קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים ממניעים פוליטיים: האם פיטוריו של המבקש היו ממניעים פוליטיים, בשל קירבתו למר עמיר פרץ או ממניעים מקצועיים - זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו. בפנינו בקשה לצו מניעה בו מתבקש בית הדין להורות על ביטול פיטוריו של המבקש. כל הכרעותינו להלן הינן לכאורה בלבד ולצורכי ההכרעה בסעד הזמני בלבד. העובדות כפי שעלו מחומר הראיות: המשיבה הינה חברה פרטית בבעלות חברת העובדים של ההסתדרות הכללית החדשה ובבעלות של "הפועל" (25%). המשיבה עוסקת בהקמה ותפעול מרכזי ספורט ותרבות לציבור העובדים. המבקש שימש כמנכ"ל המשיבה משנת 1999 ועד 2004. בשנת 2004 נבחר המבקש לראש מועצת מצפה-רמון. מר עמיר פרץ פרש מתפקידו כיו"ר ההסתדרות בחודש ינואר 06'. המבקש חזר לשמש כמנכ"ל המשיבה בשנת 2006, לאחר שהתפטר מתפקידו כראש המועצה. אשתו של המבקש נבחרה במקומו של המבקש כראש המועצה במצפה-רמון. המבקש הינו גיסו של מר עמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות לשעבר ואשתו של המבקש היא אחותו של עמיר פרץ. בשנת 2006, עם חזרתו לתפקידו כמנכ"ל המשיבה, נחתם עם המבקש הסכם עבודה. לתיק בית הדין הוגשו שני הסכמי עבודה הנושאים תאריכים שונים. האחד על ידי המבקש מיום 26.7.06 והשני על ידי המשיבה מחודש נובמבר 05'. מעבר לשכר חודשי ברוטו בסך של כ- 37,000 ₪ שקיבל המבקש על פי חוזה העבודה, הוענקו למבקש תנאי עבודה נוספים: שכר דירה בעבור דירת 4 חדרים, השתתפות של המשיבה בהוצאות הדירה לרבות מים, ארנונה, מת"ב, טלפון, חשמל, ועד בית, מזוזות, תיקונים שונים ורכישות שונות לבית. סה"כ ההוצאות הנלוות של המבקש עמדו על סך של כ- 96,000 ₪ לשנה, שכלל רכב מנהלים, נהג פרטי צמוד, השתתפות מלאה בהוצאות הרכב לרבות דלק וביטוחים, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות, טלפון נייד, השתתפות מלאה בהוצאות הטלפון, שני מחשבים ניידים והשתתפות בארוחות. נערכו תחקירים עיתונאיים ופרסומים שונים באתרי האינטרנט באשר לתנאי עבודתו של המבקש וכן לגבי העסקת קרובי משפחה על ידו ומעשים לכאורה פליליים שנעשו על ידי המבקש. כמו כן הוגש דו"ח ביקורת פנימית של ההסתדרות ע"י המשיבה לגבי עלות שכרו של מר צוויג, יו"ר המשיבה, והמבקש (נספח 7 לתגובה). בדו"ח נמסרה תגובתם של מנהלי המשיבה: "8.2 הוצאות שכר עובדים בכירים משרד המבקר בדק את תנאי השכר של מספר עובדים בחברה. יו"ר החברה, (חיים צוויג) - שימש יו"ר פעיל וקיבל שכר מהחברה (בכירים א' בהסתדרות). ביום 1.5.2006, נחתם עמו חוזה התקשרות. עלות שכרו, על-פי דוח למס הכנסה לשנת 2007, הגיע לסך 384,821 ₪. מנכ"ל החברה (סמי שושן) - לא נמצא בתיקו של המנכ"ל חוזה העסקה, למעט הסכם מחודש נובמבר 2005, המסדיר את סיום עבודתו בחברה. שאלון כניסה להסתדרות נרשם על טופס של נעמת. עלות שכרו על-פי דו"ח למס הכנסה לשנת 2007, הגיעה לסך 506,444 ₪. ... * תנאי העסקתו (שהיו זהים לתנאי העסקת המנכ"ל הפורש), אושרו בידי יו"ר הדירקטוריון וועדת כספים, מיום 28.11.1999. * בתאריך 23.5.2004 אושרה למנכ"ל החברה בקשתו לצאת לחל"ת בוועדת הנהלת החברה וועדת הכספים ואושר מינוי חיים צוויג לממלא מקום. ... החברה שכרה דירה שהועמדה לשימושו של מנכ"ל החברה, שמקום מגוריו הקבוע היה במצפה-רמון." בחודש 2/11 מונה מר דודי גיל כמנכ"ל חברת העובדים והצטרף לדירקטוריון המשיבה. בחודש 4/11 התכנסה ישיבת דירקטוריון של המשיבה. יו"ר הדירקטוריון, מר חיים צוויג, אמר לפרוטוקול (נספח ה' לבקשה): "מבקש לציין את המנכ"ל, סמי שושן ואת כל צוות הנהלת החברה התפעולית שרואים קדימה, בעלי חזון ובזכות זאת שומרים על צמיחה, על יתרות תפעוליות ועל המנויים. שותפים חשובים נוספים הינם חברי הדירקטוריון שמגלים הבנה בתחום מאשרים את חזון ויעדי ההנהלה התפעולית." ביום 24.5.11 נערכה ישיבה בין דודי גיל, מנכ"ל חברת העובדים, דניאל רביץ, היועץ המשפטי לשעבר של האיגוד המקצועי לבין