קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קשר בין אניזמוס לפגיעה בגב: המערער נפגע בעבודה ביום 1.5.01 בגבו. למערער נקבעו נכויות זמניות עד יום 30.3.2009. עם חברי הוועדה הרפואית לעררים שקבעה למערער נכות זמנית נמנה דר' צור. על פי הודעת המוסד, עם תום הנכות הזמנית, ועדה רפואית מדרג ראשון בה היו חברים דר' ויסברוט ודר' עמרמי קבעה למערער נכות זמנית בשיעור של 25% לתקופה מיום 31.3.09 עד יום 31.12.09. המערער הגיש ערר לוועדה רפואית לעררים. הועדה הרפואית לעררים ביקשה חוות דעת של מומחה כירורג, והמערער הופנה לבדיקה אצל דר' צור. בחוות דעתו מיום 7.7.2009 קבע דר' צור כי המערער סובל מאניזמוס; קיים קשר סיבתי בין האניזמוס ממנו סובל המערער לבין הפגיעה הנוירולוגית בעקבות חבלת עמוד השדרה שהוכרה כפגיעה בעבודה; נכותו של המערער היא בשיעור של 40%. הוועדה הרפואית לעררים ביקשה לקיים דיון משותף עם דר' צור. בהחלטת הועדה מיום 3.3.2009 הסביר דר' צור כך: "לאחר שעיינתי בחוות דעתי מיום 7.7.09 ולאחר שקיבלתי פירוט מדויק על הממצאים שהיו בבדיקה הנוירולוגית והאורטופדית של התובע ברצוני להסביר את המסקנות שנאמרו בדו"ח חוות הדעת. כשנאמר "אניזמוס על רקע של פגיעה נוירולוגית" לא היתה הכוונה לפגיעה הקשורה בעמוד/חוט השדרה והעצבים היוצאים ממנו אלא לפגיעה בתפקוד המערכת העצבית האוטונומית שהיא זו שמפעילה את רצף פעולות מתן הצואה ולה אין כל קשר לחוט השדרה. אניזמוס היא תופעה המפריעה בניהול הרצף הזה ומלווה בעצירות קשה שהיא גורם למספר תופעות נלוות בעצם קיומה. 88 לאור העובדות שצוינו המשפט המופיע בסיכום "שהנכות קשורה קשר סיבתי לבעיה הנוירולוגית בעקבות חבלת עמוד השדרה" .... לאור העדר ממצאים אחרים נוירולוגיים הקשורים לחוט השדרה מחייבת לבטל הקביעה הנ"ל". בהחלטת הועדה הרפואית לעררים מאותו מועד נקבע כי - הוועדה עיינה בחוות דעתו השנייה של דר' צור לפיה אין קשר בין האניזמוס ממנו סובל מר זדה לבין החבלה בעמוד השדרה גבי. יש לציין שכאבים כאבי האגן כאבי רצפת האגן ועצירות עקשנית עשויים לגרום לאניזמוס . לא קים קשר בין התאונה בה .. מר זדה לבין האניזמוס ממנו הוא סובל ואשר הוכח בבדיקות מנומטריות. הוועדה קבעה כי לא נותרה נכות נוירולוגית ונכות אורטופדית כתוצאה מהפגיעה, וכי "לפנים משורת הדין וברוח בית הלל הוועדה משאירה על כנה את החלטת ועדה רפואית מדרג I ודוחה את ערר הנפגע", וכי אין החמרה במצבו של המערער מתום תקופת הנכות הזמנית - 1.1.2010. המערער טען כי הוועדה טעתה בקביעתה בדבר העדר קשר סיבתי בין האניזמוס לבין הפגיעה בעמוד השדרה התחתון; הוועדה הרפואית לעררים טעתה בכך ששיתפה בדיוניה את דר' צור, אשר היה חבר בוועדה רפואית לעררים שקבעה למערער נכות זמנית; זכויותיו של המערער נפגעו בכך שלא אפשרו לו להופיע בפני הוועדה הרפואית לעררים; הוועדה הרפואית לא יכלה לשלול חוות דעת קודמת של דר' צור, אשר היה חבר בוועדה קודמת; אין זה אתי כי דר' צור יתבקש לסתור את חוות דעתו בוועדה רפואית לעררים, ועל פני הדברים דר' צור "נלחץ" על ידי המוסד ו"הסכים" לשנות את חוות דעתו; הוועדה לא עיינה בכל החומר הרפואי ועשתה הכול על מנת לבטל את הקביעה הקודמת אשר הייתה מבוססת על חוות דעת ובדיקות מקיפות אשר נערכו על ידי המוסד לביטוח לאומי עצמו, ועל ידי דר' צור עצמו; קביעת הוועדה, המבוססת על כך שלא הייתה פגיעה במותן, נוגדת קביעה קודמת לפיה הייתה פגיעה במותן ואף נקבע 5% לצמיתות בגין פגיעה במותן. המוסד לביטוח לאומי טען כי המערער הופיע בפני הוועדה; דר' צור לא היה חבר בוועדה הרפואית מדרג ראשון שהחלטתה נדונה לפני הוועדה הרפואית לעררים מושא הליך זה; אין כל פגם בכך שדר' צור שימש כרופא יועץ לוועדה הרפואית לעררים ובכך שהוועדה קיימה עמו דיון משותף; אין כל פגם בכך שדר' צור שינה את חוות דעתו לאור בדיקות נוספות שנעשו. