קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על 36% נכות ביטוח לאומי: 1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 26.11.10 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 36% נכות יציבה מיום 1.5.10 (להלן: ההחלטה). 2. טענות המערער: 2.1 טעתה הוועדה עת ביצעה למערער בדיקה פסיכיאטרית על ידי פסיכיאטר שאינו דובר שפת המערער. טעתה הוועדה עת ביצעה למערער בדיקה שטחית של דקות ספורות. 2.2 טעתה הוועדה עת דחתה את הנאמר בתיעוד הרפואי שהציג המערער וזאת ללא כל נימוק ו/או ביסוס. 2.3 טעתה הוועדה עת קבעה כי בעובדה שהמערער זוכר את פרטי תאונת העבודה שעבר יש כדי להשליך על קביעת הנכות. המערער יטען כי אין הוא טוען לבעיות בזיכרון אלא לתגובה דיכאונית הנובעת ממצבו הבריאותי והמשפיעה על מסוגלותו לעבוד. 2.4 משהוועדה סברה כי המערער אינו משתף פעולה או מתחזה בתלונותיו היה עליה להעמידו על כך ולבקש תגובתו, משלא עשתה כן אין היא יכולה להסיק כי המערער מתחזה או אינו משתף פעולה. 2.5 אף אם קיימת החלטה מחודש 1/09 אשר לא הוגש עליה ערעור, הרי שמדובר בנכות כללית ועל כן לא ניתן לטעון לקביעה חלוטה. 2.6 יש להחזיר עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש בשים לב לעובדה כי הוועדה לא האמינה למערער, דבר אשר יגרום לוועדה לעמוד מאחורי קביעתה וימנע הענקת נכות למערער. 3. טענות המשיב: 3.1 למערער קיימת קביעה קודמת מיום 26.1.09 של וועדה לעררים שקבעה לו 10% נכות. במסגרת קביעת אותה וועדה נקבע כי אין למערער סימני פוסט טראומה וכי התלונות והסימנים הנפשיים תואמים מצב של הפרעות והסתגלות במידה קלה בשל מחלה גופנית. מדובר בפגיעה משנת 86 כאשר על ההחלטה מחודש 1/09 לא הוגש ערעור והקביעה בעינה עומדת. לאור קביעה זו דרישת המערער לקביעה לפיה היה על הוועדה לקבוע לאור מסמך רפואי של ד"ר כמאל כי קיימת בעניינו של המערער פוסט טראומה אינה הגיונית בשים לב לקביעת הוועדה החלוטה מ- 1/09. 3.2 הוועדה ערכה למערער בדיקה שתיאורה המלא מופיע בפרוטוקול, הבדיקה תורגמה על ידי אחיו של המערער, אשר לא העלה כל טענה בדבר אי יכולתו לתרגם. 3.3 לעניין האורטופדי הוועדה ערכה למערער בדיקה שנתקלה בהתנגדות אקטיבית בולטת לכל ניסיון תגובה פסיבית. הוועדה התרשמה מחוסר שיתוף פעולה מוחלט ואף התנגדות אקטיבית לעצם הבדיקה. הוועדה התבססה בהחלטתה על צילום וכן ביקשה פענוח בדיקת סי.טי והתייחסה במסגרת ישיבתה הנוספת לפענוח זה וקבעה כי הממצאים ההדמייתיים עומדים בסתירה למגבלה אותה מפגין המערער בעת הבדיקה היא מחזקת את דעת הוועדה על התנגדות אקטיבית לבדיקה. דיון והכרעה: 4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213). 5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים. 6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לקבל חלקית את הערעור. 