האם ניתן להגיש תביעה נגד עובד על הוצאות הכשרה מקצועית שקיבל מהמעסיק ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קנס על התפטרות מעבודה / פיצוי מעסיק על הוצאות הכשרה מקצועית עקב התפטרות: 1. לפני תביעה כספית שהגישה התובעת כנגד הנתבע. 2. רקע עובדתי: א. התובעת היא חברה המפעילה כלי טיס על פי רשיון הפעלה מסחרית שניתן לה על ידי שר התחבורה בהתאם לסעיף 2(א) לחוק שירותי התעופה, התשכ"ג-1963 (להלן גם: "החברה"). ב. הנתבע הועסק בתובעת כטייס משנת 2006 כשהצדדים חלוקים באשר למועד התחלת עבודתו. ג. במהלך חודש אוגוסט 2006 השתתף הנתבע בקורס הכשרה המהווה חלק בלתי נפרד מתקופת עבודתו בתובעת. ביום 12/09/06 יצא הנתבע לחו"ל להכשרה במדמה טיסה (סימולטור). ד. הנתבע חתם על הסכם עבודה שהסדיר תנאי העסקתו (להלן: "הסכם ההעסקה"). ה. עבודתו של הנתבע הגיעה לסיומה ביום 16/07/07. 3. הליכים: א. התובעת הגישה תצהיר מטעם מנהלה, אהוד טמיר (להלן:"טמיר") בהמשך, הגישה תיק מוצגים המהווה חלק בלתי נפרד מחומר הראיות בתיק. ב. בדיון שהתקיים לפני העידו מטעם התובעת, מר שלמה בר טל, ששמש במועדים הרלוונטים כסמנכ"ל מבצעים במסגרתה (להלן: "בר טל") וכן מנהלה, מר טמיר. מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו וכן שלושה מעובדי התובעת לשעבר, מר רונן קמחי (להלן: "קמחי"), מר אייל רייש ומר שרון דוזלי. להלן אפרש טענות הצדדים בהרחבה. 4. טענות התובעת: א. הנתבע קיבל הכשרה מקצועית שעלותה 15,000 דולר ובהתאם, התחייב לעבוד 36 חודשים בחברה ולחלופין לבצע 720 שעות טיסה. עוד נקבע בהסכם כי במידה ויתפטר העובד, ישפה את הנתבעת בגין עלות ההכשרה המקצועית. ב. הנתבע החל לעבוד בחברת התעופה ק.א.ל. בחודש יולי 2007 בניגוד להוראות התובעת ובאופן שלא אפשר לו לעמוד לרשותה ולהיות זמין לעבודה כנדרש ומשכך יש לראות בתובע כמי שהתפטר מעבודתו עובר להשלמת תקופת העבודה לגביה התחייב. לאור האמור, יש לחייב התובע בעלות היחסית של הקורס בו השתתף בסך של 11,250 דולר השוים 48,183 ₪. ג. התובעת נשאה בעלות אגרת רשיון ALTP בסך 3,500 ₪ עבור הנתבע ובעלות הטסתו והלנתו של מפקח במסגרת הכשרתו של הנתבע בסך כולל של 1,756 ₪ ומשכך יש לחייב הנתבע בתשלום סכומים אלו. 5. טענות הנתבע: א. הנתבע חתם על הסכם ההעסקה תחת לחץ, הגם וכלל הוראות מקפחות וזאת בלית ברירה, לאור המצב הכלכלי בו היה מצוי. ב. התובעת התחייבה להעסיק הנתבע לכל הפחות כ-20 שעות בחודש אולם לא עמדה בהתחייבותה שכן בפועל הועסק 6-7 שעות בחודש ומשכך השתכר שכר נמוך ביותר שעמד בממוצע על סך של 2,000 ₪ בלבד. הנתבע נזקק להכנסה נוספת ומשכך החל לעבוד בחברת ק.א.ל., נוסף על עבודתו בנתבעת במהלך חודש יולי 2007. ג. חברת ק.א.