קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו הצהרתי ביטול פיטורים: 1. לבית הדין הוגשה ביום 29.5.11 בקשת ד"ר תמר טננבוים (להלן: "המבקשת או ד"ר טננבוים "), כנגד חברת היל - עור בע"מ (להלן:" המשיבה או החברה" ), וכן כנגד ששת חברי דירקטוריון החברה (להלן:"המשיבים 2-7"), ובה ביקשה כי ינתנו סעדים זמניים האוסרים על המשיבים לפטרה מתפקידה כמנכ"ל החברה, ולמנוע ביצוע בפועל של ההחלטה על פיטוריה וכן צו הצהרתי כי הליך פיטוריה בוצע בניגוד להוראות החוק. לחילופין ביקשה ד"ר טננבוים כי ינתן צו המונע את פיטוריה , עד שימסרו לה הסיבות שבגינן מבקשים לפטרה וכן המסמכים ותינתן לה שהות עד הליך שימוע. 2. המשיבים השיבו לבקשה על פי החלטת בית הדין וביקשו לדחות את הבקשה ממספר טעמים, הן בהעדר עילה כנגד המשיבים 2-7, הן בשל העדר יחסי עובד ומעביד בין המבקשת למשיבה , הן בשל שיהוי והעדר ניקיון כפיים והן לגופה שכן לטענתם לא נפל כל פגם בהליך סיום ההתקשרות עם המבקשת ואין לאכוף על דיקטוריון חברה פרטית את העסקת המנכ"ל עת אבד האימון בה. 3. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ובאי כוחם ביום 1.6.11 , נחקרה המבקשת וכן מר אורבך המצהיר מטעם המשיבים, וכן סוכמו טעוני הצדדים בפנינו בנוסף לטענות שהובאו בבקשה ובתשובה. 4. ואלה הן העובדות לכאורה, הרלוונטיות לשם הכרעתנו בבקשה שבפנינו, כפי שהן עולות מכתבי הטענות על נספחיהן, התצהירים, עדויות הצדדים והמסמכים שהוגשו לבית הדין: א. המבקשת, דר' טננבוים שהינה רופאה וחוקרת בתחום העור ודרכי הריפוי בפצעים ייסדה את המשיבה 1 בשיתוף אוניברסיטת בר אילן ובעלי הון נוספים והינה בעלת אחזקות של כ- 5% מהון המניות של החברה. ב. המשיבה 1, חברת היל-עור הינה חברה ביוטכנולוגית המתמחה בפיתוח של תרופות ומוצרים לטיפול בבעיות עור שונות ובעיקר בטיפול בפצעים כרוניים. ג. המשיב 2 הינו יו"ר דירקטוריון החברה והמשיבים 3 עד 7 הם חברי הדירקטוריון של החברה. ד. עם הקמת החברה בתחילת שנת 2002 גייסה המבקשת לשם הקמת החברה ,הון כספי ראשוני וגייסה במהלך השנים עבור החברה הון נוסף מקרנות וממשקיעים פרטיים. בתחילת הקמת החברה שימשה המבקשת בין יתר פעולותיה כיזם ומייסד, כיועצת בתחומי מומחיותה לחברה והתקשרה עם החברה במספר הסכמים בתקופות שונות החל משנת 2002 ועד 2011. בין השנים 2002 עד 2006 שימשה המבקשת כיועצת של החברה בתחום ריפוי העור והמשיכה לשמש כמרצה באוניברסיטת בר אילן. רק בשנת 2007 החלה לעבוד בחברה בתפקיד מנכ"ל ונחתם עמה הסכם. ה. החל מחודש ינואר 2010 ולבקשת המבקשת החלה המבקשת לספק לחברה שירותי ניהול באמצעות חברה שהקימה בשם Bio Ten ובמסגרת אותו הסכם שירותים. הוסכם בין הצדדים כי לא יתקיימו יחסי עובד ומעביד בין המבקשת למשיבה 1 וכן נערך גמר חשבון בדבר סיום העסקתה עם המשיבה במסגרתו קיבלה את כל הסכומים המגיעים לה עבור העסקתה כמנכ"ל החברה. יוער בענין זה, הגם שלא נכריע בשאלת יחסי עובד ומעביד במסגרת החלטה זו, כי בהתאם להסכם נאמר באופן מפורש כי המבקשת הינה נותנת שירותים עצמאית, אינה עובדת