עו"ד שי תקן ובה נקבעו השלבים לסיום העסקתו של המבקש: דיון בדירקטוריון, הקמת ועדה שתדון בהמשך כהונתו של המנכ"ל, קיום שימוע על פי החלטת הועדה, קבלת החלטה של הועדה ודיווח לדירקטוריון. ביום 25.5.11 נערכה פגישה בין חיים צוויג, דודי גיל ועו"ד רביץ, לשעבר היועץ המשפטי של האיגוד המקצועי (נספח ז' לבקשה) והוחלט: "דירקטוריון מת"ס יזומן ליום 6.6.11 בשעה 12:00. מיד לאחר ישיבת הדירקטוריון תוצא לשושן הזמנה לשימוע ל- 14 או 15 ביוני." ביום 26.5.11 נערכה פגישה בין חיים צוויג למבקש וצוויג הודיע למבקש כי הוחלט לסיים את עבודתו אצל המשיבה (סעיפים 79, 80 לבקשה): "אני מבין שזה מה שהחלטת ?" "סמי, זה הכול, אם זה אני הייתי צריך להחליט, זה לא היה קורה." שיחה זו לא הוכחשה על ידי המשיבה. ביום 26.5.11 הודיע מר צוויג למזכירת הדירקטוריון (נספח ו' לבקשה) כי הוא מבקש לכנס ישיבת דירקטוריון ליום 6.6.11: "הנכם מוזמנים לישיבת דירקטוריון החברה אשר תתקיים במשרדי החברה ביום 6 ביוני 2011 בשעה 12:00. על סדר היום: המשך העסקת מנכ"ל החברה והסמכת וועדת דירקטוריון לטיפול בנושא." בתחתית הזימון מופיע התאריך 25.5.11 והשעה 3:38 אחה"צ (מועד עריכת המסמך). ביום 6.6.11 נערכה ישיבת דירקטוריון. חברי דירקטוריון שלא יכלו להגיע לישיבה שלחו נוסח אחיד שנערך על ידי המשיבה בזו הלשון (נספח ט' לבקשה): "הנדון: ישיבת הדירקטוריון הקבועה ליום 6.6.2011 מכיוון שלא אוכל להשתתף בישיבת הדירקטוריון הקבועה ליום 6.6.2011 ולאור הנושא העומד על סדר היום הנני להודיעך, בהתאם לתקנה 64 לתקנון החברה, כי אני מצביע בעד החלטה בנוסח הבא (או נוסח דומה באותה רוח): להקים וועדה שתהיה מוסמכת לקיים למנכ"ל שימוע בדבר העסקתו ולהחליט לגבי המשך או סיום העסקתו ותנאי הסיום. חברי הוועדה יהיו חיים צוויג (יו"ר הדירקטוריון) ודודי גיל (חבר דירקטוריון) הוועדה תהיה רשאית להתיעץ עם גורמים מקצועיים לפי שיקול דעתה. כל החלטה שתתקבל על ידי הוועדה תחייב את החברה לכל דבר וענין והיא תדווח לדירקטוריון על החלטתה." בישיבת הדירקטוריון הוחלט (נספח י"ב לבקשה): "חיים צוייג: ... הצעת החלטה: להקים ועדה שתהיה מוסמכת לקיים למנכ"ל שימוע בדבר העסקתו של מנכ"ל החברה ולהחליט לגבי המשך או סיום העסקתו ותנאי הסיום. חברי הועדה יהיו חיים צוויג (יו"ר הדירקטוריון) ודודי גיל (חבר דירקטוריון) הוועדה תהיה רשאית להתייעץ עם גורמים מקצועיים לפי שיקול דעתה. כל החלטה שתתקבל על ידי הועדה תחייב את החברה לכל דבר ועניין והיא תדווח לדירקטוריון על החלטתה. החלטה: חברי הדירקטוריון מאשרים פה אחד את הצעת ההחלטה כפי שהוצגה לעיל." לתיק בית הדין הוגשו שני פרוטוקולים (נספח י"ב וי"ג לבקשה) שההבדל בין שניהם הוא אחד - שבפרוטוקול אחד נרשם: "אבקש להעמיד את ההחלטה הבאה להצבעה ללא עריכת דיון" ובפרוטוקול השני משפט זה לא נרשם. לאחר ישיבת הדירקטוריון זומן המבקש לשימוע (נספח י"ד). בתחתית העמוד נרשם כי הוא נערך ביום 25.5.11. ישיבת השימוע נקבעה ליום 16.6.11. ב"כ המבקש ביקש לדחות את הישיבה והשימוע נדחה ליום 21.6.11. המבקש הודיע למשיבה כי במועד השימוע הוא יהיה בבדיקות רפואיות. המבקש הציג תעודות מחלה מיום 19.6.11 ועד ליום 25.6.11. המבקש הינו חולה סוכרת. המשיבה קבעה למבקש שימוע ביום 19.6.11 או ביום 21.6.11 והמבקש נתבקש להודיע מהו המועד בו הוא בוחר. המבקש הודיע לחברה שהוא מבקש שיתואם עימו מועד. המשיבה הודיעה למבקש כי השימוע יתקיים ביום 21.6.11 בשעה 11:00. המבקש שב והודיע למשיבה כי הוא בבדיקות רפואיות, על פי אישור מחלה וכי הוא מבקש לתאם לו מועד שימוע מאוחר יותר. המשיבה הודיע למבקש כי השימוע ייערך ביום 22.6.11 בשעה 10:30 במשרדי חברת העובדים. המבקש הודיע למשיבה כי נוכח מצבו הרפואי ותעודת המחלה שהוצאה לו, הוא מבקש שיתואם עימו מועד אחר לשימוע לאחר תום תקופת המחלה. המשיבה לא השיבה לבקשה זו. ביום 23.6.11 נמסר למבקש מכתב פיטורים ובו נכתב בין השאר: ".... 