ל. אינה מתחרה בתובעת מה גם שתקופת ההכשרה בקאל היתה קצרה ולא פגעה בעבודת הנתבע בתובעת שהיתה בהיקף מצומצם. ד. הנתבע פוטר מעבודתו בתובעת ומשכך אין בסיס לחייבו בתשלום דמי ההכשרה. ה. לא צמחה לנתבע כל הטבה כתוצאה מההכשרה שעבר שכן מדובר בהכשרה על מטוס יחיד מסוגו בארץ, המצוי בבעלות התובעת בלבד. ו. הסכם ההעסקה קובע זכאות לפיצוי בגין עלות ההכשרה בלבד ואין בסיס לטענת התובעת לפיה זכאית לשיפוי בגין הוצאות נוספות בהן נשאה. ז. לחלופין יש לראות בנתבע כמתפטר בגין הרעה בתנאים הכלכליים של העסקתו שלא אפשרו לו מחיה ראויה. ח. התובעת פיטרה את הנתבע על אתר מבלי ששילמה לידיו פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת ודמי הבראה ומשכך זכאי לקזז הסכומים המגיעים לו בסך של 5,777.38 ₪, מכל סכום שיפסק לזכות התובעת. דיון והכרעה: 6. בפתח הדברים אציין כי הגעתי לכלל הכרעה לפיה דין התביעה להתקבל בחלקה, להלן אפרש החלטתי. 7. תקופת ההעסקה: הנתבע טען כי החל לעבוד בתובעת ביום 16/08/06, מועד בו החל את ההכשרה המקצועית במסגרתה, טענה זו מתיישבת עם עדות ברטל (ראה עמוד 5 שורות1-17 לפרוטוקול הדיון). אציין כי לאורך ההליך טענה התובעת כי הועסק במסגרתה החל מחודש ספטמבר 2006, כאשר בשלב הסיכומים חזרה בה מטענתה זו (סעיף 2 לסיכומי התובעת). לאור האמור הנני קובעת כי הנתבע החל עבודתו בתובעת ביום 16/08/08. 8. הסכם ההעסקה: א. הנתבע חתם על הסכם העסקה ביום 12/09/06 הקובע: "2.6. בכפוף לדרישות המעביד מעת לעת מתחייב העובד להקדיש את זמן עבודתו עבור המעביד, את תשומת הלב הדרושים, את כישוריו, את ידיעותיו ואת נסיונו ומרצו למילוי התפקיד לתועלת המעביד ולטובת המעביד בלבד. העובד מתחייב שלא לעסוק בכל עיסוק אחר אלא בהסכמת המעביד מראש ובכתב ובכפוף לתנאי ההסכמה אם תינתן. 2.7. "ניתנת בזאת הסכמת המעביד לעבודתו של העובד במקום עבודה נוסף בהתאם הוספו בכתב יד שמותיהן של מספר חברות בהן רשאי הנתבע לעבוד נוסף על עבודתו בתובעת. "... 3.1. העובד יבצע על חשבון המעביד, הכשרה מקצועית אשר תקנה לו רשיון להטיס מטוסי טורבו- פרופ ('ההכשרה המקצועית'). מוסכם בזאת, כי עלות ההכשרה המקצועית היא 15,000 דולר ארה"ב ('העלות הכוללת של ההכשרה המקצועית'), והיא כוללת הכשרה עיונית ומעשית, לרבות באמצעות מדמה טיסה (סימולטור). מוסכם, כי לפי שקול דעתו הבלעדי של המעביד חלק מההכשרה יתבצע בחו"ל. 3.2. הסכם זה הנו לתקופה של שלוש שנים, אשר תחילתה ביום תחילת ההכשרה וסיומה בתום 36 חודשים או- לפי המוקדם- לאחר השלמת 720 שעות טיסה, כשלעניין זה תקופת הזמן או- לפי העניין- שעות הטיסה יימנו מיום סיום ההכשרה המקצועית ('תקופת ההעסקה המינימלית'). ... 3.5. הסכמת המעביד לשאת בעלות הכשרתו המקצועית של העובד ניתנה רק כנגד התחייבות העובד לסים בהצלחה את ההכשרה המקצועית ולהיות מועסק על ידי המעביד לתקופת ההעסקה המינימלית. לפיכך, במקרה של ניתוק יחסי העבודה מאחת או יותר מהעילות המפורטות להלן, לפני תום תקופת ההעסקה המינימלית, ישפה העובד את המעביד בסכום שיחסו לעלות הכוללת של ההכשרה המקצועית, כיחס מספר החודשים שנותרו עד לתום תקופת ההעסקה המינימלית לעומת 36, ואלה המקרים: 3.5.1. במקרה של התפטרות העובד, זולת אם התפטר מחמת הרעה של ממש בתנאים הכלכליים של העסקתו; ..." ב. התובעת טענה כי לאור הוראות ההסכם ומשהנתבע עבר לעבוד בחברת ק.