח שלמסמכים עשויה להיות רלוונטיות בהמשך ההליך" [רע"א 9322/07Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, פסקה 7 להחלטתו של כב' השופט מלצר (ניתנה ביום 15.10.08) ("עניין גרבר"); ראו גם: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 59]. זאת ועוד: "כאשר הטענה שמבוקש להוכיחה באמצעות גילוי המסמכים אינה 'חסרת שחר' אין לומר שמדובר במסמך בלתי רלוונטי" (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ, ניתן ביום 25.12.07). ואחרון בעניין זה: "ככל שגילויו של מסמך מהווה נטל מכביד יותר, יש לבדוק ביתר הקפדה את נחיצותו" (עניין גרבר, פסקה 8). 36. המסמכים שלגביהם הנתבעים מבקשים גילוי ועיון: להלן אתייחס לסוגי מסמכים, כפי שאפרט לגבי כל סוג וסוג: סוג המסמכים הראשון: כל תלושי השכר שקיבל התובע מהחברה משנת 1998 ועד ליום 01.01.2006. כל החשבוניות והקבלות של התובע עצמו ושל חברת אבי ד. פילוסוף - חברת עורכי דין ("חברת פילוסוף"), לחברה, משנת 1998 ועד 2008 כולל. פירוט הפרשות שנתי בכל קופות הגמל (ובכלל זה קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים, ביטוחים פנסיוניים אחרים, ככל שקיימים) של התובע מהחברה, או חברת האם (TRI) או חברות הבנות של החברה, משנת 1998 עד ליום 1.1.2006, וכן את הפוליסות של קופות גמל אלה, ואישור הנתבעת 1 לפתיחתן. לטענת הנתבעים, חשיפת המסמכים הנ"ל יהיה בה כדי לסייע להם בהוכחת טיעוניהם בשאלת קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים, סוגיה מרכזית בתיק זה. נחה דעתי, כי המסמכים הנ"ל אכן רלוונטיים לליבון המחלוקת המרכזית בתיק, ויש להורות על גילויים והתרת העיון בהם (וראו להלן סעיף 38 להחלטה). סוג המסמכים השני: כל החשבוניות של משרד עוה"ד צלרמייר פילוסוף לחברה משנת 1998 ועד 2008 (כולל). פירוט החיוביים החודשיים של משרד עוה"ד צלרמאייר פילוסוף לבין החברה משנת 1998 ועד 2008 (כולל), ובכלל זה פירוט החיובים החודשיים של התובע במסגרת יעוץ משפטי שנתן לחברה ולחברות הבנות. הסכם שכר טרחה בין משרד עוה"ד צלרמאייר פילוסוף לבין החברה בקשר עם תשלום "דמי ניהול". לטענת הנתבעים, הרלוונטיות של המסמכים הנ"ל היא לצורך הכרעה בשאלת "דמי הניהול" וקבלת תמונה שלמה לגבי מכלול התקבולים שקיבל התובע מהחברה בכובעיו השונים: כאורגן החברה; כנותן שירותים משפטיים וכ"עובד" החברה. התובע טוען כי חשיפתם של מסמכים אלו עולה כדי פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים. סבור אני כי על אף ההכבדה על התובע בחשיפת המסמכים האמורים נחיצותם גוברת. טענתו של התובע בדבר פגיעה פרטיותם של צדדים שלישיים היא כללית ואינה מפרטת מהי הפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים אותה הוא מבקש למנוע (ראו לעניין זה, סעיף 17 לעיל). המסמכים שחשיפתם התבקשה עוסקים בתשלום על שירותים משפטיים שניתנו לחברה, ולכן, בנסיבות העניין, איני רואה פגיעה בפרטיות העולה כדי אי התרתם. משכך, יש להורות על גילויים והתרת העיון בהם (וראו להלן סעיף 38 להחלטה). סוג המסמכים השלישי: פירוט החיוביים החודשיים של התובע