קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו עשה נגד איש פיתוח תוכנה: 1. לפנינו "בקשה דחופה למתן סעד ביניים", אשר הוגשה ביום 17/5/11 (להלן:"הבקשה"). במסגרת הבקשה, התבקש בית הדין ליתן צו עשה זמני כנגד המשיב, לביצוע הפעולות הבאות: "א. "לשחרר" את המידע והנתונים השייכים למבקשות בכדי לאפשר לגורם מקצועי לטפל בתקלה באתר של המבקשות ולתחזקו. ולחילופין ב. לתקן בעצמו ו/או באמצעות מי מטעמו, את התקלה המשביתה את האתר של המבקשות מזה מספר ימים ולהשיבו למצב של פעילות מלא כפי שהיה טרם התרחשות התקלה." 2. רקע בתאריך 17/4/11 הגישו המבקשות, לבית משפט השלום בנצרת, בקשה דומה לבקשה שלפנינו, בקשה זו התבררה במסגרת ת"א 17800-04-11 (להלן:"ההליך הקודם") בפני סגן הנשיא - כבוד השופט יוסף בן חמו, אשר ביום 9/5/11 הורה על מחיקת הבקשה מחוסר סמכות עניינית תוך שהוא מציין כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד שהסמכות הבלעדית לדון בהן נתונה לבית הדין לעבודה. במסגרת ההחלטה הנ"ל, אף נקבע כי "לגופו של ענין הסעד המבוקש הינו מתן שירות אישי שלא ניתן לאוכפו, מה עוד שמדובר על פי הנטען הנזקים שגרם העובד למבקשות בכך שהפסיק את העבודה אצל המבקשות. נזקים אלה ניתן לכמת ולבקש בגינן סעד של פיצוי כספי". במצורף לבקשה שלפנינו, הגישו המבקשות תביעה עיקרית, שמהותה "הפרת ההסכמים בין הצדדים והפרת סעיף 39 לחוק החוזים. במסגרת תביעה זו ביקשו הצדדים לחחיב את המשיב לשלם להם סכום קרן של 338,430 ₪ וכן ביקשו לכוף עליו להעביר להן מידע ששייך להן. בתאריך 2/5/11 הגיש המשיב תביעה לבית הדין במסגרתה ביקש לחייב את המבקשות לשלם לו סכום קרן של 117,234 ₪ בגין זכויות המגיעות לו, לטענתו, בקשר עם תקופת עבודתו אצל המבקשות ובקשר עם סיומה של תקופה זו. 3. מהלך הדיון בתאריך 9/5/11 ביום 18/5/11 הגיש המשיב תגובה תמציתית לבקשה וביום 19/5/11 התקיים דיון אליו התייצבו נציג/מנהל המבקשות (שיקרא להלן:"נציג המבקשות"), המשיב ובאי כוחם. במהלך הדיון, העלו הצדדים את טענותיהם ואף ענו בין בעצמם ובין באמצעות באי כוחם לשאלות שהפנה אליהם בית הדין. במסגרת הדיון, נעשו על ידינו מאמצים אינטנסיביים להביא את הבעיה שהועלתה לפנינו לידי פתרון ואף העלנו הצעה דיונית שנועדה להביא את כלל הסכסוכים שבין הצדדים לידי סיום, לצערינו ניסיונות אלו לא נשאו פרי ובסופו של דבר נחקר נציג המבקשות, כשאר בסיום הדיון ניתנה החלטה באשר להגשת סיכומים מטעם הצדדים. סיכומי המבקשות הוגשו ביום 22/5/11, סיכומי המשיב הוגשו ביום 25/5/11 ותגובתן הארוכה מאוד של המבקשות לסיכומים אלו הוגשה ביום 29/5/11. 4. בטרם נפרט את העובדות הרלוונטיות, נקדים ונדגיש כי הפירוט שלהלן הינו לכאורי בלבד, ואין וודאות שהעובדות שתפורטנה להלן הן אכן העובדות שתיקבענה בפסק הדין בתיק העיקרי. יש לזכור כי אנו מצויים בשלב המקדמי, הוא שלב הבקשה לסעדים זמניים ובפרספקטיבה זו בחנו את טענות הצדדים. 