קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת נכות מעבודה רטרואקטיבית: 1. ביום 8/2/10 הגישה התובעת תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ותביעה לתשלום גמלת נכות מעבודה בגין בעלה המנוח, גד שקד ז"ל. וועדה רפואית מיום 27/4/10 קבעה את דרגת נכותו של המנוח בשיעור של 100% החל מיום 3/1/05. במכתב מיום 27/5/10 הודיע הנתבע לתובעת על דחיית התביעה לתשלום גמלת נכות מעבודה הואיל ו- "על סמך סעיף 296(ב) לחוק- לא משולמת גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש בו הוגשה התביעה." כנגד החלטת הנתבע כאמור, הוגשה התובענה שבפנינו. 2. המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים הינה משפטית במהותה, ולפיכך, בהתאם להסכמת הצדדים, התנהל ההליך על דרך הגשת סיכומים בכתב. בטרם נביא את טענות הצדדים, להלן נפרט את העובדות הרלוונטיות שאינן שנויות במחלוקת. 3. להלן העובדות הרלוונטיות: א. התובעת הינה אלמנתו של גד שקד ז"ל, שנפטר ביום 30/6/07 (להלן:"המנוח"). ב. ביום 5/6/08 פנתה התובעת לנתבע בתביעה לתשלום גמלת תלויים. הנתבע במכתבו מיום 26/11/08 דחה את תביעתה של התובעת וכנגד החלטת הנתבע הגישה התובעת תובענה אשר התבררה בפני ערכאה זו. התובענה שהגישה התובעת נפתחה כתיק בל 1075/09 והתנהלה בפני אב בית הדין של מותב זה. במהלך הדיון בתיק חזר בו הנתבע מהחלטתו ולאור הסכמתו ניתן פסק דין ביום 26/11/09, בו ניתן תוקף להודעת הנתבע, המאשר את תביעת התובעת לתשלום קצבת תלויים. יצוין כי פסק הדין אישר למעשה את חוות הדעת שהגישה התובעת ובה נקבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח לבין מחלת הסרטן ממנה נפטר. ג. לאחר מכן, ביום 8/2/10, הגישה התובעת תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה. ד. וועדה רפואית מיום 27/4/10 קבעה למנוח דרגת נכות בשיעור 100% החל מיום 3/1/05. ה. במכתב מיום 27/5/10 הודיע הנתבע לתובעת על דחיית תביעתה בגין שיהוי לפי סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995 (להלן:"חוק הביטוח הלאומי"). 4. תמצית טענות התובעת: א. בנסיבות דנן, אין מקום להחיל את סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי. ניתן להחיל את סעיף 296(ב) לחוק רק במידה שהתובעת לא פעלה בהתאם להוראת סעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי. לפיכך, ראשית יש לבחון האם התובעת לא פעלה בהתאם להוראת סעיף 296(א) לחוק. ב. סעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע שני תנאים מצטברים: 1. קיימת עילה לתביעת גמלת כסף. 2. יש להגיש תביעה לגמלת כסף בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. ג. עילת התביעה מתגבשת רק לאחר שנוצרו התנאים המזכים לגמלה. במקרה דנן, תנאי מקדים הנדרש להגשת תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולקבלת תשלום גמלת נכות מעבודה הינו עצם ההכרה במבוטח כנפגע בעבודה. ד. גם טופס התביעה שלטענת הנתבע היה צריך להיות מוגש, קובע כי תביעה לגמלת נכות מעבודה תידון לאחר שתאושר התביעה לדמי פגיעה מעבודה, דהיינו לאחר שיוכר המבוטח כנפגע בעבודה. ה. עמדת הנתבע לפיה, התביעה לתשלום גמלת נכות מעבודה היתה צריכה להיות מוגשת בתוך שנה מיום 3/1/05, מנוגדת לעמדתו הרשמית כפי שהיא מתפרסמת באתר האינטרנט ועל גבי הטפסים שמנפיק הנתבע עצמו. ו. בנוסף יש לציין בהקשר זה גם את האמור בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 הקובע כי תקופת ההתיישנות תחל להיספר מיום שהתובע ידע או יכול היה לדעת על עילת התביעה. במקרה שלפנינו, המנוח כלל לא ידע בחייו על הקשר הסיבתי שבין מחלתו ובין תנאי עבודתו ולכן