קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קבלה לעבודה בכבאות: 1. הבקשה שבפני היא למתן סעד זמני כנגד המשיבה, בענין קליטתו של המבקש לעבודה ככבאי. טענתו העיקרית של המבקש היא שהוא זכאי לקדימות בקליטה זו, על פי פסק דין שניתן בהליך קודם בבית דין זה. 2. דנתי בבקשה כ"דן יחיד", לבקשת ב"כ המבקש ובלא התנגדות מצד ב"כ המשיב, בשל הנסיבות שפורטו בהחלטה שניתנה על ידי בתחילת הדיון (העובדה שנציגי הציבור שהוזמנו לדיון, היו בבית הדין ועזבו אותו לפני תחילת הדיון). 3. עם תחילת הדיון בבקשה, ניסיתי להביא את הצדדים להסכמה על גורל הבקשה, אך הדבר לא עלה בידי. לפיכך, שמעתי את טיעוני הצדדים, וכעת ניתנת החלטה זו. 4. להלן אביא את פירוט מסויים של העובדות שעמדו ברקע הגשת הבקשה. ראוי להדגיש כבר כאן שעובדות אלה, נקבעות על ידי כעת באופן לכאורי בלבד, ואין וודאות שהן ישמשו גם לפסק הדין שיינתן בסיום ההתדיינות. העובדות ששימשו רקע להגשת הבקשה 5. חלום חייו של המבקש היה להיות כבאי. 6. בשנת 2008, בעת שהמבקש עמד לקראת תום לימודי התואר הראשון בכלכלה ובמנהל עסקים במכללת צפת, הוא הבחין במודעה בדבר מכרז להגשת מועמדות לאיוש משרות כבאים באיגוד ערים לשירותי כבאות, גליל עליון, המזרחי והגולן (לאיגוד ערים זה ייקרא להלן בהחלטה זו: "האיגוד"). המבקש הגיש את מועמדותו למכרז האמור. 7. המבקש זומן לראיון בפני ועדה מטעם האיגוד. לאחר הראיון, זומן המבקש ליום מבחנים במכון "אדם מילא". המבקש התייצב למבחנים ועבר בהצלחה מבחנים פסיכוטכניים שונים. לאחר מכן - עבר המבקש מבדקים נוספים; דיון של דינמיקה קבוצתית, ומבחנים פסיכומטריים שונים מול מחשב. אחרי שהמבקש הצליח גם במבדקים הנוספים, הוא זומן לראיון בפני פסיכולוג, ואז - התבקש להמתין בביתו לתשובה. 8. במקביל למבחנים האמורים, הגיש המבקש מועמדות למשרה בחברת HOT. גם שם עבר המבקש מבחנים שונים, ולאחר סיומם - הודיעו לו כי הוא התקבל לעבודה בחברת HOT. תנאי לקליטת המבקש בחברת HOT היה שהוא יתחייב לעבוד בה לפחות שנה אחת. בשל האפשרות שהמבקש יתקבל לעבודה באיגוד כך שהוא יוכל להגשים את חלום חייו, ויתר המבקש על העבודה בחברת HOT. 9. זמן מה לאחר מכן, הודיע האיגוד למבקש שהוא עבר בהצלחה את כל המבחנים וכי לכן הוא מוזמן לבדיקות רפואיות. המבקש עבר בהצלחה גם את הבדיקות הרפואיות, וזומן לתחנת כיבוי האש בקרית שמונה, עם המועמדים האחרים שעברו את הבחינות בהצלחה. המבקש התייצב בתחנה האמורה, והשתתף בשיחה עם מפקד האיגוד ועם גזברית האיגוד שסקרה את השכר הצפוי ואת מרכיביו. באותה עת, נלקחו מהמבקש גם מידות לנעליים ולביגוד כדי להכין בעבורו מדים ונעליים. 10. ביום 3/3/08, החליטה ועדת הבחינה לקבל 10 מועמדים לעבוד ככבאים באיגוד, והחליטה גם לבחור 5 מועמדים נוספים שיהיו "בהמתנה", כך שאם במהלך שנה יתקבלו אישורים להעסקה של יותר מ-10 כבאים - הם יתקבלו על פי הסדר. המבקש מוקם במקום האחרון ברשימת ההמתנה, כך שהוא היה מספר 15 ברשימה, והחמישי ברשימת ה"ממתינים". 11. האיגוד לא הודיע למבקש מה היה תוכן החלטת ועדת הבחינה. תחת זאת, שלח האיגוד למבקש, ביום 17/3/08, מכתב שבו נאמר כך: "הנדון: מועמדותך למשרת כבאי לאחר הליך ממושך אנו שמחים להודיעך שאתה נמצא ברשימה של 5 מועמדים על פי סדר עדיפות שיקלטו ככבאים לאחר קליטת 10 המועמדים הראשונים על בסיס פרישת עובדים מתוכננת, כבאי פורש, כבאי נקלט. מאחלים לך הצלחה בהמשך ומצטערים על הליך המיון הממושך, ומקווים שתתאזר בסבלנות עד קליטתך בפועל.". אכן, כפי שהמבקש התבקש, הוא התאזר בסבלנות, בציפיה לקליטתו בפועל ככבאי. הסבלנות לא מנעה מהמבקש לנסות לברר את פשר הצורך בהמתנה, ובשיחה בעל פה - נאמר לו כי בשל כך שלא אושרו די תקנים, יש צורך בהמתנה לפרישת כבאים שכבר נמצאים בשירות. 12. המבקש שמח על כך שהוחלט לקבל אותו לעבודה. לפי הצהרתו, הוא אף היה "באופוריה". הוא ידע שזמן קליטתו לעבודה ככבאי הולך ומתקרב, ולא חיפש עבודה אחרת. בתקופת ההמתנה נקלטו 3 מועמדים אחרים ככבאים באיגוד. המבקש - המשיך להמתין. 