א.ל., בניגוד להנחיותיה, ובמסגרת שעות שלא איפשרה לו להיות זמין לרשותה, יש לראות בו כמי שהפר הוראות ההסכם וכמי שהתפטר מעבודתו. ג. הנתבע טען כי הסכם ההעסקה הוא חוזה מקפח (סעיף 44 לתצהיר הנתבע) וכי חתם עליו לאור לחץ שהופעל עליו (סעיפים 8 ו- 43 לתצהיר הנתבע) בנוסף טען כי ההסכם קובע תנאים בלתי סבירים ומהווה פגיעה בחופש העיסוק (סעיף 47 לתצהיר הנתבע). ד. במסגרת עדותו חזר בו הנתבע מטענת הכפיה וכפי שהעיד: "ש. אתה טוען שאת החתימה על החוזה כפו עליך . לך לא היתה ברירה , נאלצת לחתום על החוזה. ת. יש לי הרגשה שקצת מעוותים פה את הדברים. לא חושב שכתבתי שכפו עליי. ש. סע' 15 לתצהירך. האם נכפה עליך לחתום על החוזה ? ת. החוזה הזה נחתם תחת מכבש לחצים. באוג' 06 היה לי קשה להתפרנס . אני לא זוכר מספרים. אני רק אומר שטייס שמתחיל קריירה ומחפש מקומות לטוס זה לא קל והפרנסה היא לא משכורות גבוהות" (עמוד 36 שורות 20-26 לפרוטוקול הדיון). מה גם שלאור עדות בר טל ולאור עדות הנתבע עצמו (ראה עמוד 37 שורות 23-27 לפרוטוקול הדיון) הרי שהסכם ההעסקה הוצג בפני הנתבע בתחילת הליך הכשרתו ומשכך אין בסיס לטענה לפיה רק בסמוך למועד החתימה הוצגו בפניו תנאי עבודתו בתובעת וכי נחתם תחת לחץ (בעניין זה ראה גם עדות קמחי בעמוד 34 שורות 26-32 וכן בעמוד 35 שורות 1-10 לפרוטוקול הדיון). אציין כי העובדה שהנתבע חש לחוץ, סובייקטיבית, לאור מצבו הכלכלי אין בה כדי להביאני למסקנה לפיה נפל פסול בכריתת הסכם ההעסקה. ה. עקרונית, אין פסול בתניה דוגמת זו שלפנינו כמפורט בסעיף 3.5. להסכם ההעסקה, שכן ככל והתובעת השקיעה משאבים בהכשרתם של עובדיה, רשאית לקבוע תקופת העסקה מינימלית ובלבד ומדובר בתקופה סבירה ובכפוף להוכחת עלויות ההכשרה כאמור . בנוסף, העובדה כי העובד מתחייב להעמיד עצמו לרשות מעסיקתו ונדרש לקבל אישורה במקומות עבודה נוספים, אין פירושה כי מדובר בתניה מקפחת, כפי שמצאתי בעניינינו. 9. היקף עבודתו של הנתבע: א. הנתבע טען כי התובעת התחייבה להעסיקו בהיקף של 20 שעות חודשיות וזאת, בהתאם להסכם ההעסקה עליו חתם לפיו מתחייב לבצע 720 שעות טיסה ולחלופין, שלוש שנים. לשיטתו, התובעת התחייבה לספק לו עבודה בהיקף משרה כאמור למשך שלוש שנות העסקה (ראה סעיף 22 לתצהיר התובע). ב. התובעת הכחישה האמור, בר טל העיד כי הבהיר לעובדי התובעת כי יועסקו בהיקף משרה שאינה מלאה ובהתאם לא התחייבה התובעת לגבי שעות העבודה הנדרשות (ראה עדותו בעמוד 11 שורות 9-13 וכן ראה עמוד 12 שורות 2-3 לפרוטוקול הדיון). בנוסף טען כי התובעת היתה חברה חדשה ומשכך לא התחייבה לספק לעובדיה עבודה בהיקף מוגדר וקבוע כנטען על ידי הנתבע (ראה עמוד 18 שורות 2-7 לפרוטוקול הדיון). הנתבע טען במסגרת עדותו כי טענותיו שלעיל היוו