של המשיבה והתמורה שהוסכם עליה למתן השירותים היתה גבוהה ב- 34% מעלות שכר המנכ"ל ששולם לתובעת, קודם לחתימה על ההסכם. ו. הוצגו לבית הדין התכתבויות שנערכו בין המבקשת לדירקטורים בחברה, מהם עלה חילוקי דיעות וחוסר שביעות רצון באופן ניהול החברה, זאת במהלך שנת 2010. כמו כן הוצגו מסמכים של התכתבות בין המבקשת לעובדים בכירים בחברה המעידים על חילוקי דיעות עד כדי אמירות קשות בהתכתבויות המייל בין המבקשת לבין שתי העובדות הבכירות על אופן הניהול ודרך העבודה במשיבה, כל זאת בתחילת חודש מאי 2011. ז. עלה מחקירת הצדדים וכן מהתצהיר כי דירקטוריון החברה מינה את גב' דליה קליינמן לשמש כאשת קשר בין הדירקטוריון לבין המבקשת החל מתחילת שנת 2011, כל זאת על מנת לקבל דיווחים שוטפים באשר לניהול החברה. אף בין שתיים אלה הוצגה תכתובת המצביעה על כשל בתקשורת ועל תלונות הדירקטוריון באשר להתנהלות המבקשת. עלה מהעדויות ומהמסמכים כי המבקשת היתה מודעת לפחות החל מחודש פברואר 2011 לחוסר שביעות רצון הדירקטוריון מהתנהלותה. (נספח מש/1 - מכתב המבקשת לקליינמן). ח. המשיבה טענה בתשובתה דברים על התנהלותה של המבקשת בחודשים האחרונים להעסקתה אולם לא הציגה ראיות או תצהירים בענין זה, אך המבקשת בחקירתה אישרה חלק מטענות המשיבה בכל הקשור בהתנהלותה לענין בדיקת אבטחת המידע בחברה ומידור עובדים בעת בדיקות אלה וכן הודתה, כי לא דיווחה דבר בענין כל חשדותיה לכשלים של אבטחת מידע, לדירקטוריון החברה, הגם שדיווחה חלקית על עניינים אלה לגב' קליינמן בדיעבד. ט. ביום 9.5.11 שלח יו"ר החברה מר ארקין הזמנה לישיבת דירקטוריון אשר נקבעה ליום 12.5.11, במסגרתה נאמר כי עתיד להתקיים דיון בנוגע לבעיות הקשורות לאופן בו מנהלת המבקשת את החברה. י. ביום ה- 12.5.11 נערכה ישיבה דירקטוריון החברה בהשתתפות המבקשת. הועלו הנושאים בענין חוסר שביעות הרצון של החברה מתיפקודה כמנכ"ל ועלתה אף האפשרות לסיים את ההתקשרות עם החברה שבאמצעותה נתנה המבקשת את שירותי הניהול .הובהר למבקשת כי מחד מבקשים לסיים תפקידה כמנכ"ל אך אין המדובר בהפסקת פעילותה בחברה בתפקידים אחרים. באותה ישיבה ניתנה אפשרות חלקית למבקשת להשמיע את טענותיה ועמדתה ואף נערכו שיחות בין המבקשת לבין אחד המשקיעים בחברה, מר חיים קאופמן. לא נעשתה פנייה של המבקשת בין ה- 9.5.11 ל- 12.5.11 למי מחברי הדירקטוריון ולא ליו"ר הדירקטוריון לברר מה הסיבות בגינם מועלה הנושא של המשך הניהול על ידה. בישיבת ה- 12.5.11 ביקשה המבקשת לקבל זמן נוסף על מנת להביא את טענותיה כנגד כוונת הדירקטוריון להעבירה מתפקידה כמנכ"ל והדירקטוריון הסכים לכך וקבע ישיבה נוספת ב- 16.5.11. יא. המבקשת נועצה עם עורך דין מתוך רצון להימנע מפנייה לערכאות ונתנה הסכמתה לעורך הדין לנהל מו"מ עם החברה על מנת לנסות ולגבש הסכמות להסדר פרישתה מהתפקיד. ישיבת צוות הדירקטוריון שנועד לערוך למבקשת שימוע, בוטלה לבקשת ב"כ בשל המו"מ. יב. ביום 18.5.11 לאחר שהתברר כי המו"מ לא צלח נשלחה הזמנה לחברי הדירקטוריון לישיבת דירקטוריון נוספת שהיתה עתידה להתקיים ביום 22.5.11 