13. לאחר שחלפה יותר משנה והמבקש טרם נקלט ככבאי באיגוד, הוא פנה שוב לחברת HOT, לברר אם הוא יוכל בינתיים לעבוד שם, אך בחברה לא הסכימו לקבל אותו, בשל סרובו הקודם להתחייב לשנת עבודה. המבקש חיפש עבודות במקומות אחרים, ואכן מצא כאלה, כולל עבודות בשכר גבוה, אך בכל מקום דרשו מהמבקש התחייבות למשך זמן מינימלי של עבודה, והמבקש לא היה מוכן לכך, בשל סברתו שבמהרה הוא יוכל להיקלט בעבודה ככבאי. לפיכך, עבד המבקש בעבודה זמנית כפועל ייצור. גם בעבודה זו הוצע למבקש קידום אשר לא יצא לפועל בשל כך שהמבקש העדיף לעבוד ככבאי. 14. למרבה פליאתו של המבקש, שעדיין המתין לקליטתו ככבאי, הוא הבין במודעה שפורסמה על ידי האיגוד, ביום 9/7/10, שבה נאמר כי דרושים לאיגוד כבאים, וכי המעוניינים אמורים להגיש מועמדות עד יום 31/7/10. תנאי הסף למכרז זה היו אף נמוכים מתנאי הסף שהמבקש היה אמור לעמוד בהם. 15. המבקש פנה במכתב למפקד האיגוד, כדי לברר מדוע מפורסמת מודעה כזו שהתפרסמה ביום 9/7/10, כאשר המבקש עדיין ממתין לכך שהוא יתקבל, ונענה במכתב שממליץ לו להגיש מועמדות למכרז החדש. גם פניית ב"כ המבקש במכתב אל האיגוד - לא הביאה לשינוי בעמדת האיגוד. בא כחו של האיגוד השיב כי הובהר למבקש שרשימת ההתמנה שנקבעה במרץ 2008, תקפה לשנה אחת בלבד. (אעיר כי טענה זו, אינה נכונה). 16. לפיכך, ביום 26/7/10, הגיש המבקש בקשה למתן סעדים כנגד האיגוד. הבקשה נדונה בתיק 43667-07-10, בפני מותב בראשות מי שהיתה באתה עת הנשיאה בפועל של בית הדין, השופטת איטה קציר. 17. ביום 27/7/10, ניתנה החלטה בבקשתו האמורה של המבקש. בהחלטה האמורה, נדחתה טענת האיגוד שלפיה פג תוקף רשימת ההמתנה לאחר שחלפה שנה. בהמשך, נקבע בהחלטה, בין השאר, כך: "... המכתב ממזכירות האיגוד מיום 17.3.08 שנשלח למבקש מציין, כי המבקש נמצא ברשימת המתנה של חמישה מועמדים שיקלטו לאחר קליטת עשרת המועמדים הראשונים על בסיס פרישת עובדים מתוכננת, כבאי פורש כבאי נקלט. המכתב לא מציין כלל כי תקופת ההמתנה של המועמדים מוגבלת למקסימום שנה... אלא להיפך - ממליץ למבקש להתאזר בסבלנות עד לקליטתו בפועל. ... כיום חסרים 12 תקנים לכבאים. ... אין מחלוקת בדבר, כי זכותו של המשיב לפרסם מכרז חדש לאור העובדה קיים היום צורך בהשלמת פערי תקנים, כאשר מדובר בחוסר של 12 תקנים, וזאת ללא כל קשר עם פרישת כבאים מעבודתם במשיב. ...השאלה המשפטית המתעוררת כאן היא - האם מחובתו של המשיב לקלוט לעבודה תחילה את המועמדים מס' 14 ו- 15 שעמדו בתנאי המכרז הקודם מפברואר 2008, וזאת לפני המועמדים שיבחרו במכרז החדש מחודש 07/10, או לאו. ... ב"כ המשיב הציע במעמד הדיון היום, כי המבקש יגיש מועמדותו מחדש למכרז החדש מ-07/10, וכי יהיה פטור מכל המבדקים, בניגוד לשאר המועמדים שניגשים כיום למכרז הנ"ל, אך מחובתו יהיה להתייצב לועדת הבוחנים לקליטת עובדים, אשר תשבץ את המועמדים המתאימים שיבחרו על פי סדר עדיפויות שתקבע ועדת הבוחנים. ... ב"כ המבקש מתנגד להצעה בנימוק, כי למעשה המבקש עבר את המכרז, נמצא כשיר והתקבל כמועמד לקליטה עד לפתיחת תקן פנוי. לכן אין כל הצדקה משפטית לחייב את המבקש לגשת פעם נוספת לאותו מכרז ממש בנסיבות המקרה. בנוסף לכך, במכרז הקודם לא הייתה התנייה של זמן וגם לא יידעו את המבקש על התנאי לקליטה בעבודה תוך שנה ממועד המכרז. ... אין מחלוקת בין הצדדים, כי המבקש עבר בהצלחה את המכרז מפברואר 2008, ונמצא כשיר והתקבל כמועמד לקליטה ככבאי במקום 15, כפי שנקבע על ידי ועדת הבוחנים. לדברי ב"כ המבקש, לאותו מכרז ניגשו למעלה מ-200 איש ומתוך 21 מועמדים מתאימים שזומנו לועדת הבחינה, שישה מועמדים לא דורגו ברשימת ההמתנה לצורך קליטה בעבודה ורק 15 אושרו, וביניהם המבקש כמקומו ברשימה. ... לאחר ששקלנו את נסיבות המקרה וההתנהלות של המשיב, והיות והמבקש נמצא מתאים לצורך קליטתו ככבאי אצל המשיב, אין הצדקה משפטית לחייבו לגשת למכרז חדש ולעמוד שוב בהתמודדות לאותו מקום ולאותו תפקיד רק בגלל ההתנהלות הלא תקינה לכאורה של המשיב. ... לאור האמור לעיל, אנו מחייבים את המשיב לקלוט מיד את המבקש בתקן הראשון ו/או השני שיתפנה אצלו, לאחר קבלת אישור הנציבות להשלמת פערי התקנים החסרים. ... היות והמבקש אושר כמועמד מס' 15 לקליטה בעבודה אצל המשיב, והיות ומועמד מס' 14 - מר ממן מתי לא הצטרף לעתירה זו, וגם לא ברור לנו האם הוא עדיין מעוניין בתפקיד, על כן - על המשיב ליידע אותו מיד על קיומו של הליך זה ולהציע לו את התקן הראשון הפנוי שיאושר על ידי הנציבות ואשר אמור להיות מיועד לו, בעוד שהתקן השני שיאושר על ידי הנציבות יהיה מיועד למבקש. אם המועמד מס' 14 יוותר על מועמדותו ככבאי במשיב, אזי - התקן הראשון הפנוי יאוייש מיד על ידי המבקש. ... יש להדגיש, כי האמור בסעיפים ... שלעיל כפוף, כמובן, לבדיקת כשרות רפואית ואישור רפואי של רופא השירות. ...". 