במסגרת משרד עוה"ד צלרמאייר פילוסוף, לגורמים שאינם החברה, או חברת האם (TRI) או חברות בת של החברה, וזאת לתקופה שמיום 1.1.2006 ועד ליום 28.10.2008. כל החשבוניות של חברת פילוסוף למי שאינם החברה, או חברת האם (TRI) או חברות הבנות של החברה, לתקופה שמיום 1.1.2006 ועד ליום 28.10.2008. כל הדו"חות הכספיים, ולפחות, המאזנים של חברת פילוסוף בשנים 2005 ועד 2008 (כולל). הנתבעים טוענים שהמסמכים רלוונטיים לבירור יעיל של סוגיית היקף עבודתו של התובע בחברה, ויהיה בהם כדי לשפוך אור על טיעונם בכל הנוגע להעלאות התכופות במשכורתו והתחייבותו ב"הסכם העסקה" להקדיש את מלוא זמנו לחברה. לטענת התובע חשיפתם של מסמכים אלו מהווה פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים. התובע מוסיף וטוען, כי הם חוסים תחת חיסיון עו"ד לקוח. נדחית טענתו של התובע לעניין פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים (ראו לעניין זה את ההנמקה באותו הקשר שפורטה בסוג המסמכים השני, היינו "על אף ההכבדה על התובע בחשיפת המסמכים האמורים נחיצותם גוברת. טענתו של התובע בדבר פגיעה פרטיותם של צדדים שלישיים היא כללית ואינה מפרטת מהי הפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים אותה הוא מבקש למנוע (ראו לעניין זה, סעיף 17 לעיל)"). לעניין הטענה בדבר חיסיון עו"ד-לקוח ייאמר, כי לכאורה לא הוכח, וממילא לא מתקיים, התנאי השני להכרה בחיסיון - הקשר של המסמכים לשירות המקצועי שניתן על ידי עורכי הדין ממשרד עוה"ד צלרמאייר פילוסוף (ראו סעיף 27 להחלטה). ודוק, מדובר במסמכים המכילים חשבונות, חיובים של שעות וסכומים אשר אין בהם משום שירות מקצועי אשר חוסה תחת מעטה החיסיון הנטען. יחד עם זאת, ייתכן שבכל זאת יש במסמכים האמורים משום פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים, כמו חברות, גופים שונים ושותפים למשרד עורכי הדין של התובע. עוד הגעתי למסקנה, כי גילוי ומתן אפשרות עיון בכל המסמכים שנתבקשו בסוג זה של מסמכים, יהווה הכבדה בלתי סבירה על התובע. האיזון הנכון, לטעמי, יהיה בחיוב התובע לגלות ולאפשר לנתבעים לעיין בפירוט החיוביים החודשיים של התובע במסגרת משרד עוה"ד צלרמאייר-פילוסוף. זאת, בכפוף להשחרת שם הגורם או התיק; מהות החיוב; הסכום לתשלום; פירוט החיוב ונתונים אחרים. כמו כן, יותר העיון ברשימת השעות החודשיות שבוצעו בלבד (בין אם חויבו ובין אם החיוב אופס), כפי שהוצע בטיעון הנתבעים (וראו להלן סעיף 38 להחלטה). סוג מסמכים רביעי: פירוט הפרשות שנתי בכל קופות הגמל (ובכלל זה קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים, ביטוחים פנסיוניים אחרים, ככל שקיימים) של התובע ממשרד עוה"ד צלרמאייר פילוסוף משנת 2005 ועד 2008. הנתבעים טוענים, כי המסמכים רלוונטיים להפרכת טענת התובע כי ויתר על זכויות כלכליות (בין היתר, זכויות לפנסיה) מתוקף מעמדו כשותף במשרד עו"ד כשמונה למנכ"ל החברה. התובע טוען כי חשיפת המסמכים תהווה פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים. לדידי, משטען התובע שעם מינויו למנכ"ל נפגעו זכויותיו בקופות גמל, כמפורט