קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חישוב קצבת נכות קצבת זקנה: 1. במוקד הדיון שלפנינו עומדת שאלת חישובן של קצבאות הנכות והזקנה להן זכאי מר יהודה עמית מאת הנתבע. העובדות הדרושות לעניין: 2. לתובע יליד 1941, שולמה קצבת נכות מלאה הכוללת תוספת תלויים מיום 30.12.02 ועד להגיעו לגיל פרישה ביום 1.8.08 בסך 3,156 ₪. 3. ביום 5.10.08 הגיש התובע תביעה לתשלום קצבת זקנה. במסגרת תביעתו, הצהיר כי מקבל הוא כספים מקרן הגמלאות של לשכת עורכי הדין (להלן: "קרן הגמלאות"). בעקבות זאת חושבו מחדש הסכומים ששולמו לתובע במסגרת קצבת נכות כללית. 4. ביום 31.8.09 הודיע הנתבע לתובע כי בעקבות החישוב החדש שנערך על ידו חב התובע לנתבע סך של 50,030 ₪ בגין גמלת נכות ששולמה ביתר. 5. בהתאם להוראות בית הדין בתום ישיבת ההוכחות מיום 15.6.10, המציא הנתבע תחשיב על פיו חב התובע בגין הסכומים אשר שולמו מקרן הגמלאות החל מחודש דצמבר 2007, סך של 7,176 ₪. טענות התובע: 6. לטענת התובע, אין זה מן הדין או מן הצדק ואין זה מידתי כי בשל קבלת הקצבה מאת קרן הגמלאות, המהווה ביטוח אליו חויב בשעתו התובע להצטרף על פי חוק ושילם עבורו במשך שנים רבות, תופחת קצבת הזקנה. לחילופין נטען כי גם אם יקבע כי ניתן לקזז מהקצבה, הרי שאין לקזז סכום הכפול מקצבת קרן הגמלאות כפי שנעשה. כמו כן ניתן לקזז סכומי כסף רק מקצבה העולה על סכום קצבת יחיד בצירוף התוספת שקבלה אשתו כתלויה לפיכך,אין אפשרות לקזז סכומים מהתוספת לתלויה. 7. אשר לדרישת החוב טען התובע כי הדרישה נשלחה בשל הגשת התביעה נגד הנתבע ומטרתה הייתה לחלץ את הנתבע מהתובענה שהוגשה נגדו. כמו כן נטען כי לתובע או לאשתו אין הכנסות נוספות. 8. התובע טען כי סעיף 251(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי) אוסר על הפחתת קצבת זקנה כך שתהא נמוכה יותר מקצבת הנכות ששולמה קודם לכן. 9. התובע העלה טענות של השתק ושיהוי כנגד הנתבע אשר במשך תקופה של חמש שנים שילם לתובע את קצבת הנכות מבלי שהעלה כל טענה בעניין. 10. אשר לקצבת הזקנה טען התובע כי גם לאחר שהוצהר על ידו כי הוא מקבל גמלה מקרן הגמלאות לא שינה הנתבע את גובה קצבת הזקנה. כמו כן נטען כי הסכום אשר נקוב בתעודת הציבור אינו משקף את הקצבה המשולמת לו. 11. אשר להודעת הנתבע בעניין החוב בגין קרן הגמלאות, טען התובע כי הנתבע לא הגיש תביעה שכנגד אלא העלה לכל היותר טענת קיזוז. טענות הנתבע: 12. לטענת הנתבע התובע הצהיר בעת הגשת התביעה לקבלת קצבת נכות כללית בשנת 2004 כי אין לו הכנסות נוספות. אולם, על פי הצהרתו במסגרת תביעתו לקבלת קצבת זקנה וכן מעדותה של הגברת שמיר עולה כי החל מדצמבר 07 התובע קיבל תגמולים מקרן הגמלאות. 13. הנתבע טען כי בהתאם להוראות החוק, התגמולים המשולמים לתובע מקרן הגמלאות מהווים הכנסה לפיכך לאור נתונים אלה אשר התקבלו לידי מחלקת נכות כללית מאת מחלקת הזקנה, עודכנו הכנסות התובע בתיק הנכות ונשללה התוספת עבור בת הזוג. 14. הנתבע טען כי התובע מבקש להחיל את ההוראות החלות על מחלקת זקנה על מחלקת נכות כללית ולהיפך, אולם הדבר אינו אפשרי שכן כל מחלקה פועלות בהתאם לקבוע בחוק לגבי הגמלאות המשולמות על ידה. דיון והכרעה: 15. סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן: "(א) נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב), כשהיא מוגדלת ב-7% (להלן - קצבה חודשית מלאה). (ב) שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (לקצבה בשיעור זה ייקרא להלן - קצבה חודשית מלאה). (ג) היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבת