קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת ילדים: רקע כללי 2. התובעת, אם ל- 6 ילדים בגילאים 15-30. משנת 1980 שולמה לתובעת קצבת ילדים לחשבון הבנק שלה בבנק ערבי ישראלי. 3. בשנת 2004 החזיר הבנק לנתבע את תשלומי הקצבה שהועברו לחשבון התובעת בשל סגירת החשבון. לטענת התובעת הדבר היה ב-1/04 עם סגירת החשבון ולטענת הנתבע הדבר היה בחודש 7/04. הנתבע פנה לתובעת להמצאת פרטי חשבון חדשים ומשלא נענה, נדחתה תביעתה לקצבת ילדים ביום 14/12/2004. 4. בעקבות פניית התובעת לנתבע בחודש 1/09, הונחתה היא להגיש תביעה חדשה לקצבת ילדים. הנתבע חידש את תשלום קצבת הילדים ואישר לתובעת תשלום קצבה רטרואקטיבית ל-12 חודשים בלבד בהתאם להוראות סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995. התביעה לתשלום קצבת ילדים ביחס לתקופה שממועד הפסקת תשלום הקצבה בשנת 2004 ועד חודש 01/08, שנה רטרואקטיבית ממועד הגשת התביעה לנתבע, נדחתה. 5. בתביעתה שבפנינו תובעת התובעת כי ישולמו לה קצבאות הילדים לכל התקופה שממועד הפסקת העברת התשלומים ע"י הנתבע, לטענתה מ-1/04 ועד לחודש 1/08. עיקר טענות הצדדים 6. התובעת טוענת, כי לא קיבלה את מכתבי הנתבע המודיעים לה על הצורך בעדכון פרטים וכן לא קיבלה את מכתב הדחייה. לטענתה, כל אותה העת הייתה במצב נפשי קשה עקב פטירת בנה בשנת 2000 ולפיכך לא טיפלה בענייניה ולא מודעת הייתה לסגירת חשבון הבנק. בחודש 1/09, משנודע לה כי אין כספים בחשבון בבנק ערבי ופנתה לנתבע לברר את העברת תשלומי קצבת הילדים נדרשה להגיש תביעה חדשה לשם חידוש הקצבה, וכך עשתה. 7. לטענת התובעת, עילת התביעה הוכרה ע"י הנתבע שהחל לשלם לה תשלומי קצבת הילדים. אין מקום על כן להפעיל את סעיף 296 לחוק שעניינו התיישנות עילת התביעה. לא היה גם מקום לדרוש הגשת תביעה חדשה. מדובר בחיוב כספי של הנתבע לתובעת בגין קצבאות ילדים ומשכך, יש להחיל את דיני ההתיישנות הרגילים. הואיל ומדובר על חוב משנת 2004, התביעה לא התיישנה ויש לחייב הנתבע לשלם לתובעת את הקצבאות המגיעות לה בדין. 8. לטענת הנתבע, הודיע לתובעת במכתבו מיום 23.9.04 כי הוא נאלץ לעכב את הטיפול בתביעתה לקצבת ילדים בשל היעדר נתונים והתובעת התבקשה להמציא תעודת זהות/דרכון בהם רשומים ילדיה וכן פרטים מלאים על חשבון הבנק אליו היא מבקשת להעביר את קצבת הילדים. משלא המציאה התובעת את הפרטים הנדרשים, שלח הנתבע לתובעת מכתב תזכורת באשר לעיכוב הטיפול בתביעה בשל היעדר פרטי חשבון בנק נדרשים. כן ציין הנתבע, כי באם פרטים אלה לא יגיעו בתוך 15 ימים תדחה תביעתה של התובעת. לטענת הנתבע, ביום 14.02.04, הודיע לתובעת על הפסקת זכאותה לקצבת ילדים. התביעה נדחתה בהתאם לתקנות 6 ו-8 לתקנות המוסד לביטוח לאומי (הגשת תביעה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998, משלא הגישה התובעת הפרטים הנוספים, דהיינו, פרטי חשבון הבנק, כפי שנדרשה. לטענת הנתבע, מכתב הדחייה נשלח לכתובת שמסרה בתביעתה, הכתובת בה התגוררה כל השנים, ומן הסתם התקבל אצלה. 9. לטענת הנתבע, משנדחתה התביעה והתובעת לא ביקשה לעדכן את פרטי הבנק ופנתה לנתבע רק ב-1/09, כדין נדרשה להגשת תביעה חדשה שתשלום על פיה מוגבל מכח החוק רטרואקטיבית ל-12 חודשים בלבד, ללא שיקול דעת לנתבע. 