מעלה, ממילא יהיה על התובע להוכיח טענותיו אלה במסמכים. ככל שמתכוון התובע להציג מסמכים התומכים בטיעונו זה, קמה חובתו לגלותם לנתבעים ולאפשר להם לעיין בהם (וראו להלן סעיף 38 להחלטה). סוג מסמכים חמישי: פירוט תנועות בחשבון בנק של התובע ו/או שבשליטתו, אך ורק בגין תקבולים מהחברה וחברות הבנות, מיום 30.3.2001 ועד ליום 28.10.2008. ההסכמים שנחתמו בין חברת פילוסוף, וכל חברה אחרת בבעלות התובע, לבין החברה. הנתבעים טוענים, כי המסמכים רלוונטיים לצורך קבלת תמונה מלאה של ההטבות שקיבל התובע מהחברה ולצורך בחינת תום ליבו ומילוי חובות האמון והנאמנות שלו הנובעות מתפקידיו הבכירים ומ"הסכם העסקה". התובע טוען לעניין פירוט תנועות החשבון בנק, כי מדובר במסמכים שאינם דרושים כלל לתביעה ומהווים פגיעה קשה בפרטיותו. באשר להסכמים המבוקשים טוען התובע, כי אינם מצויים ברשותו. בנסיבות העניין, סבור אני שהיקף הגילוי שהותר לנתבעים במסגרת בקשתם לגילוי ועיון, בעת הדיון וההכרעה בחובת הגילוי והעיון בסוגי המסמכים שנדונו לעיל, הינו רחב דיו כדי לאפשר להם להוכיח טענה זו. חשיפת פירוט תנועות חשבון הבנק של התובע, תהא הכבדה בלתי סבירה ופגיעה קשה בפרטיותו. אין כך הם פני הדברים לגבי הסכמים שנחתמו בין החברה או חברות הבנות לבין חברת פילוסוף (וראו להלן סעיף 38 להחלטה). סוג מסמכים שישי: כל המסמכים, התרשומות והתכתובות בין התובע לבין צדדים שלישיים להליך דנא (ובכלל זה גם גורמים שונים במשרד עוה"ד צלרמאייר פילוסוף), בקשר עם "הסכם העסקה" והטיוטות שלו, ללא המסמכים שנמצאים בידי הנתבעים ושהועברו לתובע בכתבי הטענות והליכי הגילוי והעיון. לטענת הנתבעים המסמכים רלוונטיים לצורך הפעלת ביקורת שיפוטית על המשא ומתן לקראת "הסכם העסקה" ולצורך בחינת תום ליבו של התובע. לטענת התובע, אין בידיו מסמכים מעבר לאלו שהועברו לתובעים וגם אם היו בידיו הם חוסים תחת חיסיון עו"ד לקוח. התובע לא טרח לפרט מהו הטעם בגינו יחול חיסיון עו"ד לקוח על מסמכים שעניינם "הסכם העסקה" וקשורים לחוזה העסקתו. סבור אני, כי חשיפתם של מסמכים אלו הכרחית להוכחת טענת הנתבעים. עם זאת, האיזון הראוי מצוי בחשיפתם של כל המסמכים, התרשומות, וההתכתבויות שהתובע היה צד להם בלבד (וראו להלן סעיף 38 להחלטה). סוג מסמכים שביעי: כל המסמכים, התכתובות, התרשומות, הטיוטות וסיכומי הפגישה בין התובע לבין מר דאוד ומר גנגר בקשר עם "מכתב פילוסוף" ועם "מזכר דאוד". לטענת הנתבעים מסמכים אלו רלוונטיים לבירור הנסיבות בעטיין גובשו והתקבלו "מכתב פילוסוף" ו"מזכר דאוד", ויש בהם כדי לשפוך אור על התנהלותו של התובע באותה העת ובחינת תום ליבו. משהודיע התובע שמסמכים אלו גולו על ידו בתצהיר גילוי המסמכים והועברו לעיונם של הנתבעים, יש להתיר את גילוי המסמכים האמורים והתרת העיון בהם (וראו להלן סעיף 38 להחלטה). סוג מסמכים שמיני: כל תכתובות המייל בין התובע לבין מר גנגר בחודשים מאי-אוקטובר 2008, בקשר עם החברה ו/או הנתבע ו/או חברת TRI. כל תכתובות המייל בין התובע לבין מר גנגר בקשר עם צו הסטטוס קוו (לפני גיבושו ואישורו בבית המשפט בארה"ב, ולאחר