7. הוועדה התכנסה בשתי ישיבות. בישיבתה הראשונה ביום ה- 27.7.10 ציינה הוועדה בפרוטוקול כי המערער הופיע בליווית אביו ובנו וכי בנו משמש כמתורגמן וכן פירטה תלונות המערער לפרוטוקול לפיהן הוא סובל מבעיות וכאבי גב, אינו יכול לכופף הרגל כי מצבו הנפשי גרוע בעבודה אחרי התאונה, כי הוא סובל מכאבי ראש ומחשבות במהלך כל הלילה וכי הוא סגור בבית ואינו יוצא. 8. הוועדה ציינה בפרוטוקול כי היא עיינה בערער שהוגש על ידי באת כוח המערער, עו"ד עאסי מיום ה- 25.5.10, ביצעה למערער בדיקה מקיפה ופירטה ממצאיה לפרוטוקול כדלקמן: "נפשית: בן 50, נשוי + 4, 11 שנות לימוד, למד רתכות/מסגרות 7 שנים, עבדת בהנדסת חימום. נפגע בעבודה ב- 1986, החליק ונפל ונפגע ברגל ימין מאז לא חזר לעבודה. נשוי 13 שנים. ילדיו בני 12, 10, 8, 4. יושב בבית ואינו עושה דבר. בבדיקה הפורמאלית: בהכרה מלאה, התמצאות תקינה בכל המובנים, קשר, ריכוז וזיכרון שמורים. חשיבה מאורגנת, בתום החשיבה כאשר מתאר את אירועי התאונה שעבר ואת הקורות אותו לא נתגלו סימנים אובדניים לאי שקט, פסיכומוטורי ולא להתרגשות. טיפול ותובנה שמורים. אפקט מעט מתוח בעל גוון דיכאוני. אין סימנים להפרעה פסיכוטית ולא לדיכאון מג'ורי ולא ל- P.T.S.D. הוועדה עיינה בחומר שבתיק כולל בדיקה של פסיכולוג מ- 5.4.08. הוועדה בבדיקתה לא מצאה סימנים של פגיעה קשה בדימוי עצמי. גם לא רגשי נחיתות לרדיפה, לא מחשבות אובדניות ולא סימני P.T.S.D שנכתבו בבדיקה הפסיכולוגית. כמו כן הוועדה עיינה במכתבו של ד"ר כיאל גיסה מ- 27.7.10 (היום). בבדיקת הוועדה לא נתגלו סימנים למצב חרדתי." משכך קובעת הוועדה כי היא דוחה את הערר מהבחינה הנפשית. הוועדה ממשיכה וקובעת: "אורטופדית: בעמידה נשען על מקל בלבד בידו הימנית ומסרב לעזוב את המקל. אינו מבצע כל תנועה בגב בעת עמידה. בשכיבה ... כיווץ של שרירים פרברלברלים, אינו מאפשר כל תנועה פסיבית ברגל הימנית מאזור מפרק היריך ועד קצות האצבעות. הוועדה מתרשמת מחוסר יישור של 300 בברך אך הנבדק אינו מבצע כל כיפוף אקטיבי מעבר ... ומתנגד בצורה אקטיבית בולטת לכל ניסיון לתנועה פסיבית של כל מפרק ברגל הימני. הוועדה מתרשמת מחוסר שיתוף פעולה מוחלט ואף בהתנגדות אפקטיבית לעצם הבדיקה. לא ניתן לבצע בדיקה נוירולוגית בהעדר שיתוף פעולה שכזה, למעט החזרים גידיים תקינים שאינם קשורים בשיתוף פעולה. בצילום ברך ימין מ- 11.5.10 שינויים לאחר שבר בבקע. אין שינויים ניווניים. עמוד שדרה מותני תקין. הוצג דיסק ללא פענוח של בדיקת סי.טי. מ- 6/10". לאור האמור ביקשה הוועדה פענוח של בדיקת ה- סי.טי מ- 6.10 שאז יסוכם הדיון בהעדר הנפגע. 9. הוועדה התכנסה לישיבתה המסכמת ביום ה- 26.11.10 ובמסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף ז' לפרוטוקול), מציינת הוועדה: "תשובת סי.טי. ע"ש מותני מיום 7.6.10 פענוח ד"ר לומלסקי: שינויים ניווניים של דיסק L5 L4 בלט דיפוזי אנולרי. עם לחץ בינוני על השק. כמו כן בלטים עם לחץ קל L4-L3 S1-L5. בתשובת סי.