ואשר נועדה לאפשר למבקשת להביא את טענותיה טרם תתקבל החלטה בענין סיום ההתקשרות. ב"כ המבקשת פנתה לחברי הדירקטוריון בבקשה לבטל את הישיבה, שכן טענה כי זימונה לישיבה אינו חוקי וכי זכאית היא לקבל מסמכים שונים על מנת שתהיה לה אפשרות להשיב לטענות המועלות כלפיה. החברה השיבה באותו יום לב"כ המבקשת ובעקבות תשובה זו התייצבה המבקשת ובא כוחה לישיבת הדירקטוריון שהתקיימה ב- 22.5.11 ואלו טענו טענותיהם בפני חברי הדירקטוריון. יג. ביום 23.5.11 התקיימה ישיבת דירקטוריון נוספת בהשתתפות המבקשת ובא כוחה אשר בסיומה הוחלט על הפסקת ההתקשרות של החברה עם חברת Bio Ten. באותה ישיבה התבקשה המבקשת לעזוב את החברה לאלתר ולהחזיר את הציוד שקיבלה מהחברה. מכתב הפסקת ההתקשרות לקבלת שירותים וכן פרוטוקול הישיבה מיום 23.5.11 נמסרו למבקשת ביום 24.5.11. יד. בעקבות החלטה זו של החברה פנתה המבקשת לבית הדין לסעדים הזמניים המפורטים ברישא לבקשה זו. 5. טענתה העיקרית של המבקשת כי פוטרה על ידי המשיבה שלא כדין באופן כוחני וללא כל שימוע ובכך פגעה המשיבה בזכויותיה ובשמה הטוב. המבקשת מקדימה וטוענת , משמע צפתה טענות המשיבה, כי מתקימים בינה לבין המשיבה יחסי עובד ומעביד , הן מכוח ההסכמים עליהם חתמה והן מכוח עבודתה בפועל ותפקידה במשיבה. לענין השימוע טענה המבקשת כי הוזמנה לישיבת הדירקטריון בדחיפות מבלי שניתנה לה התראה כדין וכי לא פורטו בפניה הטענות והנסיבות לשקול העברתה מתפקידה ולא כל שכן אף לא ניתנה לה זכות הטיעון באף לא אחת מהישיבות אליהן זומנה. הוסיפה וטענה המבקשת כי המשיבים הדירקטורים לא מילאו את חובת האימון המוטלת עליהם מכוח היותם נושאי משרה בחברה באופן התנהלותם כלפי המבקשת וקבלת ההחלטה לסיים את החוזה איתה. המבקשת טוענת כי החלטת הפיטורים נעשתה במחטף תוך פגיעה בשמה הטוב וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה מחמת העובדה כי פוטרה שלא כדין והנזקים הנגרמים לה באם לא ינתן הצו רבים יותר מהנזקים שיגרמו לחברה, הן כי תאבד היא את מקום פרנסתה ועמל כפיה שנים כה רבות וכן פגיעה בשמה הטוב בענף, בפרט לאור הפגמים הקשים בהליך פיטוריה. 6. מנגד טענו המשיבים בקליפת אגוז - כטענה מקדמית נטען כי דין הבקשה להימחק על הסף בשל העדרם של יחסי עובד ומעביד בהיות המבקשת נותנת שירותי ניהול באמצעות חברה שהיא הקימה והסכמתה במסגרת ההסכמים כי לא מתקיימים בינה למשיבה יחסי עובד ומעביד. על כן לא קמה למבקשת הזכות להגיש בקשה זו. המשיבה אף טוענת כי יש לסלק את הבקשה על הסף בשל שיהוי בהגשתה ובשל העדר ניקיון כפיה של המבקשת בהצגת מצג חלקי ומסולף בבקשתה. לגופן של טענות המבקשת, טענה המשיבה כי לא נפל כל פגם בהליך סיום ההתקשרות עם המבקשת . המשיבה איפשרה מספר פעמים למבקשת להשמיע טענותיה בפני דירקטוריון החברה , כאשר המבקשת מודעת זה זמן לטענות הדירקטורים והעובדים נגדה באשר להתנהלותה והנסיבות בגינן זומנה לישיבת הדירקטוריון מיום 12.5.11. ההחלטה בענין הפסקת ההתקשרות לא ניתנה בישיבת יום 12.5.11 והדיקטוריון נענה לבקשת המבקשת להביא טיעוניה והתייחסותה