18. ביום 2/8/10, הגישו באי כחם של המבקש ושל האיגוד הודעה על הסדר דיוני שלפיו מאחר שהאיגוד מצהיר כי הוא יקיים את ההחלטה מיום 27/7/10 ומאחר שמבקש מסתפק בהחלטה האמורה - כבר אין צורך בדיון בענין זה, וכי ניתן לתת להודעה תוקף של פסק דין. ההודעה האמורה אכן קיבלה ביום 5/8/10 תוקף של פסק דין. 19. סיכום ביניים של העובדות עד כאן - לפי פסק הדין מיום 5/8/10, היה על האיגוד לקבל את המבקש לעבודה ככבאי אצלו לכל המאוחר עם איוש התקן השני שיאושר לאיגוד (ואם מר ממן שהיה לפניו ברשימת ההמתנה לא היה מעוניין כבר במשרה - היה על האיגוד לקבל את המבקש לעבודה ככבאי אצלו כבר עם איוש התקן הראשון שיתפנה). קבלת המבקש היתה אמורה להיעשות ללא כל מבחן נוסף על אלה שהמבקש עבר עקב המכרז שפורסם בשנת 2008 (ובכך נדחתה הצעת האיגוד שהמבקש יעבור חלק מהמבחנים), והיתה מותנית רק בכשירות רפואית. 20. ביום 9/1/11 התקבלה החלטת ממשלה (החלטה מס' 2699) בדבר העברת נציבות הכבאות וההצלה משטח הפעולה של משרד הפנים ומאחריותו של שר הפנים, אל שטח הפעולה של המשרד לבטחון פנים ולאחריותו של השר לבטחון פנים. כך, בין השאר, נאמר בסעיף 7 לאותה החלטת ממשלה: "א.  בהתאם  לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ד)  לחוק יסוד:  הממשלה,  להעביר את שטח  הפעולה  של נציבות  הכבאות  וההצלה ממשרד הפנים  למשרד לביטחון  הפנים.  להביא  החלטה  זו  לידיעת הכנסת,  בהתאם לסעיף 9(א)(11) לחוק הממשלה, התשס"א-2001.  סעיף  קטן זה  ייכנס  לתוקפו לאחר קבלת אישור הכנסת לאמור בסעיף קטן (ב) להלן. ב.  בהתאם  לסעיף  31(ב)  לחוק  יסוד:  הממשלה, להעביר  משר  הפנים לשר לביטחון  הפנים  את הסמכויות  על פי החוקים שלהלן: 1. חוק שירותי הכבאות,   התשי"ט-1959 ... ... ד.  עד  השלמת הליך החקיקה והקמת המערך  הארצי, כאמור  בסעיפים  9 ו-10 להלן,  אחריות  השר לביטחון   הפנים   תהיה  במסגרת   הסמכויות הנתונות   לו  בחקיקה הקיימת  וביחס  ישיר אליהן....". בסעיף 9 להחלטת הממשלה האמורה הוחלט על הקמת מנהלה למערך הכבאות הארצי במשרד לבטחון פנים. הוחלט כי לשם הקמת המערך, תוקם במשרד לבטחון פנים "מנהלת הקמה" של מערך הכבאות הארצי. מנהלה זו תהיה בראשות מנכ"ל המשרד לבטחון פנים, ועובדיה נציבות הכבאות יהיו עובדיה. בס"ק (ד) של סעיף 9 להחלטה נאמר כך: "עד להקמת המערך הארצי  וביטול איגודי הכבאות ומחלקות הכיבוי ברשויות המקומיות, ימשיכו הגורמים המוסמכים במשרד הפנים להפעיל את סמכותם על-מנת לוודא שהשתתפות הרשויות  המקומיות  המתחייבת  על פי דין, בתקציב  איגודי הערים ומחלקות הכיבוי תמשיך כסדרה.". סעיף 10 לאותה החלטת ממשלה קבע כי יוקם צוות לשם גיבוש וליווי תהליך החקיקה המתחייב לשם הקמת מערך הכבאות הארצי. על הצוות הוטל, בין השאר, להידבר עם אגודי הכבאות ועם נציגי הכבאים, ולשמוע את הערותיהם. עוד נאמר בסעיף 10 להחלטה כי על השר לבטחון פנים לפעול להשלמת החקיקה עד אוקטובר 2011, ולהשלים את הקמת מערך הכבאות הארצי - עד סוף שנת 2012. אעיר כי טרם היו שינויי חקיקה בעקבות אותה החלטת ממשלה, אך הודעת הממשלה בענין העברת תחומי האחריות למשרד לבטחון פנים, נמסרה לכנסת ביום 17/1/11, והכנסת אישרה אותה. 21. במהלך פברואר 2011 נודע למבקש כי מספר כבאים נקלטו לעבודה באיגוד. המבקש, שידע כי בהתאם לפסק הדין מיום 5/8/10, הוא זה שאמור היה להיקלט ככבאי לפני קליטת אחרים (למעט מר מתי ממן), פנה לבא כחו, אשר ביום 28/2/11 שלח מכתב בענין זה אל ב"כ האיגוד. במכתבו, ביקש ב"כ המבקש לדעת