מכן). כל תכתובות המייל בין התובע לבין מר עובדיה בחודשים יולי-אוקטובר 2008. לטענת הנתבעים המסמכים רלוונטיים להוכחת הנסיבות שבעטיין נחתם "הסכם העסקה", וכן, הנסיבות לקיומו ולהפרתו של"הסכם המימון". ולהפעלת ביקורת שיפוטית על התנהלותו ותום ליבו של התובע בתקופה הרלוונטית. לאור הודעת התובע שהמסמכים האמורים גולו על ידו בתצהיר גילוי המסמכים והועברו לעיונם של הנתבעים, יש להתיר את גילוי המסמכים הנ"ל והתרת העיון בהם. סיכום לעניין מסמכים שלא גולו בתצהיר התובע והנתבעים מבקשים לגלותם ולעיין בהם: 37. א. על התובע לאפשר לנתבעים לעיין במסמכים הבאים: (1) המסמכים המוזכרים בסעיפים ב' - 2, 3, 4, 5, 6, 7, 12 להודעת הנתבעים. (2) המסמכים המוזכרים בסעיף ב' - 8 להודעת הנתבעים, בכפוף להשחרות כפי שנקבע לעיל; סעיף ב - 10 להודעת הנתבעים, ככל שהתובע מתכוון להציג מסמכים התומכים בטיעונו זה; וסעיף ב' - 13 להודעת הנתבעים רק המסמכים, התרשומות וההתכתבויות שהתובע היה צד להם. (3) המסמכים המוזכרים בסעיפים ב' - 14, 15, 16, 17 להודעת הנתבעים, לאור הודעת התובע שהמסמכים האמורים גולו על ידו בתצהיר גילוי המסמכים והועברו לעיונם של הנתבעים. ב. אינני מתיר עיון במסמכים המוזכרים בסעיפים ב' - 9, 11 להודעת הנתבעים, בשל הכבדה בלתי סבירה בחשיפתם. 38. כל המסמכים שעל פי האמור לעיל נקבע שעל התובע/ הנתבעים לגלותם ולאפשר לנתבעים/ לתובע לעיין בהם, הגילוי והעיון מותנים בכך שטרם יתבצע הגילוי ויתאפשר העיון, יחתמו הנתבעים/ התובע על התחייבות שלא לעשות שימוש באותם מסמכים אלא לצורך ההליכים שבתיק זה, הכל לפי העניין. 39. המסמכים שלגביהם התובע מבקש גילוי ועיון: בהתייחס למסמכים שהתובע מבקש גילויים ועיון בהם ואשר נטען על ידו שהם דרושים ונחוצים לו לשם הפרכת טענות ההגנה של הנתבעים. במסגרת הודעת התובע מתבקש גילויים של המסמכים או סוגי המסמכים הבאים: כל הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון בחברת TRI בחודשים ינואר עד אוגוסט 2008. לטענת התובע המסמכים דרושים לו על מנת להזים את טענת הנתבעים לפיה ההלוואה שנתנה החברה לחברת TRI בוצעה מאחורי גבו של הנתבע ומבלי שהדבר אושר כדין בדירקטוריון החברה או בדירקטוריון חברת TRI. לטענת הנתבעים, ישיבות הדירקטוריון בחברת TRI עסקו בנושאים מגוונים שאינם רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת. הפרוטוקולים הרלוונטיים הועברו, לטענת הנתבעים, לתובע, וככל שקיים פרוטוקול ספציפי שהתובע סבור שהוא רלוונטי ולא הועבר לעיונו, התובע מתבקש לציינו במפורש. מקובלת עלי טענת הנתבעים לפיה אפשר לתחום את היקף הגילוי בעניין מסמכים אלה. על כן, וככל שהתובע מבקש לעיין בפרוטוקולים נוספים מעבר לאלה שהועברו לידיו, יודיע לנתבעים ולבית הדין על מסמך פלוני אותו הוא מבקש לגלות. כל הפרוטוקולים של אסיפת בעלי המניות בחברת TRI בשנים 2006 עד 2008. התובע מבקש לעיין המסמכים האמורים כדי שיוכל להזים את טענת הנתבעים לפיה הסכם העסקתו צריך היה להיות מובא בפני בעלי המניות בחברת TRI (בהתאם להסכם בעלי המניות). לטענת הנתבעים, ישנן ראיות חלופיות