קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערר על החלטת לשכת התעסוקה לרשום סירוב: 1. בפנינו ערר לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה התשי"ט - 1959, על החלטת ועדת הערר שליד לשכת התעסוקה בכפר כנא, אשר החליטה, ביום 12/04/11, לדחות את עררו של המערער כנגד ההחלטה לרשום לו "סירוב", עקב אי הסכמתו לכאורה לעבוד בעבודה אליה הופנה ע"י המשיב, כטבח במלון פלזה בנצרת עילית (להלן:"המלון"). 2. אין חולק באשר לעובדות שדלקמן - א. התובע, דורש עבודה במדור אבטלה, הינו טבח במקצועו. ב. ביום 21/02/11 הופנה המערער לעבודה במלון. התובע יצר קשר עם הגורם המוסמך ונקבעה לו פגישה ביום 23/02/11 (להלן:"הפגישה הראשונה"). לאחר הפגישה הראשונה נקבעה לתובע פגישה נוספת במלון, הפעם עם הסמנכ"ל, וזו התקיימה ביום 27/02/11 (להלן:"הפגישה השנייה"). ג. מטעם המלון הוחזרה ההפניה שנמסרה לתובע ובה צוין כי התובע נמצא מתאים אך סירב לקבל את העבודה, וכך נרשם - "לא הסכים לתעריף שניתן וביקש להיכנס דרך המלון. לפי תעריף 24 ₪ לשעה ודרך חברת כוח אדם". ד. ביום 01/03/11 התייצב התובע אצל פקיד ההשמה בשירות התעסוקה ונרשם לו סירוב החל מאותו המועד, וזאת מהנימוק הבא - "לפי בירור עם המעסיק לפקיד כעביה נמסר לו שהנ"ל ביקש חוזה בכירים+28 ₪ לשעה דבר שלא מתקבל על הדעת, שכר מינימום 21.70. דבר כזה לא הצביע עליו דו"ע בעת שליחתו לעבודה, דבר שהראה לנו אי רצינות הנ"ל לעבוד והכשיל עצמו בכוונה". אין חולק שהמערער חתם על טופס הסירוב כאשר הוא כלל את המלל שצוטט לעיל, ואותו בלבד. עוד אין חולק, כי בשלב מאוחר יותר, אשר עיתויו המדויק לא נמסר ולא פורט, הוסף מלל לנימוקי הסירוב, ולשונו כדלקמן - "המעסיק הציע לשלם לו 25 ₪ ולפי עבודתו יוחלט אם אפשר להוסיף לו עוד. גם הסברנו לו שאם הסכום שיקבל יהיה פחות ממה שמגיע לו דרך ביטוח לאומי אז לפי החוק הביטוח הלאומי חייב להשלים לו עד התקרה גם כן מגיע לו לפי החוק החדש מלגה של 4 חודש וזה לא ינוכה מסכום דמי האבטלה שמגיעים". 4. להלן תמצית טענות המערער - א. עצם חתימתו על הסירוב הייתה בכפיה, והוא חתם רק משום שנאמר לו ע"י הפקיד כי במידה ולא יחתום - לא יוכל לערער על הסירוב. ב רק ביום 17/03/ 11 נודע למערער על התוספת לנימוקי הסירוב. ג. ועדת הערר לא נתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו, ועל כן קופחה זכות הטיעון שלו. ד. הלכה למעשה העובדות היו כאלה שבפגישה הראשונה הוצע לו ע"י השף מהמלון שכר שעתי של 23-24 ₪ ובהתאם לביצועיו יוחלט האם להעלותו. לעומת זאת, בפגישה השנייה, עם סגן מנהל המלון, אמר לו הלה לפתע כי יקבל שכר של 21.7 ₪ בלבד, וכי יעבוד באמצעות חברת כוח אדם . או אז, לטענת התובע, אמר כי הוא רוצה שכר של 28 ₪ לשעה, וכי הוא יחכה לתשובה. התובע הכחיש מכל וכל כי הוסבר לו שבכל מקרה יקבל השלמה לדמי האבטלה, והדגיש כי לו כך היה - לא היה טורח להתווכח על השכר השעתי, שכן ממילא יקבל את השיעור של דמי האבטלה. 5. טענות המשיב - א. הוצג בפנינו מכתב שכתב המעביד ביום 06/07/11 לצורך הדיון שבפנינו, ובו נרשם כי סוכם תחילה עם המערער כי יעבוד תמורת 24 ₪ לשעה וכי יקבל השלמה אולם כשהגיע למלון הודיע על סירובו ודרש שכר של 28 ₪ ולעבוד דרך המלון ולא דרך חברת כוח אדם. דברים אלה עולים בקנה אחד עם הרישום שנרשם בטופס ההפניה, וכפי שיפורט בהמשך גם עם עדותו של המערער עצמו. ב. כמו כן הומצא תע"צ של הגב' אינעם חמזה, מנהלת לשכת שירות התעסוקה בכפר כנא, אשר גם הוא נערך ביום 06/07/11 לצורך הדיון בפנינו, ובו נטען כי בראיון העבודה שנערך בפגישה הראשונה הוצע למערער שכר של 24 ₪ לשעה, וכאשר טען שהוא מקבל תשלום גבוה יותר מהמל"ל הוסבר לו על ידיה כי יקבל השלמה . 