5. להלן העובדות הרלוונטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות ומהמסמכים שצורפו להם: א. המבקשות הן חברות אשר התאגדו בישראל ואשר עוסקות במתן שירותי מסחר במט"ח ואיתותי מסחר באינטרנט והמגדירות עצמן כמפתחות פלטפורמה חדשנית רחבת היקף למסחר במט"ח. ב. ביום 15/3/08 חתמו הצדדים על הסכם התקשרות ביניהם, אשר כותרתו "הסכם עבודה אישי" (להלן:"ההסכם"), שהגדיר את זכויותיו וחובתיו של כל צד ואשר במסגרתו נכללו מונחים מתחום דיני העבודה. ג. המשיב עבד בשורות המבקשות כאיש פיתוח ותכנה אשר עיקר עבודתו התבצע באתר האינטרנט של המבקשות. ד. המשיב אשר בבעלותו שרת אינטרנט, אירח את האתר של המבקשת וזאת מבלי שהתחייב לעשות זאת במסגרת ההסכם. ה. בשלב מסויים החל המשיב לפנות אל המבקשות (במיילים) ולהעלות טענת בכל הקשור לזכויותיו. ו. במכתב הנושא את התאריך 12/2/11, אשר לטענת המבקשות התקבל אצלן ביום 25/2/11 ושאר כותרתו "התייחסות למכתבכם מתאריך 8/2/11", העלה המשיב מספר טענות, כאשר בסיום מכתבו כתב:"אני רואה בזאת פגיעה בשכרי והרעת תנאי העבודה ועבירה על החוק של דיני העבודה, אם לא יתוקן האמור תוך מספר ימים אאלץ לצערי להתפטר מעבודה בדין פיטורין ולבקש לשלם לי את כל הזכויות המגיעות לי על פי ההסכם והדין". ז. בתאריך 25/2/11 השיבו המבקשות למכתבו של המשיב, תוך שהיא מבהירה עמדתה לפיה קיבל את כל שהגיע לו ותוך הפנייתו להתחייבותו לעבוד אצלה עוד שנתיים מיום שחתם על נספח הקשור ליציאתו לקורס על חשבון המבקשות ו/או מי מהן. המבקשות אף ציינו נכונותן לנסות ולהסדיר המחלוקות בינן לבין המשיב וכן ציינו כי "אם תחליט להפסיק את עבודתך ו/או תחתום הסכם עם חברה אחרת (אמדוקס או כל גוף אחר) ביום ראשון 27/2/11 כפי שמסרת לנו או בכל יום אחר, החברה תראה בזאת הפרה יסודית להסכם בינינו והיא תפעל למצא (כך במקור. א.י.) את הדין מולך על כל נזק שנגרם ו/או ייגרם כתוצאה מהפרה זו בין אם בישיר ובין אם בעקיפין". ח. במכתב הנושא את התאריך 4/3/11 הודיע המשיב, באמצעות ב"כ, על "התפטרות בהתאם לסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורין", במסגרת מכתב זה נתן המשיב למבקשות הודעה מוקדמת עד ליום 15/3/11 תוך שהוא מציין כי "החל מיום 6/3/11 ועד לסיום חוזה עבודתו ביום 15/3/11 יצא לחופשה" ט. בתאריך 8/3/11 החזיר המשיב לנציג המבקשות את כל הציוד שנמסר לו על ידי המבקשות במהלך עבודתו אצלן לרבות מחשב עבודתו. י. במהלך חודש מרץ 2011 החל המשיב לעבוד בחברת אמדוקס. יא. מתאריך 16/3/11 החלו המבקשות לשלוח למשיב מיילים בנושא השבתת האתר שלהן ו/או בקשר לתקלות שהתגלעו בו, כאשר בנוסף, התקשרו אליו באמצעות הטלפון ואף שלחו לו מסרונים. יב. לחלק מהמיילים הנ"ל השיב המשיב תוך שהוא נראה כמנסה לסייע. יג. במייל מיום 1/4/11 דרש המשיב מנציג המבקשות להפסיק לשלוח לו מיילים, ו/או הודעת SMS ו/או שיחת טלפון, תוך שהוא מבהיר שאם ימשיך בכך הוא יתבע אותו על הפרעה ו/או