מדוע האיגוד לא קיים את פסק הדין. בתשובתו מיום 2/3/11, כתב ב"כ האיגוד לב"כ המבקש, בין השאר, כך: "... הסתבר כי האיגוד קלט את המועמד מס' 14 ברשימה מר מתי ממן, שקדם למרשך, כך שמרשך היה אמור להיות המועמד הבא. עפ"י הנחיות הממשלה והוראות הנציבות, פורסם מכרז לבני מיעוטים בלבד, במסגרת אפליה מתקנת, משמע נקלטו כבאים בני מיעוטים בלבד. כיום הופסקה קליטת הכבאים באמצעות איגודי ערים, שהרי במסגרת הרפורמה הועברה האחריות למשרד לבטחון פנים, כך שקליטת עובדים תבוצע רק ע"י מרכז הגיוס הארצי.". מכאן, שבמקום לקיים את פסק הדין ולקלוט את המבקש ככבאי מייד עם התפנות התקן הבא לאחר קליטתו של מר ממן, הורתה המשיבה לאיגוד לקלוט עובדים אחרים, שהוגדרו כ"בני מיעוטים" במסגרת אפליה מתקנת. האיגוד קיים את הוראת המשיבה, ואכן קלט כבאים אחרים בטרם קליטתו של המבקש. 22. לאחר שתשובתו של ב"כ האיגוד הומצאה לב"כ המבקש, פנה ב"כ המבקש במכתב, מיום 7/3/11, אל מנכ"ל המשרד לבטחון פנים. במכתבו האמור, הפנה ב"כ המבקש את תשומת לבו של מנכ"ל המשרד אל הוראותיו של פסק הדין בנוגע לקליטת המבקש ככבאי באיגוד, ציין כי המבקש ממתין זמן רב ליישומו של פסק הדין, וכי פנייתו אל מנכ"ל המשרד לבטחון פנים באה בשל תשובתו של ב"כ האיגוד על כך שקליטת הכבאים עברה לאחריות המשרד לבטחון פנים. משעד יום 5/4/11, לא הגיב המשרד לבטחון פנים על מכתבו של ב"כ המבקש מיום 7/3/11, פנה ב"כ המבקש ביום 5/4/11 במכתב נוסף אל מנכ"ל המשרד, בו הזכיר לו את המכתב הקודם, וביקש לדעת אם יש כוונה ליישומו של פסק הדין. לאחר משלוח מכתב התזכורת, דווקא הגיעה תשובה מאת המשרד לבטחון פנים. התשובה באה במכתבו מיום 11/4/11, של עו"ד עודד ברוק, סגן בכיר ליועץ המשפטי של המשרד לבטחון פנים. (משום מה מכתב זה נחזה להיות משיב על מכתבו של ב"כ המבקש מיום 28/2/11, שהיה - כזכור - דווקא מכתב אל ב"כ האיגוד). במכתבו של עו"ד ברוק מיום 11/4/11, נאמר - בין השאר - כך: "בהתאם להחלטת ממשלה ... יוקם בישראל מערך ארצי לכבאות והצלה. מנכ"ל המשרד אשר עומד בראש המנהלה שהקמה להקמת המערך החדש ולהפעיל את שרותי הכבאות עד אותו מועד, לא אישר גיוסים נוספים לאיגודי הערים. כל גיוס נוסף של כבאים יתבצע ישירות על ידי המשרד לבטחון הפנים כחלק מהמערך הארצי החדש, על בסיס הקריטריונים שיפורטו במכרז. פנייתך מועברת למר יואל לוי, סמנכ"ל המשרד, אשר מקדם בימים אלה את הליך גיוס הכבאים הראשונים למערך האמור.". 23. בו ביום (כלומר, ביום 11/4/11), הגיב ב"כ המבקש על מכתבו של עו"ד ברוק, במכתב מטעמו, שהופנה הן אל עו"ד ברוק והן אל מר יואל לוי, סמנכ"ל המשרד לבטחון פנים. במכתבו, הלין ב"כ המבקש על כך שממכתבו של עו"ד ברוק, לא ניתן לדעת אם בכוונת המשרד לבטחון פנים לקיים את פסק הדין בעניינו של המבקש או אם לאו. התשובה הגיעה במכתב נוסף של עו"ד ברוק, מיום 13/4/11, שבו נאמר כך: "על פי סיכום עם אגף משאבי אנוש במשרד, בכפוף לעמידתו בכלל תנאי הסף, מרשך יוזמן למבדקים, המבחנים והמיונים הנדרשים לשם קבלה למערך הכבאות וההצלה הארצי. לאור פסק הדין בעניינו של מרשך, בכפוף לכך שמרשך יעבור בהצלחה את כלל המבדקים, המבחנים והמיונים האמורים, הוא יגויס ישירות להליך ההכשרה לתפקיד, שבסופו, אם יסיים אותו כנדרש, הוא ייקלט במערך הכבאות וההצלה הארצי.". 24. על המכתב האמור הגיב ב"כ המבקש במכתב נוסף, מיום 17/4/11, שבו הזכיר שוב את הנסיבות המיוחדות בעניינו של המבקש ואת פסק הדין שניתן בעניינו. ב"כ המבקש ביקש כי עמדת המשרד לבטחון פנים תשתנה. על מכתב זה - לא הגיעה תשובה. 25. במועד מסויים (שלא הוברר במסגרת הדיון בבקשה, אך נראה שהדבר היה במהלך אפריל 2011 או סמוך לפני כן), פרסם המשרד לבטחון פנים מודעה שלפיה "דרושים כבאים" במערך הכבאות וההצלה הארצי. המודעה פורסמה באתר האינטרנט של המשרד לבטחון פנים () ואולי גם באמצעי תקשורת נוספים. המועד האחרון להגשת המועמדות, לפי המודעה, היה יום 1/5/11. מטענות ב"כ המשיבה בעת הדיון, עולה כי המודעה מכוונת לאיוש 100 משרות של כבאים. כן עולה מאותן טענות שהוגשו כ-4,200 מועמדויות למשרות אלה, וכי הכוונה היא שהמועמדים העומדים בתנאי הסף, יוזמנו לבחינות, למבדקים ולמיונים, שבסופם ייקבע מי מהם יעבור לשלב הבא של ועדת הבוחנים. מי מביניהם שיימצא כשיר, יוזמן לקורס הכשרה שאם הוא יעבור אותו בהצלחה - הוא ייקלט ככבאי במערך הכבאות וההצלה. 