הגיש תביעה לתשלום נכות כללית. אין כל סיבה להניח שאילו היה יודע על קשר סיבתי שקיים בין תנאי עבודתו ובין מחלתו, לא היה מגיש את טפסי התביעה המתאימים במועד. ז. משלא חלפו יותר מ-12 חודשים, ממועד מתן פסק הדין שבו נקבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה של המנוח ובין מחלתו, ועד להגשת התביעה לגמלת נכות מעבודה - אין כלל להיזקק לסעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי. 5. תמצית טענות הנתבע: א. התובעת זכאית לגמלת נכות מעבודה אך ורק עבור חודש 6/07 וזאת מכוח סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי. ב. כאשר נקבעה זכאות תובע לגמלת נכות מעבודה, נלקח בחשבון המועד המוקדם ביותר שבו בוצעה פניה כלשהי מצד התובע לנתבע. במקרה הנדון - מועד הגשת טופס התביעה לגמלת תלויים ולא מועד הגשת טופס התביעה לקביעת דרגת נכות. ג. טופס התביעה לגמלת תלויים הוגש כעבור שנה מיום הפטירה דהיינו ביום 5/6/08. עילה התביעה נוצרה ביום 3/1/05 לפי סעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי. אין מחלוקת שהפניה לנתבע וההכרה במנוח כנפגע בעבודה הייתה לאחר הפטירה. ד. הואיל והתביעה הוגשה לאחר 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה יש ליישם את הוראת סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי. יישום הוראת החוק מביאה לתוצאה לפיה התובעת זכאית לגמלת נכות מעבודה החל מחודש יוני 2007, קרי 12 חודשים עובר ליום 5/6/08, המועד בו הוגש טופס התביעה לגמלת תלויים. ה. הואיל והמנוח נפטר ביום 30/6/07, והתובעת מקבלת גמלת תלויים החל מחודש 7/07 הרי על הנתבע לשלם לתובעת קצבת נכות מעבודה אך ורק עבור חודש 6/07. ו. לשון החוק ברורה ולנתבע אין שיקול דעת לתשלום גמלה רטרואקטיבית, יהיו סיבות השיהוי אשר יהיו. ז. בעב"ל 96/03 דוד פריג' - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), נקבע כי יש להבחין בין זכאות לגמלה לבין זכאות לתשלום גמלה. הזכאות לגמלה משמעה שהתובעת עונה על תנאי הדין המזכים בגמלה. לעומת זאת, הזכאות לתשלום גמלה נבחנת לאחר שקמה הזכאות לגמלה, והיא מותנית בתנאים נוספים. הפסיקה הענפה שהתפתחה סביב שאלת היווצרות עילת התביעה במקרים דומים אינה מתיישבת עם טענות התובעת לפיהן יש לראות את מועד מתן פסק הדין שקבע את הקשר הסיבתי כמועד היווצרות העילה. דיון והכרעה 6. סעיפים 296(א) ו-296(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובעים כדלקמן: "מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם (א) כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. (ב) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים, שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה." 7. שאלת פרשנותו של סע' 296 לחוק והכללים בדבר מועד הגשת תביעה למוסד, נדונו ע"י בית הדין הארצי בשורה של פסקי דין, ובהם: - עב"ל 1096/04 המוסד לביטוח לאומי - מוריס בדעאן (להלן: "פרשת בדעאן"). - עב"ל 96/03 דוד פריג' - המוסד לביטוח לאומי (להלן: "פרשת פריג'"). - עב"ל 1245/02 המוסד לביטוח לאומי - מנחם אעידן (להלן: "פרשת אעידן"). בפרשת בדעאן קבע בית הדין הארצי (כב' השופט צור) כי תביעה לגמלה יש להגיש תוך פרק זמן קבע "מהיום בו נוצרה עילת התביעה", כאמור בסע' 296(א) לחוק. לעניין זה, קבע בית הדין כי המושג "עילת תביעה" אינו מוגדר בחוק אך מושכלות ראשונים מלמדים כי "עילת תביעה" בקשר לאירוע מזכה בגמלה, הן הנסיבות העובדתיות המצמיחות את הזכות לתבוע גמלה, היינו אירוע הפגיעה או התאונה הרלוונטי. כב' השופט צור קובע בפסק הדין כי "סע' 296 לחוק יוצר קשר בין מועד היווצרות העילה (התאונה או הפגיעה) לבין מועד הגשת התביעה. קשר זה חיוני ומובן שהרי הגמלה נועדה להעניק לנפגע פיצוי כספי על הנכות שנגרמה לו ופשיטא שתביעה לגמלה יש להגיש בתכוף ככל האפשר למועד בו נוצרה 'עילת התביעה', היינו - אירוע הפגיעה". 