קיזוז הודעה מוקדמת מהמשכורת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קיזוז הודעה מוקדמת מהמשכורת: הנתבעת קיזזה דמי הודעה מוקדמת מפיצויי הפיטורים של התובעת בשל מעברה של התובעת לחברת סיעוד אחרת. האם כדין קיזזה הנתבעת סכומים אלה - זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו. העובדות: התובעת הינה מהגרת עבודה אשר טיפלה בגב' בתיה פישמן ז"ל, קשישה סיעודית שהייתה מרותקת למיטתה. הנתבעת הינה חברת סיעוד המספקת שירותי סיעוד ללקוחותיה באמצעות עובדים ישראליים או זרים. מיום 18.12.07 ועד 31.12.09 עבדה התובעת דרך הנתבעת (24.5 חודשים) ולאחר מכן עברה לעבוד דרך חברת "תגבור בע"מ". בכל התקופה המשיכה התובעת לטפל בגב' פישמן. התובעת הועסקה ע"י הנתבעת כמטפלת סיעודית במסגרת שעות הזכאות של הגב' פישמן ז"ל, הניתנות ע"י המוסד לביטוח הלאומי והקרן לרווחת ניצולי השואה. בהליך שהתנהל בפני כב' הרשמת חנה שניצר תבעה התובעת את הנתבעת, בעודה עובדת הנתבעת, בגין שכר עבודה, דמי הבראה, חופשה שנתית וימי חג ומרבית התביעה נדחתה ונפסקו לטובתה של התובעת 1,080 ₪ בגין חופשה ו- 19 ₪ בגין דמי הבראה. התובעת סיימה עבודתה בישראל בשל פטירתה של הגב' פישמן. שכרה הקובע של התובעת לכל 12 חודשי עבודתה האחרונים אצל הנתבעת עמד על סך של 27,500.61 ועל כן השכר הקובע הממוצע של התובעת עמד על סך 2,291.7 ₪. התובעת עבדה כ- 24.5 חודשים אצל הנתבעת ועל כן פיצויי פיטורים המלאים עומדים על סך 4,678.9 ₪ {( 2,291.7*24.5) / 12}. בתלוש שכר לחודש 1/10 שילמה הנתבעת לתובעת 4,758 ₪ בגין פיצויי פיטורים וקיזזה 1,675 ₪ בגין הודעה מוקדמת. התובעת קיבלה מבנה של המטופלת, עו"ד דב פישמן, את כל הכספים המגיעים לה לרבות הסך בגין הודעה מוקדמת שהנתבעת קיזזה מפיצויי הפיטורים של התובעת. 10. בתשלומים שמעביר המל"ל לחברות הסיעוד במסגרת גמלת הסיעוד נכללים תשלומי פנסיה על פי החלק היחסי של השכר שמשולם ע"י המל"ל. מתעודת עובד ציבור שהוגשה ע"י המל"ל בתיק עולה כי לא נערכת התחשבנות בין המל"ל לחברות הסיעוד וחברות הסיעוד לא נדרשות להחזיר כספים אלו. אשר על כן ברור כי הנתבעת אשר קיבלה כספים בעבור התובעת מאת המל"ל, איננה נזקקת להחזיר כספים אלו למל"ל. 11. במסמך מאת המל"ל (אגף הסיעוד) שהוגש ע"י ב"כ התובעת נכתב: במקרה שמטפל עזב את מקום עבודתו ללא מתן הודעה מוקדמת, זכאי נותן השירותים לדרוש ממנו פיצויי בגין אי מתן הודעה מוקדמת - כנדרש בחוק הודעה מוקדמת פיטורים. יחד עם זאת בשל הוראות החוזה בין המוסד לביטוח לאומי לביניכם הקובעות כי הכספים המופרשים בגין ביטוח פנסיוני ופיצויי פיטורים מיועדים אך ורק לעובד (הן הזר והן הישראלי), נותן השירותים יכול לקזז דמי הודעה מוקדמת משכרו של העובד בלבד ולא מסכומים שהופרשו כבר לצורך ביטוח פנסיוני ו/או פיצויי פיטורים". מעמדת המל"ל עולה כי כספים שהופרשו לביטוח פנסיוני ולפיצויי פיטורים אינם ניתנים לקיזוז. האם הופרשו בפועל כספים לתובעת? התשובה לשאלה זו היא שלא ניתן ככל הנראה להפריש כספי פנסיה לעובדים זרים להבדיל מעובדים ישראלים. טענות התובעת: על הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא סכום פיצויי הפיטורים בסך 5,524 ₪ ועל כן הנתבעת נותרה חייבת לתובעת 2,441 ₪ בגין יתרת פיצויי פיטורים. לנתבעת לא הייתה הזכות לקזז את ימי ההודעה המוקדמת בשל העובדה כי התובעת המשיכה לטפל בגב' פישמן. בטרם עזבה את הארץ, שילם מר פישמן לתובעת את כל הכספים המגיעים לה ובכלל זה כספי הפנסיה. טענות הנתבעת: ביום 31.12.09 התפטרה התובעת