עוגמת נפש. המשיב אף ציין במייל זה "תדע לך שהינך פוגע בי ובפרנסתי וכל תלונה ו/או מסר שברצונך להעביר לי הינך מתבקש להעביר אותו לעו"ד שלי. אינני חייב לך כלום ותודה". יד. גם לאחר המייל הנ"ל המשיכו המבקשות בפניות חוזרות ונשנות אל המשיב ואף הודיעו לו (באמצעות מכתב מיום 13/4/11) על פניה שבכוונתן למסור לחברת אמדוקס "לצורך קבלת התייחסותה לעובדה כי העסקתך הביאה בפועל להפרת ההסכמים עם שוק אמאל בע"מ ולסיומם לפני המועד שסוכם.." טו. במסגרת סיכומי המשיב הוא ציין את שם המשתמש והסיסמא של ה - FDP (אשר לטענתו מעולם לא השתנו), וזאת כמפורט להלן - שם המשתמש הוא: Forexvisor והסיסמא היא: h#ED%iks45p4x/ טז. במסגרת תגובת המבקשות לסיכומי המשיב הן ציינו שבעזרת המידע המצויין בסעיף טו דלעיל, הצליח גורם מטעמן (יבגני) להכנס למחשבי המבקשות אך לאלמאגרי המידע של המבקשות, אשר כדי להכנס אליהן יש לבקש מהמשיב לתת הרשאות ולא לחסום את נסיונות הכניסה וכן לתת הרשאה לגישה ל - MYSQL ולמערכת ההרשאות של אדמניטראטור שיאפשר למבקשות ו/או למי מטעמן גישה וחיפוש במאגר המידע שעד השרת. יז. במסגרת תגובתן לסיכומי המשיב, הדגישו המבקשות כי הן מסכימות לדרישת המשיב להעתיק בחזרה את כל כחומר השייך להן השמור על גבי השרת שלו. יח. במסגרת תגובתן לסיכומי המשיב, צמצמו המבקשות את בקשתן רק ל: 1. המידע השמור על השרתשל המשיב (קבצים ומאגרי מידע). 2. מסמך שמרכז הסיסמאות שמפעילות את המערכת והפנוקציות השונות שרק המשיב מודע להן. המבקשות הבהירו כי לאחר שמר יבגני הצליח לעיין בהיקף ובמצב החומר השמור בשרת הפנימי ובמחשב של המבקשות, הן הגיעו בעצתו למסקנה שאין לחייב את המשיב לרכז ולהתייחס למידע זה או לבצע בדיקה משלו, לפיכך הודיעו המבקשות כי הן מוותרות על הצורך בחלק זה של בקשתן ובצורך ובאיתור מידע זה וריכוזו על ידי המשיב. 6. להלן טענות ב"כ המבקשות, בתמציתיות כפי שנטענו בכתבי טענותיהן, למען בתגובתן הארוכה לסיכומי המשיב, ששם צמצמו המבקשות את בקשתן, כפי שהובהר לעיל: א. במהלך 4 השנים שהמשיב נתן את שירותיו למבקשות, הוא היה דמות מפתח. הוא הקים ופיתח את האתר והתוכנה שלהן, היה אחראי בלעדי על תחזוקתם השוטפת, על המידע שעובר דרכם ועל הפעלת כלל השירותים שהעניק האתר ללקוחות המבקשות. במסגרת תפקידו, החזיק המשיב בכלל הסיסמאות והנתונים הקשורים לאתר ולתוכנה. ב. המשיב סיים את שירותיו אצלן תוך "עיכוב ותפיסה" של מידע בנוגע לאתר האינטרנט ולתוכנה. מדובר הן במידע אשר היה שמור על השרת שלו והן בסיסמאות ובקודים. בשני המקרים מדובר במידע שהמשיב החזיק במסגרת עבודתו אצל המבקשות, והוא שייך להן (להלן: "המידע המבוקש"). ג. מאז סיים המשיב את עבודתו אצלן היה האתר משובת רוב הזמן ו/או שהיו בו תקלות בפונקציות החשובות ביותר שלו. ד. המבקשות פנו אל המשיב פעמים רבות כדי שיעביר להן את המידע המבוקש, אך ללא הועיל. ה. ביום 5/4/11 שלח ב"כ המשיב מכתב לב"כ המבקשות, בו הוא דורש