8. בפרשת פריג', קבע בית הדין הארצי (כב' השופט פליטמן): "על פי חוק הביטוח הלאומי יש לאבחן בין זכאות לגמלה לבין זכאות לתשלום גמלה. הזכאות לגמלה משמעה - שהתובע עונה על תנאי הדין המזכים בגמלה. הזכאות לתשלום גמלה נבחנת לאחר שקמה הזכאות לגמלה והיא מותנית בתנאים נוספים, כגון: זכאות לכפל קצבה על פי סעיף 320(ג) לחוק; תשלום דמי ביטוח על פי סעיף 366 לחוק; מועד הגשת התביעה למוסד על פי סעיף 296 לחוק וכו'. ... התניית תשלום הגמלה, במועד הגשת התביעה לגמלה למוסד, עולה בקנה אחד עם תכלית תשלומה של הגמלה לשם מתן מענה לצרכי הקיום השוטפים של המבוטח." 9. מן הכלל אל הפרט - טענת התובעת ולפיה נולדה עילת התביעה רק לאחר שהוכרה הפגיעה בעבודה במסגרת התביעה לקצבת תלויים, דינה להידחות. פרשנות כזו, מרוקנת מתוכן את הוראות סע' 296 לחוק, ובכך מחטיאה את מטרת המחוקק. שאלת ההכרה בפגיעה בעבודה, יכולה להתעורר במסגרת תביעות שונות המוגשות למוסד, אך אין פירושו של דבר, כי עצם הגשת תביעה מסוג אחד (במקרה שלפנינו התביעה לגמלת תלויים), פוטרת את המבוטח מהגשתה של תביעה אחרת, אשר יש להגישה במועד מוקדם יותר. הענקת אפשרות מעין זו, תאפשר עקיפת סעיף 296 לחוק, כך שבאמצעות הגשת תביעה מאוחרת, כגון גמלת תלויים, במסגרתה תתברר לראשונה שאלת הכרה בפגיעה בעבודה, ניתן יהיה לרפא מחדל של אי הגשת תביעה לגמלה אחרת, שנים רבות קודם לכן, זאת, בעוד שתכליתו של סע' 296 לחוק היא ליצור תמריץ למבוטחים להגיש תביעה לגמלה בתכוף ככל האפשר למועד בו נוצרה. לפיכך, ככל שסבר המנוח כי הינו זכאי לגמלת נכות מעבודה, הרי שהיה עליו להגיש תביעתו שנים רבות קודם לכן, במועד בו אובחנה אצלו מחלת הסרטן. לעניין זה, גם אין לקבל את טענות התובעת המבקשות להצדיק את האיחור בהגשת התביעה, הואיל ובהתאם להלכה הפסוקה, אין לנתבע שיקול דעת לתשלום גמלה רטרואקטיבית, יהיו סיבות השיהוי אשר יהיו. (עב"ל 1292/02 שמואל חיים - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). יחד עם זאת, נכון פעל הנתבע, עת בחן את זכויות התובעת בהליך לפי המועד המוקדם ביותר בו בוצעה פנייה כלשהי מצד התובעת לנתבע, היינו ביום 5.6.08, כשנה מיום פטירת המנוח, עת הוגש טופס תביעה לגמלת תלויים. במקרה שלפנינו, "עילת התביעה" כאמור בסעיף 296(א) לחוק נוצרה ביום 3.1.05 - המועד בו אובחנה מחלת הסרטן אצל המנוח.   אין חולק כי המנוח לא פנה לנתבע בחייו בתביעה להכיר בו כנפגע בעבודה, וברור כי הפנייה הראשונה לא היתה בתוך 12 החודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. הפנייה וההכרה במנוח היו לאחר הפטירה. במצב דברים זה, הואיל והתביעה הוגשה לאחר 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, יש ליישם את הוראות סע' 296(ב) לחוק, אשר מביא לתוצאה לפיה יש לאשר את זכאות המנוח לגמלת נכות מעבודה החל מחודש 6/07 - 12 חודשים עובר ליום 5.6.08 המועד בו הוגש טופס התביעה לגמלת תלויים. הואיל והמנוח נפטר ביום 30.6.07 והתובעת מקבלת גמלת תלויים החל מחודש 7/07, הרי שעל הנתבע לשלם קצבת נכות מעבודה אך ורק עבור חודש 6/07. 10.    סוף דבר - לא נפלה טעות בהחלטת הנתבע ולפיה אין התובעת זכאית לתשלום גמלה בעד התקופה העולה על 12 חודשים עובר לחודש שבו הוגשה התביעה. לפיכך, התביעה נדחית. אין צו להוצאות. 11. כל אחד מהצדדים רשאי לערער על פסק דין זה, תוך 30 ימים מקבלתו. קצבת נכותנכות מעבודהרטרואקטיביותנכות