26. הבקשה שבפני הוגשה ביום 28/4/11. 27. עד כאן - הבאתי את העובדות שאותן קבעתי באופן לכאורי. מכאן ואילך, אדון בגורל הבקשה, מבחינה משפטית. השיקולים העיקריים שאותם יש לשקול 28. מאחר שמדובר בבקשה למתן סעד זמני, הרי שהשיקולים העיקריים שיש לשקול אותם הם שאלת מאזן הנוחות ושאלת סיכויי ההצלחה בתביעה העיקרית. בשתי השאלות האמורות, דעתי היא שהכף נוטה לכיוון של מתן סעד זמני אם כי לא בדיוק כגון זה שהתבקש על ידי המבקש. להלן אפרט מעט יותר בשיקולים. סיכויי ההצלחה בתביעה העיקרית 29. לכאורה, היה ניתן לסבור שמאחר שפסק הדין מיום 5/8/10 ניתן בהליך שבין המבקש לבין האיגוד, כשהאיגוד הוא אישיות משפטית נפרדת ואינו חלק מן המשיבה, ומאחר שהמשיבה לא היתה צד לאותו הליך, אין לייחס לפסק הדין האמור משקל כלשהו בבחינת סיכויי הצלחתו של המבקש בתביעתו. אולם, דעתי היא כי סברה מעין זו - היא פשטנית מדי, ומתעלמת מהכח שיש למשיבה כדי להשפיע על התנהגותו של האיגוד, ומהשימוש שהמשיבה אכן עושה בכח זה. 30. הקמתו של האיגוד כ"איגוד ערים" התאפשרה על פי חוק איגודי ערים, התשט"ו-1955 (שייקרא להלן: "חוק איגודי ערים"), אשר מסמיך את שר הפנים להקים איגוד ערים. סעיף 6 לחוק איגודי ערים, קובע כי איגוד ערים הוא תאגיד, ומקנה לו סמכויות פעולה כלליות. הסמכתו של האיגוד לפעול בענין שרותי כיבוי, מעוגנת בחוק שרותי הכבאות, התשי"ט-1959 (שייקרא להלן: "חוק שרותי הכבאות"). סעיף 1 לחוק שרותי הכבאות מגדיר כ"רשות כבאות" גם איגוד ערים ששרותי הכבאות נמנים עם תפקידיו. סעיף 4(1) לחוק שרותי הכבאות קובע כי רשות כבאות חייבת, בין השאר, להחזיק בתחומה יחידת כבאים לפי תקן שיקבע שר הפנים. מכאן, שמי שקבע את תקני הכבאים שהאיגוד היה יכול לאייש, היתה המשיבה עצמה. כאשר נאמר, בפסק הדין מיום 5/8/10 כי לאיגוד חסרים 12 תקנים, מדובר בתקנים שהיו חסרים בשל כך שהמשיבה לא פעלה לשם כך שהתקנים לא יהיו חסרים. אילו היתה המשיבה פועלת להשלמת התקנים החסרים, היה המבקש נקלט לעבודה באיגוד ככבאי - כבר מזמן. 31. מהעובדות שנקבעו בסעיף 21 לעיל, עולה כי האיגוד לא קיים את פסק הדין מיום 5/8/10, ולא קלט את המבקש לעבודה ככבאי אצלו מייד לאחר קליטתו של מר מתי ממן שהיה לפניו ברשימת ההמתנה. הסיבה לכך, לא היתה נעוצה בגחמה של האיגוד, אלא בהנחיה של המשיבה עצמה, שהורתה לאיגוד לקלוט כבאים שמוגדרים כ"בני מיעוטים" במסגרת אפליה מתקנת. אכן, אפליה מתקנת היא כלי ראוי לשם מטרה ראויה של תיקון אפליה מהעבר, אך בלא הסמכה חוקית לפעול בדרך כזו, איני משוכנע שיש לתת עדיפות לאותו כלי, על פני החובה החוקית לקיים פסקי דין. מכאן, שלא זו בלבד שהמשיבה, אשר קודם לכן גרמה - כאמור לעיל - לחוסר בתקנים אצל האיגוד ובכך מנעה את קבלתו של המבקש לעבודה באיגוד, אלא המשיבה גרמה לכך שבהוראה שלה - האיגוד הפר את חובתו על פי פסק הדין, וקיבל לעבודה כבאים אחרים במקום המבקש, שהיה אמור להתקבל כבא בתור לאחר קבלתו של מר מתי ממן. 32. כמצוטט לעיל, מהחלטת הממשלה מיום 9/1/11, הממשלה החליטה להעביר את האחריות לביצוע חוק שרותי הכבאות, ממשרד הפנים אל המשרד לבטחון פנים. כאמור לעיל, החקיקה בענין זה, טרם שונתה. החלטת הממשלה, כמצוטט לעיל, מטילה על השר לבטחון פנים לדאוג להשלמת החקיקה עד אוקטובר 2011, ולדאוג להקמת מערך הכיבוי הארצי עד דצמבר 2012. מכאן, שעל פי הדין הקיים, הכבאים אמורים להיות מועסקים על ידי רשויות הכיבוי (והאיגוד, כאמור, גם הוא "רשות כיבוי"). למרות זאת, ממכתבו של עו"ד ברוק מיום 11/4/11, שצוטט לעיל, עולה כי מנכ"ל המשרד לבטחון פנים, שעליו הוטל להיות ראש מנהלת ההקמה של מערך שרותי הכיבוי הארצי החליט שלא לאשר גיוס נוסף של כבאים על ידי רשויות הכיבוי עצמן. כלומר, על סמך החלטת הממשלה בלבד, מבלי שינוי חקיקה, החליטה המשיבה שלא לאפשר את איוש תקני הכבאים על ידי כבאים שהם עובדי רשויות