6. בפני הועדה לעררים חזר המערער על טיעוניו, לפיהם חלק מהאמור בטופס הסירוב התווסף לאחר שחתם עליו, וכי לא הוסבר לו שיקבל השלמה. מטעם המשיב הובאה שוב הגרסה לפיה הוסבר למערער כי ככל שישתכר בהיקף הנמוך מדמי האבטלה - תשולם לו השלמה. 7. החלטת הועדה הובאה כהאי לישנא - "טענת העורר כי המעסיק הציע לו שכר נמוך מגובה דמי האבטלה שלו , לא הוכחה - לא הוצגה בפנינו אסמכתא לעניין גובה דמי האבטלה ולא לעניין השכר שהוצע לו. יתרה מכך - טענה כזו, גם אם הייתה מוכחת, לא יכולה להישמע, שכן העורר זכאי במקרה זה להשלמה עד לגובה דמי האבטלה. טענתו כי הדבר לא הוסבר לו לא נשמעה אמינה בעיננו, והעדפנו את גרסתה של מנהלת הסניף הגב' אנעם חמזה, לפיה היא עצמה הבהירה לו בנוכחות המעסיק שהוא זכאי להשלמה. לעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת שפר עב(נצ') 1840/02 זועבי נ' שירות התעסוקה. בנסיבות אלה הסירוב נרשם בצדק". 8. זה המקום להפנות לדברים שנאמרו ע"י בית דין זה בנוגע לנסיבות שרב הדמיון בינן לבין מקרה זה. גם שם דובר על דורשת עבודה שהייתה רשומה לעניין אבטלה (ולא הבטחת הכנסה כפי שביקש ב"כ המערער לטעון), אשר סירבה לעבוד במשרה חלקית שכן הייתה מעוניינת במשרה מלאה. גם באותו העניין נטען כי הוסבר לעוררת שתקבל השלמה, ואילו היא טענה כי נודע לה על כך רק במעמד הדיון בפני הועדה. וכך קבע בית הדין - "נאמר כי סבורים אנו שיש צדק בטענת ב"כ המשיב , לפיה אין לקבל את גישת המערערת כמדיניות. מחובתו של מובטל , המופנה לעבודה המתאימה לכושרו הגופני , מצבו הבריאותי והשכלתו , לעשות מאמץ סביר בתום לב להשתלב בה. משהייתה המערערת מובטלת , והוצעה לה עבודה המתאימה את כישוריה , שומא היה עליה להשתלב בה , ולא חופשייה הייתה ליטול דרור לעצמה ולהחליט שהיא מעדיפה להמתין עד כי תימצא עבודה בהיקף בו היא מעוניינת , ועד אז לחיות על חשבון הקופה הציבורית. דברים אלה יפים מכוח קל וחומר , בהתחשב בעובדה שבפועל , המערערת הייתה מקבלת השלמה לדמי האבטלה המלאים , כך שפרנסת משפחתה לא הייתה נפגעת".(וראו עב (נצ') 1840/02 זועבי מגדה נ' שירות התעסוקה, ניתן ביום 23/07/03 ). בענייננו, הדברים שלעיל מקבלים משנה תוקף בשים לב לעובדה שעיון ברישום ההתייצבות של המערער בשירות התעסוקה מראה שבמהלך התקופה בה רשום המערער כדורש עבודה הופנה לכ - 30 מקומות עבודה, ומשום מה בכולם דווח כי "אינו מתאים למעסיק", וזאת למרות שגם לפי גרסתו יש לו ניסיון בעבודה כטבח וקורות חיים מרשימים. הלכה למעשה, גם מעדותו של המערער בפנינו, עלה כי בפגישה השנייה, כאשר התאכזב מדברי סגן מנהל המלון לפיהם יעבוד דרך חברת כוח אדם "העלה את דרישותיו", ודרש שכר שעתי של 28 ₪. בנסיבות דלעיל, אין למצוא טעות בעובדה שנרשם למערער סירוב. 9. למען הסר ספק, נדגיש כי מצאנו גם פגמים בהתנהלות המשיב, ובראשם הוספת פרטים לטופס הסירוב לאחר שזה נחתם ע"י המערער. ישנו בהחלט טעם לפגם בהחתמת דורש עבודה על טופס סירוב, בחתימה שלכאורה מאשרת את נימוקי רישום הסירוב, ובהוספת נימוקים לאחר שכבר חתם. יחד עם זאת - בנסיבות מקרה זה אין מדובר בליקוי אשר מצדיק, הוא כשלעצמו, את ביטול הסירוב. 10. כללו של דבר - דינו של הערעור שבפנינו - להידחות. בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.     11. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיננו זה , עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. דמי אבטלהערר