המלאה בשני מועדים נוספים שניתנו לה אך המבקשת העדיפה תחילה לנהל מגעים על ידי ב"כ לסיום תפקידה ואף בחרה שלא להתייצב לפגישה שזומנה אליה עם שניים מחברי הדירטוריון לשימוע טענותיה. אף בישיבת הדירטוריון האחרונה בחר ב"כ לטעון טענות פרוצדורליות ולא לגופם של דברים ובכך מושתקת המבקשת מלטעון כי לא ניתנה לה זכות השימוע. המשיבה טוענת כי אין כל מקום כי בית הדין יתערב בשיקול דעתו של הדירקטוריון ואין לאכוף על מעסיק פרטי להעסיק מנכ"ל אשר אבד האימון בו באופן מוחלט, אף אם ימצא כי נפלו פגמים בהליך, שכן אכיפת יחסי עבודה תעשה במקרים נדירים וכי אם ינתן הצו יגרם נזק בלתי הפיך לחברה שכן תפקידה הבכיר מחד ואובדן האמון של העובדים וההנהלה מאידך יביאו לשיתוקה של החברה. ההכרעה 7. נקדים ונאמר בראשיתה של החלטה זו כי כל האמור בהחלטתינו דלהלן, הינו לכאורה בלבד ובהתבסס על העובדות לכאורה שנקבעו על ידינו בשים לב לראיות החלקיות שהוצגו על ידי שני הצדדים ובשים לב כי מדובר בסעד זמני של אכיפת יחסי עבודה. עוד יאמר על ידינו בראשיתה של הכרעה זו, כי בחינת שאלת יחסי עובד ומעביד בין המבקשת למשיבה לא ניתנת להכרעה בהתבסס על הראיות שהוצגו בסעד הזמני כפי שנוהל, ולשם הכרעה ביתר טענות הצדדים באשר לאופן סיום ההתקשרות ובקשה לאכיפת יחסי העבודה בחרנו לצאת מנקודת הנחה כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, כלומר רק להכרעה לכאורית זאת בלבד. 8. ולגופה של הכרעה - יאמר על ידינו בראשית הכרעתנו כי לאחר שבחנו את כל טיעוני הצדדים בפנינו ואת מכלול המסמכים והראיות לכאורה שהוצגו, ולאור העקרונות שנקבעו בפסיקה בדבר מתן סעד של אכיפה והחזרת עובד לעבודה, אין מקרה זה נופל לגדר המקרים החריגים בהם יאכוף בית הדין יחסי עבודה ויבטל את הליך הפיטורים ועל כן מצאנו כי דין הבקשה להידחות, הכל כפי שנפרט להלן. השימוע 9. נקבע בפסיקה חזור ושנו כי זכות השימוע הינה זכות יסוד ויש לאפשר לעובד הזדמנות הוגנת לשטוח את טענותיו טרם סיום העסקתו. עוד נקבע בפסיקה כי זכותו של עובד לדעת מהן הטענות המועלות נגדו ולאפשר לו להציג את עמדתו מנקודת מבטו בטרם יוחלט על פגיעה בזכויותיו. זכות השימוע אשר החלה במגזר הציבורי, זלגה הן לגופים דו מהותים (ראה פס"ד גוטרמן, פס"ד צויזנר ופס"ד רבקה אלישע) וכן אף למגזר הפרטי (חב' חשמל נ' תורג'מן). למרות כל האמור לעיל משעסקינן בחברה פרטית קטנה, של 20 עובדים, אשר המבקשת משמשת בה בתפקיד מעורב, הן בעלת מניות, הן דירקטורית והן בתפקיד המנכ"ל (בחוזה התקשרות באמצעות חברה בבעלותה), יש ליישם כללים אלו בהתאמה ובזהירות יתרה ויש לעשות איזון בין זכות השימוע למבקשת ,מחד וזכות המשיבה לשמור על המשך התנהלותה וקיומה מאידך ,בפרט בהיותה חברה פרטית קטנה. נבחן להלן האם נפל פגם מהותי כטענת המבקשת בהליך סיום העסקתה והאם יש ממש בטענתה כי לא התקיים לה שימוע כקבוע בפסיקה. 