קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה נגד עיצומים של עובדים: הבקשה 1. חברת רכבת ישראל בע"מ ("הרכבת" או "המבקשת"), פנתה ביום 22.02.11, אל בית הדין בבקשת צד בסכסוך קיבוצי ("הבקשה"). בבקשה עותרת היא למתן סעד זמני וסעד קבוע שיימנע את המשך השיבושים שנוקטים עובדי הרכבת, בכל הנוגע לאי שיתוף פעולה עם האגף לפיקוח תפעולי ("האגף"), כשלטענתה אי שיתוף הפעולה עולה לכדי שביתה פראית ובלתי חוקית ("העיצומים"). המשיבים, הסתדרות העובדים הכללית החדשה-האגף לאיגוד מקצועי (המשיבה מס' 1, "ההסתדרות"), הוועד הארצי של עובדי רכבת ישראל בע"מ (המשיב מס' 2, "הוועד הארצי"), ויחידי הוועדים כמפורט מעלה בכותרת (כשנתייחס לכולם כאחד יכונו הם "המשיבים") טוענים כי העיצומים בהם הם נוקטים הם צעדים ארגוניים מינוריים הננקטים כנגד הרכבת, וקשורים להתנהלותה החד צדדית בנושאים מרכזיים, לרבות שינויים מבניים וארגוניים בחברה, המשפיעים על זכויות העובדים ומעמדם, התנהלות בגינה נתנו הם שתי הודעות על סכסוך עבודה. 2. בבקשה נתבקשנו ליתן גם סעד ארעי במעמד צד אחד, אלא שבהחלטה מיום 22.02.11, לא מצא בית הדין לנכון ליתן סעד ארעי; המשיבים נתבקשו להגיש תצהיר תשובה מטעמם; התקבלה תשובת המשיבים, ביום 23.02.11, ובאותו יום קוים דיון במעמד הצדדים. בפתח הישיבה נוהל דיון ארוך מחוץ לפרוטוקול, כנוהג המקוים תדיר עת מונח סכסוך קיבוצי לפני בית הדין. למרבה הצער לא השכילו הצדדים להגיע להסכמות. לכן קוים דיון בבקשה, כאשר באי כוח הצדדים הודיעו שאינם מבקשים לחקור מצהירי הצד האחר וסיכמו טיעוניהם בעל פה. ראוי לדעתנו לציין, שבתום סיכומי כל אחד מהצדדים, החמיאו באי כוחם של בעלי הדין שכנגד למסכמים, ואף אנו מצטרפים דעתנו ומודים לצדדים על סיכומים תמציתיים, בהירים וממוקדים. 3. הנה כי כן, עניינה של החלטה זו הוא הבקשה לסעד זמני שהגישה הרכבת, בה עותרת היא למתן צו זמני שימנע את העיצומים. כבכל הכרעה בסעד זמני, כל הקביעות העובדתיות שנקבע להלן הן קביעות לכאוריות, ונביא בחשבון שיקולינו גם את מאזן הנוחות. רקע עובדתי 4. אלה הן העובדות הרלוונטיות לצורך הכרעה בהליך הזמני שלפנינו, אשר נראה לכאורה שאין לגביהן מחלוקת בין הצדדים: א. ביום 28.01.10 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין הרכבת לבין ההסתדרות ("ההסכם הקיבוצי"), המסדיר עניינים שונים (נספח 3 לבקשה). סעיף 31 להסכם הקיבוצי קובע: "בתקופת תוקפו של הסכם זה עד ליום 30.6.2011, ישמרו הצדדים ויחידיהם על שקט תעשייתי מלא ומוחלט בחברה ולא ינקטו כל אמצעי שביתה או השבתה, חלקית או מלאה, או כל פגיעה מאורגנת אחרת בהליכי העבודה או סדריה, בכל העניינים המוסדרים בהסכם" ("סעיף השקט התעשייתי") (ההדגשה שלנו). ב. ביום 28.10.10 הודיעה ההסתדרות לממונה הראשי על יחסי עבודה, בהתאם לסעיף 