לביסוס טענה זו (הסכם בעלי המניות והחלטת בעלי המניות של חברת TRI מיום 25.06.2008). הנתבעים מוסיפים וטוענים שככל שהתביעה מכוונת לנתבע, היא מתייחסת לתקופה שלאחר רכישת המניות (ספטמבר 2008), ולכן הפרוטוקולים המבוקשים אינם רלוונטיים לתביעה. גם בהקשר זה מקובלת עלי טענת הנתבעים, ושוכנעתי שקיימת חלופה סבירה לביסוס טענת התובע. לפיכך, אינני מתיר גילויים של הפרוטוקולים המבוקשים על ידי התובע, אולם יהיה על הנתבעים לגלות לתובע את הסכם בעלי המניות ואת החלטת בעלי המניות של חברת TRI מיום 25.06.2008 (וראו לעיל סעיף 38 להחלטה). כל הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון בחברה בשנת 2001. לטענת התובע, הוא זקוק למסמכים אלה להזמת טענת הנתבעים לפיה בשנת 2001 החל לתפקד כיו"ר הדירקטוריון בחברה ללא מינוי כדין ומבלי שהמינוי נדון בדירקטוריון החברה. לטענת הנתבעים, משכלל לא נטען לקיומם של יחסי עובד ומעביד בשנת 2001, ממילא המסמכים אינם רלוונטיים לתביעה, ובקשה זו נועדה להכביד על הנתבעים שלא לצורך. אשר לדעתי: המסמכים האמורים אינם נוגעים לליבה של המחלוקת, שכן לאחר קריאת כתבי הטענות, וככל שהבנתי מגעת, אין הנתבעים טוענים, מן הבחינה העובדתית, לגבי מינויו כדין של התובע כיו"ר דירקטוריון בחברה. יחד עם זאת, הנתבעים טענו שברשותם עשרה פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון משנת 2001. לפיכך, אני מתיר גילויים של המסמכים האמורים (וראו לעיל סעיף 38 להחלטה). כל הפרוטוקולים של אסיפת בעלי המניות בחברה בשנים 1995 עד 2008. המסמכים האמורים דרושים לתובע, לפי הטענה, להפרכת טענת הנתבעים שכל תנאי העסקתו, לרבות הסכם ההעסקה שנחתם ביוני 2008, היו צריכים להיות מאושרים על ידי אסיפת בעלי המניות בחברה. הנתבעים טוענים שבשנת 1995 לא התקיימו יחסים כלשהם בין התובע לבין החברה, ולכן הבקשה מכבידה על הנתבעים שלא לצורך. לגרסת הנתבעים, לאחר חקירה ודרישה אותרו תשעה פרוטוקולים של אסיפות בעלי מניות בחברה בכל התקופה לגביה מתבקש הגילוי. יש היגיון בטענת הנתבעים שבקשת התובע משתרעת על תקופה לפני שהתובע מילא תפקיד כלשהו בחברה (1995-1996). מתוך תשעת המסמכים שאותרו ארבעה שייכים לתקופה שאינה רלוונטית למחלוקת ושניים הועברו לתובע. לפיכך, אינני רואה טעם למנוע גילוי שלושה מסמכים המתייחסים לתקופה שבה היה התובע דירקטור או יו"ר דירקטוריון בחברה. רק לגבי תקופה זו אני מתיר גילוי המסמכים ועיון בהם (וראו לעיל סעיף 38 להחלטה). כל המסמכים בהם חושבו ואושרו בונוסים לבכירי קבוצת TRI בגין השנים 2006 עד 2008. לטענת התובע, הנתבעים העלו טענה שהוא אינו זכאי לבונוס לשנת 2008; שהוא אישר לעצמו בונוסים בשנים קודמות, ואף נתן הוראות לשלם לו בונוסים. לשיטתו, המסמכים הנ"ל דרושים ונחוצים לו להזמת טענות הנתבעים. הנתבעים, מצידם, טוענים שהמסמכים שברשותם הועברו לתובע, תוך הסתרת פרטים מזהים, למעט מסמך אחד הכולל נתונים כספיים של חברת TRI. משקבעתי שחברת TRI הינה חברה שבשליטת בעל דין, אין עוד מקום לטענת ההגנה על זכויות ואינטרסים של צד שלישי (ראו סעיף 18 לעיל). לפיכך, אני