קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צירוף משיב פורמלי בבית הדין לעבודה: 1. לפנינו בקשת ההתאחדות לכדורגל בישראל להצטרף כצד בערעור בהתאם לתקנת 91 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות") ו/או מכוח תקנה 18(א) לתקנות, או לאפשר למבקשת להצטרף כצד לערעור בהתאם לסעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969 (להלן: "החוק"). 2. ביום 4/10/10 הגישה המשיבה 2 (להלן:"המשיבה") ערעור לבית דין זה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בתע"א 4130/06 טלשיר נ' הפועל חיפה מילניום בע"מ (כב' השופטת מיכל אריסון חילו ונציגי הציבור מר עוזיאל אבישר ומר זאב בן ישראל). במסגרת הערעור על פסק הדין ביקשה המשיבה לצרף את המבקשת כצד להליך. 3. המשיב 1 (מר אלברט טלשיר-להלן"המשיב") תבע בבית הדין קמא זכויות הנובעות מתקופת עבודתו וסיומה במשיבה . המשיב הועסק כאפסנאי בקבוצה הבוגרת של מועדון הכדורגל הפועל חיפה. בפסק הדין התבררה השאלה האם המשיב זכאי לזכויות נוספות מעבר לזכויות אותן קיבל בהתאם להסכמי ההעסקה עליהם חתם. ככל שיימצא כי הוא זכאי לזכויות נוספות, האם יש לחשבם לפי שכר מינימום בלבד, והאם עליו להשיב למעסיקתו, המשיבה, את השכר שקיבל בתקופת העסקתו מעבר לשכר המינימום. המשיב תבע פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, גמול עבודה ביום המנוחה השבועית, פדיון חופשה ודמי הבראה. הגנת המשיבה התבססה בעיקרה על סעיף 9 להסכמי ההעסקה עליהם חתום המשיב שכותרתו "הגנה מתביעות סותרות". סעיף זה קובע במהותו כי התמורה אשר הוסכמה בין הצדדים היא תמורה סופית וכוללת ואם ייקבע ע"י ביה"ד לעבודה כי למרות זאת מגיעות לבעל התפקיד זכויות נוספות כעובד, לרבות פיצויי פיטורים, מוסכם כי הזכויות תחושבנה בהתאם לשכר המינימום. בית דין קמא קבע כי לסעיף זה אין תוקף. ויתור של עובד על זכויות קוגנטיות אשר מוקנות לו מכוח משפט העבודה המגן כגון פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, הוא ויתור שאין לו תוקף ועל כן הוא בטל. לבסוף קיבל בית דין קמא את התביעה וקבע כי על המשיבה לשלם למשיב פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, שכר עבודה במנוחה השבועית, פדיון חופשה שנתית ודמי הבראה. 4. ביום 14/11/10 הגישה המבקשת את בקשתה להצטרף כצד להליך הערעור. המבקשת טענה כי פסק הדין נשוא הערעור ביטל סעיף בהסכם "בעל תפקיד", הסכם המעוגן בתקנון מטעמה אשר הותקן מכוח הסמכות המוקנית לה בסעיף 10 לחוק הספורט, התשמ"ח - 1988 (להלן: "חוק הספורט"). עוד טענה המבקשת כי פסק הדין של בית דין קמא כולל התייחסות לסוגיות עקרוניות בקשר להוראות בתקנוני ההתאחדות בכל הקשור להתקשרותן של קבוצות כדורגל בחוזי עבודה עם בעלי תפקידים אצלן, ובכלל זה תקנון בקרת תקציבים של ההתאחדות. נוסח הסכם "בעל תפקיד" הינו חלק מתקנון בקרת תקציבים וקיימים סעיפים בנוסח דומה לזה שבוטל ע"י בית דין קמא גם בהסכמים אחרים הקבועים בתקנון בקרת תקציבים. תקנון זה מחייב את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים בענף הכדורגל בהתאם לסעיף 10(ג) לחוק הספורט. 5. המשיב התנגד לצירוף המבקשת. בתגובתו טען המבקש כי המבקשת אינה נפגעת או עלולה להיפגע מתוצאות ההליך שכן פסק הדין של בית דין קמא אינו עוסק, הלכה למעשה, בתקנוני המבקשת, אינו מתערב בהם ובכל מקרה אין בו כדי להשפיע על צדדים שלישיים שלא היו צד להליך והחתומים על חוזים, המכילים תנאים בלתי חוקיים דוגמת הסעיף שביטל בית דין קמא. זאת ועוד. המשיב טען כי במהלך שנת 2005 בוטלה הגדרת "בעל תפקיד" אשר הופיעה בסעיף 1(ו') לתקנון הבקרה התקציבית. כמו כן המשיב אינו חבר במבקשת ואינו כפוף כלל תקנוניה. יתר על כן, בית הדין קמא קבע כי מישור היחסים בין המשיבה למשיב הוא יחסי עובד מעביד והתשלומים אשר נקבעו למשיבה הינם מכוח משפט העבודה המגן. מאחר שכך הרי שהמבקשת אינה יכולה להיות צד לסכסוך. לסיכום ציין המשיב כי חרף כל האמור לעיל, אין בכוונתו לעמוד על אי צירופה של המבקשת להליך כל עוד סבור כי בית הדין כי יש בצירופה כדי לתרום לבירור הסוגיה. 