3. ההתחייבות החוזית להעסקתך לתקופה קצובה כמנכ"ל, תואמת היטב את הוראת סעיף 71 לתקנות ההתאגדות של החברה, הקובע לעניין מינוי מנכ"ל החברה כי מועצת המנהלים של החברה תוכל מעת לעת למנות אדם כמנהל כללי של החברה, וזאת "למועד קבוע או בלי הגבלת זמן". מינוייך נעשה מלכתחילה, כאמור לעיל, לתקופה קצובה ולמועד קבוע כמאמר התקנות. ... 6. בכהונתך כמנכ"ל, מטבע הדברים וככל מנכ"ל אחר, שימשת בתפקידך מתוקף אמון אישי מיוחד שניתן בך, ומינוייך נעשה מלכתחילה עד רקע אותו אמון מוגבר כאמור שניתן בכך מלכתחילה במועד מינוייך לתפקיד על ידי הגורמים המוסמכים לכך בשעתו. ... 7. עוד ראוי לציין, אף זאת על רקע טענות המועלות על ידך כיום, כי תקופת העסקתך לוותה בהעלאת טענות קשות וחמורות מצד גורמים שונים בנוגע להתנהגותך האישית והניהולית. בעקבות טענות אלו נפתחו הליכי חקירה שונים על ידי גורמים מוסמכים וגורמי אכיפת החוק, וכן פורסמו ידיעות ותחקירים בכלי התקשורת. למיטב ידיעת החברה, החקירה הפלילית שנתקיימה בעניינים אלה, עודנה תלויה ועומדת כנגדך. ... 27. החלטתנו נשענת על כל האמור לעיל, ומשעה שבאנו למסקנה כי עם סיום תקופת העסקתך הקצובה מראש וסיום מועד כהונתך הקבוע מראש, על רקע האמון האישי שנדרש כי יתקיים כיום עמך כמנכ"ל, ועל רקע מכלול הנסיבות כמתואר לעיל, הרי שיש מקום להחליט על סיום העסקתך כעובד החברה, ועל סיום כהונתך כמנכ"ל החברה. ... 28. כל טענותיך בעניין טעמים פסולים ונימוקים פוליטיים כביכול לעניין ההחלטה לסיום העסקתך, נדחים על ידינו מכל וכל, ודומה כי בעניין זה הפוסל רק במומו פוסל. ... צר לנו כי לא ניתן היה להגיע להסכמה מכובדת עמך, אך הבחירה בעניין זה הייתה לחלוטין בידך, ומשעה שכך בחרת, הרי שעתה מונחת החלטה זו בפניך." טענות המבקש: המבקש פוטר ממניעים פסולים ונקמניים ובשל קירבתו למר עמיר פרץ. המבקש הודח הדחה פוליטית אשר תוכננה מחוץ למשרדי המשיבה ובלשכת יו"ר ההסתדרות ובנוכחות יועצו המשפטי של יו"ר ההסתדרות, עו"ד שי תקן. המבקש הצליח בתפקידו ולא הייתה כל מחלוקת בנוגע לתפקודו והצלחתו. חוזה העבודה שנחתם עם המבקש איננו חוזה לתקופה קצובה אלא החוזה קובע תקופת התחייבות מינימאלית. המשיבה הינה גוף ציבורי ולכל הפחות גוף דו מהותי שחלים עליה כללי המשפט המינהלי ובכלל זה, חובת תום הלב. המשיבה נמנעה מלהביא לעדות את יו"ר דירקטוריון החברה והמשיב 2. הליך הפיטורים ושלביו הוכתבו ותוכננו מראש. לא נערך כל דיון ענייני בישיבת הדירקטוריון אשר החליטה למנות ועדת שימוע. למבקש לא ניתנה זכות טיעון, לא נערך לו שימוע ומעולם לא הוצגו הטענות כנגד המבקש ע"י המשיבה. תיאום ישיבת השימוע נעשה למראית-עין, תוך מתן מועדים חד צדדיים על ידי המשיבה. לא ניתנו כל הנמקות ענייניות לפיטורי המבקש. טענות המשיבה באשר לתנאי העסקתו של המבקש הינן חסרות שחר, מאחר שתנאי העסקתו של המבקש זהים לתנאי קודמו בתפקיד. הסעד הראוי במקרה דנן, מאחר שמדובר בפיטורים מטעמים פוליטיים, הינו אכיפת יחסי עבודה והשבת המבקש לעבודתו. טענות המשיבה: המשיבה הינה חברה פרטית ולא גוף דו מהותי ולא חלים עליה הכללים של גוף דו מהותי. מינויו של המבקש למנכ"ל המשיבה היה מינוי פוליטי ע"י יו"ר ההסתדרות דאז, מר עמיר פרץ, גיסו של המבקש. המבקש זכה לתנאי שכר מפליגים שאינם מקובלים ואינם סבירים. בתקופה בה שימש המבקש כראש המועצה המקומית מצפה-רמון ויצא לחל"ת מהמשיבה, המשיכה המשיבה לממן לו באופן מלא את הדירה שנשכרה בעבורו. בעיתונות פרסמו כתבות רבות ובהן ביקורת ציבורית על כהונתו של המבקש. ערב עזיבתו של מר פרץ את תפקידו כיו"ר ההסתדרות, מונה שוב המבקש כמנכ"ל המשיבה ואילו אשתו מונתה לראשות המועצה המקומית מצפה-רמון. הסכם העבודה נחתם עם המבקש בחודש 11/05. תנאי השכר שאותם קיבל המבקש אינם תואמים את מהות התפקיד. המשיבה הינה חברה המנהלת 6 מרכזי ספורט בלבד. תקופת העסקתו של המבקש התאפיינה בטענות קשות וחמורות באשר להתנהלותו האישית והניהולית של המבקש. חקירה פלילית