טי ברכיים 12.6.10: שינויים ניווניים פתלופמורליים מימין. סקרליזציית יתר של עצם הפיקה מימין עם אזורים ליטיים קטנים מרובים באספקט התחתון. מסקנות: הממצאים הדימותיים עומדים בסתירה למגבלה אותה מפגין בעת הבדיקה ומחזקת את דעת הוועדה על היעדר שיתוף פעולה והתנגדות אקטיבית לבדיקה..." משכך קובעת הוועדה כי גם מבחינה אורטופדית היא דוחה את הערר. 10. באשר לטענות המערער בדבר אופן ומשך הבדיקה שערכה הוועדה - נקבע כי אופי וצורת הבדיקה הנדרשת, או משך הבדיקה המתאים לעניין ליקוי זה או אחר - הינם בגדר עניין רפואי המצוי בתחום שיקול דעתה המקצועית של הוועדה, ובית הדין נטול הכלים והסמכות להתערב בו. הואיל ולא עולה מפרוטוקול הוועדה כי נפלה טעות משפטית בולטת בבדיקות שנערכו למערער יש לדחות טענותיו לעניין זה. באשר לטענת המערער לעניין קביעות הוועדה באשר לחוסר שיתוף פעולה מצידו - בפרוטוקול הוועדה נרשם כאמור כי היה ליקוי בשיתוף הפעולה מצד המערער כאשר הוועדה אומנם זכאית במקרים מתאימים להסתמך על חוסר שיתוף פעולה מצד המערער, אלא שהיא רשאית לעשות זאת לאחר שהודיעה לו ונתנה לו הזדמנות להגיב על כך (דב"ע נב/1-27 דוד ממן - המל"ל פד"ע כו 334). בעניינו, לא ניתן לראות מפרוטוקול הוועדה כי המערער ידע שהוועדה מייחסת לו התנהגות העולה כדי הסתרת מצבו לאשורו, ולא נראה מהפרוטוקול שניתנה למערער האפשרות להגיב על כך, בכך נפל פגם משפטי בדרך פעולת הוועדה. התייחסות הוועדה למסמך רפואי מיום 22/6/09 - הכלל הוא שהוועדה הרפואית הדנה בעניינו של נבדק, צריכה לציין את עיקר המסמכים שהיו לפניה ואשר הניעו אותה לקבוע את אשר קבעה, כאשר לא קיימת חובה להיכנס לפרטי כל מסמך ומסמך אלא למסמכים מהותיים ולאו דווקא למסמכים שהוכתרו בכותרתם כחוות דעת אלא גם למסמכים שהינם במהותם כאלה. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי מכתבו של ד"ר כמאל פרחאת על אף שאינו עולה כדי חוות דעת לא זכה להתייחסות הוועדה ועל כן אף בנקודה זו יש לקבל ערעורו של המערער. באשר לטענת המערער לפיה היה על הוועדה לכלול פסיכיאטר הדובר שפת המערער, הרי שדברי המערער תורגמו על ידי אחיו, כאשר לא עולה מהפרוטוקול כי עובדה זו הפריעה לבדיקת הוועדה, מה גם שהמערער לא הצביע על פסיקה כלשהי התומכת בטענתו האמורה. באשר להרכב הוועדה - בהתאם להלכה הפסוקה, הכלל הוא שבמידה ובית הדין מורה על החזרת עניין לוועדה הרפואית, יוחזר העניין לוועדה באותו הרכב וזאת מכיוון שחזקה על הוועדה שתעשה את תפקידה נאמנה, כאשר חריג לכלל זה הוא החזרה לוועדה בהרכב שונה. מאחר ולא שוכנעתי שעניינו של המערער נופל בגדר חריג זה, הרי שלא מצאתי שיש מקום לסטות מדרך המלך בעניין זה. 11. נוכח האמור לעיל, הריני מורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה לעררים, באותו הרכב, על מנת שתזמן את המערער ותנסה לבצע לו בדיקה אורטופדית נוספת. אם בכל זאת לא תצליח הוועדה לבצע בדיקה זו ותסבור כי הדבר נובע מחוסר שיתוף פעולה מצד המערער, תודיע לו כי היא רואה אותו כמי שאינו משתף עימה פעולה ותאפשר לו להגיב על כך. כמו כן, תתייחס הוועדה בצורה עניינית ומנומקת למכתבו של ד"ר כמאל פרחאת מיום 22.6.09 ותקבע האם יש בו כדי לשנות מקביעתה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. 12. בנסיבות העניין, ועת התקבל הערעור באופן חלקי, ישלם המשיב למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק, אם לא ישולם בתוך 30 יום. 13. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. ערעורנכותביטוח לאומי