קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שכר קובע לפנסיה - תוספת משמרות: רקע כללי האם זכאית התובעת להכללת תוספת המשמרות ששולמה לה במהלך שנות עבודתה, בחישוב השכר הקובע לפנסיה? התובעת אחות במקצועה הועסקה אצל הנתבעת מיום 26.11.76 ועד לפרישה לגמלאות ביום 31.3.07. התובעת עבדה בחלק נכבד בתקופת עבודתה במשמרות ערב ולילה כאחות כללית. בגין עבודתה במשמרות הלילה קיבלה תוספת משמרות המופיע בתלוש השכר תחת הסמל 202 (להלן "תוספת המשמרות"). עובר לפרישה, ביום 28.2.07, חתמה התובעת על כתב קבלה פשרה וסילוק ולפיו הוגדל שיעור הפנסיה לו היא זכאית ב 2%. הנתבעת הינה עמותה מפעילה את בית החולים. אין מדובר בבית חולים ממשלתי. הוראות חוק שירות המדינה גמלאות (נוסח משולב) התש"ל - 1970 (להלן החוק) אינן חלות על הנתבעת מכוח החוק. ההסדרים הפנסיונים הקבועים אצל הנתבעת הינם תולדה של הסכמים קיבוצים מיוחדים ואחרים. הסדרים אלה כוללים פנסיה תקציבית לעובדים ותיקים דוגמת התובעת וכן צבירה של זכויות בקופות גמל בגין רכיבים לא פנסיונים. התובעת זכאית לפנסיה תקציבית כעובדת קבועה של הנתבעת שהחלה עבודתה לפני 1.1.03 וזאת בהתאם להסכם קיבוצי מיום 7.10.99 שחל אצל הנתבעת. טענות הצדדים 4. לטענת התובעת בשים לב לכך שמדובר בבית חולים שנותן שירות רפואי ולמסגרת הסדרי הגמלאות אצלה הרי שיש להחיל עליה את הוראות הסדר הפנסיה התקציבית בשירות המדינה כפי שנקבע בפסק דין 1355/01 ארליך - המרכז הרפואי שערי צדק. בשירות המדינה משמרות של אחות כללית ערב ולילה דוגמת התובעת נלקחות בחשבון לצורך הפנסיה התקציבית, המשולמת על ידי המדינה, כפי שעולה בדברים שרשם מנהל אגף משאבי אנוש במשרד הבריאות (נספח ת/7 לתצהיר התובעת). לנוכח זאת יש לקבוע כי "תוספת המשמרות" צריכה להלקח בחשבון במסגרת המשכורת הקובעת לפנסיה של התובעת. על הנתבעת אפוא לשלם לתובעת הפרשי גמלה לאור החישוב שמביא בחשבון את תוספת המשמרות כחלק מהשכר הקובע, בסכום של 2460 ₪ לחודש. בגין העבר עד הגשת החישובים יש לשלם לה סכום של 76,276 ₪ וכן לשלם מכאן ואילך תוספת לגמלה בשיעור האמור מידי חודש בחודשו. באשר לכתב הקבלה ופשרה שנחתם על ידי התובעת ביום 28.2.07 הרי שלזה אין לתת תוקף הואיל והוא כללי, אינו ברור , אינו כולל את החשבון הסופי ובכל אופן הויתור שהיה בו התייחס רק להגדלת הפנסיה בגין נכות. 5. לטענת הנתבעת הסדרי הפנסיה החלים אצלה מבוססים על יסוד הסכמים קיבוציים מיוחדים ואחרים בלבד. הסדרים אלה כוללים פנסיה תקציבית וצבירה בקופות גמל ביחס לרכיבים שאינם פנסיונים, דוגמת רכיב "תוספת המשמרות" נשוא הליך זה. בגין רכיב "תוספת המשמרות" הופרש לתובע כספים לקופת גמל. ממילא לא זכאית היתה התובעת שרכיב זה ילקח בחשבון השכר הקובע לצורך הפנסיה התקציבית. לא זו אף זו התובעת עבדה חלק מהשנים במתכונת