פרשנות שלו להסכם העסקה וכי כך הבין האמור בסעיף 3.2. להסכם (עמוד 37 שורות 20-22 לפרוטוקול הדיון). ג. לאור האמור, אין בידי לקבל טענת הנתבע לפיה התובעת התחייבה להעסיקו בהיקף שעות מוגדר כנטען על ידו, מה גם שלאור עדות בר טל הרי שעובדי התובעת ידעו כי יועסקו במסגרתה במשרה חלקית בלבד ומשכך, אף אישרה להם לעבוד במקומות עבודה נוספים כמפורט בהסכם ההעסקה, בכפוף להסכמתה מראש בעניין (ראה עדות בר טל בעמוד 11 שורות 16-17 לפרוטוקול הדיון). ד. הנתבע טען כי עבד בפועל 6-7 שעות בחודש וכי שכרו נע בין 1,000 ל- 4,000 ₪ וממוצע עמד על סך של 2,000 ₪ לחודש (בעניין זה ראה תלושי שכרו-נספח ב' לתצהיר הנתבע). בר טל אישר האמור והעיד: "ש. אנו רואים שהנתבע טס שעות בודדות והנתבע השתכר בין 1000 ל- 2000 ₪ בחודש, אתה באופן אישי יכול להסתפק בדבר כזה? ת. אני לא הייתי מסתפק. אני נמצא בסטטוס אחר, בגיל אחר" (עמוד 10 שורות 15-17 לפרוטוקול הדיון). ה. כאמור בהסכם ההעסקה, התובעת אישרה לנתבע לעבוד בחברות נוספות בנוסף, הנתבע הציג בפנינו מסמך שנמסר לידיו על ידי בר טל ביום 16/01/07 במסגרתו נכתב: הנדון: בקשתך לשינוי מעמדך בחברת PARADIVEאורי שלום, 1. בהמשך לשיחתנו בקשתך לשינוי מעמדך מטייס מן השורה לטייס ראשי בחברת PARADIVE מקובלת עלינו.2. הבהרתך כי עיסוקך בתפקידך החדש יעסיקך יומיים בשבוע מקובלת ולאור היקף התעסוקה הנוכחי בחברתנו אנו מעודדים עיסוק שלך בכל מקום פרנסה נוסף.3. הובהר בנינו כי אנו מצפים לזמינות שלך לחברתנו במקרה שבו ימצא קונפליקט בשיבוצך בנינו לבין חברת PARADIVE.4. בקשתך כי לא תפגע הכשרתך הנוכחית והכשרתך העתידית, לשתתקיים לקברניטות של מטוס JS-32, מקובלת עלינו בהיקף עיסוקך הנוכחי ב- PARADIVE. שלמה בר-טל מנהל מבצעים (ההדגשה שלי-א.ע.)(ראה נ/1). ו. לאור האמור במסמך זה ולאור האמור בסעיף 2.7. להסכם ההעסקה, הרי שהתובעת עודדה את עובדיה וביניהם, הנתבע, לעבוד במקומות נוספים, בכפוף לקבלת אישורה. 10. הפסקת עבודתו של הנתבע: א. ביום 01/08/07 שלח בר-טל מכתב לנתבע שלשונו: "1. בשיחתנו הטלפונית מיום 16 יולי 2007, הודעת לי כי אתה מתחיל ביום המחרת קורס הסבה למטוסי חברת התעופה ק.א.ל.-קווי אויר למטען. למותר לציין כי צעדך זה מבוצע שלא על דעתנו והסכמתנו כמתחייב מהסכם העסקתך בחברת טמיר. 2. האפשרות להעסקיך בחודשיים הקרובים בחברתנו היא בלתי אפשרית ולא ניתנת למימוש לאור קורסי ההסבה הארוכים שבהם הינך משתתף ואין לנו ספק מהכרות את פעילות חברת ק.א.ל כי גם בעתיד זמינותך לחברתנו תהייה שולית. ... 4. לאור צעדך זה, אני רואה צורך להזכירך כי על פי הסכם העבודה שנחתם בינך לבין חברת טמיר מתאריך 12 ספט' 2006 בסעיף 3.5 במקרה של סיום יחסי העבודה מצדך לפני תום תקופת העסקתך המינימלית, עליך לשפות את החברה בסכום שיחסו לעלות כוללת של ההכשרה המקצועית, כיחס מספר החודשים שנותרו עד לתום תקופת העסקה". (ראה ת/12) ב. לאור האמור, הרי שעבודתו של הנתבע הגיעה לסיומה ביוזמת התובעת, לטענתה, לאור העובדה כי הנתבע עבר לעבוד בחברת ק.