קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה נגד שימוע לעובד: 1. בפנינו בקשה לצו מניעה זמני האוסר על משרד החינוך לזמן את התובעת לשימוע. 2. להלן נסקור את השתלשלות העניינים: א. המבקשת משמשת כמנהלת בית ספר רשב"י בקרית גת. ב. כנגד המבקשת הוגשה תלונה אנונימית לאי סדרים כספיים בניהול בית הספר וטענות נוספות. ג. משרד החינוך החליט לנקוט בהליכי השעיה כנגד המבקשת. ד. המבקשת פנתה לבית הדין לעבודה (ס"ע 26619-05-10). במסגרת דיון בבקשה, במעמד שני הצדדים, הוסכם: "בירור עניינה של התובעת יועבר לנציבות שירות המדינה על מנת שתבחן אם יש מקום לנקוט נגדה באמצעים כלשהם לרבות בהליכים לפי סע' 47 לחוק שירות המדינה (משמעת)". ה. נציבות שירות המדינה דנה בסוגיה וקבעה, במכתב מיום 21/11/10: "... לאחר שבחנו את ממצאי הביניים בקפידה, לא מצאנו לנכון לפתוח בחקירה משמעתית בעניין. עם זאת, לאור הממצאים שעלו, הומלץ למנכ"ל המשרד לבצע הליך של נזיפה פנים משרדית בכפוף לשימוע ...". ו. ביום 16/9/10 נרשמה למבקשת נזיפה על ידי מנכ"ל משרד החינוך דאז, ד"ר שושני. ז. המבקשת פנתה לבית הדין לעבודה בבקשה לצו מניעה זמני. ח. תחילה הוזמנה המבקשת לשימוע מאוחר. לאחר מכן, בהודעה מיום 17/2/11, הודע למבקשת על ביטול הנזיפה וכן נאמר שהמבקשת תקבל זימון לשימוע בפני גורם מוסמך במשרד החינוך ותתקבל החלטה חדשה בעניינה. ט. דיון מוקדם בתיק העיקרי, התקיים ביום 14/7/11. במהלך הדיון הובהר כי מבין שני הסעדים שבכתב התביעה, הוסדר הסעד של ביטול הנזיפה ונותר לדיון הסעד הנוסף - קביעה שלפיה ייאסר על משרדה חינוך לזמן את המבקשת לשימוע נוסף. י. בעקבות הדיון נקבעו מועדים להגשת תצהירים ולהוכחות לחודש נובמבר 2012. יא. ביום 4/12/11 נשלח למבקשת זימון לשימוע. במכתב צויין שהשימוע יתקיים בפני מנכ"לית משרד החינוך וכן פורטו הסיבות לזימון לשימוע ובכלל זאת טענות לגביית יתר של כספי הורים, אי דווח על העסקת אחותה של המבקשת ועוד. יב. בתגובה, הגישה המבקשת בקשה לצו מניעה זמני האוסר על קיום השימוע, עד למתן פסק דין בתביעה שהגישה. יג. דיון בבקשה התקיים ביום 11/12/11. יד. בתום הדיון נשמעו סיכומי הצדדים. 3. לאחר שעיינו בכתבי הטענות ושמענו את טענות הצדדים, להלן החלטה בבקשה לסעד זמני. בירור בפני נציבות שירות המדינה 4. כפי שהוצג בפנינו, בהתאם להסכמת הצדדים בהליך ס"ע 26619-05-10, נוהל בירור על ידי נציבות שירות המדינה בעניינה של המבקשת. בתום הבירור, נמסרה הודעת נש"מ שלפיה אין כוונה לנקוט בהליכי משמעת כנגד המבקשת וכי התיק מופנה למשרד החינוך לשקול מתן נזיפה. לאור האמור במכתב מנציבות שירות המדינה, אין לקבל את טענת המבקשת לפיה לא נערך בירור בפני נש"מ, כפי שנקבע בהסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה. 5. טענת סיכון כפול הנזיפה שנשלחה למבקשת ביום 16/9/10, בוצעה בהליך בלתי תקין, ללא שהמבקשת זומנה לשימוע לפני הוצאת הנזיפה. לפיכך, הליך זה בוטל על פי הודעה של המדינה. 