להסיר את כל התכנים של המבקשות מהשרת של המשיב תוך 30 יום. ואולם, בפועל מונע המשיב מלאפשר להן לשמור את המידע שלהן על גבי אמצעי אחסון משלהן. ו. עבודתן של המבקשות תלויה לחלוטין באתר ובתוכנה. המחסור במידע המבוקש הביא את עסקי המבקשות לקריסה מתמשכת. הלקוחות עוזבים אותה, ולקוחות חדשים לא מצטרפים. מו"מ שנוהל על ידי המבקשת 2 עם משקיעים פוטנציאליים הוקפא, ופרויקטים חדשים נסגרו. ההכנסות של המבקשת 1 ירדו כמעט ל-0. המבקשות פיטרו עובדים, והן בדרך לפטר עובדים נוספים. ז. כלל הפניות של המבקשות לגורמים מקצועיים חיצוניים לשם תיקון התקלה לא צלחו, שכן הנתונים הבסיסיים "מעוכבים" על ידי המשיב. ח. ביום 6/4/11 שלח מנהל המבקשות למשיב מייל, ובו רשימת נתונים, אשר התבקשו על די אותם גורמים מקצועיים. ואולם, גם בקשות אלו נותרו ללא מענה. ט. בעבר תוקנו תקלות על ידי המשיב וזאת תוך מספר שעות. ואולם, הניסיון לתקנן על ידי בעלי מקצוע אחרים בלתי אפשרי, עקב המחסור במידע המבוקש, אשר נמצא בידי המשיב. י. למרות שהמשיב טוען כי כלל המידע המבוקש נמצא במחשבים שאצל המבקשות, הרי שלמבקשות אין דרך לאתר אותו. המשיב מצידו מסרב לסייע במציאתו או לאמץ כל פתרון אחר לבעיה. יא. אומנם, המבקשות הצליחו להיכנס לאתר יום לפני הדיון וביום הדיון. ואולם, מדובר במניפולציה של המשיב, במטרה להראות שאין בעיה באתר. מנגד, המבקשות הוציאו לקראת הדיון דו"ח, אשר מראה את הצניחה העצומה במספר הכניסות מאז התקלה. יב. במקרה זה קיימות ראיות לכאורה לביסוס העילה הנטענת על ידי המבקשות שכן המשיב "המעכב", בחוסר תום לב ובאופן העולה כדי גניבה את המידע המבוקש, הפר חזיתית הוראות מההסכם, כך לגבי חובת מסירת המידע, כך לגבי חובת התיאום והחפיפה, כך לגבי מתן הודעה מוקדמת והענקת שירותים בתקופה זו וכף לגבי תיאום חופשותיו. כן הפר המשיב, באופן בוטה, את חובת האמון המוגברת המוטלת ביחסי עובד-מעביד ואף הפר את כתב ההתחייבות, לפיו עליו לספק את שירותיו למבקשות עד ליום 30/9/11.. בנוסף, מנצל המשיב את "כוחו" ואת העובדה שהוא מחזיק ומסתיר נתונים מהותיים של המבקשות, כאמצעי לחץ עליהן בכדי שישלמו לו את הסכומים שנתבעו על ידו ו/או בכדי לוותר על תביעתן נגדו - שלא במסגרת הליך משפטי הוגן. יג. צו הביניים חיוני ביותר, והוא נדרש באופן דחוף. יד. בנוסף לכך, הצו הנדרש לא נועד בכדי לשנות מצב קיים, אלא בכדי לשמור על המצב הקיים, מפני שינוי בלתי הדיר, בצורה של קריסת המבקשות ופיטורי עובדיהן. בכך הצו הנדרש דומה יותר לצו מניעה. טו. מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת מתן הצו שכן באם הוא לא יינתן, קיימת סכנה להתפרקות שתי המבקשות ולפיטורים של עובדיהן. בעוד שאם יינתן הצו, הדבר עשוי למנוע את הסכנה. כאשר מנגד - המשיב, לא יינזק כלל, בשים לב להסכמתן של המבקשות לשלם שכר בגין שעות העבודה שיושקעו על ידו. בנוסף, באם לא יינתן הצו נראה שכל סכום שייפסק לטובת המבקשות לא יהיה ניתן לפירעון, לאור יכולותיו הכספיות המוגבלות של המשיב. 