עומדת ותלויה כנגד המבקש בגין התנהלותו והומלץ להגיש כתב-אישום כנגדו. הסכם העסקתו של המבקש הסתיים על פי ההסכם שנחתם עימו. כבר לפני כשנתיים נשקלה האפשרות לסיים את העסקתו של המבקש בשל התנהלותו. בשיחה שהתקיימה עם המבקש לפני כשלושה חודשים, הוחלט לסיים את העסקתו בהסכמה וברוח טובה, לכן טענתו של המבקש ולפיה הופתע מפיטוריו איננה נכונה. מאחר שהחוזה הינו לתקופה קצובה לא נדרש מהמשיבה לבצע שימוע או לבצע הליך בטרם הפיטורים. לפנים משורת הדין, הוחלט לתת למבקש זכות טיעון. המבקש פנה במכתב אל הדירקטוריון, כאשר נודע לו על כינוס הדירקטוריון בנושא המשך העסקתו. במכתב שטח המבקש את כל טענותיו ובכך למעשה קיבל המבקש את זכות הטיעון בפני הוועדה. ביום 6.6.11 הוחלט בדירקטוריון להקים ועדת שימוע אשר תהיה מוסמכת להחליט באשר להמשך העסקתו של המבקש וכל החלטה של הועדה תחייב את הדירקטוריון. הקמת ועדת השימוע נעשתה בהתאם לסעיפים 68 ו- 69 לתקנון המשיבה. נספח ז' שצורף ע"י המבקש הינו מסמך חסוי ופנימי, אולם הוא מוכיח כי בכוונת המשיבה היה לקיים הליך שימוע בדין ועל פי תקנון החברה. למרות שהמבקש הוזמן לשימוע מספר פעמים, התחמק המבקש מהשימוע ולא הייתה לו כל כוונה להתייצב לשימוע. המבקש הוזמן לשימוע במספר תאריכים: 16.6.11, 19.6.11, 21.6.11 ו- 22.6.11, אולם המבקש דחה את השימוע באמתלות שונות: דיונים שקבועים לבא כוחו, בדיקות רפואיות וימי מחלה. המבקש לא הציע ולו מועד אחד שבו הוא מוכן לקיים את השימוע. למבקש לא הייתה כל כוונה אמיתית להתייצב לשימוע ובכך למעשה ויתר על זכותו להשמיע את עמדתו. החלטת ועדת השימוע בדבר פיטוריו של המבקש התקבלה על סמך טענותיו בכתב בפני הדירקטוריון. המשיבה קבעה כי סיום עבודתו יהיה ביום 31.7.11. הכרעה לאחר ששמענו את עדותו של המבקש ואת עדותו של מר גיל, דירקטור מטעם המשיבה, בחנו את טענות הצדדים ועיינו במסמכים שצורפו, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. המשיבה הינה גוף דו-מהותי קביעה אם תאגיד או גוף מסוים הינו גוף דו מהותי הינה בהתאם למהותו ולתפקידו של אותו גוף (בג"צ 731/86 מיקרודף נ' חברת חשמל בישראל ואח' פ"ד מא(2) 449 וכן ע"א 294/91 חברת קדישא נ' קסטנבאום פ"ד מו (2) 464). המשיבה הינה כאמור בבעלות חברת העובדים. חברת העובדים אחראית למעשה על הגופים הכלכליים שבבעלות ההסתדרות ומקורותיה הם מכח תשלום מיסי כל חבר וחבר הסתדרות. המשיבה מספקת שירותי תרבות ומפעילה מרכזי ספורט לציבור העובדים. אומנם נכון כי מבחינה פורמאלית המשיבה הינה חברה פרטית, אולם נוכח טיב פעולתה ומטרותיה ברי כי לא עסקינן כאן בחברה פרטית אשר מחלקת את רווחיה לבעלי החברה. רווחיה של המשיבה לא יועברו לעולם לחברי המשיבה, הכל כאמור בסעיף 5 לתזכיר ההתאגדות של המשיבה. זאת ועוד, העובדה כי חברת העובדים העבריים השיתופית הכללית בארץ ישראל הינה חברה תמידית במשיבה מוכיחה כי עסקינן בגוף שאיננו פרטי אלא גוף דו מהותי. לכן, ברי כי מגוף דו-מהותי כמשיבה הסטנדרטים המצופים ממנה גבוהים לאין שיעור מחברה פרטית הפועלת במשק, ובוודאי ובוודאי במשיבה הקשורה לגוף הסתדרות - שהינו ארגון העובדים הגדול במשק. אשר על כן נבחן את התנהלות המשיבה מול המבקש על פי קריטריונים אלה. תפקודו של המבקש המבקש שימש בתקופה הראשונה לעבודתו במשיבה כמנכ"ל, יצא לחל"ת במשך שנתיים ושב כאמור לשמש כמנכ"ל. שאלת מינוי הפוליטי של המבקש איננה רלוונטית לטעמנו, ונסביר. המבקש מונה ככל הנראה על ידי גיסו, מר עמיר פרץ, אולם לאחר ששימש כ- 5 שנים כמנכ"ל, לא ניתן כיום לטעון טענה כלשהי כנגד מינויו. ועוד, כתבות בעיתונים באשר להתנהלותו אינן משמשות כפוסק באשר לתפקודו של המבקש, אלא יש להן היבט ציבורי בלבד, וכל עוד לא נחקר העניין על ידי הרשויות המוסמכות בוודאי שלא ניתן להסתמך עליהן. חקירת משטרה המתנהלת כנגד המבקש אינה קשורה עם סיום העסקתו של המבקש. בסיכומיה טענה המשיבה כי הומלץ על הגשת כתב-אישום כנגד המבקש, אולם חקירת