5א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957 ("חוק יישוב סכסוכי עבודה"), על סכסוך עבודה (ראו הודעה על סכסוך עבודה - נספח 4 לבקשה) ("ההודעה הראשונה"). העילות, בתמצית, שפורטו בהודעה הן אלה: (א) החלטות חד צדדיות של החברה בדבר מיקור חוץ; (ב) החלטות החברה התקבלו באופן חד צדדי וללא ידיעת נציגות העובדים; (ג) התנהגות מזלזלת בנציגות העובדים ונקיטת פעולות שיש בהן כדי להצר את צעדי הוועד. ג. ביום 30.01.11 מסרה ההסתדרות לממונה על יחסי עבודה הודעה נוספת על סכסוך עבודה (נספח 5 לבקשה) ("ההודעה השנייה") (כשנתייחס לשתי ההודעות יחדיו יכונו הן "ההודעות על סכסוך עבודה"). מלבד העילות שפורטו בהודעה הראשונה, מתייחסת ההודעה השנייה לנושא נוסף: כוונת החברה לנקוט בשינוי מבני/ ארגוני במסגרת הקמת חברת בת למטענים. ד. בין ההודעה הראשונה להודעה השנייה, ביום 27.01.11, פנה מר אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות ("מר אדרי"), במכתב למנכ"ל הרכבת שעניינו "התראה" (נספח ג' לתשובה). במכתב העלה מר אדרי טענות בדבר התנהלותה החד צדדית של הרכבת, בעיקר בנושא מיקור חוץ של פונקציות שונות בחברה, והודיע על כוונת ההסתדרות לפעול בכל הדרכים העומדות לרשותה, לרבות הפעלת צעדים ארגוניים ("מכתב ההתראה"). ה. ביום 02.02.11 השיב מנכ"ל הרכבת למכתבו של מר אדרי והתייחס לאותם נושאים לגביהם נטען שהרכבת נוקטת פעולות חד צדדיות (נספח ד' לתשובה). ו. בתחילת חודש פברואר 2011 הוצא נוהל להפעלת האגף לפיקוח תפעולי (נספח 7 לבקשה). ביום 06.02.11 הופץ הנוהל. ז. ביום 07.02.11 הוציא מזכיר ועד תנועה צפון, מר ענף, תכתובת דואר אלקטרוני לתפוצת מנהלי התחנות הכפופים לו בתוקף תפקידו כממונה שירות לנוסע צפון, המורה להם שלא לשתף פעולה עם עובדי אגף הפיקוח התפעולי (נספח 8 לבקשה). ח. או אז הוגשה הבקשה לבית הדין (נעיר שההסתדרות, מר אדרי, שלחה מכתב מיום 22.02.11 למנכ"ל הרכבת, בנושא פניית הרכבת לבית הדין - נספח ו' לתשובה). טיעוני הצדדים בתמצית 5. טוענת הרכבת שהפררוגטיבה להוצאת נהלים מצויה בידי ההנהלה ואין למשיבים זכות שינוהל עימם משא ומתן או היוועצות בטרם קביעת נהלים כמו גם יישומם; שלאחר פרסום הנוהל והפצתו ביום 06.02.11, יו"ר הוועד הארצי של עובדי הרכבת, גב' אדרעי, התרעמה שלנציגי המשיבים לא ניתנה הזדמנות להגיב לרשימת המקצועות התפעוליים ותומכי התפעול עליהם יחול הנוהל, והודיעה שתנחה את כלל עובדי הרכבת להתעלם מהנוהל. מאז ניתנו הודעות שונות לעובדי החברה שלא לשתף פעולה עם מנהל האגף לפיקוח תפעולי ועובדי האגף, אשר מנועים מלבצע את עבודתם הסדירה. סירוב עובדי החברה לשתף פעולה עם עובדי האגף לפיקוח תפעולי מהווה שביתה בלתי חוקית (כך), שלא הוכרזה ולא אושרה כדין; השביתה מפרה את סעיף השקט התעשייתי שבהסכם הקיבוצי. המבקשת מוסיפה וטוענת שממילא לא ניתן לשבות בגין הנוהל שכן מדובר בעילה משפטית. 