מעבודתה ולא ידוע לנתבעת מה היה עיסוקה של התובעת לאחר התפטרותה. נסיבות התפטרותה של התובעת אינן מזכות אותה בפיצויי פיטורים. בחודש 1/10 הודיעה התובעת על התפטרותה ומבלי שנתנה הודעה מוקדמת כחוק שהינה בת 21 ימים. פיצויי הפיטורים שולמו לתובעת לפנים משורת הדין. פיצויי הפיטורים שולמו לתובעת על פי שכר קובע של 21.5 ₪ לשעה במכפלת תקופת העבודה (24.5 חודשים). הכרעה לאחר ששמענו את עדותו של עו"ד דוב פישמן, בנה של המנוחה, הגב' בתיה פישמן ואת עדותו מר יצחק רוזנבלט, סמנכ"ל הנתבעת, עיינו במסמכים שצורפו לתיק ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. הסוגיות העומדות להכרעתנו א.האם לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעה? ב.האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים? ג.האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים מכוח חובת הביטוח הפנסיוני במשק? ד.האם הייתה רשאית הנתבעת לקזז את דמי ההודעה המוקדמת מפיצויי הפיטורים? האם לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעה? 1. הנתבעת לא טענה לחוסר סמכות עניינית של בית הדין לעבודה בתיק דנן אבל חלה חובה על ביה"ד להעלות סוגיה זו. התביעה הוגשה ע"י התובעת אולם עו"ד דב פישמן העיד מטעם התובעת ובכך אין כל פסול שכן תצהירים/עדויות יכולים להיות מוגשים ע"י מי שהעובדות ידועות לו, לאו דווקא ע"י בעל הדין. ברם עדיין על ביה"ד לשאול עצמו שכן על פי הודאתו של עו"ד פישמן, הוא בעצמו שילם לתובעת את כל החוב וכעת אם תתקבל התביעה, המְחֵתה התובעת את הזכות לעורך-דין פישמן. האם לביה"ד לעבודה הסמכות לדון בכלל בתביעה דנן, שלמעשה בנה של המעבידה נכנס בנעלי העובד? סבורים אנו שכן. ראשית, משום שעילת התביעה מקורה ביחסי עובד ומעביד, שכן עסקינן בקיזוז הודעה מוקדמת משכרו של העובד או מההפרשות לגמל או מפיצויי הפיטורים המגיעים לו ושנית, לטעמנו עו"ד פישמן עונה להגדרה של "חליף", כהגדרתו בחוק בית הדין לעבודה, מאחר שהתובעת המחתה את הזכות אליו. האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים? 2. על פי חוק פיצויי פיטורים עובד המתפטר מעבודתו אינו זכאי לפיצויי פיטורים. לטענת מר פישמן, התובעת לא התפטרה מעבודתה אצל אימו: "במקרה הזה, העובדת לא עזבה את אמא שלי המעבידה, היא סה"כ עזבה את ה"צינור" של הכסף שהם קיבלו." (עמ' 7 לפרוטוקול הדיון מיום 18.7.11 שורות 30-29). אין בידנו לקבל את טענת עו"ד פישמן. התובעת קיבלה מהנתבעת סכומים שהם מעבר לתשלומים שנתקבלו ע"י המל"ל, אשר על כן לא ניתן לטעון שהנתבעת הינה צינור בלבד להעברת כספים מהמל"ל והנתבעת הודתה בחבותה כמעביד כלפי התובעת. לכן לא תיתכן מחלוקת בין הצדדים כי בין התובעת לנתבעת שררו יחסי עובד ומעביד. התובעת וסיבותיה עימה עזבה את מעבידתה, ולכן אין כל חבות על מעבידתה לשלם לה פיצויי פיטורים על פי החוק. למרות זאת שילמה הנתבעת לתובעת את מלוא פיצויי הפיטורין. האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים מכוח חובת הביטוח הפנסיוני במשק? 3. בצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים משנת 2008 נקבע כי קיימת חובת הפרשת פנסיה לכלל העובדים במשק. בסעיף 6 לצו ההרחבה נקבעו אחוזי ההפרשות של המעביד והעובד מידי שנה בשנה מיום כניסת הצו לתוקפו:   החל מיום... ואילך הפרשותמעביד הפרשותעובד הפרשות המעבידלפיצויים סה"כ 1.1.2008 0.833% 0.833% 0.834% 2.5% 1.1.2009 1.66% 1.66% 1.68% 5% קרי, בהפרשות לביטוח הפנסיוני נכללים קופת גמל ופיצויי פיטורים. 