עבודה משתנה. עבודתה לא היתה רק כאחות כללית ערב/ לילה דוגמת אחיות כללית העובדות בבתי חולים ממשלתיים. כיוון שכך לא זכאית היתה שתוספת זו תלקח בחשבון, אף אילו היו חלים אצלה אותם כללים כמו בבתי חולים ממשלתיים. יתר על כן אצל הנתבעת כאמור, אחות דוגמת התובעת, אינה זכאית שרכיב זה יכלל במסגרת הפנסיה התקציבית שלה וכך הוסכם במסגרת ההסכמים הקיבוצים ובפרט הסכם המעבר שנחתם בשערי צדק ביום 1.1.03, על יסודו הפרישה הנתבעת כספים עבור רכיבים לא פנסיונים, לקופת גמל, כולל ביחס לרכיב תוספת המשמרות של התובעת. לא זו אף זו התובעת חתמה על כתב קבלה פשרה וסילוק (להלן הויתור). היה זה לאחר שבקשתה להכליל את רכיב תוספת המשמרות ושכר קובע נדחתה. לתובעת הוגדלה הגמלה הפנסיונית והיא מנועה מלהעלות טענה כנגד הסכמתה זו. הסכמה זו יש לתת לה תוקף בהתאם למה שנקבע בפסיקה. תביעת התובע לוקה בשהוי מניעות וחוסר תום לב. לא זו אף זו סכום התביעה שגוי ואינו מכומת כראוי ובכל אופן אם תתקבל התביעה יש לערוך קיזוז והשבה בגין הפנסיה המוגדלת שניתנה לה וכך גם בגין אי ניכוי לפנסיה תקציבית. 6. כיוון שהמחלוקת העובדתית בין הצדדים מצומצמת והצדדים הגישו מסמכים רבים שהם עיקר, כאשר חלק נכבד מהמחלוקת הינו משפטי ויתרו הצדדים על חקירות והסכימו לגשת לשלב הסיכומים. נציין כי הצדדים הסכימו כבר בשלב מוקדם יותר כי הדיון יקוים בפני כדן יחיד כאמור בהחלטת כב' הרשם מיום 31.10.10. הכרעה 7. אקדים ואומר כי החלטתי לדחות את התביעה מהנימוקים שפירט ב"כ הנתבעת ובפרט לאור העובדה שהשתכנעתי שרכיב "תוספת המשמרות", ששולם לתובעת, במהלך עבודתה, אינו רכיב שיש לקחת בחשבון, בחישוב השכר הקובע לפנסיה, לצורך חישוב הפנסיה התקציבית לו זכאית התובעת. 8. כעולה מההסכמים הקיבוציים המיוחדים אליהם הפנה התובע ובפרט נספח א' לתצהיר הנתבעת הרי שהזכאות לפנסיה אצל הנתבעת מעוגנת במסגרת הסכמים והסדרים שונים. לא חל על הנתבעת חוק שירות המדינה (גמלאות). אכן נכון כי חלק מההסדרים שנקבעו בחוק אומצו על ידי הנתבעת. יש להוכיח באופן פוזיטיבי ביחס לכל אחד מסעיפי החוק אומץ. ככל שאומצו הוראות החוק הרי שאלה מחייבות מכוח ההסכם שאימץ אותם (ולא מכוח החוק כמובן). בענין זה ראוי להפנות לפסק הדין של בית הדין הארצי בענין ע"ע 1190/04 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר גולדשטיין שם נבחנה המסגרת הפנסיונית של עובדי בית חולים שערי צדק והדברים הועמדו על מכונם, דבר דבור על אופנו. נעיר כי ב"כ התובעת מפנה לפסק הדין בענין נעמי ארליך הנ"ל דא עקא, שזה בוטל על ידי בית הדין הארצי לעבודה. ראוי היה לציין ענין זה עת הופנה ב"כ התובעת לפסק הדין של בית הדין האזורי, מה שלא נעשה על ידו. 9. התובעת היתה עובדת ותיקה, שזכאית לפנסיה תקציבית מהנתבעת. בהתאם להסכם המעבר (נספח א' לתצהיר הנתבעת מיום 1.1.03. להלן: הסכם המעבר) בסעיף 4.7 לו לא יקבל עובד פנסיה תקציבית, בגין רכיבים אשר הופרש עליהם לקרן פנסיה או לקופת גמל. במקרה דנן אין חולק כי בגין "תוספת המשמרות", הופרשו כספים לקופת גמל ביחס לתובעת. ההפרשות לקופת גמל נעשו ביחס לתובעת, תוך שהיה ברור כי מדובר ברכיב שאינו נלקח בחשבון הפנסיה התקציבית. 