המשטרה נפתחה לפני כ- 3 שנים ולא הובאה בפנינו עד כה כל אסמכתא כי הוחלט על הגשת כתב-אישום. המשיבה נתלית בתגובתה בקטעי עיתונות ובחקירת משטרה ואין לנו אלא לתמוה על כך. האם אין למשיבה טענות מבוססות כנגד המבקש, שפונה היא לקטעי עיתונות ולתחקירים שנעשו בעיתונות. זאת ועוד, דו"ח המבקר הפנימי משנת 2008 (!) אומנם מתייחס לתנאי עבודתו של המבקש אולם הוא גם מתייחס למר צוויג. האם גם מר צוויג מסיים את כהונתו כיו"ר המשיבה בעקבות דו"ח המבקר מלפני 3 שנים ?! המשיבה מבקשת להסתמך על דו"ח המבקר, אולם נרשם מפיה בדו"ח כי תנאי עבודתו של המבקש זהים לתנאי עבודתו של המנכ"ל הקודם. המשיבה, אשר כנראה משלמת משכורות עתק לאורך השנים, באה כיום ומבקשת בשם מדיניות זו של עצמה לפטר את המבקש. בחודש אפריל השנה, חודשיים טרם הפיטורים, בישיבת הדירקטוריון שיבח יו"ר הדירקטוריון את המבקש ואת צוות הנהלת החברה על תפקודה הראוי לציון. מה אם כן קרה בחודשים מאי ויוני ? מדוע ביקשה המשיבה לפטר את המבקש ? מהשתלשלות האירועים שהוכחה בפנינו במסמכים עולה התמונה הבאה: בשנת 2007 לערך נערכה פגישה בין יו"ר ההסתדרות למבקש, בנוכחות מר חיים צוויג. באותה פגישה נתבקש המבקש לסיים את עבודתו אצל המשיבה מאחר שלנוכחים לא היה אמון במבקש: "... לפני 3.5 שנים שהוא הודיע לי שאין בי אמון והוא רוצה שאעזוב את העבודה, באותה ישיבה חיים היה נוכח ואמרתי לו שאני לא מתכוון ושהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ושאני מנכ"ל הנאמן לחברה ולעבודה שלי, ואני לא חושב שאתם הוגנים כי אני פרשתי מרשות מקומית כדי לשרת את החברה" (עדות המבקש, עמ' 3 לפרוטוקול שורות 32-30 וכן עמ' 4 שורה 1) בחודש אפריל 2011 או בסמוך לכך נקרא המבקש אל יו"ר ההסתדרות ונתקיימה פגישה נוספת בין המבקש ליו"ר ההסתדרות באותה פגישה הובהר למבקש כי עליו לסיים את עבודתו אצל המשיבה. המבקש סירב לכך: "פגישה ביני לבין עופר עיני הייתה, הוא זימן אותי לפגישה, ודברנו על כל מיני נושאים, חשבתי שהוא רוצה לדבר על ענייני עבודה כשהתברר לי שהוא רוצה להמשיך את הקו שהוא התחיל לפני 3.5 שנים ... הוא דבר אתי שוב לפני כ- 3 חודשים על העניין הזה ואמרתי לו במפורש שאין עוררין על היכולת המקצועית שלי." (עדות המבקש, עמ' 3 לפרוטוקול שורות 30-28 וכן עמ' 4 שורות 3-2) מנספח ז' עולה בבירור כי ביום 24.5.11 התקיימה פגישה בין עו"ד דניאל רביץ, לשעבר היועץ המשפטי של האיגוד המקצועי, מר דודי גיל, מנכ"ל חברת העובדים ועו"ד שי תקן באשר לשלבים לסיום העסקתו של המבקש, מעין "מפת דרכים" על מנת שפיטורי המבקש יהיו כדין. ביום 25.5.11 נקרא מר צוויג לפגישה דחופה עם עו"ד תקן ויו"ר ההסתדרות כאמור בסעיף 31 לתצהיר המבקש (נציין כי לא הוגש תצהיר מאת מר צוויג אשר היה בו כדי לסתור עובדה זו). בפגישה זו סוכם על כינוס ישיבת הדירקטוריון של המשיבה, על מנת לקבל החלטה בדבר סיום העסקתו של המבקש (נספח ז' לבקשה, בתחתית הדף). יום למחרת, נפגש מר צוויג עם המבקש ויידע אותו בדבר הכוונה לכנס את ישיבת הדירקטוריון. מר צוויג מיהר למלא אחר פקודת שולחיו וזימן בו ביום ישיבת דירקטוריון ליום 6.6.11 כשעל סדר היום המשך העסקת המבקש והסמכת ועדת דירקטוריון לטיפול בנושא. מהזימון (נספח ו' לבקשה) עולה בבירור כי הוא נוסח ביום 25.5.11 ולא הודפס במשרדי המשיבה אלא ככל הנראה הוכן מבעוד מועד במשרדי חברת העובדים או בכל מקום אחר מחוץ למשרדי המשיבה. מסקנתנו היא כי למשיבה הורו על סיום העסקתו של המבקש ובתוך כחודשיים מילאה המשיבה או מי מטעמה את ההוראה. זאת ועוד, דירקטורים שלא יכלו להתייצב, נשלח על ידם נוסח אחיד שנערך על ידי המשיבה שבו נכתב: "להקים וועדה שתהיה מוסמכת לקיים למנכ"ל שימוע בדבר העסקתו ולהחליט לגבי המשך או סיום העסקתו ותנאי הסיום ..." ואילו בזימון לישיבת הדירקטוריון נכתב על המשך העסקתו בלבד. כיצד זה ידעו הדירקטורים ה"ה ארנון בן דוד, מר אבי אדרי ועוה"ד רוית דום על סיום העסקת המבקש ?! למשיבה אצה