א.ל באופן שלא איפשר לו להיות זמין לרשותה. בעניין זה העיד בר טל: "ש. מר ליפשיץ פנה אליך ואמר לך שהוא רוצה להמשיך לטוס למרות שהוא רוצה לעשות הסבה בחב' קל, למה לא נתת לו? ת. משום שאדם שנמצא בהכשרה במסגרת חב' קל שעורכת 5 שבועות קורס קרקעי יום יום, ולאחריו שבועיים בחו"ל ולאחר מכן טיסותיה של קל הם ארוכות ויש שהיות ליליות בחו"ל ואני לא ראיתי אפשרות להעסיק אותו אפילו בזמנים מעטים לטוס. ש. קודם אמרת שהיו לך הרבה מאוד טייסים ויכולת להסתדר בלי השעות של הנתבע? ת. זה לא סותר את העניין. ש. לאור עידודך גם בכתב מצא הנתבע חב' שהיתה מוכנה להעסיק אותו. לאחר שכתבת לו את המכתב מיום 01/08/07 בא אליך הנתבע ואמר לך למרות שהוא הלך להסבה שם ולמרות ... ז"א שהנתבע בא והתחייב בפניך שהוא ידאג לכך שברגע שתשבצו אותו הוא יגיע לטוס אצלכם? ת. אני חוזר על התשובה. היכרותי עם קל ועם הטיסות שלה לא היה מאפשר לאדון ליפשיץ לטוס בחב' טמיר. ש. זה נכון שהנתבע אמר לך שלמרות שתשבצו אותו הוא יגיע? ת. זה מה שהוא אמר, אבל זה לא עניין המציאות. מהיכרותי אי אפשר היה להעסיק אותו. ש. כלומר שההחלטה להפסיק את הטיסות שלו היתה שלך? ת. לא בלעדית שלי, היא היתה בהסכמה ובידיעת מנהל החברה" (ההדגשה שלי - א.ע.) (עמוד 15 שורות 27-19 וכן עמוד 16 שורות 1-11 ; ראה גם עמוד 18 שורות 8-19 לפרוטוקול הדיון). ג. הנתבע טען כי קיבל אישור בעל פה מבר טל לעבוד בחברת ק.א.ל. כשבהמשך חזר בו מהסכמתו (ראה סעיף 34 לתצהיר התובע; עמוד 35 שורות 29-32 לפרוטוקול הדיון) ברטל טען כי הודיע לנתבע כי העסקתו בחברת ק.א.ל. אינה מקובלת עליו (ראה עדות בר טל בעמוד 15 שורות 27-19 וכן בעמוד 16 לפרוטוקול הדיון שורות 1-11 שהובאה לעיל). לאור האמור, מצאתי לדחות טענת הנתבע לפיה קיבל מבר טל אישור בעל פה, לעבוד בחברת ק.א.ל. במקביל לעבודתו בתובעת. ד. כאמור, הסכם ההעסקה קובע כי הנתבע מתחייב להעמיד עצמו לרשות התובעת וכי רשאי לעבוד במספר חברות, בנוסף על עבודתו במסגרתה. חברת ק.א.ל. אינה נכללת בחברות שפורטו במסגרת ההסכם. הנתבע טען כי לא הוסיף את שמה של חברה זו להסכם ההעסקה שכן חתם על הסכם ההעסקה תחת לחץ ובנוסף, לא חשב כי יתקבל לעבודה בחברה זו וכי במועד חתימת ההסכם, לא עלה בראשו שמה של החברה (ראה סעיף 15 לתצהיר התובע וכן עמוד 39 שורות 1-2 לפרוטוקול הדיון). ה. הנתבע העיד כי עובד כיום בק.א.ל. וכי התחייב לעמוד לרשותה בהתאם לדרישותיה (עמוד 39 שורה 31 לפרוטוקול הדיון) כמו כן העיד כי משתכר שכר חודשי קבוע של 24,000 ₪ (עמוד 40 שורות 1-3 לפרוטוקול הדיון), עם זאת, לטענתו, היה באפשרותו לשלב בין עבודתו בק.א.ל לבין עבודתו בתובעת וכפי שהעיד: "בפועל שעות הטיסה שלי בקאל הגיעו ל- 50 שעות בחודש. בחברת טמיר היו טייסים שטסו בשביל המשטרה. אני טסתי בחברת טמיר 6-7 שעות בחודש, לא בשבוע. גם לא היו טיסות קו, זה היה בהקפצות, היו מספיק ימים בארץ שיכלו להקפיץ אותי ואפילו זה לא היה מצליח לתת לזה נסיון. לא ניתן נסיון" (עמוד 40 שורות 8-11 לפרוטוקול הדיון). הנתבע העיד כי קורס ההכשרה בק.