שמירת הריון בטרימסטר ראשון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שמירת הריון בטרימסטר ראשון: 1. המוסד לביטוח לאומי אישר לתובעת גמלת שמירת הריון לתקופה מיום 16.6.08 ועד ליום 1.10.08. המחלוקת בתיק זה הנה האם זכאית התובעת לגמלת שמירת הריון לתקופה מיום 1.4.08 ועד ליום 15.6.08. 2. בהסכמת הצדדים מונה מומחה יועץ רפואי בהסתמך על העובדות הבאות: א. התובעת ילדה ביום 18.11.08. ב. בקשתה של התובעת לגמלת שמירת הריון אושרה על ידי המוסד לביטוח לאומי לתקופה מיום 16.6.08 ועד ליום 1.10.08. ג. המוסד לביטוח לאומי דחה את בקשת התובעת לגמלת שמירת הריון לתקופה מיום 1.4.08 ועד ליום 15.6.08. המומחה התבקש להשיב על השאלה: האם מצבה הרפואי של התובעת הנובע מההריון בתקופה מיום 1.4.08 ועד 15.6.08 חייב "שמירת הריון" כמשמעותו בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי, ודהיינו שהיעדרותה מהעבודה התחייבה ממצבה הרפואי הנובע מההריון שסיכן אותה או את עוברה. 3. פרופ' כספי מונה כמומחה יועץ רפואי. ביום 4.5.09 המציא חוות דעת. בחוות דעת זו פירט פרופ' כספי את העבר המיילדותי של התובעת. מדובר בהריון חמישי, כאשר הריונות 1, 2 ו- 3 הסתיימו בהפלה עצמונית מוקדמת, ההריון הרביעי היה הריון תאומים הסתיים ביום 9.2.07, בלידה מוקדמת, בשבוע 32, על ידי ניתוח קיסרי. בהריון הנוכחי מועד וסת אחרונה היה 5.3.08. התובעת התלוננה על עייפות ובחילות וכאבים באזור עצם הזנב. לדעת פרופ' כספי הן עברה המיילדותי והן התלונות אינן סיבה לשמירת הריון שמשמעותה הימנעות מכל עבודה שהיא ומנוחה גמורה, לרוב בשכיבה, שאם לא כן גורלה של היולדת או עוברה בסכנה. פרופ' כספי מוסיף כי לא מקובל כלל שהסיבה להפלות חוזרות היא מאמץ גופני והימנעותו תמנע הפלה עתידית. 4. ביום 16.6.09 הועברה לפרופ' כספי שאלת הבהרה כדלקמן: התובעת עובדת כמטפלת בפעוטון. עבודתה כרוכה בנשיאת תינוקות, התכופפות ופעולות ניקיון. האם יש במידע זה כדי לשנות את תשובתך? אנא נמק את תשובתך. 5. ביום 25.6.09 התקבלה תשובתו של פרופ' כספי לפיה אין באופי עבודתה של התובעת כדי לשנות את תשובתו הקודמת. 6. הצדדים הגישו סיכומיהם. 7. ביום 28.10.09 ניתנה החלטה לפיה למרות התשובות החד משמעיות של פרופ' כספי נותרו לבית הדין ספקות ולפיכך, והגם שהדבר לא התבקש, הוחלט למנות מומחה יועץ רפואי נוסף, פרופ' יוסף שנקר מבית חולים הדסה עין כרם ירושלים. 8. ביום 8.11.09 התקבלה פניה של פרופ' שנקר לפיה התובעת טופלה במסגרת שר"פ במחלקת נשים ויולדות בהדסה ע"י פרופ' לאופר, שהינו תלמידו של פרופ' שנקר, ומשמש במקומו כמנהל המחלקה. פרופ' שנקר ציין כי לא היה לו כל קשר מקצועי או אחר עם התובעת. 9. הודעת פרופ' שנקר הועברה לצדדים. ביום 25.11.09 הודיע הנתבע כי הוא מבקש כי בית הדין ימנה מומחה אחר. ביום 26.11.09 הודיעה ב"כ התובעת כי אינה מתנגדת למינויו של פרופ' שנקר. 10. אלא שפרופ' שנקר לא המתין להוראות וביום 27.11.09 ערך את חוות דעתו. מסקנתו הינה כי התובעת זכאית היתה לגמלת שמירת הריון בשליש הראשון של הריונה ודהיינו בין התאריכים 1.4.08 ועד ליום 15.6.08. 11. חוות דעתו של פרופ' שנקר הועברה לצדדים. הנתבע עמד על מינוי מומחה רפואי אחר תחת פרופ' שנקר, ולפיכך מונה מומחה נוסף, פרופ' פייזר. 12. פרופ' פייזר, בחוות דעתו מיום 3.5.10, קבע: "מדובר בהריון ספונטני חיוני תקין שהתפתחותו היתה נורמלית. לא היו לתובעת בתקופה מיום 1.4.08 ועד 15.6.08 שום מגבלות רפואיות. היא קיבלה זריקת קלקסאן אחת ליום כשגרה ושלא הוותה גורם מגביל. לא היתה הוראה רפואית לשמירת הריון מיום 1.4.08 ועד 15.6.08." 