הדרך לפטר את המבקש עד שלצערה לא שמה לב היא לפרטים אלה. סעיף 254 לחוק החברות קובע חובת אמונים של נושא המשרה לחברה וכי עליו לנהוג בתום לב וכך גם נפסק על ידי נשיא ביהמ"ש העליון דאז, כב' השופט ברק בע"א 610/94 בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה (פ"ד נז (4) 289, שם בעמ' 332). במקרה דנן, הדירקטורים הפרו לכאורה חובתם זו ולמעשה מילאו אחרי מצוות גורמים אשר אינם קשורים למשיבה. הדירקטורים עשו כמצוות המשיבה וללא הפעלת כל שיקול דעת. זכות טיעון וזכות שימוע האם המכתב שנשלח ע"י המבקש מהווה מיצוי של זכות הטיעון ? לטעמנו לא. המבקש כתב מכתב לדירקטוריון, אולם מכתב זה נכתב לפני קבלת ההחלטה על פיטוריו. זכות טיעון ניתנת לאחר קבלת ההחלטה על כוונה לפטר עובד ולא עוד קודם. ובנוסף, כנגד המבקש לא הועלתה כל טענה באשר לתפקודו על מנת שיוכל להגיב עליה. אשר על כן למבקש לא ניתנה זכות הטיעון. חובת השימוע חלה על כל אישיות משפטית, בין אם מדובר במעביד שהינו יחיד ובין אם עסקינן בחברה. קל וחומר כשמדובר בחברה שהינה גוף דו-מהותי. במקרה דנן בסופו של יום לא נערך למבקש שימוע ולא ניתנה לו זכות טיעון. זכות השימוע היא מכללי הצדק הטבעי. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מהן הטענות המועלות נגדו, או בעניינו ובהתאם לתת תגובתו להן, להציג את נקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו. "זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתינו המשפטית, ומקום של כבוד שמורה לה ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר - עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד, בין בדרך של פיטורים ובין בדרך של אי חידוש חוזה עבודה. זכות הטיעון אינה מטבע לשון, אין לראות בה "טקס" גרידא, שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, כדי לצאת ידי חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתינו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להפגע מההחלטה." (ע"ע 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן - המכללה האקדמית עמק יזרעאל פד"ע לח 448) (ראה גם: ע"ע 300085/98 פאדיה חדאד - עיריית מעלות תרשיחא לא פורסם, דב"ע 98/ 231-3 ישראל גלבוע נ' מדינת ישראל לא פורסם). ישיבת הדירקטוריון ביום 6.6.11 בישיבת הדירקטוריון הועלתה הצעת החלטה להקים ועדה שתהיה מוסמכת לקיים שימוע בדבר המשך או סיום העסקתו של המבקש. במפתיע או שלא במפתיע, החליט מר צוויג להעמיד את ההחלטה להצבעה ללא עריכת דיון. בעדותו בפנינו העיד מר גיל כי ההחלטה על פיטורי המבקש לא הייתה שלו "נטו", אולם לאחר מכן שינה גירסתו ואמר: "ש. אתה שאלת איזה טענות ? כאן כתוב הייתה ביקורת על תפקוד המנכ"ל שאלת איזה ביקורת , את מי שנתן לך את הנייר ת. בוודאי. את עו"ד שי תקן, על פי החומר. ש. שאלת מתי יהיה דיון ? ת. כן. שאלתי את עו"ד שי תקן. ש. ידעת מתי יהיה דיון או איפה ? ת. מה שאנחנו דברנו... באותה נקודת זמן לא ידענו מתי יהיה דיון. ש. הדיון יהיה מתי שהוא ת. אמת, אבל תוך כדי תנועה... ש. האם אתה שאלת למה לא להביא את הטענות בפני הדירקטורים בזימון לישיבת הדירקטוריון - שאלת ? ת. לא. זאת לא הייתה החלטה שלי נטו, לא. חשבתי לא לפגוע במנכ"ל ולהפוך את זה לאיזה דיון מה שנקרא מעליב כלפי הדירקטוריון. חשבתי להקים ועדה מקצועית בשיתוף עם היושב ראש, ולנהל את הישיבה הזאת... לחברי דירקטוריון ודאי זכות לדעת... צריכים לדעת. חשבתי לנכון להקים ועדה." (עדותו של מר דודי גיל, עמ' 10 לפרוטוקול שורות 26-16 וכן עמ' 11 שורות 4-1) כיצד יתכן שהחלטה שכזו מתקבלת ללא דיון ? מדוע לא אִפשֵר מר צוויג לקיים דיון ? אולי היו בנמצא דירקטורים שהיו מתנגדים. כיצד זה לא חוששים דירקטורים, שלהם אחריות על פי חוק, לקבל החלטת דירקטוריון מבלי לקיים דיון בדירקטוריון ואם לא די בכך, הוצג בפנינו פרוטוקול נוסף של אותה ישיבה שבו המילים "ללא עריכת דיון" נמחקו. דירקטוריון