א.ל. נמשך בין שלושה לארבעה שבועות בימים א'-ה' בשעות 9:00-17:00 ולאחריהם הצריך לימוד עיוני עצמאי (ראה עמוד 41 שורות 9-29 לפרוטוקול הדיון) וכי בהמשך נדרש לנסוע לחו"ל למשך 18 יום בלבד (עמוד 41 שורות 30-31 לפרוטוקול הדיון) לטענתו: "ב- 18 יום שהייתי בגרמניה לא היתה יכולת שאעבוד בטמיר, ובקורס הקרקע הייתי יכול לתת זמינות ביום שישי שבת" (עמוד 42 שורות 3-4 לפרוטוקול הדיון). ו. אין חולק כי הנתבע עבד בתובעת מספר שעות בודדות בחודש ובהתאם, השתכר סך ממוצע של 2,000 ₪, ברי כי הנתבע לא יכל להסתפק בעבודתו בתובעת על מנת לקיים את עצמו ואת משפחתו. התובעת איפשרה לנתבע לעבוד בחברות נוספות, כפי שפורש בהסכם ההעסקה, עם זאת, התנגדה להעסקתו בחברת ק.א.ל. אשר אינה מתחרה בה שכן לטענתה, עבודה בחברה זו לא איפשרה לתובע להיות זמין לרשותה כפי שהתחייב במסגרת חתימתו על הסכם ההעסקה. ז. טמיר העיד כי אכן אישר לנתבע לעבוד במקומות נוספים שאינם מתחרים בתובעת ואשר העבודה במסגרתם אינה חופפת לשעות העבודה אותן נדרשים לבצע הטייסים המועסקים במסגרתה (עמוד 27 שורות 12-16 לפרוטוקול הדיון) בנוסף, העיד: "ת. העד קורא את ת/13. הוא כותב דברים שלא יכול לעמוד בהם, ואח"כ אני אמשיך לשלם לו רשיונות. ואח"כ יגיד אני לא יכול לעבוד. לא יתן לי זמינות לעבוד. ש. אתם לא אפשרתם ולא ביצעתם אפילו נסיון אחד, פעם אחת לא קראתם לו לבדוק אם מה שהוא אומר נכון. ת. ואז להגיע לטיסה ולראות שהטייס לא התייצב? למיטב ידיעתי לא בוצע נסיון" (עמוד 26 שורות 7-12 לפרוטוקול הדיון). עוד העיד טמיר כי התובעת לא איפשרה לנתבע לבחון היתכנות עבודתו בחברת קאל במקביל לעבודתו במסגרתה שכן לטענתה, היה ברור כי לא יוכל להגיע לעבודה במהלך הקורס בו לקח חלק: "ליצור תקלה במתכוון כדי להוכיח לא היה כיוון המחשבה שלנו, כמו שגם בתקופה שהנתבע עבד אצלנו ובמקומות אחרים והתפרנס כשהוא מימן עלות הכשרתו והתפרנס פחות ממה שהתפרנס אצלנו ואפשר להוכיח זאת. הוא עבד ואנו התחשבנו בו ולא זימנו אותו לטיסה בשבת כי הוא עבד בפרדייב , מראש לא זימנתי אותו כי הוא ביקש לא להגיע. לזמן אותו כשהוא בשיעור בקאל ? ולהגיע ולראות שהטייס לא מגיע, ליצור תקלה רק כדי להוכיח שזימנתי אותו והוא לא בא ? זה מה שאתה מצפה ממני כמנכ"ל חברה להשאיר טייסים תקועים כדי להוכיח שהנתבע בחו"ל ולא מסוגל להגיע לטיסה?" (עמוד 28 שורות 1-7 לפרוטוקול הדיון). ח. לאור האמור בהסכם ההעסקה הרי שהנתבע נדרש לקבל אישור התובעת לעבודה במקומות נוספים, כפי שעשה במהלך עבודתו. כאמור, בקשתו לעבוד בחברת ק.א.