6. המשיבים טוענים שהשיבושים הננקטים על ידם מצויים במסגרת שני סכסוכי העבודה שהוכרזו והודעו כדין בהודעות. לפי הטענה, אכן ניתנה הוראה שלא לשתף פעולה עם עובדי האגף החדש אלא שהעיצומים לא ננקטו בשל הנוהל החדש; כי מדובר בשביתה מידתית שזכותם של המשיבים לנקוט בה לאור העובדה שהסכסוכים נשוא ההודעות לא נפתרו ובשל התנהלות הרכבת ופעולותיה החד צדדיות שיש להן השלכות כבדות משקל על זכויות העובדים. עוד נטען בפנינו שדרך כלל, הילוכו של חוק יישוב סכסוכי עבודה הוא כזה, שעל המשיבים חובה לפרט את העילות בגינן מבקשים הם לפתוח בשביתה אך אין החוק דורש מהם לציין באלו צעדים ינקטו. 7. עניינה של החלטה זו הוא אפוא בשאלה: האם יש מקום, בשלב זה בו מתבקש בית הדין ליתן סעד זמני, למנוע מהמשיבים להמשיך בעיצומים הננקטים על ידם, והבאים לידי ביטוי באי שיתוף פעולה עם עובדי האגף לפיקוח תפעולי. הכרעה 8. לאחר שנתנו דעתנו לטיעוני הצדדים, שמענו את באי כוחם ועיינו בחומר שהונח בפנינו, שוכנענו שאין מקום ליתן צו זמני נגד פעולות המשיבים. טעמינו יובהרו להלן: עילת השביתה 9. הלבוש שנתנה המבקשת לסכסוך דנן הוא התערבות המשיבים בנוהל, המתבטאת בקביעתו של הנוהל ובהימנעותם מיישומו. כיוון שלטענת ב"כ הרכבת רק לה פררוגטיבה ניהולית מוחלטת לקבוע נהלים ולפקח על יישומם, הרי ההתערבות אינה כדין. נעיר כבר עתה שתי הערות אלה: (1) איננו נדרשים, במסגרת החלטה זו להכריע, ולו לכאורה, האם אכן כטענת הרכבת, לה הפררוגטיבה המוחלטת להוציא נהלים, נניח - מבלי לקבוע זאת עתה - שכן. (2) אולם נראה לנו, שגם אם למעביד פררוגטיבה מוחלטת על קביעת נהלים, יישומם של הנהלים דורש בחינת מהותם. ברי שככל שהנהלים יביאו לשינויים ארגוניים אצל המעביד, או יפגעו/ ישנו את זכויותיהם של העובדים, ייתכן שלא רק שתקום לעובדים זכות שייוועצו בהם טרם השינוי שיביאו הנהלים, אלא ייתכן שתקום להם הזכות להיות שותפים לשינוי. כלומר, הבחינה בעניינינו צריכה להיות לא של עצם הסמכות להוציא נוהל אלא באיזה אופן משפיע יישומו על יחסי העבודה אצל מעביד. היינו האם מימושם משפיע על מרקם יחסי העבודה בין הרכבת לבין עובדיה ולארגון העובדים היציג שלהם. 10. בבקשה, כאמור, נטען ש"עילת השביתה לטענת יו"ר ועד העובדים, היא הכנסת שינויים בנוהל הפיקוח התפעולי, מבלי שניתנה לוועד העובדים האפשרות להתייחס אליהם". אולם, בתשובת המשיבים לא מצאנו טענה לפיה המשיבים מעוניינים לשנות את הנוהל, אלא ש"הצעדים הארגוניים ננקטים במסגרת סכסוך עבודה שהוכרז בהתאם לחוק יישוב סכסוכי עבודה ולא בשל נוהל הפיקוח התפעולי החדש" (ההדגשה במקור). לטענת המשיבים, הם נמנעים מיישום הנוהל כאמצעי מחאה נגד התנהלות המבקשת. גם כאן, נעיר כבר עתה, לכאורה, נראה שעיתוי הנקיטה בצעד של מתן הוראה לעובדים שלא לשתף פעולה עם אנשי