6. בסעיף 62 לחוק שירות המדינה (משמעת) נקבע: "לא ינקטו נגד עובד מדינה אמצעי משמעת על עבירת משמעת אחת יותר מפעם אחת". על יסוד סעיף זה, טוענת המבקשת לכך שלא ניתן לזמנה לשימוע פעם נוספת, לאור הוראות סעיף 62 הנ"ל, בבחינת "סיכון כפול". הליך משמעתי פנים משרדי, שאליו הוזמנה המבקשת, מבוצע בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת) הקובע: "31. סמכות שר או מנהל כללי. (א) שר או מנהל כללי רשאים, בשל מעשה או מחדל של עובד שיש בהם משום עבירת משמעת, לנקוט כלפי העובד באחת מאלה: (1) התראה. (2) נזיפה. (ב) שר או מנהל כללי לא ינקטו באמצעי כאמור אלא לאחר שניתנה לעובד הזדמנות להביא טענותיו בפניהם או לפני מי שהם הסמיכו לכך. (ג) אמצעי כאמור לא יחשב כאמצעי משמעת לעניין סעיף 62". בהתאם לסעיף 31 (ג) הנ"ל, הוראות סעיף 31 העוסקות בנזיפה פנים משרדית, הוחרגו במפורש מהכללים הנהוגים לגבי אמצעי משמעת. מטעם זה, אין לקבל את טענת המבקשת לתחולת סעיף 62 לחוק המשמעת. 7. מעבר לדרוש נציין כי לטעמנו, הנסיבות כפי שאירעו בעניינה של המבקשת, אינן תואמות כלל את הוראות סעיף 62, לאור העובדה שהנזיפה שניתנה למבקשת, בוטלה משהוצאה בהליך פגום. לא לכך היתה כוונת המחוקק בסעיף 62 לחוק, עת קבע שאין להעמיד עובד בפני אמצעי משמעת, יותר מפעם אחת על עבירה אחת. הכוונה היתה שעובד שהועמד לדין משמעתי והורשע בדין או זוכה, לא יועמד לדין משמעתי נוסף על אותה עבירה. אין זה המקרה שבפנינו. במקרה שבפנינו נקטה המדינה בהליך פסול מעיקרו, שבוטל. 8. לו יצוייר שמדובר היה באשמה חמורה יותר, בטענה לקבל שוחד חו"ח. במקרה כזה לו היה מתנהל הליך בלתי תקין, והליך זה היה מבוטל, ברי שניתן היה לבצע הליך חדש, תקין, מראשיתו. כל קביעה אחרת אינה הגיונית ולא ניתן להסכין עימה. 9. ככל שמועלית טענה כנגד עובד חינוך בכיר, למעשה זה או אחר, חובה על משרד החינוך לבדוק את הטענה ולמצות את כל ההליכים, על מנת שאם תמצא הטענה כנכונה, יינקטו כנגד העובד הצעדים הראויים. טענת המבקשת משמעה שהמעסיק אמור להסכין עם חשדות כנגד מנהלת בית ספר, רק מן הטעם שההליך שננקט נגדה, היה הליך פגום. משרד החינוך אישר שההליך שנקט כלפי המבקשת היה הליך פגום ולכן ביטלו, וטוב עשה. בכך אין משום סתימת גולל על אפשרות משרד החינוך לברר את התלונה על בוריה ולמצות את הדין עם המבקשת, במידת הצורך. 10. עיתוי הזימון לשימוע לטענת המבקשת, זומנה לשימוע דווקא לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעמה בהליך העיקרי. מאידך, עוד בדיון קדם המשפט, כשהועלתה הצעה דיונית על ידי בית הדין, שבסופו של דבר לא התקבלה, דובר על כך ששימוע מחודש יערך לא לפני חודש נובמבר 2011. לא מן הנמנע שהסיבה לכך היא חילופי גברי במשרד החינוך והרצון להמתין עד לסיום כהונתו של המנכ"ל ד"ר שושני ומינוי מנכ"ל אחר במקומו, שהוא זה שינהל את ההליך. ואכן הזימון לשימוע נשלח על ידי המנכ"לית החדשה של משרד החינוך. עוד הובהר כי המבקשת שוהה בשנה הנוכחית בשנת שבתון. אף מטעם זה יש הגיון בזימונה לשימוע עתה, כאשר זמנה פנוי יותר יחסית, מאשר במהלך שנת לימודים. בענין זה יוזכר כי היתה זו המבקשת שביקשה, בישיבת 24/5/10 בפני כב' השופטת עציון, שלא לזמנה לשימוע במהלך שנת הלימודים אלא לאחר סיומה, על מנת שלא לפגוע בתלמידים. 