יחיד מלאה לקצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן: (1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 שבלוח ט' - 12.5% מהסכום הבסיסי; (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, "ילד" - כהגדרתו בסעיף 238. (ד) תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ב) תוגדל ב-7%." סעיף 200א לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן: "(א) בסעיף זה, "נכות רפואית" - נכות שנקבעה לפי הוראות סעיף 208. (ב) נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר של 75% לפחות ולא מתקיים בו האמור בסעיף 307, זכאי לקצבה נוספת על הקצבה שלה הוא זכאי לפי הוראות סעיפים 200 או 201, לפי העניין, בשיעורים שיחושבו מקצבת היחיד המלאה (בסימן זה - קצבה חודשית נוספת), כמפורט להלן: (1) 17%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 80% לפחות; (2) 14%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 70% לפחות ולא יותר מ-79%; (3) 11.5%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות ולא יותר מ-69%....". סעיף 202 לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן: "(א) בסעיף זה, "הקצבה הקובעת" - סכום השווה לקצבה חודשית מלאה, ואם שולמה לנכה קצבה חודשית נוספת, סכום השווה לקצבה חודשית מלאה בצירוף הקצבה החודשית הנוספת. (ב) נכה שהיתה לו הכנסה - (1) ... (3) היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה הקובעת." 16. לאור תכלית החוק אשר נועד להבטיח כי המבוטח לא יקבל כפל הכנסה, יש לנקות מההפרש בין הקצבה המשולמת לקצבה הקובעת, הכנסה שלא מעבודה או ממשלח יד. (עב"ל 124/98 המוסד נ' סלאח חסן פד"ע לה 97). 17. ההלכה הפסוקה קבעה כי קצבה ממעביד לשעבר או מקרן מהווה הכנסה ולכן יש לנכותה מקצבת הנכות מאחר וכוונת המחוקק ליתן תמריץ ועידוד לנכה להמשיך בעבודתו חרף נכותו (דב"ע מא/0-151 המוסד נ' שושנה דחבש פד"ע יג 196). 18. בחינת הוראות סעיף 200 ו-200א לחוק הביטוח הלאומי מלמדת כי מלבד קצבת הנכות הבסיסית והקצבה הנוספת משולמת קצבת תלויים בעד בן זוג או ילד. לא מצאנו ממש בטענת התובע כי לא ניתן לקזז סכומים מקצבת התלויים המתווספת לקצבת הנכות מקום בו המבוטח נהנה מהכנסה חודשית שלא מעבודה. קצבת הנכות: 19. בסיכומיו, טען התובע כי גובה קצבת הנכות וקצבת הזקנה להן זכאי הוא עומד על סך של 4,605 ₪ (סעיפים 47-41 לסיכומי התובע). בחישוביו התבסס התובע על גובה קצבת הנכות הבסיסית נכון לינואר 2010, אליה צירף את הקצבה הנוספת ואת קצבת התלויים על פי האחוזים להם זכאי הוא בהתאם לקצבת הנכות, כשלסכום זה צירף התובע תוספת וותק בסך 1,000 ₪. 20. חישוב זה אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הביטוח הלאומי הן לעניין חישוב קצבת הנכות כפי שראינו לעיל והן לעניין חישוב קצבת הזקנה כפי שנראה בהמשך. לפיכך, אין בידינו להסתמך על חישוב זה. 21. מתעודת עובד הציבור של הגברת למדון עולה כי קצבת הנכות הבסיסית עמדה על סך של 1,991 ₪ נכון ליולי 08 וכי התובע זכאי לקצבת תלויים בסך 50% מקצבת הבסיס. מההודעה בדבר קצבת נכות אשר ניתנה לתובע ביום 4.3.04 (נספח ט' לכתב התביעה המתוקן) עולה כי גובה הקצבה הנוספת לה זכאי הוא עמד על 11.5% מקצבת הבסיס. 22. לפיכך, קצבת התלויים עמדה על סך של 996 ₪ והקצבה הנוספת עמדה על סך של 229 ₪ ובסך הכל זכאי היה התובע לקצבת נכות חודשית של 3,216 ₪. 