קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על ועדה לעררים לעניין ילד נכה: 1. המערערת הינה ילדה בת 10 שנים, אשר כשמלאו לה 4 שנים נכוותה בצורה קשה בראשה ובפלג גופה העליון, והיא נזקקת עד היום לאשפוזים רבים ולפעולות רפואיות משקמות מכאיבות ומעוותות מראה. מאז אירוע הכוויה, סובלת המערערת גם ממצוקה רגשית גדולה העולה כדי מחשבות אובדניות, שהצריכה ומצריכה עד היום טיפול רגשי ופסיכיאטרי, והיא נוטלת תרופות שונות, אשר על פי החומר הרפואי מביאות להטבה חלקית בלבד במצבה. בפנינו ערעור על החלטת ועדה לעררים בעניין ילד נכה, אשר התכנסה ביום 06/12/10, וקבעה כי הקטינה אינה עונה על הגדרת ילד נכה. 2. עיון בפרוטוקול הועדה מראה כי המערערת הופיעה בפני הועדה בלוית אימה, מפיה נרשמו התלונות הבאות - "יש לילדה פחדים בלילה, חולמת כל הזמן, אני כל הזמן אתה, בבית הספר לומדת כגילה, בית הספר ליד הבית, בכתה לועגים לה, יש לה פחדים מהילדות, לפעמים גם בורחת מבית הספר, לא יוצאת לחברות וחברות לא באות אליה. מקבלת תרופות אינדומיל ורסיטל, מנסה לזרוק את עצמה מהחלון , פותחת את הדלת של האוטו, הרבה פעמים זה קורה, לפחות פעם בשבוע, אין לנו סורגים בחלונות, פעם אושפזה בעפולה בפנימית ב', שם אמרו לי שאין לה כלום, זה רק בגלל שהיא בדיכאון. לא מטופלת בפסיכיאטריה באשפוז, רק במרפאה פסיכיאטרית ברמב"ם, אין לה תיאבון לאוכל, אוכלת כל דבר אבל מעט, היא מכירה את כל הבית, הולכת לכל החדרים רק לא למטבח, לפעמים היא בוחרת את הבגדים אבל לא לובשת אותם, שוטפת פנים וידיים לבד, במקלחת היא צועקת אני עושה לה בכוח, לבד היא לא מסכימה להתקלח. אוכלת ושותה מה שאני מגישה לה. לא שולטת לא ביום ולא בלילה, ביום זה קורה לה פעם או פעמיים בשבוע, בלילה כל לילה. היא עם חיתול בלילה, בשירותים מסתדרת בעצמה". הועדה בדקה את הקטינה, ציינה כי היא סובלת מצלקות ניתוחיות במצח ועל פני הכתפיים ובידיים, וכי היא סגורה ומופנמת ואינה משתפת פעולה, אולם "קיימות תנועות מלאות של הגפיים ולא נראה כי יש מניעה לביצוע פעולות היום יום מבחינה גופנית". בבדיקה התפקודית מצאה הועדה כי הקטינה מתפקדת כבני גילה בחלק מהתחומים וזקוקה לסיוע מועט בחלקם. הועדה סיכמה דיוניה בזו הלשון - " ילדה עם תסמונת פוסט טראומתית, ודיכאון קשה שעל פי חוות דעת פסיכיאטרית ועדות אמה נמצאת רוב היום בביתה . למרות זאת הולכת לבית הספר ללא השגחה ונמצאת במהלך היום בבית הספר ללא סיעת. אינה עומדת בהגדרה של נוכחות מתמדת על פי הגדרותיה המחודשות"... "ילדה אשר חוותה כוויה קשה וניסיונות ניתוחיים רבים לשיפור הצלקות ללא הצלחה, סובלת כיום מתסמונת פוסט טראומתית ודיכאון. בבדיקה היום זקוקה לסיוע מועט ברחצה ובהפרשות, וכפי גילה בניידות הלבשה ואכילה, אינה זקוקה לנוכחות או להשגחה.. לאור האמור הערעור נדחה". 3. להלן תמצית טענות המערערת אשר לפגמים אשר נפלו בפעולות הועדה - א. הקטינה סובלת ממחשבות אובדניות וביצעה ניסיונות אובדניים ועל כן זקוקה להשגחה מתמדת. קביעת הועדה לפיה הקטינה הולכת לבדה לבית הספר אינה נכונה, והיא מלווה תמיד באמה ובבית הספר בהשגחה צמודה של המחנכת. חוות דעת פסיכיאטריות קבעו כי לאור מצבה הנפשי הקטינה זקוקה להשגחה. הועדה לא נתנה את הביטוי הנדרש לעובדות אלה. ב. יש לראות את הקטינה כמי שזקוקה לטיפול מיוחד או כילד עם ליקוי מיוחד כהגדרתו בתוספת השנייה. 