קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה בדרך ללימודים מטעם העבודה: זוהי תביעה להכרה באירוע מיום 13.10.09 כתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 ("החוק"). העובדות הרלוונטיות 1. התובעת הינה מזכירת חבר מועצה ומנהל היחידה לנפגעי טרור בעיריית נתניה. 2. התובעת נרשמה לתואר ראשון במכללת אריאל במסגרת התוכנית לעובדי השלטון המקומי, הכוללת תוכנית לימודית של 9 סמסטרים הנפרשים על פני 3 שנים. 3. התובעת נרשמה ללימודים בהמלצת מעבידה. 4. עיריית נתניה לא השתתפה במימון עלות הלימודים, אולם בגין לימודיה קיבלה התובעת מהמרכז לשלטון מקומי מענק בסך 2,843 ₪. 5. לתובעת אושרה היעדרות אחת לשבוע, 1/2 יום על חשבון הרשות המקומית ו-1/2 יום על חשבון העובד. 6. ביום 13.10.09 בשעה 8:10 בבוקר הגיעה התובעת לחניון של מכללת אריאל ליום לימודים. החניון נמצא על הר רווי אבנים וכתוצאה מכך התעקמה רגלה של התובעת והיא מעדה. 7. תביעתה של התובעת להכיר בפגיעה שברגלה כתאונת עבודתה נדחתה על ידי הנתבע בנימוק: "על פי הפרטים והעובדות שבידינו פגיעתך ביום 13.10.09 אירעה בדרך להשתלמות שאינה נילוות לעבודה. מדובר בהשתלמות בנושאים כלליים אשר התקיימה מחוץ למקום העבודה, ובחלקה אף מחוץ לשעות העבודה ולא הוכח שלמעבידך עניין ריאלי בקיומה". 8. התובעת טוענת שיש להכיר באירוע הנפילה כתאונת עבודה בעוד שב"כ הנתבע טוענת כי אין לראות בהשתלמות הנ"ל כחלק מעבודת התובעת ולא מדובר בהשתלמות שהינה נלווית לעבודה. המסגרת הנורמטיבית 9. סעיף 79 לחוק קובע, כי תאונת עבודה היא תאונה המתרחשת "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו" של העובד "אצל מעבידו או מטעמו". עם זאת, פורש החוק כך שגם תאונה המתרחשת במהלך פעילות נלוות לעבודה שהעובד מבצע עבור מעבידו, יכולה להיחשב כתאונת עבודה, הכל בהתאם למידת הזיקה בין העבודה לבין הפעילות שנעשתה בעת קרות התאונה. 10. סיכום מקיף וממצה של ההלכות הרלוונטיות לענייננו ניתן למצוא בדיון מט/ 183 - 0 המוסד לביטוח לאומי נ. רונית כנף פד"ע כא 464, שם נדון עניינה של עובדת, אשר עבדה כמורה לחינוך גופני, ואשר נפגעה במהלך סיור שהתקיים במסגרת השתלמות במכון וינגייט, בה השתתפה. במקרה זה קיבל בית הדין האזורי את התביעה ובית הדין הארצי הותיר קביעה זו בעינה תוך שהוא קובע כי: "בקצה האחד של קשת ההשתלמויות של עובדים עומדות ההשתלמויות הנבחרות על ידי העובד עצמו, ולמעבידו אין עניין בהן ואין הוא מעודד את העובד להשתלם בהן, או מונע ממנו לעשות זאת. השתלמויות כאלה הן בדרך כלל פעולות נלוות לעבודתו של העובד, גם אם הן נעשות בזמן שעבורו מקבל העובד דמי חופשה. מן הצד האחר של קשת ההשתלמויות עומדות אלה המאורגנות בידי המעביד או מטעמו, ואשר העובד חייב להשתלם בהן, הן מכח חובה חוזית והן על פי ציות להוראת המעביד, ובעיקר כאשר מדובר בהשתלמות הקשורה לתהליכי עבודה חדשים. שינויים בתהליכי עבודה קיימים או רענון הידע המקצועי והרחבתו. השתלמויות כאלה הן בדרך כלל פעולות הנלוות לעבודת העובד. כמובן, שהשאלה אם השתלמות מסויימת היא בגדר חובה אם לאו, היא שאלה עובדתית הטעונה הכרעה. בתווך נמצא את ההשתלמויות של עובד אשר יש בהן עניין למעביד והוא אף מעודד אותן, הן בצורה ישירה והן בצורה עקיפה, כגון בדרך של העדפה בקידום. רשימת המבחנים להשתלמות אשר יש לראותה כפעולה נלווית לעבודה אינה רשימה סגורה. המבחן הבסיסי הוא באיזו מידה קשורה ההשתלמות לעבודתו או למקצועו של העובד, העידוד שנותן המעביד להשתלמות וכן מידת הענין שיש למעביד באותה השתלמות. מבחני העזר בסוגיה זו הן המסגרת הפורמלית של ההשתלמות וארגונה, מימון הוצאות ההשתלמות, תשלום שכר לעובד ותשלום דמי ביטוח לאומי בתקופת ההשתלמות, והאם ההשתלמות נעשית בזמן הרגיל של העבודה או מחוץ לו. כמובן, שהחלטה לגבי כל מקרה תינתן על פי מכלול הנסיבות ומשקלו של כל מבחן". 