האגף, כמו גם אמירה מפורשת בעניין זה (ראו סעיפים 39- 40 לבקשה) - היינו התייחסות מפורשת לנוהל החדש בעניין הקמתו של האגף - מצביעים על כך, שההוראה שניתנה על ידי המשיבים לחבריהם, אינה נוגעת אלא להתנגדות יישומו של הנוהל, ולא להודעות על סכסוכי עבודה התלויות ועומדות. ולכן, הבחינה שעלינו לבחון, טרם הכרעה בבקשה, בשלב זה, היא: אם לכאורה מוכח בפנינו (לאור האמור בסעיפים 39- 40 לבקשה) שההוראה בדבר אי שיתוף פעולה עם האגף נובעת מרצונם של המשיבים או מי מהם להגיב לנוהל לפני שייושם הלכה למעשה, עדיין ניתן - משניתנו הודעות על סכסוך עבודה ואין על המשיבים לפרט מראש באלו צעדים הם יינקטו - להסיט, תוך כדי מהלך הנקיטה בעיצומים, את הצעדים בהם נקטו ולהלבישו לבוש שיצדיק את הצעד בו הם נקטו. 11. במילים אחרות: התרשמותנו הלכאורית, היא ששני הצדדים הסיטו את חזית הטיעון שלהם, למחוזות בהם לסברתם עומדים הם על אדני טיעון איתנים, שיסייעו להם לקבל מבית הדין פסיקה, בשלב זה זמנית שתבטיח להם את התוצאה המשפטית המצופה על ידם. כך: מחד, הרכבת נשענת על פררוגטיבה מוחלטת לקביעת נהלים, מבלי להתייחס למשמעות יישומם על יחסי העבודה בה. מאידך, המשיבים נסמכים על הודעות סכסוך העבודה בטענה שהעיצומים אינם מטרה בפני עצמה, כי אם כלי שנועד להפעיל לחץ על המבקשת כדי לממש את הדרישות שבאו לידי ביטוי בהודעות על סכסוך עבודה. לכן, נדרשים אנו לבחון את השאלות שהצבנו בסיפא של הסעיפים 9 ו- 10 לעיל. משמעות יישום הנוהל 12. אשר לאמור בסעיף 9 : לא הובהרה די צרכה משמעות השינויים שבעצם הקמת האגף, וכיצד ישפיע השינוי שבעצם הקמתו והטלת מטלות על עובדיו על מארג יחסי העבודה ברכבת. לכן, איננו יכולים, בשלב זה, לקבוע ולו לכאורה: האם יישום הנוהל (להבדיל מעצם פרסומו), המתבטא בהקמת האגף והטלת מטלות על עובדיו, הוא בגדר פעולה המשפיעה על זכויות העובדים; האם לכן קמה חובת היוועצות או ידוע ההסתדרות והוועד הארצי על השינויים טרם הוצאתם אל הפועל. ההשלכות שעשויות להיות לנוהל על זכויות העובדים באות לידי ביטוי לא רק ביום הוצאת הנוהל, אלא גם בשלב מאוחר יותר, לאחר שהנוהל מיושם ומבוצע הלכה למעשה. לעת הזו איננו יכולים, בשלב הלכאורי ובטרם נפרשה היריעה העובדתית הנוגעת להשפעת יישום הנוהל על מערכת יחסי העבודה ברכבת, לקבוע האם יישום הנוהל גורם לשינוי של ממש בסטטוס קוו ומה הן השלכותיו על תנאי עבודתם והביטחון התעסוקתי של העובדים. לכן, ספק אם ניתן להשעין את הבקשה על אדני הוצאתו של הנוהל מן הכוח אל הפועל מבלי שנבחנות תוצאותיו על תנאי עבודתם של עובדי המבקשת. 