4. מטעם הקטינה הונחה בפני הועדה שורה של מסמכים רפואיים המעידים על אשפוזים תכופים בשנת 2010, לצורך ביצוע פעולות כירורגיות שונות ועקב סיבוכים הנובעים מהן. כמו כן הוצגו מסמכים המעידים על טיפול פסיכיאטרי שוטף בו מצויה הקטינה, במרפאה הפסיכיאטרית של בית החולים רמב"ם. במסמך מיום 06/12/10, מועד כינוס הועדה, נרשם ע"י הדר' זקהיים, מנהלת השירות לילד ולנוער בחטיבה הפסיכיאטרית בביה"ח רמב"ם, בין היתר כדלקמן - "ה. עדיין מראה קשיים ניכרים, היא רגזנית, עצובה לרוב, זקוקה להיצמדות לאם בשל רמות חרדה גבוהות. ה. מתעוררת בלילה מסיוטים ומספרת על עין אדומה וגבר שרודפים אחריה שנראים לה ממשיים ואמיתיים. משתפת במחשבות אובדניות ודווח על מחווה כזו. פגיעתה הנפשית של הניה חמורה ומתמשכת, מעוותת את התפתחותה ואת תפקודה ודורשת את השגחתה הצמודה של אימה באופן שמקביל את ההשפעה ואת ההתנהלות להן זקוק אדם הסובל ממחלת נפש. לכן אנו מבקשים להכיר בהפרעתה כנכות נפשית". במסמך קודם מיום 14/10/10 מציינות הדר' זקהיים והפסיכולוגית המטפלת את הקשיים הרגשיים והתפקודיים של הקטינה ואת היותם מחייבים ליווי צמוד של האם. במסמך נוסף מציינות הדר' זקהיים והפסיכולוגית כי הקטינה סובלת מתסמינים דיכאוניים ונמצאת בסיכון עצמי גבוה, וכי לאור המצב אמה מחויבת לשמירה צמודה במשך כל היום והלילה על מנת למנוע פגיעה עצמית. 5. הדין החל - לצורך בדיקה האם הקטינה בעניינו עונה על הגדרת ילד נכה, נפנה לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), תש"ע-2010 (להלן:"התקנות"). על פי התקנות - ""ילד נכה" - כל אחד מאלה: (1) ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד; (2) ילד התלוי בעזרת הזולת; (3) ילד עם ליקוי מיוחד;" "ילד עם ליקוי מיוחד" - ילד אשר רופא מומחה ברפואת ילדים, אשר המוסד הסמיכו לכך, קבע כי מתקיים בו אחד הליקויים המנויים בתוספת השניה; אין חולק כי הקטינה איננה עונה להגדרת ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד וגם לא להגדרת ילד התלוי בעזרת הזולת, אלא שעל פי טענתה יש לראותה כמי שעונה על הגדרת "ילד עם ליקוי מיוחד". עיון בתוספת השנייה לתקנות מראה כי הליקויים שבהתקיימם יש לראות ילד כ"ילד עם ליקוי מיוחד" מוגדרים כהאי לישנא - "(1) ילד עם עיכוב התפתחותי - ילד אשר בשל עיכוב התפתחותי חמור אינו מסוגל לבצע את מרבית הפעולות ותנועות הראש, הגפיים והגו הרגילות אצל בן גילו, והכל בילד שמלאו לו 90 ימים וטרם מלאו לו 3 שנים. (2)ילד הזקוק לנוכחות קבועה - ילד שמלאו לו 90 ימים, שלדעת רופא מומחה ברפואת ילדים שהמוסד הסמיכו לכך, בשל ליקוי רפואי חמור, מחלה כרונית קשה, הפרעת התנהגות חמורה או פיגור שכלי בינוני, חמור, או קשה - מתקיימים בו כל אלה: (א) לא ניתן להשאירו בלא השגחה אפילו פרקי זמן קצרים והוא זקוק לנוכחות מתמדת של הזולת בשל אירועים רפואיים תכופים הדורשים טיפול מיידי של אדם אחר, הנובעים מהמחלה הקשה או מהליקוי, או בשל כך שבהשוואה לבני גילו הוא אינו מסוגל להבחין בגורמי סיכון מיידיים לו או לזולתו; (ב) קיימת בפועל השגחה ונוכחות מתמדת בכל שעות היום והלילה - בעת השהייה בבית, בדרך למסגרת החינוכית ובמסגרת החינוכית עצמה, או שקיימת זכאות שנקבעה לפי דין להשגחה או לנוכחות כאמור. ......... (6) ילד עם אוטיזם או פסיכוזה - ילד שמלאו לו 90 ימים, הסובל מליקוי כלשהו על הרצף האוטיסטי, היינו PDD או ASD לרבות PDD NOS ותסמונת אספרגר, או מפסיכוזה וכן ילד במצב פסיכיאטרי התנהגותי דומה לליקויים האמורים". 