מורה לנתבעים להעביר לרשות התובע את המסמכים האמורים, לרבות זה הנוגע לחברת TRI, תוך הסתרת פרטים מזהים. מאזנים של החברה בשנים 2006 ו- 2008. לטענת התובע הועברו לידיו מאזני נכסים, אך לא הועברו הדו"חות הכספיים. התובע מבקש להציג את ההצלחה העסקית והגידול ברווחי החברה בתקופה בה שימש כמנכ"ל החברה, כיוון שהנתבעים טוענים שלא היו כל הישגים בניהול החברה. כמו כן, מאזן 2008 רלוונטי לחישוב הבונוס של התובע לשנת 2008. לאחר שהנתבעים הבהירו בהודעתם שהמאזנים הועברו לידי התובע, נותרו הדו"חות הכספיים, אשר אליהם התייחסתי בסעיף 18 לעיל. כפי שקבעתי, הנתבעים יעבירו לעיון התובע את הדו"חות הכספיים של החברה לשנים 2006 עד 2008, לרבות המאזנים. חוזה העבודה של מר ויליאם דאוד, מנכ"ל ויו"ר חברת TRI. לטענת התובע, המסמך דרוש לו לצורך הפרכת טענת הנתבעים שהסכם ההעסקה של התובע נוגד את תקנת הציבור והוא בלתי מוסרי. לטענת הנתבעים, לא ברורה הרלוונטיות של המסמך לתביעה, מה גם שברשותם טיוטת ההסכם בלבד. בנוסף, חשיפת המסמך תפגע בפרטיותו של מר דאוד, שאינו צד להליך. אשר לדעתי, ולאור האמור מעלה (ראו סעיף 17 להחלטה) בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צד שלישי, עובד החברה, אינני מתיר את גילוי המסמך האמור. סיכום לעניין מסמכים שלא גולו בתצהירי הנתבעים והתובע מבקש לגלותם ולעיין בהם: 40. א. על הנתבעים לאפשר לתובע לעיין במסמכים הבאים: (1) המסמכים המוזכרים בסעיפים ב' - 3 ו- 6 להודעת התובע. (2) מתוך המסמכים המוזכרים בסעיף ב' - 4 להודעת התובע - שלושת הפרוטוקולים הנותרים והרלוונטיים לתקופת עבודתו של התובע. (3) המסמכים המוזכרים בסעיף ב' - 5 להודעת התובע - תוך הסתרת הפרטים המזהים. (4) בנוגע למסמכים המוזכרים בסעיף ב' - 2 להודעת התובע - יגולו הסכם בעלי המניות והחלטת בעלי המניות של חברת TRI מיום 25.6.08, ויותר העיון בהם. (5) התובע, ככל שעדיין יעמוד על כך, יוכל להודיע לנתבעים ולבית הדין על מסמך ספציפי אותו הוא מבקש לגלות מתוך המסמכים המוזכרים בסעיף ב' - 1 להודעת התובע. ב. אינני מתיר עיון במסמך המוזכר בסעיף ב' - 7 להודעת התובע. סוף דבר 41. למען הסדר הטוב יצוין, כי מעצם אופיים, רבים מהמסמכים אשר ביקשו הצדדים לגלותם ואת העיון בהם אמורים להיות ברשותם, משכך טוב יעשו אם יעבירו איש לרעהו רשימה ספציפית של המסמכים החסרים להם מקרב סוגי המסמכים שעיונם ניתן בהחלטה דנן כדי לחסוך טרחה ועלויות מיותרות. 42. אשוב ואזכיר כי מסמכים שלא יועברו בטענה, כי אינם מצויים ברשותם של מי מהצדדים שאמור להעבירם, לא יובאו כראיה בהמשך המשפט על ידי מי שנמנע מלהעבירם. 43. אשר להסדר העיון, ההעתקה והצילום: כפי שנקבע בהחלטותיי הקודמות, הצדדים יקבעו מועד לעיון וצילום המסמכים שהוריתי על עיונם. לחילופין, יקבעו הצדדים את העלות הסבירה של העתקה וצילום הנדרשת איש מרעהו, וזו תשולם כתנאי להעברת המסמכים. 44. המסמכים אשר יוסכם על העברתם מצד לרעהו, יוסכם גם על המועד שבמהלכו הם יועברו, לכל המאוחר יועברו המסמכים תוך 60 ימים מהיום. גילוי מסמכיםתצהיר גילוי מסמכיםעיון במסמכיםמסמכים