11. המבקשת לא הרימה את הנטל ולא הוכיחה קשר כלשהו בין הזימון לשימוע לבין הגשת תצהירי העדות הראשית מטעמה. הובהר שהזימון לשימוע במועד שבו בוצע, נעשה מטעמים עניינים של משרד החינוך ולא מסיבות בלתי ראויות. 12. טענה נוספת למבקשת והיא כי היה על משרד החינוך להמתין עם הזימון לשימוע עד לאחר מתן פסק דין בתביעה העיקרית של התובעת, אשר הסעד הנתבע בה הוא צו האוסר על משרד החינוך לזמן את המבקשת לשימוע. 13. אף בעניין זה איננו מקבלים את טענת המבקשת. למעסיק יש זכות לזמן את עובדו לשימוע, ככל שמוצא הוא לנכון לעשות כן. משמעות טענת המבקשת היא כי כל עובד שיבקש למנוע או לעכב זימונו לשימוע בחשד של עבירות משמעת או טענה אחרת כלשהי, יוכל לעשות כן על ידי הגשת תביעה, שהסעד העיקרי בה הוא איסור זימונו לשימוע. בדרך זו, יוכל העובד לקבל חסינות מפני בירור משמעתי או מםני הליך פנים משרדי. לכך לא ניתן ליתן יד. כאמור, כנגד המבקשת הועלו תלונות, בין השאר לאי סדרים כספיים בניהול בית הספר. על מעסיקה - משרד החינוך לברר את החשדות ולהביא את הטיפול בפרשה לידי סיום. הדרך לעשות כן היא לזמן את המבקשת לשימוע קודם לקבלת החלטה בהתאם לסעיף 31 לחוק המשמעת. אין כל הצדקה לעכב הבירור לפרק זמן ניכר נוסף, אך בגלל שנדרש סעד עיקרי של מניעת הזימון לשימוע. 14. כל הטענות של המבקשת, לרבות לעצם הזכות לנקוט נגדה בהליך כלשהו, אמורות להיות מועלות כלפי משרד החינוך, במסגרת השימוע. 15. תיק אישי במהלך הדיון הובהר כי לטענת המבקש, מסמכים שאמורים היו להיות בתיק האישי, כגון מכתבי הערכה, תעודות הצטיינות ופרסים שהוענקו למבקשת, הוצאו מהתיק. מר אהרון יהודה טען שמסמכים אלה לא היו כלל בתיק האישי שהיה אצלו והועבר למנכ"ל. 16. סוגיה זו על משרד החינוך לברר לעומקה בטרם יערך השימוע. לא סביר שמסמכים כגון הנ"ל אינם מתוייקים בתיק האישי של המבקשת. לפיכך, יש לברר האם קיים תיק נוסף שבו מתוייקים המסמכים. ככל שלא קיים תיק כזה, יש לאפשר למבקשת לשחזר את כל המסמכים וזאת - בטרם עריכת השימוע. 17. סוף דבר בקשת המבקשת נדחית. ההליך העיקרי בתיק זה אינו מהווה חסם בפני משרד החינוך מפני זימון המבקשת לשימוע בהליך לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה - משמעת. לא הובאה בפנינו במסגרת הצו הזמני, הצדקה כלשהי לבטל את הזימון לשימוע שהוצא למבקשת. 18. מדובר בארועים שתחילתם בראשית שנת 2010. יש להביאם לידי סיום בהקדם האפשרי על מנת לאפשר למבקשת המשך עבודה סדירה בניהול בית הספר, לטובתה היא ובעיקר לטובת תלמידיה והמערכת בכללותה. מובן מאליו כי המבקשת רשאית להעלות במהלך השימוע את כל טענותיה, לרבות טענות לעניין ההליכים השונים שהתקיימו בעניינה. נושאים אלה כולם דינם להתברר ולהשקל על ידי מבצעי השימוע ומקבלי ההחלטות. 19. האמור לעיל הינו כפוף להמצאות התיק האישי כולו בידי מנכל"ית משרד החינוך בטרם עריכת השימוע. ובמידת הצורך - שחזור התיק על ידי המבקשת. 20. הוצאות בקשה זו ישקלו בתום ההליך. שימועצוויםצו מניעה