7. להלן טענות ב"כ המשיב, בתמציתיות: א. המבקשות מנועות מלבקש את הצו הנוכחי, מחמת השתק עילה ו/או השתק פלוגתא ו/או מעשה בי-דין הקיימים בשל ההחלטה שניתנה על ידי כבוד השופט בן-חמו, במסגרת ההליך הקודם. ב. המשיב כופר בטענת המבקשות כי הוא היה דמות מפתח בהן. בסעיפים 9-23 לסיכומיו מתאר המשיב את מהלך עבודתו, תוך שהוא מדגיש, בין היתר, כי לא עבד לבד, כי עבד רק על המחשבים שבמשרדי החברה וכי על המידע המבוקש על ידי המבקשות - נמצא ברשותן. ג. המשיב אירח בשרת האינטרנט שבבעלותו את אתר האינטרנט של המבקשות ולמרות שנציג המבקשות הסביר לו כי מדובר במצב זמני, עד אשר יועבר האתר לשרת אחר, ולמרות שבמהלך עבודתו ביקש המשיב כי האתר יורד מהשרת שבבעלותו, הרי שהמקשות עדיין לא עשו כן. ד. כאשר עזב המשיב את עבודתו אצל המבקשות, עבד שם אדם בשם איתמר אשד (להלן: "איתמר"), אשר לו היתה גישה לכל הנתונים והסיסמאות ושאר המשיב העביר לו מידע רב. ה הפניות החוזרות ונשנות של המבקשות אל המשיב, מאז הודיע על התפטרותו גורמות לו נזקים אדירים בתחום האישי והמקצועי. ו. לפניית נציג המבקשות מיום 6/4/11, במסגרתה רשימה של דרישות, לא ענה המשיב, הן משום שעמדותיו נמסרו במסגרת המכתב שנשלח ביום 5/4/11 והן משום שלא נותר ברשותו כל מידע ששייך למבקשות. לטענת המשיב, דרישות אלו מעידות על חוסר בקיאותן של המבקשות בסביבת העבודה. יתרה מזו, כל כולן מתייחסות לאירוח של האתר ולא לתוכנו, אשר אינו בתחום טיפולו ובתחום מומחיותו מבחינה המקצועית של המשי. מעבר לכך, המבקשות לא מפרטות את המידע הדרוש להן, אלא טוענות כי על המשיב לתקן את התקלות שבהן הן נתקלות. ז. המבקשות לא פעלו די כדי לפתור את התקלות שכן בעוד שכבר ביום 6/3/11 נודע לה על עזיבתו של המשיב (לטענתה), הרי שרק ביום 1/4/11 הן פנו למומחה בשם יבגני כדי לגבש פתרון לכלל הבעיות. יתרה מזו, מעבר לפניות שנעשו לאיתמר וליבגני, לא הוכיחו המבקשות כי פנו לגורמים נוספים וכי גורם מסוים ניגש באופן פיזי למערכות של המבקשות כדי לפתור את הבעיות. ח. אין לקבל את טענת המבקשות כי בעקבות התקלות לא נרשמים משתמשים חדשים באתר, המבוססת על דו"ח חיצוני מאתר גוגל אשר תוקפו ומהימנותו מוטלים בספק. שכן מעיון בדו"ח שהציג המשיב בדיוןמן המערכת של המבקשות (מש/3), עולה כי במהלך חודש 5/2011 נרשמו באתר משתמשים חדשים. ט. אתר המבקשות עבד רוב הזמן, והמבקשות לא הוכיחו אחרת. י. אין לקבל את תיאור המצב של המבקשות בנוגע לתלות שלהן במשיב, באשר תיאור זה סותר את האופן שבו מתאר נציג המבקשות את שתי החברות, כפרימות עסקיות למופת, המגישות דוחו"ת כספיים מחלוקות למחלקות ומעסיקות מספר עובדים. יא. למרות שהמשיב סיים את עבודתו אצל המבקשות ולמרות שלא מדובר בתקלות שהוא היה מופקד על פתרונן ועל אף הטרדה הרבה שגרמו לו הפניות השונות של נציג המבקשות, הוא עשה מעל ומעבר כדי לסייע להן בפתרון הבעיות. יב. המבקשות