13. ביום 6.10.10 הועברו לפרופ' פייזר שאלות ההבהרה הבאות:         חוות דעתך נעדרת התייחסות לסוג ולמהות העבודה של התובעת. התובעת נדרשת במסגרת עבודתה לבצע, בין היתר, פעילות פיזית מאומצת באופן תדיר, הכרוכה בנשיאת תינוקות, התכופפות, ניקיונות ועוד כהנה וכהנה פעילויות הנדרשות ממטפלת בפעוטון. האם תשובתך כעולה מחוות דעתך משתנה לאור סוג העבודה כמפורט לעיל?         חוות דעתך נדערת התייחסות לעברה המיילדותי העגום של התובעת, אשר כולל בין היתר:         2.1       3 הפלות חוזרות ורצופות כבר במהלך השליש הראשון של ההריון. 2.2       טיפולים בגישה של הפרייה חוץ גופית במרכז הרפואי הדסה עין כרם בשל בעיות אי פוריות (מעל 6 טיפולי IVF ו-4 "השבחות" וכן טיפולים הורמונאליים רבים). 2.3       לידה מוקדמת בניתוח קיסרי בשבוע 32 ולידת שני פגים. 2.4       לידה בניתוח קיסרי אשר הותירה אצל התובעת צלקת ברחם. 2.5       כניסה להריון בפרק זמן קצר - תוך פחות מחצי שנה לאחר הניתוח הקיסרי. האם לאור עברה המיילדותי של התובעת היתה תשובתך משתנה? 4.       חוות דעתך נעדרת התייחסות לכאבים מהם סבלה התובעת בעצם הזנב בתקופת ההריון, כפי שגם התלוננה היא בביקורה אצל הרופא המטפל ביום 1/5/2008. האם תשובתך היתה משתנה נוכח נתונים אלו? כאמור בחוות דעתך, מחמירים עקב פעילות פיזית מאומצת? 5.        מצ"ב מכתבו של פרופ' לאופר מיום 26/5/2009, רופאה המטפל של התובעת, המסביר השיקולים שעמדו בבסיס החלטתו לאשר שמירת הריון לתובעת מהשבוע הרביעי להיריון. האם הפירוט שמכתב הנ"ל, יש בו להביא לשינוי מסקנותיך כאמור בחוות הדעת?"  14. ביום 16.11.10 התקבלה תשובתו של פרופ' פייזר: "נתבקשתי בהחלטת בית המשפט בתאריך 6.10.10 להשיב על שאלות הבהרה בתיק הנדון. בחוות הדעת מתאריך 3.5.10 עניתי על השאלות שהוצגו בפני על ידי כבודך. התיק הוחזר לבית המשפט ולא נשאלו בידי השאלות המקוריות והן נשתכחו ממני. אמנם התיק נשלח אלי שוב אבל ללא השאלות הנ"ל. לא התבקשתי להתייחס לאופי עבודתה של התובעת ולא היו בפני אז השיקולים של פרופ' נ. לאופר. בנתונים שהוצגו בפני הפעם אני מצטרף להמלצתו של פרופ' לאופר מתאריך 26.5.09 למנוחה למשך כל תקופת ההריון." 15. טענות התובעת - א. התובעת פעלה בהתאם לאישור רפואי ולא ניתן היה לצפות ממנה, בעיקר לאור עברה המיילדותי הקשה, כי תיטול על עצמה סיכון ותפעל בניגוד להוראות הרופא המטפל בה. ב. הנתבע עצמו אישר גמלת שמירת הריון מהשבוע ה- 24 להריון ועד הלידה. ג. אין לאמץ את מסקנת פרופ' כספי, שכן לטעמו שמירת הריון הוא מצב של "הימנעות מכל עבודה שהיא ובמנוחה גמורה לרוב בשכיבה שאם לא כן גורלה של היולדת או עוברה בסכנה". מדובר בהגדרה מחמירה ביחס לדרישת החוק. ד. ככל שהמוסד סבר שאין לסמוך על האישור של פרופ' לאופר, היה עליו, בטרם ידחה את התביעה, לפנות לפרופ' לאופר כדי לקבל הבהרות ופרטים. ה. יש לאמץ את חוות דעתו של פרופ' פייזר אשר לאחר שהועברו אליו כל המסמכים הרלבנטיים קבע חד משמעית כי הוא מצטרף לחוות דעתו של פרופ' לאופר וכי התובעת זכאית לגמלת שמירת הריון. 16. טענות הנתבע - א. יש לאמץ את חוות דעתו של פרופ' כספי. ב. יש לדחות את חוות דעתו של פרופ' שנקר אשר הנתבע ביקש לפסול אותו בטרם התקבלה חוות דעתו. ג. פרופ' שנקר לא הסביר כיצד שמירת הריון יכולה לשמש כמונע או מפחית סיכון להפלה לעומת טיפול תרופתי ד. יש לאמץ את חוות דעתו הראשונה של פרופ' פייזר מיום 3.5.10 ולפסול את תשובתו מיום 14.11.10, שכן תשובה זו אינה מנומקת, אינה מוסברת. מדובר בתשובה כללית. אין בה כל הסבר מדוע יש צורך בשמירת הריון למשך כל ההריון בניגוד להריון הקודם. השינוי בחוות הדעת של פרופ' פייזר נובע, ככל הנראה, מסיבות שאינן רלבנטיות. 