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק אני קובעת כי דין הערעור שהגיש המערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים להתקבל, מנימוקים אלה. כידוע, בית דין זה מוסמך לדון, בערעורים על החלטות ועדות רפואיות לעררים, בשאלות משפטיות בלבד. בית הדין לא יתערב בממצאיה הרפואיים של הוועדה הרפואית לעררים, כל עוד היא ממלאה את תפקידיה בהתאם לחוק ולתקנות וכנדרש מוועדה מעין-שיפוטית [סעיף 123 לחוק; עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213]. אין כל פגם בכך שרופא שישב בוועדה רפואית לעררים שקבעה נכות זמנית נתן חוות דעת כרופא יועץ לוועדה רפואית לעררים במועד מאוחר יותר. לכן, יש לדחות את הטענה כי נפל פגם בעצם הפנייה לדר' צור למתן חוות דעתו על ידי הוועדה הרפואית לעררים מושא הליך זה. יחד עם זאת, יש לבטל את החלטת הוועדה הרפואית מושא הליך זה מנימוקים אלה: בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 28.5.08 נקבע כי על פי חוות דעתו של דר' דוידוביץ, נוירולוג, למערער נכות צמיתה בשיעור של 5% לפי סעיף 29(א) בין I ל- II מותאם צמיתה. על פני הדברים, החלטה זו חלוטה. מעבר לכך, הוועדה בקביעתה כי לא נותרה נכות נוירולוגית כתוצאה מהפגיעה לא התייחסה לחוות דעתו של דר' דוידוביץ. יש להבהיר, כי לפגם זה משמעות מעבר לקביעת דרגת הנכות, שכן קביעתו המאוחרת של דר' צור כי אין קשר סיבתי בין האניזמוס לבין הפגיעה בעבודה, מבוססת על העדר ממצאים נוירולוגיים הקשורים לתאונה. אכן, אין פגם בכך שהוועדה הרפואית לעררים מקיימת דיון משותף עם הרופא היועץ. יחד עם זאת, העובדה שדר' צור שינה את חוות דעתו באופן קיצוני, מצדיקה למען מראית פני הצדק כי עניינו של המערער יידון בפני וועדה רפואית לעררים בהרכב אחר. מעבר לאמור, על פי האמור בהודעת המוסד (סעיף ג') דר' עמרמי ישב הן בהחלטת הוועדה מדרג ראשון מיום 14.6.09 והן בוועדה הרפואית לעררים מושא הליך זה, ומצב זה ודאי אינו תקין. סוף דבר: עניינו של המערער מוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר, אשר תדון בנכות שנותרה למערער כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ובכלל זה בשאלת הקשר הסיבתי בין האניזמוס ממנו סובל המערער לבין הפגיעה בעבודה. הרכב הוועדה יותאם לפגימות הנטענות של המערער כתוצאה מהתאונה. בפני הוועדה לא יהיו דו"ח הוועדה הרפואית לעררים מושא הליך זה וכן חוות דעתו של דר' צור מיום 7.7.09. יובאו בפניה החלטות וחוות דעת קודמות, לרבות חוות דעתו של דר' דוידוביץ מיום 13.2.2008. המערער ובא כוחו יוזמנו להופיע בפני הוועדה, ויוכלו להעלות את טענותיהם ולהמציא חומר רפואי, אליו תתייחס הוועדה בחוות דעתה. המוסד ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו ימוצא למוסד לביטוח לאומי פסק הדין ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. זכות ערעור: כל צד רשאי להגיש לבית הדין הארצי בקשת רשות ערעור בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לו פסק הדין. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גב