ל. לא נעשתה מראש ולא נכללה בהסכם ההעסקה וחרף זאת, ביכר הנתבע לעבוד במסגרתה. מכאן, הרי שהנתבע הפר הוראות הסכם ההעסקה. ט. שקלתי בדעתי באם יש לקבל טענת הנתבע לפיה הסכם ההעסקה הקובע כי נשיאה בעלות הקורס מהווה פגיעה בחופש העיסוק שלו ומצאתי לדחותה שכן, ברי כי התובעת הגבילה את חופש העיסוק של הנתבע במובן זה שדרשה כי יקבל אישורה לעבודות נוספות בחברות תעופה אחרות, עם זאת, מדובר בפגיעה מידתית שכן לא נאסר עליו כליל לעבוד בחברות אחרות והתובעת אף אישרה לו לעבוד בחברות שאינן מתחרות בה ואשר העסקתו במסגרתן אפשרה לו להיות זמין לרשותה כאמור (ראה נ/1 שנזכר לעיל). י. אני ערה לכך שהתובעת לא אפשרה לנתבע לבחון אפשרות של שילוב בין עבודתו במסגרתה לבין עבודתו בק.א.ל. וזאת חרף בקשתו לשוב לעבודה (ראה מכתב התובע מיום 16/08/07-ת/13) עם זאת לאור כל האמור לעיל, התרשמתי כי עבודתו של הנתבע בק.א.ל. כמו גם פעילותו במהלך קורס ההכשרה שעבר במסגרתה, לא אפשרה לו להעמיד עצמו לרשות התובעת ובנסיבות אלו אני סבורה כי הנתבע הפר את הסכם ההעסקה עליו חתם. אציין כי הנתבע היה מודע לכך שהתובעת מתנגדת להעסקתו בק.א.ל. שכן חודש ימים עובר לסיום עבודתו, ביקש מטמיר לעבוד בק.א.ל. אולם זה האחרון סרב, ובהתאם העניק לתובע "פיצוי", כרטיס טיסה למזרח הרחוק (ראה עדות התובע בעמוד 42 שורות 8-13 לפרוטוקול הדיון). יא. הנתבע טען טענה חלופית לפיה יש לראות בו כמתפטר בדין מפוטר שכן עבודתו הגיעה לסיומה לאור הרעה בתנאים הכלכליים של העסקתו. הנתבע לא הוכיח כי חל שינוי כלשהו בשכרו אשר מהווה הרעת תנאים בגינה התפטר מהתובעת, מה גם שמכל מקום במקרה של התפטרות מחמת הרעת תנאים הרי שהיה עליו להתריע בפני התובעת בעניין, דבר שלא נעשה בעניינינו. יב. לאור כל האמור, מצאתי לקבל טענת התובעת לפיה זכאית לפיצוי בגין הוצאות שהוציאה בקשר להכשרתו של הנתבע לעבודה במסגרתה, וכפי שאפרש להלן, מצאתי לקבל תביעתה ביחס לסכומים אשר הוכח כי הוצאו בפועל. 11. הוצאות ההכשרה: א. התובעת הציגה אסמכתאות באשר לעלות ההכשרה של הנתבע (ראה ת/3-ת/11 לתצהיר טמיר), הנתבע טען כי חלק מהמסמכים אינם רלווונטים לעניינינו. לטענתו, החשבונית הנוגעת לעלות כרטיסי טיסה מתייחסת לשלמה ברטל בלבד כשהתובעת הוסיפה בכתב ידה את שמו ואת שמו של קמחי (ת/5). אין חולק כי הנתבע טס לחו"ל עם מר בר טל, וכן עם מר קמחי ומשכך, הגם והחשבונית נושאת את שמו של בר טל בלבד, הרי שנסבה על מספר כרטיסי טיסה לאנגליה, במועדים בהם טס הנתבע להכשרה ומכאן הרי שרלוונטיות לעניינינו. לאור האמור, יש לזקוף שליש מהסכום שפורט במסגרת החשבונית עבור הוצאות הנתבע ומשכך, הרי שהתובעת הוציאה סך של 752 דולרים בגין טיסה ורכב שכור, העולים כדי סך 3,235.10 ₪. ב. התובעת צרפה אישור בדבר עלות שימוש במדמה-טיסה, הנתבע טען כי החשבונית שצורפה מתייחסת לחודש מאי 2005 ואינה רלוונטית להכשרה אותה עבר (ת/3). לאחר הגשת תצהיר מטעם טמיר, צרפה התובעת תיק מוצגים במסגרתו צורפה חשבונית מתאימה ביחס לשימוש במדמה טיסה לחודש ספטמבר 2006 (ראה ת/6) על סך של 4,975 דולר. משהנתבע עבר הכשרה עם קמחי, הרי שיש להעמיד עלות השימוש