אינו יכול להוציא תחת ידו שני פרוטוקולים שונים לאותה ישיבה. הזימון לשימוע: הזימון לשימוע הודפס (שוב) במשרדי חברת העובדים (נספח י"ד לבקשה) והודפס ביום 25.5.11 (קרי, בכלל לפני החלטת הדירקטוריון). כיצד ידעה המשיבה כי החלטת הדירקטוריון תהיה זימונו של המבקש לשימוע ? לכן, ברור מהמסמכים שסיום העסקתו של המבקש היה מתוכנן לפרטים אולם כאמור, בלא שים לב לפרטים "הקטנים" אשר יש בהם לשפוך אור על תוכנית הפעולה של המשיבה או מי מטעמה. השימוע היה אמור להתקיים, כאמור בזימון, ביום 16.6.11 והוצא ביום 6.6.11. המבקש ביקש לדחות את ישיבת השימוע בשל דיונים הקבועים לבא כוחו ולאחר שנמסר לו מועד חדש לשימוע, הודיע המבקש כי הוא חולה ונמצא בבדיקות רפואיות. ולבסוף הודיעה המשיבה כי השימוע יתקיים ביום 21.6.11 בשעה 11:00, למרות שהמשיבה ידעה כי המבקש מצוי בבדיקות רפואיות והוצאה לו תעודת מחלה עד ליום 25.6.11. בנוסף, על פי סעיף 4 א' לחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976, לא ניתן לפטר עובד בתקופת המחלה: "מעביד לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4." כיצד זה המשיבה, שהינה ענף אחד מני רבים של ההסתדרות, פועלת לכאורה בניגוד לחוק קוגנטי. לבסוף נציין כי גם אם ניסה המבקש להתחמק משימוע במשך 7 ימים, היה על המשיבה לנסות לזמן את המבקש לאחר חופשת המחלה, שהייתה מסתיימת על פי האישורים ביום 25.6.11. מה היה קורה לוֹּ המתינה המשיבה מספר ימים ? התשובה לכך היא ברורה - לא היה קורה דבר והמשיבה כגוף הסתדרותי יכולה הייתה להפנות למבקש את טענותיה בכתב וליתן למבקש את הזכות להגיב עליהן. הרכב הועדה: עינינו הרואות כי ועדת השימוע הורכבה מגורמים שהשתתפו בישיבה מחוץ למשרדי המשיבה שבה הורו למשיבה על סיום העסקת המבקש בטרם כינוס ישיבת הדירקטוריון, הלא הם מר צוויג ומר דודי גיל. לוּ רצתה המשיבה לקיים שימוע בתום לב ובנפש חפצה היה עליה להקים ועדת שימוע בהרכב שונה שהיה מוכיח שבכוונתה להקשיב ולהתייחס בתום לב לטענות שהיו אמורות להיות מועלות ע"י המבקש. הסיבה לפיטורי המבקש: לטענת המשיבה, העסקתו של המבקש הינה בניגוד לכללי מינהל תקין. אם טענתה זו של המשיבה נכונה הייתה מוטלת חובה על חברי הדירקטוריון שלא להעסיק מלכתחילה את המבקש או למצער להפסיק את העסקתו כשגילו דבר התנהלותו זו ובוודאי אסור היה להעסיק את המנכ"ל הקודם באותם תנאים מפליגים. אין לנו אלא לתמוה מדוע הובא מר גיל לעדות ולא יו"ר הדירקטוריון, מר צוויג, כאשר מר גיל לא מכיר את המבקש ומונה רק לאחרונה כדירקטור המשיבה ואילו למר צוויג יחסי עבודה מתמשכים עם המבקש. בעדותו של מר גיל בפנינו, כאשר התבקש להפנות את הטענות שהוצגו למבקש, בטרם השימוע, באשר לסיבת פיטוריו הפנה מר גיל לטענות שהופיעו בזימון לשימוע. אולם בזימון לשימוע לא מופיעות כלל טענות כנגד תפקוד המבקש. במצוקתו פנה מר גיל לב"כ המשיבה ולאחר מכן טען שבמכתב הפיטורים ישנן טענות כאלו: "ש.      יש לכם טענות - תעלו אותן על הכתב. תראה לי מסמך אחד שכתבתם אלה הטענות שלכם כלפיו ת. במכתב השימוע. ש. תראה לי את הנייר שבו מועלות הטענות כלפיו - אני מציג לך את נספח י"ד הזימון לשימוע ת. זו ההזמנה. (פונה לעו"ד שי תקן ושואל - יש את כל החומר הנלווה, מעבר למכתב הזימון). אני מפנה לנספח 25 לתגובה (מכתב הפיטורים - א.ג.כ.)." (עדותו של מר דודי גיל, עמ' 11 לפרוטוקול שורות 17-11) אולם גם במכתב הפיטורים נטענו טענות בעלמא, ללא כל פירוט. במכתב הפיטורים (נספח א' לבקשה) לראשונה מועלית טענה באשר להתנהלותו של המבקש, בלא פירוט אף לאחר ההחלטה על פיטוריו, מהן אותן התנהלויות. בכל המסמכים שהוגשו לא הוצג מסמך אחד ובו טענות כלשהן כלפי המבקש באשר לתפקודו. למבקש הזכות לדעת מהן הסיבות לפיטוריו. החלק הארי של תגובת המשיבה מתבסס על תחקירים עיתונאיים וכתובות עיתונאיות. הכך מבקשת המשיבה לבסס עמדתה, או שבידי המשיבה אין ולא כלום כנגד המבקש, למעט שיוכו הפוליטי ? אנו דוחים מכל