4. אשר על כן התובעת זכאית לפיצויי פיטורים וגמל חלקיים בלבד על פי צו ההרחבה. התובעת אשר החלה לעבודה בחודש 12/07, הייתה זכאית לפנסיה, על פי צו ההרחבה, רק אחר 9 חודשי עבודה קרי בחודש 9/08. בשנת 2008 עבדה התובעת 4 חודשים ובשנת 2009 עבדה שנה מלאה, עד 12/09. הנתבעת לא הפרישה ככל הנראה כספים לפנסיה בתקופה שבין יולי 2009 ועד דצמבר 2009. בארבעת חודשי עבודתה בשנת 2008 השתכרה התובעת 9,279.06 ₪, כעולה מריכוז משכורות לשנת 2008 (נספח א 1 לתגובת הנתבעת בנושא פנסיית חובה). אשר על כן הפרשות המעביד בגין גמל היו אמורות לעמוד על סך 77.3 ₪ (0.833%) ובגין פיצויי פיטורים על סך 77.4 ₪ (0.834%). באותה תקופה נוכה משכרה של התובעת סך של 77.02 ₪ בגין חלק עובד לגמל (במקום 77.3 ₪ על פי הצו). בכל שנת 2009 השתכרה התובעת 27,500.61 ₪ (נספח א 2 לתגובה הנזכרת לעיל). אשר על הפרשות המעביד היו אמורות לעמוד על סך 456.5 ₪ ולפיצויי פיטורים על 462 ₪. משכרה של התובעת נוכה 189.27 ₪ בגין חלק עובד לגמל (במקום 456.5 ₪). 5. לפיכך חובה של הנתבעת לתובעת בגין גמל (חלק עובד), פיצויי פיטורים והחזר בגין ניכוי חלק עובד לגמל הוא כדלקמן: 77.3 ₪ (גמל - חלק מעביד לשנת 2008) 77.4 ₪ (פיצויי פיטורים לשנת 2008) 77.02 ש"ח (ניכוי משכרה של התובעת בגין גמל בשנת 2008) 456.5 ₪ (גמל - חלק מעביד לשנת 2009) 462 ₪ (פיצויי פיטורים לשנת 2009) 189.27 ₪ (ניכוי משכרה של התובעת בגין גמל בשנת 2009) סך הכל חובה של הנתבעת לפנסיה הוא 1,339.49 ₪. האם הייתה רשאית הנתבעת לקזז את דמי ההודעה המוקדמת מפיצויי הפיטורים? מחומר הראיות התברר כי כאמור סכום הפנסיה העומד על סך 1,339.19 אינו ניתן לקיזוז או להחזרה על ידי המעביד (ראה סעיף 11 לעובדות). מעיון בתלוש השכר האחרון של התובעת נראה כי הנתבעת שילמה לתובעת את מלוא פיצויי הפיטורים בסך 4,758 ₪ ומסכום זה קיזזה 1,675 ₪ בגין חלף הודעה מוקדמת. לכן, במקרה דנן הנתבעת העבירה הנתבעת את כל הכספים שקיבלה מאת המל"ל בגין פנסיה ופיצויי פיטורים ואף השלימה את מלוא פיצויי הפיטורים, למרות שעל פי החוק היא לא הייתה מחויבת לעשות כן. על פי סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות תשס"א -2002 עובד המבקש להתפטר מעבודתו ייתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות ובמקרה של אי מתן הודעה מוקדמת כאמור, רשאי המעביד, על פי חוק הגנת השכר וחוק הודעה מוקדמת, לנכות משכרו של העובד ובכלל זה מפיצויי הפיטורים למעביד את דמי ההודעה המוקדמת וכך אומנם נהגה הנתבעת, כאשר קיזזה את דמי ההודעה המוקדמת ממלוא פיצויי הפיטורים של התובעת, שכאמור לעיל כלל לא הייתה מחוייבת לשלם לתובעת, משזו התפטרה מעבודתה אצל הנתבעת. סוף דבר - התביעה נדחית.בנסיבות העניין - אין צו להוצאות. במהלך דיון ההוכחות התעוררה הבעייתיות שבהפרשות לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים לעובדים זרים. מחד, קיימת חובת הפרשה לפנסיה על פי צו ההרחבה לכלל העובדים במשק ומאידך, אין בנמצא קרן פנסיה או קופת גמל אשר מוכנה לקלוט כספים אלה ולמעשה כספים אלה נשארים לעיתים בידי המעבידים בניגוד לצו. אשר על כן ימסור הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר את עמדתו להיכן ניתן להפריש כספי פנסיה לעובדים הזרים. המזכירות מתבקשת להעביר פסק דין זה למשרד האוצר באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב. התיק יעלה לעיוני ביום 20.12.11. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 15 יום מיום קבלת פסק דין זה. הודעה מוקדמתקיזוזמשכורת