10. העובדה שעובדי בתי חולים ממשלתיים שעבדו כאחות כללית ערב/לילה (בתנאים שונים מהתובעת כפי שיוסבר לקמן) זכאים שתוספת המשמרות תלקח בחשבון הפנסיה התקציבית אינה מחייבת את הנתבעת (ההדגשות כאן ולהלן שלי א.א). כאמור על עובדי הנתבעת חל מערך הסכמים מכוחו זכאים הם לפנסיה תקציבית. חוק שירות המדינה גמלאות אינו חל עליהם, אלא אם כן היתה הסכמה ספציפית וכזו לא הוכחה בענין "תוספת המשמרות". נהפוך הוא. עצם ההפרשות לקופת גמל ביחס לרכיב זה, מלמדת על כי הוסכם שרכיב זה - "תוספת משמרות" - לא יהווה רכיב שילקח בחשבון הפנסיה התקציבית. למעשה די באמור כדי לדחות התביעה ולסיים את פסק הדין. יחד עם זאת ראוי לדחות התביעה אף מטעמים נוספים שיופרטו לקמן. 11. מהראיות אכן עולה כי התובעת עבדה במהלך שנות עבודתה הארוכות בתפקידים נוספים, בין היתר כאחראית מחלקת ילדים וכאחות המרכזת את הטיפול בפצעי לחץ, כאשר חלק מעבודתה היה גם במשמרות בוקר ולא רק במשמרות לילה. בהתאם למכתב משרד הבריאות מיום 9.12.1988 זכאית אחות כללית ערב/ לילה לתוספת משמרות במשכורת הקובעת לפנסיה רק כאשר זו משובצת: "בתקן אחות כללית ערב לילה ועבד במשך כל שנות שירותו לפי מתכונת זו". כך נכתב מפורשות במכתב שצורף בנספח ת/13 לתצהירה של התובעת. דברים דומים נכתבו על ידי מר הרולד בר עו"ד, במכתבו מיום 7.9.09 שצורף כנספח ג' לכתב ההגנה, בו נכתב:"בשירות המדינה רק לאחות המשובצת בתקן של כללית ערב/לילה שנבחרה לתפקידה במכרז וכל תקופת עבודה היתה מוצבת בתקן זה מכלילים את רכיבי המשמרות לצורך חישוב שיעור הגמלה". אין חולק כי התובעת לא עבדה במתכונת זו כל שנות שירותה כאמור. לנוכח זאת לא שוכנעתי כי אף אילו עבדה התובעת בבית חולים ממשלתי היתה זכאית שתוספת המשמרות, תלקח בחשבון בקביעת שיעור המשכורת הקובעת לפנסיה תקציבית. אף מטעם זה ראוי היה לדחות את התביעה. 12. התובעת חתמה על כתב הויתור ביום 28.2.07. נציין כי ביום 18.7.06 פנתה התובעת במכתב מפורט ומפורש (ת/12), בו ביקשה כי תוספת משמרות לילה, תובא בחשבון כחלק מהשכר הקובע לפנסיה. התובעת מסבירה במכתבה זה באריכות מדוע יש לטעמה לקחת בחשבון את תוספת המשמרות, לצורך חישוב הפנסיה התקציבית.