10. לטענת הנתבע, יש לדחות טענת התובעת כי לא מסוגלת היתה לטפל בענייניה תקופה כה ארוכה מאז פטירת בנה. טענה זו לא הוכחה רפואית. הוכח כי התובעת מסוגלת היתה לפתוח חשבון בנק אחר בשנת 2002, דבר השומט הבסיס מטענתה. דיון והכרעה 11. נקדים ונאמר, כי איננו מקבלים טענת התובעת כי לא מסוגלת הייתה לדאוג לענייניה בכל התקופה שמפטירת בנה ועד שנת 2009 עת פנתה לנתבע משנתברר לה כי אין בחשבונה סכומי קצבאות הילדים. התובעת לא המציאה כל מסמך רפואי מספק בעניין מצבה הנפשי, ובאישור הכללי של רופא המשפחה שהמציאה אין די כדי להוכיח טענתה. בעדותה ציינה כי טופלה תרופתית וכי הומלץ לה על טיפול נפשי לו סרבה מחמת הבושה. עובדות אלו לא נתמכו בתיעוד רפואי ולא במכתבו של רופא המשפחה, ואינן מהימנות עלינו. יחד עם זאת, אין באמור כדי להביא לדחיית התביעה, כפי שנפרט להלן. 12. טענת הנתבע, כי היה על התובעת להגיש תביעה חדשה, נסמכת על העובדה שתביעת התובעת נדחתה עוד בחודש 12/04. הוצגו בפנינו שני מכתבי הדרישה לעדכון פרטים ששלח הנתבע לתובעת ביום 23/9/04 וביום 28/11/04 (נ/2, נ/3). מכתבים אלו נשלחו בדואר רגיל לתובעת, ללא ציון מס' גם מכתב הדחייה מיום 14/12/04 נשלח באופן זהה. במכתב הדחייה צויין כי התובעת רשאית להגיש תובענה לבית הדין כנגד הדחייה תוך 6 חודשים מיום קבלת ההודעה. עוד צויין, כי אם יומצאו הפרטים תוך 12 חודשים ממועד החזרת התשלום מהבנק, תבחן הזכאות ללא צורך בפנייה לבית הדין. 13. מקובלת עלינו טענת התובעת כי המכתבים לא התקבלו אצלה וכי בערערה ישנן עוד נשים בשם מלחם אמינה. היה על הנתבע, לכל הפחות, לציין מס' תעודת זהות של התובעת על גבי המכתבים, בודאי כאשר אלו נשלחים ללא כתובת או מס' תיבת דואר. במיוחד יפים הדברים בנוגע למכתב הדחייה אותו מן הראוי היה לשלוח בדואר רשום על מנת שתהיה לנתבע אסמכתא למסירתו לתובעת. 14. תקופת ההתיישנות בתובענות כנגד המוסד לביטוח לאומי נמנית ממועד מסירת ההודעה לתובע על ההחלטה בתביעתו. ראוי על כן כי החלטות ממין זה יישלחו בדואר רשום. בפסיקה נקבע, כי מירוץ ההתיישנות מתחיל מרגע מסירת ההודעה בכתב לתובע. בהעדר המצאת ההחלטה, לא תתחיל תקופת ההתיישנות. 15. הואיל ובמכתב הדחייה נרשם שם הנמען: "מלחם אמינה" כתובת "ערערה", ללא פירוט נוסף, ומכתב זה נשלח בדואר רגיל, מקובלת עלינו טענת התובעת כי מכתב זה לא נתקבל אצלה ומכאן, שאת המועדים למסירת פרטים או הגשת תביעה כמצויין במכתב, אין למנות מחודש 12/04 אלא מהמועד בו נודע לתובעת על ההחלטה לדחות תביעתה. 16. על דחיית התביעה נודע לתובעת עם פנייתה לנתבע בחודש 1/09 ולפי דרישתו, מילאה ביום 12/1/09 "בקשה לשינוי מקום תשלום/מקבל קצבה" ו"הודעה על עדכון פרטים אישיים". 