13. אשר לאמור לעיל בסעיף 10 : א. בסעיף 2 לחוק יישוב סכסוכי עבודה נקבע כי סכסוך עבודה הוא סכסוך באחד הנושאים המנויים להלן שנתגלע בין מעביד לעובדיו או לחלק מהם, או בין מעביד לארגון עובדים או בין ארגון מעבידים לארגון עובדים, להוציא סכסוך היחיד, ואלה הנושאים: כריתתו, חידושו, שינויו או ביטולו של הסכם קיבוצי; קביעת תנאי עבודה; קבלת אדם לעבודה או אי קבלתו או סיום עבודתו; קביעת זכויות וחובות הנובעות מיחסי עובד ומעביד. בהתאם לסעיפים 5 ו- 5א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, חוק יישוב סכסוכי עבודה לא יכולה להיות מחלוקת כי נושא זה הוא בבחינת עילת שביתה לגיטימית. מנגד, לכאורה, המשיבים החליטו על אי שיתוף פעולה עם האגף, כיוון שיישום הוראות הנוהל לא נראה להם. הגב' אדרעי, יו"ר הוועד הארצי של עובדי הרכבת, הורתה על התעלמות מהנוהל החדש, כלומר העיצומים ננקטו בתגובה לנוהל, הא ותו לאו. ד. לטעמנו, תיתכן מציאות ביחסי עבודה בה נוקטים עובדים וארגונם היציג בעיצומים, אל מול הוויה שנראית אחת, אולם לאחר מכן ניתן לעיצומים אלה לבוש ההולם צעדים אפשריים על פי הודעות פתוחות של סכסוכי עבודה. לדעתנו, במקרים ההולמים ולו כיוצא מן הכלל, גם כחוכמה לאחר מעשה, רשאים המשיבים לשייך את הצעדים הארגוניים שנקטו לסכסוכי העבודה נשוא ההודעות - במיוחד כשלא הובהרה די הצורך השפעת יישום הנוהל על יחסי העבודה ברכבת. נדגיש, המסקנה המסכמת של בית הדין לאמור לעיל, תעשה במהלך הדיון בתיק העיקרי, לאחר שיוכחו הלכה למעשה ולא לכאורה כל העובדות הדרושות, מחד היקף זכות הרכבת בקביעת הנוהל; ביישומו ובהשפעתו על זכויות הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים; ומאידך יוכח על יסוד מה החליטו המשיבים על העיצומים במועד בו הוחל בהם; הנסיבות לנקיטה בהם, ולאחר מכן בהתייחס להודעות על סכסוכי העבודה התלויים ועומדים. 14. מהטעמים דלעיל, הגענו למסקנה שאין די בשלב זה ובניתוח שנעשה עד כה כדי ליתן צו למניעת העיצומים. סעיף השקט התעשייתי בהסכם המיוחד 15. אשר לטענת הרכבת שהשביתה מתקיימת בתקופת תוקפו של שקט תעשייתי, גם מטעם זה אין מקום ליתן הצו הזמני המבוקש, ונפרט: אין חולק שסעיף השקט התעשייתי שנקבע בסעיף 31 להסכם הקיבוצי המיוחד מחייב את הצדדים דנן משעה שההסכם הקיבוצי תקף. סעיף השקט התעשייתי חל על "כל העניינים המוסדרים בהסכם" (ראו ציטוט בסעיף 4 לעיל). נוסח זה אינו בגדר "הבטחת שלום מוחלט, היינו איסור שביתה, מטעם כלשהו, בפרק הזמן שנקבע לתוקפו של ההסכם", אלא הוא בגדר "הבטחת שלום יחסי, היינו איסור שביתה בנושאים המוסדרים בהסכם הקיבוצי בלבד" (דב"ע לו/1- 4 הטכניון מכון טכנולוגי לישראל - ההסתדרות הכללית, פד"ע ז 313, 324. ההדגשות במקור). לאמור מדובר בהתחייבות המוגבלת לנושאים שעליהם הגיעו הצדדים להסדר בהסכם הקיבוצי. מכאן, ששביתה בגין נושא שאינו מוסדר בהסכם הקיבוצי לא תיחשב בנסיבות אלה להפרת ההוראה של השקט התעשייתי. המעיין בהסכם הקיבוצי מוצא כי הנושאים המוסדרים בו אינם נוגעים לנושאים שפורטו בבקשה, במיוחד הנוהל ויישומו. לפיכך, הוכח לכאורה, שסעיף