הכיבוי, אלא לאייש תקנים אלה על ידי עובדים שהמשיבה תעסיק בעצמה, במשרד לבטחון פנים. 33. האמור בסעיפים 30-32 לעיל, ממחיש הן את הכח שיש למשיבה בהשפעה על פעולתו של האיגוד, והן את השימוש שהמשיבה עושה בכח זה. בנסיבות אלה, איני סבור שנכון לקבל מפי המשיבה טענה שלפיה פסק הדין מיום 5/8/10 אשר מכוון כלפי האיגוד - אינו מחייב אותה. 34. חשוב להדגיש; איני מפקפק בכך שמטרותיה של המשיבה בפעולותיה האמורות בסעיפים 31 ו-32 לעיל, הן מטרות ראויות. טוב שהמשיבה דואגת לתיקון אפליה. טוב שהמשיבה גם דואגת להקמת מערך ארצי של שרותי כבאות. בנוסף, ברור לי שהקמתו של מערך הכבאות מצריכה זמן, וכי יש עניינים שבהם ייתכן שאין ברירה אלא לפעול גם בטרם השלמת שינויי החקיקה. על כן, איני סבור שהמאזן הנכון של השיקולים אמור להביא לקביעה שיש פגם בעצם ההחלטה שהכבאים יועסקו כבר כעת באמצעות המשרד לבטחון פנים, ולא יועסקו יותר על ידי האיגודים עצמם, אף שחוק שרותי הכבאות טרם תוקן בענין זה. אולם, כאשר המשיבה החליטה לקחת על עצמה את סמכויות האיגוד ולהעסיק את הכבאים במקום האיגוד, היא לא היתה יכולה להביא בכך להתנערות מהחובות שהיו מוטלות על האיגוד בענין זה. כך למשל, המשיבה אינה יכולה להתעלם מהחובה שהיתה מוטלת על האיגוד על פי פסק הדין מיום 5/8/10, שהורה לקלוט את המבקש ככבאי באיגוד בטרם קליטתו של כל כבאי אחר (מלבד מר מתי ממן שכבר נקלט לעבודה באיגוד). ניתן להניח שהמשיבה, אשר לא היתה צד להליך בבית הדין שבמסגרתו ניתן פסק הדין בעניינו של המבקש, לא היתה מודעת לחובה האמורה שהוטלה על האיגוד. אולם, החל מהמועד שבו ב"כ המבקש הודיע למשיבה על כך; כלומר - מאז שהתקבל אצל המשיבה מכתבו של ב"כ המבקש מיום 7/3/11 - היה על המשיבה לדאוג לקיים את פסק הדין, במקום האיגוד, שכן - כאמור - המשיבה החליטה לשלול מהאיגוד את האפשרות לקלוט כבאים נוספים והחליטה לקלוט את הכבאים בעצמה. המשיבה לא פעלה באופן כזה, לא עם קבלת מכתבו של ב"כ המבקש מיום 7/3/11 ולא בכל ההזדמנויות המאוחרות יותר שניתנו לה בענין זה, עד שהמבקש ראה את עצמו נאלץ לפנות לבית הדין. 35. כבר בשל האמור עד כה, אני סבור שניתן להניח כבר עתה שיש למבקש סיכוי משמעותי להצליח בתביעה העיקרית כנגד המשיבה. 36. ענין נוסף שמכחו נראה שלתביעתו של המבקש יש סיכוי בלתי מבוטל להתקבל, הוא ענין הפגיעה בזכות הטיעון של המבקש. החלטותיה של המשיבה בעניינו של המבקש גם לאחר שנודעו למשיבה הנסיבות המיוחדות של המבקש, התקבלו בלא שניתנה למבקש האפשרות לטעון את טענותיו על האופן שבו יש לנהוג עמו על פי פסק הדין שניתן בעניינו. לטענת ב"כ המשיבה, בעת הדיון, יש לראות את זכות הטיעון ככזו שמוצתה בחליפת המכתבים שבין ב"כ המבקש לבין עו"ד ברוק מהמשרד לבטחון פנים. איני מקבל טענה זו. אמנם, משהמשיבה (כנראה) לא היתה מודעת תחילה לקיומו של פסק הדין בעניינו של המבקש, לא היה ניתן לדרוש ממנה לאפשר למבקש לטעון בפניה בטרם מתן החלטתו המקורית של מנכ"ל המשרד לבטחון פנים בענין הפסקת קליטת כבאים באמצעות האיגודים. כך שבנסיבות כאלה, אין מנוס מכך שמתן זכות הטיעון יהיה לאחר ההחלטה. אולם, משפסק הדין נודע למשיבה, ומשהתברר לה כי המבקש מעוניין שהמשיבה תקיים אותו, היה על המשיבה לאפשר למבקש להעלות טיעונים סדורים בענין אופן ביצועו של פסק הדין, ולהחליט בעניינו לאחר מכן. לא ניתן לראות במכתביו של ב"כ המבקש ככאלה שבהם מוצתה זכות הטיעון. ענין זה, גם הוא - כאמור - בעל משקל בבחינת סיכויי המבקש לזכות בתביעה העיקרית. 37. ההחלטה שהמשיבה קיבלה בסופו של דבר, כפי שהיא מבוטאת במכתבו של עו"ד ברוק מיום 13/4/11, אכן מתחשבת בפסק הדין, ואכן יש בה כדי להביא לשוני בין המבקש לבין כ-4,200 המועמדים שהגישו מועמדות ל-100 משרות הכבאים שהוצעו במודעה שפורסמה על ידי המשיבה, אך אין בה משום קיומו של פסק הדין. למעשה, אותה החלטה גרועה יותר מההצעה שהועלתה על ידי ב"כ האיגוד בעת הדיון בטרם מתן פסק הדין הקודם, ואשר נסקרה בהחלטה שניתנה בבית הדין ביום 27/7/10. כמצוטט לעיל מאותה החלטה, בא כחו של האיגוד הציע בעת הדיון שהתקיים אז, כי המבקש יגיש את מועמדותו למכרז שנדון