17. למעשה, הנתבע אישר לתובעת את חידוש תשלום קצבת הילדים מבלי שתגיש תביעה חדשה על הגבי הטופס הנדרש בתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה) התשנ"ח-1998 . טופס כאמור לא הוצג בפנינו. 18. האם מדובר בעניינינו בתביעה חדשה שיש להחיל עליה הוראות סעיף 296? "לא כל פנייה של מבוטח אל המוסד היא בגדר "תביעה" לגימלה, המחייבת החלטה של "פקיד תביעות". בהוראות שונות של החוק והתקנות לפיו ישנן סוגי פניות אשר על-פי אופיין אינן בגדר תביעות לגימלה. כך, לדוגמה, מבוטח אשר נתחייב בתשלום הפרש דמי ביטוח, קנס וריבית, רשאי להגיש "בקשה" מנומקת לוותר לו על התשלומים האמורים (סעיף, 185א לחוק (סעיף 369לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995)). כך גם בקשתו של מבוטח שהוא עובד ביותר ממקום עבודה אחד, להחזיר לו דמי ביטוח לאומי שנוכו ממשכורותיו, בשיעורים העולים על המקסימום. אין אנו נדרשים בהליך זה למיין את כל סוגי הפניות של מבוטחים למוסד, ולקבוע אלו מהן הן בגדר "תביעות" ואלו מהן אינן בגדר "תביעות". נציין - כקו מנחה - כי הדבר תלוי לא רק בכינוי הפנייה ("תביעה" או "בקשה" וכיו"ב), אלא בעיקר בסוג הפנייה, במהותה ובתכליתה (השווה - בהקשר אחר - למשמעות המונח "תביעה" בחוק-דב"ע מא/129- 0[3], בע' 90, מול האות ה'). .13מחוקק המשנה קבע בתקנות להגשת תובענות את מסגרת הזמן הקצרה מאוד (שישה חודשים) להגשת "תובענות" לבית הדין. תקופה קצרה זו נקבעה בהתחשב באופי תובענות אלה, המחייב דיון בהן בבית הדין בסמוך, ככל האפשר, לאירוע המזכה בגימלה וכן בסמוך, למתן החלטת פקיד התביעות. מטעם זה, בחר מתקין התקנות להשתמש במילים "החליט המוסד בתביעה", שהוא המונח אשר קבע המחוקק בסעיף 128לחוק, בהקשר של "תביעה לגימלת כסף". בחירת מינוח זה נעשתה, לדעתנו, מתוך כוונה ברורה, בהתחשב במהותה של התביעה האמורה. פירושו של דבר הוא כי ככל שפנייה למוסד - על-פי סוגה, מהותה ותכליתה - אינה מחייבת דיון בה בסמוך, בכל האפשר, לאירוע ולמתן החלטה, אין להתייחס אליה כאל "תביעה" שלגביה נקבע מועד מוגדר וקצר להגשת "תובענה" בבית הדין. לגבי פנייה כאמור יחולו הוראות התיישנות אשר בחוק ההתיישנות, תשי"ח-.1958" (דיון (ארצי) 0-38/נה אורי פשס נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח(1) 269 ) 19. כאמור, בחומר שבפנינו לא מצאנו כי התובעת הגישה "תביעה" חדשה על גבי הטופס שנועד להגשת תביעה לאישור תשלום קצבת ילדים. כל שעשתה (על פי מה שהוכח), הוא מילוי הודעה על עדכון פרטים ובקשה לשינוי מקום תשלום (נ/1). הנה כי כן, גם הנתבע לא ראה בעניין תביעה חדשה הטעונה בירור אלא השלמת פרטים טכנית לצורך ביצוע התשלום שהוכר עקרונית. עילת התביעה, הולדת הילדים, וזכאותה של התובעת לקצבת הילדים כבר היתה קיימת ואושרה ע"י הנתבע עוד בעבר כך, שגם במבחן המהותי אין מדובר בתביעה חדשה אלא בחידושה של התביעה הקודמת לאחר שמסיבות טכניות של סגירת חשבון הבנק לא הועברה לתובעת קצבת הילדים שהגיעה לה. מכאן, שאין מקום להחיל בענייננו את הוראות סעיף 296 לחוק שעניינו הגשת תביעה תוך 12 חודש ממועד הווצרות עילת התביעה ותשלום רטרואקטיבי מוגבל ל-12 חודש במקרה ותביעה זו הוגשה באיחור. 