לא סיפקו ראשית ראיה לכך שהמשיב מחזיק בסיסמאות ו/או בקודים השייכים להן או לכך שהמשיב הוא הדמות היחידה שמסוגלת לפתור את התקלות באתר. יג. למרות שה - FTP נמצא ברשות המבקשות, ולמרות שמדובר ב- FTP המורכב, כידוע, בשם משתמש וסיסמא, אשר מעולם לא השתנו, יבהיר המשיב כי שם המשתמש הוא: Forexvisor והסיסמא היא: h#ED%iks45p4x/ יד. מתן הצו במקרה דנן יקבע יביא לקביעת מסמרות בעניין הנזקים הנטענים על ידי המבקשות. בכך יוכרע הליך עיקרי במסגרת של סעד זמני. טו. הצו הנדרש מהווה למעשה כפייה של העובד לשוב לעבודתו וככזה, אין ליתנו. טז. מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, בהתחשב בשיהוי הרב שבפניית המבקשות למומחים ולאור יציאתו של המשיב לדרך חדשה, והסבל שעבר עליו כתוצאה מפניות המבקשות. כמו כן, עבודתו החדשה של המשיב אינה מאפשרת לו לחזור ולהתייצב במבקשות לשם אספקת קודים וסיסמאות, אשר קיימים במחשבים של המבקשות, ובפרט בספר המערכת ובתיקיות שעליהן עבד. עובדה זו מייתרת את עצם התייצבותו. לצד זה יש לזכור כי המבקשות לא סיפקו ראשית ראייה בדבר דחיפות התייצבותו של המשיב במשרדי המבקשות ובדבר היותו הדמות היחידה שמסוגלת לפתור את התקלות הנטענות. יז. המבקשות, אשר לא צרפו את הסכם השירות מיום 3/6/10 ואף לא את ההחלטה שניתנה בהליך הקודם, נהגו בחוסר תום לב בעצם הגשת בקשתן שכל מטרתה להתעמר במשיב המשיב טוען לחוסר תום לב מוחלט מצד המבקשות. 8. המסגרת הנורמטיבית תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, החלה בבתי הדין לעבודה מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991, היא הרלוונטית בענין. בהתאם לפסיקה, כאשר מוגשת בקשה למתן סעד זמני יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים עיקריים: א. קיומה של זכות לכאורה הנבחנת באמצעות בדיקתם של סיכויי התביעה העיקרית. ב. קיומה של הצדקה למתן סעד טרום בירור התביעה לגופה, הנבחנת באמצעות "מאזן הנוחות". כאשר בין התנאים "מתקיים יחס המוכר כ"מקבילית כוחות" היינו, ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכוייו של מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות; כך גם להיפך...יחד עם זאת, ברי כי הן הזכות לכאורה והן מאזן הנוחות חייבים לעמוד ברף מינימאלי, שאם לא כן לא יהיה מקום למתן הסעד הזמני". (רע"א 706/09 קופת חולים מאוחדת - המרכז הכירורגי ירושלים (10/3/09)] כפי שצויין בע"ע (ארצי) 30914-04-10 שמחה בוסי - רשות הגנים של אגודת ישראל (12/9/10) - להלן:"פרשת בוסי", הרי שקיימות שאלות משנה המסייעות להכרעה, הכוונה לשאלות הנוגעות להתנהגות בעלי הדין, תום ליבם, מועד הפנייה לבית הדין, האם הינו נגוע בשיהוי, דרך הפניה לבית הדין לרבות ניקיון כפיים והאם מתן סעד זמני הינו צודק ומידתי בהתחשב בכלל נסיבות העניין. כאשר כלשון מחוקק המשנה עלינו לבחון "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש" [תקנה 