באותה עת, וכי הוא "יהיה פטור מכל המבדקים" בניגוד לשאר המועמדים, וכל שיהיה עליו לעמוד בו - זה להתייצב בפני ועדת הבוחנים שתבחר מועמדים לפי סדר העדיפויות שהיא תקבע. באותה החלטה, אימץ בית הדין את עמדת ב"כ המבקש, אשר לא הסכים להצעה האמורה, וכמצוטט לעיל, קבע כי המבקש אמור להיקלט באיגוד מבלי שיהיה עליו לעבור שוב הליך כלשהו. בענין זה, כמצוטט כבר לעיל, נקבע בהחלטה מיום 27/7/10: "... היות והמבקש נמצא מתאים לצורך קליטתו ככבאי אצל המשיב, אין הצדקה משפטית לחייבו לגשת למכרז חדש ולעמוד שוב בהתמודדות לאותו מקום ולאותו תפקיד...". החלטתה של המשיבה כעת בעניינו של המבקש, כפי שנכתבה במכתבו של עו"ד ברוק מיום 13/4/11, קובעת כי על המבקש לא יהיה לעבור רק "ועדת בוחנים", כפי שהוצע בעת הדיון בטרם מתן ההחלטה מיום 27/7/10, אלא הוא יוזמן "למבדקים, המבחנים והמיונים", וגיוסו לתהליך ההכשרה יהיה מותנה בכך שהוא "יעבור בהצלחה את כלל המבדקים, המבחנים והמיונים". אם בהחלטה מיום 27/7/10 נקבע שההצעה של ב"כ האיגוד אינה מספקת לשם שמירת זכויותיו של המבקש, אזי בדרך של קל וחומר ניתן לקבוע שכעת, לאחר שכבר ניתן פסק דין בעניינו של המבקש, החלטתה של המשיבה (שהיא גרועה מבחינת המבקש יותר מאשר ההצעה שנדונה אז) - אינה יכולה להיות מספקת לשם קיומו הראוי של פסק הדין מיום 5/8/10. גם ענין זה מוסיף, לדעתי, על סיכוייו של המבקש לזכות בתביעתו בתיק העיקרי. 38. אני מודע לכך שעשויה להתעורר השאלה כיצד ניתן לכפות על המשיבה לקלוט את המבקש ככבאי, אם הוא אינו עונה על הדרישות שהמשיבה קבעה לעצמה, דרישות הכוללות גם עמידה בהצלחה במבדקים, במבחנים ובמיונים. על שאלה כזו, אם היתה מתעוררת, היה נכון להשיב תשובות כאמור להלן: א. מאחר שלמעשה המבקש כבר היה זכאי להתקבל לעבודה ככבאי באיגוד והוא לא התקבל לעבודה כזו רק בעטיה של המשיבה (הן בשל החוסר בתקנים שהיה קיים לפני כן והן בשל ההוראה בדבר "אפליה מתקנת"), אזי מצבו של המבקש אינו אמור להיות שונה ממצבם של כל הכבאים האחרים שהתקבלו לעבודה על ידי האיגוד. כשם שמערך הכבאות הארצי אמור לקלוט גם את הכבאים האחרים המועסקים באיגוד, כך אמור גם המבקש להיקלט במערך הכבאות הארצי. הרי אילו היתה המשיבה דואגת לפני כן לכך שלא יהיה מחסור בתקנים באיגוד, או אילו היתה המשיבה דואגת לפני כן לאפשר את קיומו של פסק הדין שניתן בעניינו של המבקש (ולפחות - היתה נמנעת מלתת לאיגוד הוראה שמנעה מהאיגוד לקיים את פסק הדין), היה המבקש כבר נמנה עם כבאי האיגוד. לפיכך, משלא המבקש גרם לכך שפסק הדין בעניינו לא יקויים, אלא המשיבה (עם האיגוד) מנעו זאת - אין הצדקה לדרוש כיום מהמבקש לעמוד בדרישות נוספות שלא הופנו כלפיו לפני כן. זכויותיו של המבקש אינן אמורות להיגרע (מעבר למה שכבר נגרעו) רק מפני העיכוב בביצועו של פסק הדין שניתן לזכותו. ב. ממילא, אין מדובר ב"קליטה אוטומטית" של המבקש ככבאי. עדיין, עומד בפני המבקש המחסום של קורס ההכשרה לתפקיד, שאותו הוא אמור לעבור בהצלחה, ואם לא יעבור אותו - הוא ממילא לא יוכל לשרת ככבאי קבוע. חזקה על מי שעורכים את קורס ההכשרה שהקורס נערך באופן כזה שמי שאינו מתאים להיות כבאי - אינו מצליח לעבור את הקורס, כך שלא צריך להיות חשש שמא בשל אכיפת קליטת המבקש, יתקבל המבקש ככבאי קבוע אף אם אינו ראוי לכך. 39. התוצאה מכל האמור בסעיפים 29-38 לעיל, היא שנכון לראות את סיכויי המבקש להצליח בתביעתו העיקרית כמספיקים לשם מתן סעד זמני. מאזן הנוחות 40. בבחינת מאזן הנוחות יש לאזן בין האינטרסים המנוגדים של הצדדים באופן שבו יש לבחון איזה נזק יהיה רב יותר; האם הנזק של המבקש במקרה שלא יינתן לו סעד זמני, ולאחר מכן יימצא המבקש כמי שנכון לקבל את תביעתו, או שמא הנזק של המשיבה, במקרה שיינתן סעד זמני ולאחר מכן יתברר שדין תביעתו להידחות. לדעתי, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו של המבקש. אסביר זאת בסעיפים שלהלן. 