וכל את טענות המשיבה ולפיהן קיים חוסר שיתוף פעולה בין המנכ"ל לדירקטוריון וכי קיים משבר חמור בין הדירקטוריון למבקש. לא הובאו בפנינו כל ראיות בהקשר זה. אשר על כן מסקנתנו היא כי בהליך פיטוריו של המבקש נפלו פגמים רבים: הרכב ועדת השימוע, הזימון לשימוע, העדר מתן זכות טיעון ושימוע והעדר נימוקים אמיתיים לסיבת פיטוריו. חוזה לתקופה קצובה: לטענת המשיבה, החוזה שנחתם עם המבקש הינו לתקופה בת 5 שנים ועל כן די בכך כדי להפסיק את העסקתו. אין בידינו לקבל טענה זו. החוזה עם המבקש נחתם, לטענת המשיבה, בחודש 11/05. אשר על כן מדוע לא ביקשה לסיים העסקתו של המבקש בחודש 11/10 ומדוע המשיכה להעסיקו מעבר ל-5 שנים. לטעמנו, חוזה לתקופה קצובה שלא בא לקיצו עם סיום התקופה שנקבעה בהסכם, מתחדש אוטומטית לתקופה סבירה על פי אותם תנאים "במקרה כזה, גם אם לעובד אין זכות קנויה למשרה, חייב המעסיק במתן הודעה מראש לעובד על כוונתו שלא להאריך עוד את ההתקשרות עימו; לפרט את הטעמים העומדים ביסוד אותה כוונה; לאפשר לעובד להביא בפניו את תגובתו וליתן לו הזדמנות הולמת לנסות ולהעביר את רוע הגזירה" (ע"ע 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן - המכללה האקדמית עמק יזרעאל פד"ע לח 448; ניתן ביום 7.1.2003, שם עמ' 5). זאת ועוד, במכתב הפיטורים נכתב כי הסיבה לפיטורים היא התנהלות המבקש ולא סיום התקופה הקצובה להסכם ואולם מהחלטת הדירקטוריון בחודש 4/11 עולה שהמשיבה הייתה מרוצה מתפקודו של המבקש. אשר על כן מסקנתנו היא שהמבקש לא פוטר בשל סיום תקופת עבודתו על פי חוזה העבודה. מאזן הנוחות: מחד, המשיבה לא הצביעה על כל נזק שעלול להיגרם לה בהשבת המבקש לעבודתו ולא ציינה באם נבחר מנכ"ל אחר במקומו של המבקש. מנגד, המשיבה לא הצביעה על ליקוי תפקודי של המבקש וברי כי למבקש יגרם נזק אם פיטוריו לא יבוטלו. לפיכך בנסיבות אלה מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. אכיפה: לטעמנו, מקרה זה הוא מסוג אותם מקרים נדירים וקיצוניים בהם יש להשיב את המבקש לעבודתו ולבטל את מכתב הפיטורים, כפי שנפסק בע"ע 375/99 החברה הכלכלית לפיתוח כפר מנדא (1997) בע"מ - ג'אבר (פ''ד לה (2000) 245 - ניתן ביום 13.7.00 שם, עמ' 257): "פיטורי המשיב אינם תופסים מאחר ולא בוצעו על-ידי האספה הכללית. לא ניתן כל הסבר מדוע לא נעשה כך. הם בטלים באשר הם "אושרו" על-ידי דירקטוריון שהוטעה. לא הוכחה גם כל סיבה עניינית לפיטורין מלבד שרירות לב. שאלה היא מה תרופה יש לתת בידי המשיב. בית-הדין האזורי ביטל את הפיטורין כך שהמשיב חזר לעבודה. על-כן פסק בית-הדין האזורי כי המשיב זכאי לשכר מיום 11.2.1999 ואילך ויש להחזירו לעבודה. ... על-כן נראית לי התוצאה אליה הגיע בית-הדין האזורי. מקרה כל כך קיצוני של פיטורין שלא כדין מצדיק החזרת העובד לעבודה. גם מבחינתו של העובד אין כל הצדקה לכך שייפלט ממקום העבודה, גם מנקודת המבט של חינוך ציבור המעבידים חשוב הדבר. עמד על כך הנשיא גולדברג בדב"ע נז3-209/ מפעלי תחנות בע"מ - יניב [7]." נוכח הפגמים שציינו לעיל שנפלו בפיטורי המבקש, סעד האכיפה יהיה הסעד הנכון והצודק במקרה זה. המשיבה תישא בשכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ ובהוצאות משפט בסך 1,000 ₪, צמודים כדין החל מהיום. הננו מורים לצדדים כדלקמן: כתב תביעה יוגש בתוך 14 יום מיום המצאת החלטה זו (עותק יומצא במישרין לצד שכנגד). כתב הגנה יוגש 30 יום מיום המצאת כתב התביעה לנתבעים (עותק יומצא במישרין לצד שכנגד). התובע יודיע תוך 30 יום מיום הגשת כתב ההגנה האם ברצונו להגיש תצהירים נוספים, מעבר למצוי בתיק הזמני. היה ואין בכוונת התובע להגיש תצהירים נוספים, יגישו הנתבעים תצהיריהם בתוך 30 יום מיום קבלת הודעת התובע. היה ובכוונת התובע להגיש תצהירים נוספים, הרי שאלה יוגשו בתוך 30 יום מיום הגשת כתב ההגנה ותצהירי הנתבעים יוגשו בתוך 30 יום מיום קבלת תצהירי התובע. ימי הפגרה לא יובאו במניין הימים. פיטורים פוליטייםפיטורים