11. בפסק דינו של ביה"ד הארצי בעניין אילוז הנחה בית הדין כיצד יש לבחון אירוע המתרחש מחוץ למסגרת עבודת העובד אם נכנס הוא בגדר תאונת עבודה המוכרת ובית הדין קובע מבחן דו שלבי: "בשלב הראשון תבחן מהותו של האירוע כפעולה נילוות לעבודה, כאשר הדיבור "עבודה" יפורש בהקשר למפעל. במסגרת זו משקיפים אנו על מערכת יחסי העבודה במפעל ובמיוחד על מידת העניין שיש למעביד באירוע... זיקתו של האירוע לעבודה ומידת "העניין" שמגלה בו המעביד - בין אם מדובר בפעולות ספורט, או השתלמות או בנופש - אלה ייבחנו לפי מבחן הסבירות, על פי מכלול הנסיבות של כל מקרה ומקרה ומשקלן. כאשר, אין נדרש בהכרח שכל העובדות המעידות על "מידת הזיקה למפעל" יתקיימו כולן במצטבר כדי שיראו את הפעילות כקשורה לעבודה. בשלב השני, לאחר שהאירוע הוכר כ"פעולה נילוות" לעבודה (להלן "האירוע המוכר") תבחן הפעילות בה היה העובד מעורב שעה שנפגע בתאונה, ומידת הקשר של אותה פעילות לאירוע המוכר, מידת הרלוונטיות שלה לאירוע בכללותו ועד כמה מהווה הפעילות חלק אינטגרלי מן האירוע המוכר - אלה יקבעו על פי מבחן הסבירות ולאחר מכלול נסיבותיו של המקרה ומשקלן היחסי והמצטבר" (עב"ל 91/99 אלברט אילוז נ' המוסד פד"ע לז' 209. ראו גם עב"ל 1006/01 ירדנה שרתוק נ' המל"ל, פסק דין מיום 28.08.02, עב"ל 368/08 רינה עמאר נ' המל"ל פס"ד מיום 5.7.09). הכרעה 12. בהסתמך על ההלכות שצויינו לעיל, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה, וזאת מן הטעמים הבאים: לא הייתה חובה על התובעת להשתתף בלימודים. הלימודים לא נועדו לסקטור מסוים, אלא דובר בלימודים כלליים, שכל מי שחפץ יכול היה להירשם לתוכנית (עדות התובעת בעמ' 3 ש' 6-7). בטופס בקשת יציאה להשתלמות סימן המעביד הישיר של התובעת כי ההשתלמות נועדה "ללימוד שאינו קשור בתפקיד אך יש בו תועלת לשירות העירייה, ולעידוד העובד" (כאשר הייתה קיימת חלופה של : "לימוד כללי הקשור לתפקיד") . הגב' חיה שניידר, מנהלת אגף משאבי אנוש בעיריית נתניה, העידה מטעם התובעת כי: "הלימודים שהתובעת למדה הם לימודים שאנחנו כמעביד מעודדים, במסגרת טיוב העובדים מקנה העירייה חשיבות ליציאה ללימודים באוניברסיטה של העובדים. העובדים רוכשים השכלה ומרחיבים את ידיעותיהם" (עמ' 4 ש' 4-6). לא אושרה לתובעת השתתפות כספית במימון הלימודים. הלימודים נערכו במוסד פרטי אשר התובעת בחרה, כאשר אושר לה מחצית יום חופש בלבד על חשבון המעביד וזאת מכוח חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות המעודדת יציאה ללימודים ללא תלות בתחום הלימודים ובזיקתו לתפקיד בו מכהן העובד (עדות הגב' שניידר, בעמ' 5 ש' 19-21). כן ראו דברי הגב' שניידר בעמ' 4 ש' 16-17: "ההשתלמות עצמה נובעת מהסכמי העבודה בהם כתוב שהעובד זכאי לשעות השתלמות. לגבי השעות זו החלטה של העירייה לגבי מדיניות שנקבעה ללימודים לתואר ראשון לעובדי העירייה בכלל". התובעת למדה לתואר ראשון , מגמה ראשית- סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. ייתכן כי במסגרת הקורסים שנכללו בתוכנית הלימודים יש קורסים ובהם יש להועיל לתפקיד התובעת. אולם אין לקבל את הטענה כי הלימודים בכללותם הינם בעלי זיקה ישירה לתפקיד התובעת בעירייה. 13. יישום פסיקת בית הדין הארצי בעניין כנף מביאה למסקנה שהלימודים הנדונים, הינם לימודים כלליים להעלאת רמתו של העובד, ואינם כאלה שמידת העניין של המעביד בהם, עולה כדי פעולה נלוות לעבודה. שאם כך יראה הדבר - הרי כל לימוד של עובד לתואר אקדמאי, באוניברסיטה או במכללה, אשר יתכן ויזכה להשתתפות כלשהיא של המעביד בשכר הלימוד או במימון מספר ימים בשנה - יהפוך לימוד, שיכול גם להמשך שנים, לפעולה נלוות לעבודה. גם על פי המבחן שנקבע בהלכת אילוז, לא נוכל לומר שהיה למעבידה של התובעת עניין רב באירוע, הלימודים במכללה פרטית לצורך רכישת תואר B.A שכלל לא הוכח שנחוץ - כתנאי בלעדיו אין לתובעת במסגרת עבודה אצל המעביד. לימודים לתואר אקדמי שתורמים רק לקידומו הכללי של העובד, להרחבת אופקיו, ויכולותיו - אינם בהכרח בגדר "עניין" במידה הדרושה כדי להפוך לימודים אלה לפעולה נלוות לעבודה. סיכום 14. לאור האמור לעיל ובשים לב ליישום ההלכה הנהוגה באשר לנושא ההשתלמויות, אני דוחה את התביעה. הואיל ומדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. תאונת עבודה