363(ב)]. בפרשת בוסי אף הובהר כי: "מבחנים אלו רלוונטיים, ככלל, לא רק לצו מניעה זמני אלא גם לצו עשה זמני" וכן כי: "יש לזכור בהקשר זה כי "מי שמשנה את הוויית המציאות אינו בהכרח התובע המבקש סעד זמני כנגד הנתבע... ההסתכלות צריכה להיות מורכבת יותר. מי שמשנה או עשוי לשנות את הוויית המציאות הוא הנתבע דווקא, והתובע הוא זה המבקש תרופה כנגד שינוי זה" (דודי שוורץ, סעדים זמניים - קווים מנחים להפעלת שיקול הדעת השיפוטי, מחקרי משפט י"ג 441 (1996)..." ואף נקבע כי: עוד יש לזכור כי "לבית הדין שיקול דעת רחב אימתי ליתן צו מניעה או צו עשה, קבוע כזמני, ועליו לשקול מכלול רחב של שיקולים האם להיעתר לבקשה ליתן צו אם לאו" (דב"ע מט/26-4 רשות הנמלים - ועד מחלקת ים בנמל חיפה, פד"ע כ 417 (1989)). הבחינה לפיכך לעולם אינה פורמאלית, ואינה יכולה להיות תלויה כל כולה בשאלות טכניות דוגמת השאלה האם מדובר בסעד הסופי המבוקש בתביעה, או האם מדובר בסעד כספי שניתן להמתין עימו עד לסוף ההליך. לכן גם אם דרך כלל יצדיק איזון השיקולים המפורט לעיל שלא ליתן צו זמני שעניינו חיוב כספי (בר"ע 707/08 חגי בן אהרון ואח' - משטרת ישראל, מיום 12.2.09) -אין מדובר בכלל המתאים לכל המקרים, ולעיתים הוצאת צו כספי בסיום ההליכים אינה מהווה תחליף הולם ומספק לסעד מיידי. הווה אומר כי בהתאם להלכה הפסוקה, אין חולק שהענקת צו זמני או סירוב לתיתו הם תולדה של הפעלת שיקול דעת, כאשר צו שכזה יינתן בדרך כלל כדי לשמר מצב קיים, אם לתביעה העיקרית סיכויים לכאורה להצלחה (לובוצקי; סדר הדין בבית הדין לעבודה, עמ' 265 וההפניות שם), כאשר לצד זה יש לזכור שאין ליישם בחינה פורמאליתשל התנאים. 9. מן הכלל אל הפרט לאחר ששקלנו בדבר ובשים לב לסעדים המבוקשים, לאחר הצמצום שחל בהם במסגרת תגובת המבקשות לסיכומי המשיב (להלן:"תגובת המבקשות"), החלטנו שיש להעתר לבקשה באופן חלקי וזאת מהטעמים שיפורטו להלן: א. נראה כי המבקשות מאמינות שבידי המשיב מידע שיש בו כדי לסייע בפתרון התקלות שהתגלעו באתר שלהן. כאשר במסגרת תגובתן לסיכומי המשיב, צמצמו כאמור את בקשותיהן וזאת תוך התייחסות לסיסמא ולקוד המשתמש שהעביר המשיב במסגרת סיכומיו (ואשר לטענתו היתה בידיעת המבקשות לכלאורך הדרך). ב. במכתבו של מר יבגני, אשר צורף לתגובת המבקשות, הועלתה טענה של חוסר הרשאה, בעת התחברות לשרת המשיב באמצעות ה - FTP, ענין אשר אליבא דמבקשות יכול להפתר, בקלות, על ידי המשיב. ג. ההבדל המהותי שמצאנו בין הבקשות שביקשו המבקשות במסגרת הבקשה לבין צמצומן של בקשות אלו במסגרת תגובתן - כאשר בשלבי ההתדיינות בהם ביקשו המבקשות כי נחייב את המשיב למסור להם מידע ו/או נורה לו לבצע עבור המבקשות פעולות שונות, סברנו כי לא ניתן להעתר לבקשות אלו שכן לא השתכנענו כי המבקשות הוכיחו כי מדובר במידע אשר אין דרך להשיגו באמצעות הציוד והכלים שברשותן וכן מאחר ולא השתכנענו שלא מדובר בידע שאינו בבחינת מידע "סודי" הקשור ישירות