41. אם לא יינתן למבקש סעד זמני כלשהו, ייתכן שבעת סיום הדיון בתביעה העיקרית, כבר לא תהיה די משמעות לקבלת תביעתו של המבקש, אם היא תתקבל. טרם ניתן לדעת מתי יסתיים הדיון בתביעה העיקרית ומתי פסק הדין שיינתן בה יהיה לחלוט. גם אם הדיון בתביעה האמורה יהיה יעיל ומהיר, ניתן להניח שמדובר בהתדיינות שתארך מספר חודשים ולא תסתיים לפני פגרת הקיץ של בית הדין, ואולי אף לא לפני תום שנת 2011. על כן, סביר מאד להניח שבעת סיום הדיון בתביעה העיקרית, אנו נהיה כבר בשלב שהוא אחרי קורס ההכשרה של הכבאים - אותם כבאים שייבחרו מבין כ-4,200 המועמדים שהגישו את מועמדויותיהם ל-100 המשרות שבעניינן פרסם המשרד לבטחון פנים את המודעה שנזכרה לעיל. לפיכך, אם בסופו של דבר תתקבל תביעתו של המבקש, לא נראה שתהיה דרך סבירה שבה יהיה ניתן לקיים את פסק הדין שיינתן לטובתו, במועד סביר לאחר מתן פסק הדין. 42. מאידך, אם יינתן סעד זמני בעניינו של המבקש, הרי שיהיה על המשיבה לקלוט את המבקש לאותו קורס הכשרה. אם המבקש ייפלט מהקורס בשל כך שהוא לא יעמוד בו, אזי לא נראה שצפוי להיגרם למשיבה נזק כלשהו (אולי, מלבד העלות השולית הנוספת של עצם השתתפותו של המבקש בקורס). אם המבקש יעבור את הקורס בהצלחה ואכן ישרת ככבאי, גם אז לא נראה שצפוי נזק כלשהו. אם לאחר מכן תידחה התביעה, יהיה ניתן להפסיק את העסקתו של המבקש בשל דחיית התביעה. 43. אילו מתן הסעד הזמני למבקש היה כרוך בעיכוב ההליך של קליטת המועמדים מבין כ-4,200 המועמדים שהגישו את מועמדותם בעקבות מודעתו של המשרד לבטחון פנים, היה ניתן לומר כי מאזן הנוחות נוטה לחובתו של המבקש, אך לדעתי, הסעד הזמני שאותו ראוי לתתו, אינו אמור לעכב כלל את הליך הקליטה האמור. 44. במסגרת שיקולי מאזן הנוחות, נכון להביא בחשבון גם את העובדה שהמבקש ממתין כבר שנים לכך שתקויים בעניינו ההחלטה שהתקבלה ביום 3/3/08 ושעליה הודע לו (באופן חלקי) ביום 17/3/08, וממתין כבר למעלה מ-9 חודשים לקיומו של פסק הדין מיום 5/8/10, שטרם קויים (כשחלק מהגורמים לאי-קיומו - נעוץ במשיבה, כאמור לעיל). במשך שנים אלה, נאלץ המבקש לוותר על הצעות עבודה שהיו עשויות להיטיב עמו מבחינה כספית, רק בשל כך שידע ש"בקרוב" הוא עתיד להיקלט בעבודה ככבאי, אך האיגוד והמשיבה גרמו לאי-קליטתו. 45. לפיכך, כאמור לעיל, גם בהתחשב במאזן הנוחות נכון יהיה לתת סעד זמני לטובתו של המבקש. לסיכום 46. בשל כל המוסבר לעיל, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי, ומורה על מתן הסעד הזמני הבא: א. בהנחה שלא תתאפשר קליטת כבאים נוספים לאיגוד בטרם קליטת כבאים שיעברו את קורס ההכשרה שאותו אמורים לעבור אלה מבין כ-4,200 המועמדים שהגישו את מועמדויותיהם על פי המודעה שפורסמה על ידי המשרד לבטחון פנים כאמור בסעיף 25 לעיל - יהיה על המשיבה לאפשר למבקש להיקלט באותו קורס הכשרה. אם המבקש יעבור את הקורס בהצלחה - הוא ייקלט ככבאי באיגוד או במערך הכבאות הארצי, לפי מה שייקבע על ידי המשיבה באותה עת. ב. אם בכל זאת תתאפשר קליטת כבאים נוספים באיגוד בטרם סיום קורס ההכשרה האמור - יהיה על המשיבה לדאוג לכך שהמבקש ייקלט ראשון בתור בין אלה שייקלטו באיגוד (ברור שאין בכך כדי לגרוע מחובתו של האיגוד עצמו, על פי פסק הדין מיום 5/8/10). 47. אין באמור בסעיף 46 לעיל כדי למנוע מהמשיבה להעמיד את המבקש לבדיקת כשרות רפואית בטרם קליטתו של המבקש בקורס ההכשרה (בענין זה - אין לראות את המבקש כמי שכיום יש לו זכויות עודפות על אלה שהיו לו לאחר מתן ההחלטה בעניינו ביום 27/7/10, החלטה אשר כללה את סעיף 26 שבו נאמר כי קליטתו של המבקש כפופה לבדיקת כשרות רפואית ולאישור רפואי של רופא מטעם האיגוד). 48. תוקפו של הסעד הזמני האמור בסעיף 46 לעיל, הוא עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית שהמבקש הגיש. 49. אני ממליץ לצדדים להידבר ביניהם, ולנסות להגיע להסכמה על גורל התביעה העיקרית, כך שלא יהיה צורך בהכרעה שיפוטית בתביעה העיקרית. 50. אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש שכ"ט עו"ד בגין הבקשה, בסך 4,060 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/6/11, אם לא ישולם לפני כן. 51. כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה, רשות לערער על החלטה זו, תוך 15 ימים מיום שהחלטה זו תומצא לו. שריפהכבאות / מכבי אשקבלה לעבודה