10. כאמור, עיקר טענת המבקשת על בסיסה היא מבקשת ביטול הודעת הפיטורים והחזרתה לתפקידה הוא היעדר שימוע, העדר קבלת המידע והמסמכים אשר היו בסיס להחלטת הדירקטוריון לבחון סיום העסקתה. המבקשת טוענת כי הודעה בדבר שקילת הפסקת העסקתה נעשתה לראשונה בזימונה לישיבת הדירקטוריון מיום 9.5.11 שנקבעה בדחיפות ליום ה- 12.5.11. לענין זה טוענת המבקשת כי המשיבה לא נתנה לה הודעה בכתב המפרטת את הסיבות ו/או המסמכים העומדים בבסיס שקילת החברה לסיים את העסקתה, ולא כל שכן, לא ניתן לה פרק זמן סביר להכנה לשימוע, כך שהשימוע נעשה לאחר שהתגבשה ההחלטה לפטרה. 11. אכן עלה מהמסמכים כי הודעה פורמלית של דירקטוריון החברה למבקשת בדבר שקילת סיום העסקתה, ניתנה רק שלושה ימים לפני כינוס ישיבת הדירקטוריון, ומבלי לפרט את הסיבות להבאת נושא זה בפני הדירקטוריון. זאת ועוד, עלה מפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון ביום ה- 12.5.11 כי יו"ר הדירקטוריון הציג בפני המבקשת בישיבה כי לאחרונה מספר חברי דירקטוריון מצאו כי תפקודה של המבקשת נעשה תחת לחץ כאשר הדירקטורים מוטרדים מתפקודה כמנכלית וכן התקבלו תלונות של עובדים בכירים על קשיים בהתנהלות מולה. המבקשת השיבה בישיבה כי לא היתה מודעת לטענות שהועלו כנגדה וביקשה יתר פירוט של הטענות וכן שיתאפשר לה לטעון כנגד הדירקטוריון בטרם תתקבל החלטה להפסיק את מתן השירותים של הניהול. עלה מהפרוטוקול כי המבקשת השיבה לחלק מהטענות שהועלו על ידי הדירקטוריון ואף הסכימה בשלב מסויים להפסיק את מתן שירותיה. למרות האמור, המשיבה בסיכום ישיבת הדירקטוריון החליטה למנות שני חברי דירקטוריון אשר יבצעו שימוע למבקשת ביום ה- 16.5.11 ואיפשרו זמן נוסף למבקשת להכין את טיעוניה בפני ההנהלה. יוצא איפא, כי אמנם טרם ישיבת הדירקטוריון ביום 12.5.11 לא ניתנה למבקשת ההזדמנות להכין עצמה לשימוע אך המשיבה איפשרה למבקשת ביצוע שימוע מאוחר בטרם תגבש את ההחלטה האם להפסיק את מתן שירותיה כמנכלית למשיבה. 12. בענין זה, טענה המבקשת כי מעבר להחלטה שניתנה על ידי הדירקטוריון לענין ישיבת שימוע נוספת לא ניתן לה באופן אמיתי זמן מספיק להכין עצמה לשימוע ואף לא נמסרו לה הטענות והסיבות שבגינן הוחלט לבצע את השימוע, ועל כן התנהלות המשיבה בענין זה היתה שלא כדין. אין בידינו לקבל טענתה זו של המבקשת. ראשית יאמר כי עלה מ- מש/1 שהוגש במהלך חקירת המבקשת כי המבקשת היתה מודעת כבר מתחילת ינואר ובודאי מחודש מרץ, לעמדת הדירקטורים על אופן ניהול החברה על ידה ואף הביעה זאת במילים קשות כלפי הגב' קליינמן (ראה עמ' 8 לפרוטוקול שורות 10-28). כך גם עולה מהתכתבויות שניהלה המבקשת עם מספר דירקטורים ותלונותיה והתבטאותה כלפי הדירקטורים במכתב מש/1 לגב' קליינמן. 13. על כן טענת המבקשת כי לא היו בידיה כלים להשמיע טיעוניה בפני הדירקטוריון בשימועים שנקבעו לה אין בהם ממש. בנוסף מצאנו כי התנהלותה לפני השימוע, דחייתו ואי הגשת טיעונים בע"פ או בכתב בישיבת הדירקטוריון מיום 23.5.11 (11 יום לאחר הישיבה הקודמת) כמוהם כהתחמקות של המבקשת מעריכת השימוע ולא כשלים בעריכת השימוע ע"י המשיבה כטענתה. זכות הטיעון כפי שהתגבשה בפסיקה נועדה לאפשר לעובד להשמיע את מלוא טענותיו והמשיבה איפשרה זאת למבקשת, אולם זו נמנעה מלטעון טיעוניה. 