17. ההכרעה - סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 מגדיר שמירת הריון. "שמירת הריון"- היעדרות מהעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה: (1) מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב; (2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האשה בשל היותה בהריון, או את עוברה לפי אישור בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה;" 18. התובעת הגישה תביעה לגמלת שמירת הריון לתקופה מיום 1.4.08 ועד 1.10.08. הנתבע אישר רק את התקופה המתחילה מיום 16.6.08 ועד הלידה. התובעת תמכה את תביעתה לתקופה מיום 1.4.08 ועד 15.6.08 באישור רפואי של פרופ' לאופר. האישור הרפואי נושא תאריך 1.5.08 ולפיו "לאור הסיפור המיילדותי הקשה מומלץ על מנוחה בבית למשך כל ההריון". 19. על מעמדו של האישור הרפואי בתביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון נאמר: "האישור הרפואי בתביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון יש לו מעמד כבד משקל בדומה לתעודת אי כושר בתאונת עבודה. (עב"ל 479/97 המוסד לביטוח לאומי - לימור גבאי, עבודה ארצי, כרח ל"ג (22,31) . האישור יוצר חזקה הניתנת אמנם לסתירה, של קיום התנאים המצדיקים שמירת הריון." (עב"ל 1087/04 המוסד לביטוח לאומי נ' אסנת יוקר , 2.3.05) המוסד לביטוח לאומי לא פנה לפרופ' לאופר בבקשה להבהרות ופרטים נוספים, אפשרות הקיימת לו בהתאם לתקנה 5 ב' לתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון) התשנ"א-1991. הצדדים הסכימו על מינוי מומחה רפואי. חוות דעתו של פרופ' כספי, הגם שהיתה חד משמעית, לא הניחה את דעתי לאור העבר המיילדותי ולאור סוג העבודה אותה מבצעת התובעת. לפיכך מונה מומחה נוסף, הוא פרופ' שנקר. מקובלת עלי טענת הנתבע כי בנסיבות העניין ומשההתנגדות לפרופ' שנקר הועלתה בטרם ניתנה חוות הדעת, יש להתעלם מחוות דעתו. לפיכך, כאמור, מונה מומחה נוסף, הוא פרופ' פייזר. את חוות דעתו של פרופ' פייזר יש לקרוא בשלמות ודהיינו ביחד עם התשובה לשאלות ההבהרה. חוות דעתו הראשונה של פרופ' מתייחסת להריון מושא המחלוקת בלבד ומתעלמת מהעבר המיילדותי של התובעת ומסוג עבודתה. לפיכך יש לקרוא חוות דעת זו ביחד עם התשובה לשאלות ההבהרה. בשאלות ההבהרה הונחו בפני פרופ' פייזר העובדות החסרות בהחלטת המינוי המקורית אשר ניתנה בהתאם להסכמת הצדדים. בהסתמך על העובדות הנוספות קבע פרופ' פייזר כי הוא מצטרף להמלצת פרופ' לאופר. אין לקבל את טענות הנתבע כי יש להתעלם מתשובת ההבהרה בהיותה כללית ולא מפורטת. הנתבע בחר שלא לשאול שאלות שיש בהן כדי להבהיר את חוות הדעת הנוספת. 20. במצב דברים זה עומדות בפני בית הדין שתי חוות דעת רפואיות של פרופ' כספי ושל פרופ' פייזר. לאור מעמדו המיוחד של האישור הרפואי ובהתחשב בכך כי יש שתי חוות דעת סותרות, האחת תומכת באישור הרפואי לשמירת הריון והאחת שוללת אותו, יש להעדיף את חוות הדעת שהיא לטובת המבוטחת והתומכת באישור לשמירת ההריון. במיוחד אמורים הדברים לאור העובדה כי המוסד עצמו אישר שמירת הריון לתקופה שמתחילה ביום 16.6.08. לא הומצא כל נימוק מדוע יש להפריד בין התקופות. 21. סוף דבר - התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪, וזאת תוך 30 יום. זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום. שמירת הריוןהריון