6. כבר כעת אומר, כי סבורני שבנסיבותיה החריגות של הקטינה בענייננו, ובשים לב למכתבי הרופאים המטפלים בקטינה, בראשם דר' זקהיים המומחית בתחום הפסיכיאטרי, שומא היה על הועדה להתייחס למסמכים האמורים ולשקול לאורם האם אין לראות את הקטינה כמי שקיימת ביחס אליה השגחה ונוכחות מתמדת בהתאם לפריט 2(ב) לתוספת השניה לתקנות, או שהיא במצב פסיכיאטרי התנהגותי הדומה לפסיכוזה בהתאם לפריט 6 סיפא לתוספת האמורה. מוצאת אני כי בנסיבות העניין, כאשר על הועדה להכריע בגורלה של קטינה עם בעיות פסיכיאטריות קשות ולאמה טענות כי היא סובלת ממחשבות אובדניות וביצעה ניסיונות להוצאתן לפועל של מחשבות אלה, וטענות האם נתמכות במכתבים עדכניים מפורשים וברורים של מומחית בתחום הפסיכיאטרי, אין הועדה פטורה מלדון בנפקות שיש לתת לטענות אלה - ואין יוצאת היא ידי חובתה באמירה לפיה מדי פעם הילדה הולכת לבד לבית הספר (שלא נרשם כי כך דווחה אימה של הקטינה), וכי אין היא מלווה בסייעת. בכל הכבוד למומחיותם של הרופאים המכובדים שהיו חברי הועדה , אשר בהחלט עונה על הנדרש בתקנות לעניין ועדה לעררים לילד נכה, סבורני שבנסיבות חריגות שכאלה, של ילדה בת 10 השרויה בדיכאון שאינו מראה הטבה לאחר נטילת טיפול תרופתי ושיחתי, ומדווח על ניסיונות אובדניים - דווח שנתמך במכתב מפסיכיאטרית ילדים המטפלת והמכירה את הילדה וכן הפסיכולוגית המטפלת בה - שומא היה על הועדה לכל הפחות לשקול להיוועץ גם במומחה בתחום הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. מוצאת אני כי בכך שהועדה נמנעה מלהתייחס במישרין למכתבי הרופאים המטפלים, לרבות דר' זקהיים והפסיכולוגית, נמנעה מלשקול במנומק את האפשרות לקבוע כי הקטינה הנה ילד עם ליקוי מיוחד, ונמנעה מלשקול במנומק האם יש מקום להיוועץ במומחה כאמור לעיל - נפלה בפעולותיה טעות משפטית המצדיקה השבת עניינה של הקטינה לדיון בפניה. 7. אשר על כן הערעור מתקבל במובן זה שהנני מורה על השבת עניינה של הקטינה לועדה לעררים, על מנת שתבחן, ברוח הערות בית הדין שפורטו בסעיפים 4 5 ו - 6 לעיל, האם יש מקום לראות את הקטינה כילד עם ליקוי מיוחד, האם יש לראותה כמי שזקוקה לנוכחות מתמדת, האם יש לראותה כמי ששרויה במצב פסיכיאטרי התנהגותי הדומה לפסיכוזה, והכל גם תוך התייחסות למסמכים הרפואיים פורטו לעיל. הועדה תשקול האם אין מקום להיוועץ בפסיכיאטר המומחה לילדים, וכל שתחליט בשלילה תנמק זאת. לאור מסקנותיה בשאלות שהוצגו, תשקול הועדה מחדש האם אין מקום לראות בקטינה כעונה על הגדרת "ילד נכה". בנסיבות העניין אני מחייבת את המשיב לשלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ₪. 8. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. קטיניםנכותילד נכה / פעוט נכהערעורועדה לערריםערר