20. יפים לענייננו דבריו של כ' הנשיא כהן בעניין דומה: "היה מצופה איפוא מהנתבע שיפעיל שיקול דעת האם בנסיבות כאלה שבהם לא נדרש מבוטח להגיש תביעה חדשה; אבל המבוטח לא מסר במועד לנתבע פרטים שאפשרו המשך תשלום קצבה שלה היה זכאי - זכאי הוא לאותה קצבה ומאיזה תאריך. האם מהמועד בו עדכן המוסד את הפרטים או ממועד רטרואקטיבי כלשהו ואם מדובר במועד רטרואקטיבי ממתי. 10. כלל הוא שזכות המבוטח על פי חוק הביטוח הלאומי היא זכות שבדין, היינו אין המבוטח זכאי לקבל גמלה אלא אם נתקיימו בו כל הכללים שנקבעו בדין, ואין הביטוח הלאומי רשאי לשלם גמלה כל עוד לא מולאו התנאים הנדרשים בחוק לתשלומם. מכלל הלאו אתה שומע הן. כאשר מתקיימים במבוטח התנאים לזכאות לגמלה אין כל סיבה שלא לשלמה במלואה. יש לזכור שבעבר על פי סעיף 198 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשכ"ח-1968 עת ניתנה לפקיד התביעות סמכות לאשר תביעה רטרואקטיבית ופקידי התביעות אישרו תשלומם, דרך כלל, לשנתיים רטרואקטיבי, קבע בית הדין הארצי לעבודה בסדרה של פסקי דין שכאשר אין ויכוח לגבי התנאים לזכאות (כאשר מדובר בלידה, או גיל לצורך קצבה) אין כל סיבה שלא יאושר התשלום רטרואקטיבית לפחות עד 7 שנים שהיא תקופת ההתיישנות לתביעת כסף על פי חוק ההתיישנות התשי"ח-1958. דומה שבמקרה שבפנינו ניתן ליישם אנלוגיה זו על עניינה של התובעת. אמנם שגתה היא בכך שלא עדכנה את הנתבע ואפשרה לו בעצם להמשיך לשלם את קצבת הילדים כסדר, מכיוון שלא ידע הוא להיכן להעביר את הגמלה משנסגר חשבונה של התובעת בסניף בנק הפועלים בכרמיאל. מאידך, לא נגרם לנתבע כל חסרון כיס או קושי בחישוב הסכום המגיע לתובעת עבור התקופה שבה לא שולמה קצבת הילדים אך בגלל אי עדכון הנתבע בפרטי סניף חשבונה החדש של התובעת." ( ב"ל 6778-09-10 גריגורי פרלרויזן נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 27.10.10.) 21. לנוכח האמור, קובעים אנו כי התובעת זכאית לתשלום קצבת הילדים לכל התקופה שקצבה זו לא שולמה לה, ממועד החזרתה לנתבע ועד חודש 12/07, תקופה העומדת בגדרי חוק ההתיישנות. 22. התובעת טענה כי מדובר בקצבה מחודש 1/04, וצרפה אישור מבנק ערבי ממנו עולה לכאורה כי חשבונה נסגר עוד ב-15/12/03. הנתבע צרף אישור מר פסח רכלבסקי מרכז גמלאות משפחה, בו נכתב כי הקצבה לחודשים 1/04 עד 6/04 הועברה לבנק ערבי אולם הקצבה לחודש 7/04 חזרה בשל חשבון בנק שגוי. התובעת לא ביקשה לחקור את נותן האישור ולא צרפהה דפי חשבון בנק שיכולים היו להעיד על הפעולות האחרונות בחשבונה. קובעים אנו על כן כי על הנתבע לשלם לתובעת את קצבת הילדים שהגיעה לה מחודש 7/04 ועד 12/07 (כולל). 23. התביעה מתקבלת על כן כאמור בסעיף 22 לעיל. הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 3000 ₪ תוך 30 יום ממתן פסק הדין. 24. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. קטיניםקצבת ילדים