במדמה טיסה על מחצית הסכום בסך 10,701.2 ₪ בלבד. ג. התובעת צרפה אישור בדבר תשלום למר שלמה בר טל בגין הדרכה על סך של 5,085 ₪ (ראה ת/11), משההדרכה נערכה לנתבע ולקמחי הרי שעל הנתבע לשאת במחצית סכום זה בלבד בסך 2,542.5 ₪. ד. התובעת צרפה אישור בדבר גובה אגרות רישוי ששלמה עבור הנתבע בסך 3,500 ₪ (ראה ת/3.1.) ואני סבורה כי יש לראות בתשלום זה כחלק מעלות הכשרתו. בנוסף, צרפה התובעת דו"ח כרטסת הנהלת חשבונות הנסבה על תשלום עבור רישוי לנתבע (ת/9), עם זאת משלא הובאה אסמכתא נוספת בעניין ומשלא ברור באם מדובר בסכומים החופפים לאלו שפורט לעיל, מצאתי לדחות טענת התובעת לפיה יש לראות בסכומים אלו כחלק מעלות הכשרתו של הנתבע. ה. התובעת צרפה דו"ח הנהלת חשבונות פנימי המתיחס לעלות אש"ל עבור הכשרה בחו"ל, הנתבע טען כי לא ברור עבור מי שולמו דמי האשל. ברי כי בגין הנסיעה לחו"ל התובעת נשאה בהוצאות אש"ל עבור הנתבע, עם זאת אני סבורה כי התובעת לא הוכיחה עלות דמי האש"ל כנדרש ומשכך אינני נדרשת לטענתה בנדון. ו. מקובלת עלי טענת הנתבע לפיה עלות הלנת המפקח שהתלווה להכשרה שעבר אינה מהווה חלק מהוצאות ההכשרה וכי אין לחייבו בעלויות אלו נוסף על סכום ההכשרה הנקוב בהסכם ההעסקה. ז. לאור כל האמור, הרי שהתובעת הוכיחה כי הוציאה עבור הכשרת הנתבע סך של 19,978.8 ₪. לאור הוראות סעיף 3.5. להסכם ההעסקה הרי שיש לחייבו בתשלום סך של 13,735.2 ₪. כפי שאפרש להלן, יש לקזז מסכום זה סך של 2,000 ₪ בגין דמי הודעה מוקדמת. 12. קיזוז: א. הנתבע טען כי יש לקזז מכל סכום שיפסק כנגדו סך של 5,777.38 ₪ בגין דמי הבראה, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת המגיעים לו. ב. הנתבע לא השלים שנת עבודה אחת ומשכך אינו זכאי לתשלום דמי הבראה. הנתבע פוטר עובר להשלמת שנת עבודה אחת, לאור הנסיבות שפורטו לעיל, מצאתי כי הנתבע פוטר מסיבות ענייניות ולא על מנת להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים מה גם שהנתבע לא העלה כל טענה בנדון ומשכך אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים. ג. התובעת פיטרה את הנתבע על אתר ומשכך אני סבורה כי זכאי לתשלום דמי הודעה מוקדמת בסך 2,000 ₪ אותו יש לקזז מהסכום המגיע לתובעת. אני ערה לעובדה כי הנתבע הפר התחייבויותיו כלפי התובעת כאמור, חרף זאת בנסיבות שלפני, משהתובעת לא אפשרה לנתבע לעבוד במסגרתה במקביל לעבודתו בק.א.ל. ולו כדי לבחון היתכנות העסקתו המשותפת כאמור, הרי שהיה עליה ליתן לנתבע הודעה מוקדמת כנדרש. ד. לאור האמור, התובעת זכאית לתשלום סך של 11,735.2 ₪ כפיצוי בגין הוצאות שהוציאה בקשר להכשרתו של הנתבע, לעבודה במסגרתה. 12. סוף דבר: א. הנתבע ישלם לתובעת סך של 11,735.2 ₪, כפיצוי בגין הוצאות שהוציאה בקשר להכשרתו לעבודה במסגרתה, הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. ב. בנסיבות העניין ולאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות. קנסהתפטרות