23. מהמסמך אשר נשלח על ידי קרן הגמלאות לתובע (נ/4) עולה כי שולמו לתובע מדי חודש החל מדצמבר 07 סכום של 897 ₪ בהתאם למדד חודש ינואר 2010- סכום הפחות מקצבת התלויים לה היה זכאי התובע במסגרת קצבת הנכות. בעדותה אישרה הגברת שמיר את תוכנו של מסמך זה (עמ' 4 ש' 9-5) ובחקירתה הנגדית חזרה על כך שהתשלומים לתובע מקרן הגמלאות החלו אך מחודש דצמבר 07 (עמ' 4 ש' 19-18). 24. הנתבע לא סתר עדות זו ולא הציג כל מסמך על פיו קיבל תשלומים נוספים או נמוכים מהסכום הנזכר. לפיכך, הננו קובעים כי התובע נהנה מהכנסה כקבוע בסעיף 202 לחוק הביטוח הלאומי בתקופה שמדצמבר 07 ועד ליולי 08, אשר עמדה על סך של 7,176 ₪(897*8) כעולה מחישובי הנתבע. קצבת הזקנה: 25. סעיף 244(א) ו-(ב) לחוק הביטוח הלאומי עוסקים בקצבת זקנה וקובעים כדלקמן: "(א) מבוטח שהגיע לגיל קצבת זקנה, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות סימן זה, קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי. (ב) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן: (1) בעד בן הזוג לפי סעיף 247(1) או (3) - 8.9% מהסכום הבסיסי; (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 5.6% מהסכום הבסיסי." בנוסף להוראות אלה נקבע בסעיף 248 לחוק הביטוח הלאומי כדלקמן: "מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת יותר מעשר שנים לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת זקנה, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור בסעיף 247א, ב-2% לכל שנת ביטוח שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ-50%". 26. נוסף להוראות אלה העוסקות באופן חישוב קצבת הזקנה, נקבעה בסעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי הוראה ספציפית לעניין מבוטח אשר היה זכאי לקצבת נכות עד להגיעו לגיל פרישה וכך נקבע: "(א) בסעיף זה - "קצבת נכות" - קצבה חודשית כמשמעותה בסעיף 199(1) וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח סעיף 9; "סכום קצבת זקנה" - סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות סעיפים 244(א) ו-(ב) ו-248, וכן גמלת זקנה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח סעיף 9; "גמלה נוספת לנכה" - סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת זקנה. (ב) מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת זקנה, וסכום קצבת הזקנה שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת הזקנה בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה - קצבת זקנה לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם בסעיף 200(ג); קצבת הזקנה לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות." 27. הנה כי כן, רואים אנו כי קצבת הזקנה לה זכאי מבוטח אשר היה זכאי לקצבת נכות בטרם הגיעו לגיל פרישה, לא תפחת מקצבת הנכות ששולמה לו. 28. מתעודת עובד הציבור שהוכנה על ידי הגברת אור עולה כי קצבת הזקנה של התובע מורכבת מקצבת בסיס ומ-50% תוספת וותק ותוספת תלויים ובסך הכל גובה הקצבה עומד על סך של 3,117 ₪. סכום זה נמוך מסכום קצבת הנכות לה היה זכאי התובע בהגיעו לגיל פרישה. על כן על פי הוראות סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי יש להשלים את סכום גמלת הזקנה עד לסכום של 3,216 ₪. סוף דבר: 29. לאור האמור לעיל ומשקבענו כי חישובי התובע שגויים, התביעה נדחית. תשומת לב הנתבע מופנית לסכום קצבת הזקנה אשר עליו לשלם לתובע מדי חודש בחודשו. משעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. קצבת זקנהקצבת נכותנכות