התובעת הגישה בקשה לדחיית מועד פרישתה וכן בקשה להקלט מחדש כעובדת יומית, בהיקף של פעמיים בשבוע. על מכתבה זה נענתה התובעת במכתבו של מר הררי, מנהל אגף משאבי אנוש, אצל הנתבעת. מכתב זה שסומן כנספח י' מודיע לתובעת כי הבקשות נדונו על ידי ועדת חריגים וזו אישרה את דחיית מועד הפרישה, אישרה את קליטתה מחדש כעובדת יומית לאחר תקופת ההמתנה, ודחתה את בקשתה לתוספת פנסיה בגין ביצוע משמרות. נציין כי על יסוד מכתב זה המשיכה התובעת לעבוד לאחר המועד המקורי לפרישתה, שהיה 1.1.07. בענין זה טענה התובעת כי מכתב זה לא נתקבל על ידה. כאמור לא נשמעו ראיות. יחד עם זאת נאמר כי התובעת כעולה מהתכתובת שצורפה, עושה רושם כאדם מסודר. את בקשותיה העלתה על הכתב באופן ברור. מכתב התשובה של מר הררי (נספח י') ממוען אליה ובין היתר לממונים עליה. על יסוד מכתבו של מר הררי פעלו הצדדים בקשר להמשך עבודתה לאחר 1.1.07. בנסיבות אלה מוזר על כי התובעת לא ידעה אודות מכתב זה בזמן אמת. 13. כתב הויתור לדידנו הינו ברור דיו ועומד באמות המידה שנקבעו בפסיקה. כתב הויתור נחתם לאחר שהתובעת דרשה כאמור ביום 18.7.06 לקבל את תוספת המשמרות כתוספת פנסיונית לפנסיה התקציבית. בכל אופן בקשתה זו לא נענתה בחיוב. התובעת לאחר דברים אלה חתמה על כתב הויתור בו נרשם מפורשות על כי היא מוותרת על טענותיה ומסתפקת בסכום הגמלה שנקבע לה, לאחר שהוגדלה בשני אחוז: "לפנים משורת הדין ובתמורה אין ולא יהיו לי כל תביעות ו/או טענות נוספות". עוד נכתב בכתב הויתור כי: "כתב ויתור זה נעשה בידיעתי ובהסכמתי ובהבנתי המלאה וידוע לי כי לא אוכל לחזור בי ממנו" . 14. טענת התובעת, לפיה כתב הויתור התייחס רק לויתור על הזכות להגדיל את הפנסיה בגין נכותה, אין לה כל בסיס עובדתי בכתב הויתור או במסמך אחר. נהפוך הוא. לשונו של כתב הויתור ברורה וחד משמעית. נזכיר כי טענת הנתבעת הינה שכתב הויתור כדבר שבשגרה נחתם רק לאחר שתוכנו מוסבר למי שחותם על ידי נציג כוח אדם כפי שהיה במקרה זה. כתב הויתור ברור וחד משמעי התמורה שניתנה בגין החתימה מפורטת בו (הגדלה ב 2%). לטענת הנתבעת תוכנו אף הוסבר לתובעת. יש לזכור כי היה זה לאחר שהתובעת דרשה לקבל את תוספת המשמרות כתוספת פנסיונית לפנסיה התקציבית ובקשתה נדחתה. כתב הויתור כולל בתוכו את שיעור ההגדלה המלא של הפנסיה המוגדלת. אין בו כל פגם הוא ברור ונהיר לכל מי שקורא אותו. לאחר החתימה לא נתגלו חילוקי דיעות שלא היו ידועים לצדדים בעת החתימה על המסמך. אלה הם אפוא הדרישות הקבועות בדין, כדי לתת תוקף לכתב הויתור. כתב הויתור (ת/11) עומד אפוא בדרישות אלה ואף מטעם זה היה מקום לדחות את התביעה. 15. בשולי הדברים נעיר כי אכן עמדת הנתבע ולפיה כתב התביעה שגוי ואינו מכומת כראוי הואיל וחישוב הרכיב לא נעשה כדבעי, אף היא מקובלת עלינו ובענין זה נפנה לסעיפים 40-41 לסיכומי הנתבעת. 16. סוף דבר - התביעה נדחית. בשים לב לכך שהתובעת פנסיונית של הנתבעת ולכך שעבדה שנים ארוכות נאמנות ובמסירות אין אנו סבורים שראוי לחייבה בהוצאות ההליך . ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום. פנסיהשעות עבודה ומנוחה