6. המשיבה הסכימה לבקשה לצירוף המבקשת כצד להליך הערעור. 7. המבקשת הגישה תשובה לתגובת המשיב במסגרתה חזרה על טענותיה כי לא היתה צד להליך בבית דין קמא ועל כן לא ניתן לה יומה בבית הדין ולפסק הדין של בית דין קמא עשויות להיות השלכות עליה ועל צדדים שלישיים, על כן יש לאפשר לה להביא את טענותיה במסגרת הערעור. המבקשת מפנה לכך שהמשיב התייחס בתגובתו רק לאפשרות צירוף צד מכוח תקנה 91 לתקנות ולא התייחס כלל לבקשות החלופיות המפנות לסעיפים 18(א) לתקנות ו-33 לחוק. הכרעה 8. תקנה 91 לתקנות קובעת : "בית הדין של ערעור רשאי להורות על צירוף משיב שלא היה בעל דין; הורה כאמור, יתוקן כתב הערעור ויומצא לאותו משיב כתב הערעור המתוקן, ורשאי בית הדין לדחות את מועד הדיון בערעור, בתנאים שייראו לו צודקים, ורשאי בית הדין ליתן פסק דין כאילו היה המשיב שצורף בעל דין." תקנה 18(א) לתקנות קובעת : "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאי שייראו לו , לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה." בית הדין הארצי בעע (ארצי) 68/09 פריגן נ' פרוכון ביוטק בע"מ, ניתן ב-7/2/09, הפנה בסעיף 9 לפסק הדין לאמת המידה לבחינת בקשה לצירוף צדדים לערעור אשר נקבעה על ידי כב' הנשיא שמגר בבש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית, פ"ד מה(5) 457. שם נקבע: "המבחן לצירופו של בעל דין נוסף בשלב הערעור מן הראוי שיהיה בדרך כלל משולש: ראשית -  האם מי שמתבקשים לצרפו או בעל דין המבקש את הצירוף או תומך בו,  עלול  להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא הערעור אם לא יוחלט על הצירוף המבוקש. שנית, במידה וקיים סיכון כאמור - האם מן הראוי כי תוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא  הערעור  - כולן או לפחות חלק מהותי מהן - יכבלו גם אותו אדם במעשה  בי-דין.  התשובה  לשאלה זו היא בדרך כלל פועל יוצא של מידת הזדהות עניינו של האדם שמתבקשים לצרפו עם העניין נשוא הסכסוך הנדון בערעור. שלישית, בהנחה שהתשובה  לנ"ל  חיובית  - האם שיקולים של יעילות וסדר הדיונים  מצדיקים  הצירוף האמור. כך ניתן, למשל, לשקול אם צירופו של צד בשלב הערעור עלול, כשלעצמו, להביא להחזרת הדיון לערכאה הראשונה ואם יש הצדקה אובייקטיבית לכך לפי מבחני יעילות הדיון. עיקרו של דבר, לבית המשפט עומדת לעולם הסמכות לסרב לבקשת צרוף אשר יהיה בו כדי לסרבל את הדיון או להכביד עליו במידה מופרזת." 9. אנו סבורים כי יישום המבחן המשולב בענייננו מביא למסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולצרף את המבקשת להליך לאור טענותיה כי פסק הדין של בית דין קמא כולל התייחסות לסוגיות עקרוניות בקשר להוראות המצויות בתקנוניה. בשל כך ,מן הראוי שערכאת הערעור תשמע את טענותיה של המבקשת ותיקח אותן בחשבון בעת הכרעתה. גם שיקולי יעילות הדיון מטים את הכף לטובת קבלת הבקשה באופן שעמדת המבקשת תובא בפני בית דין זה. בהחלטתנו זאת לקחנו בחשבון גם את סיכום דבריו של המשיב בתגובתו לפיה, לא יעמוד על אי צירופה של המבקשת להליך, כל עוד יסבור בית הדין כי יש בצירופה כדי לתרום לבירור הסוגיה. 10. מאחר שכך, אנו סבורים כי תקנה 91 לתקנות אינה מתאימה למקרה שלפנינו. הזיקה בין טענות המבקשת לבין טענות המשיבה 2 בערעור (המערערת) אינו מצדיק צירוף המבקשת כמשיבה לערעור. יחד עם זאת תקנה 18(א) לתקנות מאפשרת לבית הדין להוסיף "שמו של אדם... שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. " וזהו היחס הראוי בין הדברים. 11. סוף דבר. הבקשה מתקבלת.המבקשת תצורף כמשיבה פורמאלית אשר תגיש את עמדתה לאחר שתצא החלטה בענין הגשת סיכומים. 12. התיק יועבר למנ"ת לקביעתו לדיון. משיב פורמלי / צד פורמליצירוף / החלפת בעלי דין