קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קיזוז קצבת הבטחת הכנסה: 1. מגמלת הבטחת ההכנסה שהשתלמה לתובע בחודשים 7-10/10 הופחתו סכומים שהופקדו לחשבון הבנק שלו. כנגד החלטה זו של המוסד לביטוח לאומי ("הנתבע") הגיש התובע תביעה זו. רקע: 2. א. ביום 31.12.09 הגיש התובע תביעה להבטחת הכנסה כמי שנמצא בהליך גמילה מסמים. ב. במכתבו מיום 18.11.10 הודיע הנתבע לתובע על שלילת זכאותו לגמלה בחודש 06.10 וכן על הפסקת תשלום גמלה לחודש 07.10 ולתקופה שהחל מחודש 09.10 וזאת לאור הכנסותיו מהפקדות לחשבון הבנק. ג. לאחר בדיקה מחודשת, לנוכח טענת התובע, גרוש ואב לילד, כי אחיותיו הפקידו בחשבונו סכומי כסף שנועדו לסייע בידו לעמוד בתשלום דמי המזונות החודשיים לבנו, בגובה 1,300 ₪, החליט הנתבע לקזז מהגמלאות רק את הסכומים העולים על 1,300 ₪. שלילת זכאותו של התובע לחודש 06.10 בעינה נותרה עקב אי שיתוף פעולה במרכז הגמילה. ד. לטענת התובע, הוצאותיו עלו על סכום המזונות והגיעו לכ-3,000 ₪ בחודש, שכן נדרש לנסוע לרעננה כדי להביא את בנו. רקע משפטי: 3. א. סעיף 2(א)(1)(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 ("החוק") קובע: "2. (א) תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים זכאי לגימלה, בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מתקיים בו אחד מתנאים אלה: (1) אין לו הכושר לעבוד ולהתפרנס כדי מחייתו, או שאינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי, הכל לפי כללים, תנאים ומבחנים שנקבעו בתקנות ובלבד שהקביעה כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי תיעשה בידי אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג) כמפורט בהן, ותהיה לתקופה שלא תעלה על התקופה שקבע השר לענין זה: (א) לגבי מי שמטופל במוסד או נמצא בתהליך גמילה מסם לפי צו מבחן של בית המשפט - מרכז לאבחון מתמכרים לסמים שאישר השר או המוסד האמור; לענין זה - "מוסד", "סם" - כהגדרתם בסעיף 1 בחוק הפיקוח; "צו מבחן" - כמשמעותו בסימן ז' של פרק ו' בחוק העונשין;". ב. סעיף 5(ב) לחוק קובע: "הגימלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה". לטענת הנתבע יש לראות בסכומים שהופקדו בחשבון הבנק של התובע משום הכנסה ולפיכך יש להפחית סכומים אלה מקצבתו, לאחר קיזוז הסכומים בגובה דמי המזונות בהם הוא חייב וזאת לאור תקנה 17(7) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982 הקובעת, כי לעניין הזכאות לגמלה ושיעורה, לא תחשב כהכנסה: "סכום מהכנסתו של אדם, השווה לסכום שהוא משלם על פי פסק דין למזונות לאשתו - אם היא אינה חיה עמו תחת קורת גג אחת, או לילדיו - אם הם אינם עמו, ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום הגבוה מבין אלה: (א) סכום הגמלה שהיתה מגיעה לו לפי סעיף 5(א) לחוק, לולא היתה לו הכנסה; (ב) סכום הקצבה המשתלם לפי סעיף 200 לחוק הביטוח לפי הרכב המשפחה של משלם המזונות, אם הוא זכאי לקצבת נכות לפי פרק ה' או לפי פרק ט' לחוק הביטוח". הכרעה: 4. לטענת הנתבע בחודש 06.10 לא שיתף התובע פעולה עם מרכז הגמילה מסמים ולכן נשללה זכאותו לחודש זה. לכתב ההגנה צורפה "הצהרה לפקיד תביעות בנושא הבטחת הכנסה" מיום 02.11.10 בה הצהיר התובע, כי בחודש יוני הושעה ממרכז הגמילה עקב שימוש בסמים. לפיכך, ומשהתובע לא התייצב בשירות התעסוקה בחודש זה, בדין נשללה זכאותו לחודש זה. 5. בחשבונו של התובע הופקדו בחודשים 07-10/10 הסכומים הבאים: 07.10 - 2,190 ₪. מסכום זה יש לקזז 1,300 ₪ אותם אין הנתבע רואה כהכנסה, סה"כ - 890 ₪. 08.10 - 1,300 ₪. מסכום זה יש לקזז 1,300 ₪ אותם אין הנתבע רואה כהכנסה, סה"כ - 0 ₪. 09.10 - 1,800 ₪. מסכום זה יש לקזז 1,300 ₪ אותם אין הנתבע רואה כהכנסה, סה"כ - 500 ₪. 10.10 - 2,400 ₪. מסכום זה יש לקזז 1,300 ₪ אותם אין הנתבע רואה כהכנסה, סה"כ - 1,100 ₪. העולה מהאמור לעיל, שעובדתית נשללה הגמלה מהתובע ב-3 חודשים בהם הופקדו סכומים שבין 500 - 1,100 ₪ לחשבונו של התובע. 