14. המבקשת טוענת בבקשתה כי בשל הפגמים שנפלו בהליך השימוע יש לבטל את הליך הפיטורים ולהשיבה לעבודה. באשר לטענה זו, עוד בטרם נדון בשאלת סעד האכיפה יאמר על ידינו כי פסיקת בתי הדין לעבודה קבעה כי אף אם נפל פגם זה או אחר בהליך השימוע, הרי שאין בכך כדי להביא לידי בטלות החלטת סיום ההעסקה אלא במקרים חריגים. לאור האמור, אנו סבורים כי לכאורה, לא נפל פגם מהותי בהליך השימוע המצדיק התערבותנו כפי שמבוקש ע"י המשיבה. 15. נוסיף ונאמר בענין זה, כי בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול הדעת של החברה ובמקרה זה דירקטוריון החברה אשר קיבל החלטתו פה אחד, אלא אם נמצא כי ההחלטה נגועה בשיקולים זרים. לא הוכח בפניננו, כי התנהלות הדירקטוריון בשקילת סיום ההתקשרות עם המבקשת, נבעה משיקולים זרים או אישיים, אלא הוכח לכאורה כפי שאף המבקשת מודה בהתכתבויות שהוגשו, כי נוצר משבר אמון בלתי ניתן לאיחוי בין המבקשת לכל הדירקטורים וכן בינה לבין העובדים הבכירים, ובקשה כי נכפה על דירקטוריון החברה, שהינה חברה פרטית קטנה, להמשיך ולהעסיקה כמנכ"ל לאחר אובדן האמון, הינו בלתי אפשרי. 16. דוגמה מובהקת למשבר האמון, עלה מחקירת המבקשת עת זו הודתה כי כל חשדותיה באשר לבעיות אבטחת המידע בחברה ,(כאשר אין כל ספק כי אבטחת מידע בחברה פרטית קטנה מעין זו, היא אחת מאושיות החברה שיש להגן עליהם) לא דווחה כלל ע"י המבקשת לדירקטוריון, בכל שלב שהוא ,גם כאשר ביצעה המבקשת בדיקות חמורות ביותר בענין זה וגם כאשר הזמינה מומחה בתחום לבדיקת מחשבי החברה, בחרה שלא לדווח לדירקטוריון למרות שהתייצבה לישיבות. טענתה כי דיווחה לגב' קליינמן בעל פה ניתנה לראשונה בעדותה ומשלא התרנו שמיעת עדות קליינמן, ספק מה היה טיב המידע שנמסר לקליינמן . התנהלות זו של מנכ"לית אשר לא מדווח ארועים כה רבים של כשלים של אבטחת מידע, בהם הוא חושדת, לדירקטוריון החברה, מצביע הן על כשל ניהולי לכאורה אבל ודאי על העדר אמון של המנכ"לית בדירקטוריון. 17. מאזן הנוחות - סעד האכיפה כאמור בעת אנו באים לבחון במסגרת מאזן הנוחות את בקשת המבקשת להחזרתה לתפקיד המנכ"ל על כל נימוקיה מחד, אל מול טענות המשיבה כי החזרתה לעבודה, היינו סעד אכיפה הינו סעד קיצוני וגורף אשר יעשה בנסיבות חריגות , אנו קובעים בנסיבות מקרה זה, כי דין בקשת המבקשת להידחות. כפי שטען ב"כ המשיבה בסיכומיו, עלה לכאורה מהראיות ובפרט מעדות המבקשת כי בשלושת החודשים האחרונים, דמתה החברה לספינה בסערה, הן סערה מבית בין המבקשת לבין עובדיה והחשדות שעלו בענין אבטחת המידע והן סערה של העדר יחסי אמון בין המבקשת לבין הדירקטורים. במצב דברים זה, גם אם היינו מוצאים פגמים מהותיים בהליך השימוע של המשיבה למבקשת, עומד בפנינו קושי ליתן את סעד האכיפה. כפי שנקבע הן בפס"ד צויזנר והן בפס"ד רבקה אלישע, סעד האכיפה ינתן במשורה בלבד, תוך ביצוע מלאכת איזון ומידתיות הן לפגם שנמצא מחד ולנזק שיגרם למי מהצדדים מאידך. 15. לסיום, לאור כל קביעותינו דלעיל, נדחית הבקשה להשבת המבקשת לתפקידה כמנכ"ל. צו הצהרתיביטול פיטוריםפיטוריםצווים