למבקשות אלא כישורים ו/או כישרון של המשיב, שבמקרה כזה בוודאי שאין אפשרות, לכפות על המשיב לשתף בו את המבקשות. ד. העובדה שבמסגרת תגובת המבקשות לסיכומי המשיב הן חזרו בהן מאותו חלק של הבקשה שעניינו "אכיפה" של מתן שירות אישי, תוך שהן מבהירות במדוייק איזה מידע הן מבקשות לקבל מהמשיב ו/או איזו פעולה עליו לבצע, עובדה אשר מאפשרת ליתן צו ספיציפי ומוגדר, כל זאת תוך הבהרה כי אין במתן הצו כדי להצביע על כך שטענות המבקשות עלנין הנזק שגרם להן המשיב אכן הוכחה. ה. מאזן הנוחות, הנוטה, לדעתנו לטובת המבקשות וזאת בשים לב לטעמים שהעלו בכתבי טענותיהן ובהתחשב בחשש של מצב שעלול להפוך לבלתי הפיך. כאשר בנקודה זו נשוב ונדגיש כי אין בקביעתנו זו כדי ללמד על כך שהמבקשות הוכיחו לפנינו כי המשיב גרם להן נזק כזה או אחר שכן בשלב מקדמי זה לא בחנו סוגיה זו ואיננו יכולים להכריע בה. ו. העובדה שהנזק שנגרם לכאורה למבקשות הינו כלכלי בעיקרו, אינה מצדיקה, בנסיבות המיוחדות של המקרה שלפנינו, את דחיית בקשתן על הסף שכן, מקום שבמסגרת תגובתן, ידעו למקד את הפעולה שנדרש מהמשיב לעשות כדי לפתור את הבעיה וגם אם יתברר כי מדובר בפעולה שבהערכות נכונה של המבקשות, ניתן היה לבצעה בטרם הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים ו/או שקיימת פעולה אחרת אשר אינה מחייבת את סיועו של המשיב, הרי שנראה לנו כי הנזק שייגרם למבקשות אם יתברר שלא כך הדבר יהיה גדול הרבה יותר מהנזק שייגרם למשיב אם יתברר שכך הדבר. 10. לסיכום בשים לב לכל האמור לעיל ובהתחשב בכתבי הטענות שהוגשו, לרבות הסיכומים והתגובות הרינו מחייבים את התובע להעתיק ו/או לגבות ו/או לצרוב את כל מאגרי המידע והקבצים של המבקשות משרת לשרת, פעולה אשר אליבא דיבגני, מכונה בשפה המקצועית "יצירת IMAGE". בנוסף הרינו מחייבים את המשיב להודיע למבקשות באיזה מהגרסאות הנמצאות באתר שנמצא באירוח חיצוני, נעשה שימוש. המשיב יבצע פעולות אלו בתוך 5 ימים מיום שתומצא לו החלטה זו וככל שיידרש למסור דבר מה, פיזית, למבקשות ייעשה זאת באמצעות בא כוחו אשר ימסור את הדרוש לב"כ המבקשות. בנוסף, וככל שיש בידי המשיב אפשרות ליתן למר יבגני הרשאות אשר יבטלו את קוד שגיאה 425, אשר לטענתו הוא קיבל כאשר ניסה לגשת ל - PTS, יעשה גם זאת בהקדם האפשרי ולכל המאוחר - בתוך המועד שנקבע לעיל. 11. הוצאות שאלת ההוצאות תוכרע במסגרת ההליך העיקרי. 12. לפני סיום נציין כי אנו ממליצים לצדדים להסכים לפנות להליך גישור בפני עו"ד הבקיא בתחום המחשבים (ברשותינו פרטיו של עו"ד גד אופנהיימר, אשר נראה כמי שיוכל להתאים), לחילופין נשוב ונמליץ לצדדים להסכים להצעה שהועלתה על ידינו זה מכבר, באשר לסיום הסכסוך שבין הצדדים (הן ביחד לתביעה העיקרית שהגישו המבקשות והן בקשר לתביעה שהגיש המשיב), בדרך של מתן פסק דין לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט (לא מנומק). 13. המשיב יגיש את כתב הגנתו בתוך 30 יום מהיום. צוויםצו עשה