6. א. בעב"ל 681/07 אהרון בנישו - המוסד לביטוח לאומי (06.07.09, לא פורסם) ("בנישו") נדרש בית הדין הארצי לעבודה לשאלה "האם "תמיכת קרובים"..., בסכומים צנועים מהווה "הכנסה" כמשמעות מונח זה בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980... השוללת את הזכאות לגימלה על פי החוק באופן חלקי או מלא". באותו עניין, הופקדו בחשבון הבנק של מר בנישו סכומים בגובה 1,800 ₪ ו-4,100 ₪ בשני חודשים עוקבים. בית הדין הארצי קבע, כי תמיכת קרובים, אינה בגדר "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה וכן, שאין ההפקדות בגדר "נכס" כהגדרתו בסעיף 9(ג) לחוק (לאור סכום ההפקדות). לפיכך, פסק בית הדין הארצי, כי "..אין בנמצא מקור הכנסה בחוק הבטחת הכנסה שה"עזרה המשפחתית" דנא יכולה להיכלל בו". עוד מצא בית הדין, כי: "אין לתמוה על בני משפחה המתנדבים לסייע למערער מדי פעם בהתאם לאפשרויותיהם להגדיל במשהו את ההכנסה לה הוא זכאי מכח החוק ולשפר על ידי כך במעט את מצבו, בו הוא נזקק לכלכל את ביתו. הדרישה לנגוס בגמלה בשל סיוע צנוע וולנטרי לא קבוע של קרובים אין לה הגיון כלכלי או חברתי. היא מתעלמת מגובהה של הגמלה לעומת הצרכים האלמנטרים החיוניים של משפחה, שספק אם הם יכולים לבוא על סיפוקם בסכום הגמלה. יפים לעניינו הדברים שנכתבו במאמרו של א' ל' מילר "דיני הבטחת הכנסה בישראל בהשוואה למשפט במערב גרמניה" (שנתון משפט העבודה א, תש"ן, עמ' 89) ולפיהם: "יש טעם להתעלם מתמיכות וולנטריות לנזקק כל עוד הן אינן מוגזמות, כיוון שמטרתן היא לשפר במקצת את מצבו הכלכלי באמצעות מעשה פילנטרופי, מעבר לשיעור הגימלה, כלומר להוות תוספת סבירה לגימלה להבטחת הכנסה. לכן, אם בשל אותה תוספת תישלל הגימלה מהנזקק, יש להניח כי התורם יעדיף להימנע מתמיכתו, ואין זו תוצאה רצויה" (שם, בעמ' 110)". ב. ביום 16.01.11 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בעב"ל 618/08 דנה אורן - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) ("אורן"). בעניין זה נדונה השאלה "האם יש לראות בהפקדות קבועות מבני משפחה, בסך אלפי שקלים מדי חודש, כ"הכנסה" השוללת זכאות לגמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי". במקרה זה, הופקדו בחשבונה של גב' אורן, מדי חודש בחודשו, משך שנים, סכומי כסף גבוהים בסך אלפי שקלים. במקרה זה קבע בית הדין, כי הגדרת "הכנסה" של מבקש גימלת הבטחת הכנסה, איננה צריכה להיות דווקנית על פי פקודת מס הכנסה וכי: "...אין עסקינן בסיוע חד פעמי, אקראי שאינו בבחינת תמיכה מתמשכת. ההפקדות המרובות בסך מאות ואלפי שקלים מהווים אינדיקציה לתמיכה לאורך זמן שיש בה להצביע על שינוי מהותי במצבה הכלכלי של המערערת". לפיכך, פסק בית הדין, כי יש לראות את הסיוע שקיבלה המערערת באופן קבוע מבני משפחתה בגדר הכנסה המאיינת את זכאותה לגימלת הבטחת הכנסה. 7. מפסקי הדין הנ"ל של בית הדין הארצי מוצאים אנו אבחנה בין הפקדות מרובות בסכומים של מאות ואלפי שקלים - המהווים שינוי במצה כלכלי [פרשת אורן] לבין תמיכות וולנטריות שאינן מוגזמות ששלילת גמלה בעטיין תביא את המעניק להפסיק תמיכותיו [פרשת בנשין]. עובדות המקרה דנן מצביעות על הלימה לפרשת בנישן - בחשבונו של התובע הופקדו ב-3 חודשים, סכומים העולים על סכום המזונות החודשיים בהם הוא מחויב. מדובר בסכומים שבין 500- 1,100 ₪, אשר לא ניתן לראות בהם משום הכנסה קבועה- ולכן, על פי הלכת בנשין אין להביאן בחשבון בחישוב הכנסות התובע בחודשים בהם הועברו הם לחשבונו. סיכומו של דבר: 8. לאור כל האמור לעיל: התביעה נדחית באשר לחודש 06.10. התביעה מתקבלת באשר לחודשים 07-10.10 כך שהתובע זכאי לגימלה מלאה בחודשים בהם הופחתה גימלתו עקב סכומים שהופקדו בחשבונו על ידי בני משפחתו. משהתובע ייצג את עצמו - אין צו להוצאות. 9. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין. הבטחת הכנסהקיזוז