השקט התעשייתי בהסכם הקיבוצי אינו ישים על השביתה נשוא הבקשה שבפנינו. מאזן הנוחות 16. המבקשת טוענת ששיבושי העבודה והסירוב ליישם את הנוהל מקעקעים את זכות הנהלת הרכבת לנהל את פעילות הרכבת; אי אכיפת הנוהל עלול להוביל לאנדרלמוסיה ולתקלות תפעול ומהווה סכנה בטיחותית חמורה, ועל כן מאזן הנוחות מחייב מתן צו למניעת השביתה הפראית המתקיימת ברכבת. המשיבים טוענים מנגד, שהעובדים ממשיכים לבצע את עבודתם הרגילה, ופעולות המחאה המינוריות שננקטות לא גורמות לכל פגיעה בשירות לציבור. לטענת המשיבים, מדובר בשביתה מידתית ועל כן מאזן הנוחות נוטה לטובת העובדים והגנה על זכותם הלגיטימית להכריז ולממש את חירות השביתה. 17. לאחר שקילת הנזק שייגרם למבקשת אם לא יינתן הסעד הזמני, אל מול הנזק שייגרם למשיבים אם יינתן הסעד הזמני, כמו גם נזקים שעלולים להיגרם לציבור בכללותו, הגענו למסקנה שמאזן הנוחות נוטה בבירור לעבר אי מתן סעד זמני. שלא כפי שנטען, נושא התאונות ובטיחות תנועת הרכבות זכה מאז ומעולם לפיקוח ולבקרה במבקשת; לא הוכח ולו לכאורה שהיה משבר קונקרטי או סיכון בטיחותי בעטיו הוקם האגף לפיקוח תפעולי. כל שנטען בבקשה הוא שבעקבות דו"ח מבקר המדינה מחודש יולי 2006, והמלצות בנושא בטיחות, אישר דירקטוריון הרכבת בחודש אוקטובר 2009 את הקמתו של האגף לפיקוח תפעולי. לא עולה על דעתנו שלפני שנת 2006 ומאז שנת 2006 לא נקטה הרכבת באמצעי בטיחות הולמים כדי למנוע סיכון בטיחותי. משכך, לא שוכנענו, במסגרת ההליך הזמני שבפנינו, שהעיצומים שנוקטים המשיבים עולים לכדי סיכון חיי אדם או סכנה בטיחותית אחרת. בנסיבות אלה, איננו סבורים שהציבור עלול להיפגע אם לא יינתן הסעד הזמני. ויודגש: העבודה הרגילה ממשיכה כסדרה, כמו גם תנועת הרכבות, ועיצומי המשיבים משפיעים רק על יישום הנוהל החדש באגף. 18. אשר על כן, בהחלטה זו, אשר ניתנת בהליך הזמני שבפנינו, מצאנו שלא יהיה זה נכון ליתן את צו המניעה המבוקש. סוף דבר 19. הבקשה לסעדים זמניים נדחית. המבקשת תוכל להוסיף תצהירי עדות או טיעונים תוך 10 ימים מהיום; המשיבים יוכלו להשלים טיעוניהם ותצהיריהם תוך 10 ימים מיום שיקבלו השלמות המבקשת או הודעתה על אי רצונה להוסיף דבר. דיון בבקשה העיקרית יתקיים ביום 24.03.11 בשעה 09:00. 20. נעיר, שבדיון שהתקיים בפנינו, התרשמנו, שישנו מתווה כתוב, המפרט את הנושאים העיקריים שבסכסוך בין הצדדים. עוד התרשמנו שכל אחד מהצדדים מעוניין בפעילות תקינה ורציפה של הרכבת, תוך שמירה על זכויות הצדדים. הצדדים השכילו לפעול במתווה מוסכם כדי לפתור לפחות אחת מהבעיות העיקריות שביניהם (עניין תחזוקת קרונות רכבת חדשים). לכן אנו ממליצים שישבו הצדדים למשא ומתן בלב פתוח ובנפש חפצה לסלק המכשלות הקיימות בדרכם - כיוון שהשירות שמספקת הרכבת חיוני, חשוב ומועיל לכלל תושבי ישראל. 21. אין צו להוצאות. צוויםצו מניעה