קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזר רפואה משלימה לנפגעי תאונת עבודה: פתיח ותשתית עובדתית עניינו של תיק זה בזכאות התובע, כנפגע בעבודה, לטיפולי רפואה משלימה. מטעם התובע העידו הוא עצמו וד"ר ליאורה שכטר. מטעם הנתבעת 2 - מכבי שירותי בריאות (להלן - מכבי) - העיד ד"ר מיקי נובל. התובע, מר יורם זרה, עורך דין במקצועו, הוכר על ידי הנתבע 1 - המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) - כנפגע עבודה בשל דלקת גיד בכף היד (מחלת מקצוע), ונקבעה לו נכות בשיעור 10%. התובע ציין כי הגיש את תביעתו למוסד בגין מחלת המקצוע בשנת 2001, ורק לאחר הליך משפטי הוכרה מחלתו כפגיעה בעבודה (פסק דין מיום 5.12.05). בחודש 12/06 נקבעה לו הנכות, רטרואקטיבית מיום 1.6.97 . התובע, המבוטח ב"מכבי", סבל מכאבים עקב פגיעתו ופנה למרפאת "מכבי טבעי". במסגרת פגישת ייעוץ מיום 27.7.99 הופנה על ידי ד"ר לאלי חנני לביצוע טיפולי דיקור וטווינה. בהמשך ביצע במסגרת מרפאות "מכבי טבעי" גם טיפולי אקופנקטורה, ביופידבק, שיטת אלכסנדר, עיסוי תאילנדי, הומיאופתיה, שיאצו, אוסטאופטיה וכירופרקטיקה - אליהם הופנה בפגישות ייעוץ נוספות מיום 17.11.99, 12.1.00, 29.3.00, 16.6.00, 13.8.01 ו - 25.3.05 (להלן יחד - הטיפולים). אין חולק כי ההפניה לטיפולים נעשתה על ידי רופאים מייעצים מטעם "מכבי טבעי". התובע נשאל בחקירתו האם כל הטיפולים קשורים לפגיעתו בעבודה, והשיב בחיוב. לדבריו, "המחלה ממנה אני סובל גורמת לי לכאבים עזים. מה שהרפואה הקונבנציונאלית הציעה, לא הקלה על כאביי. כמו מטופל אינטיליגנט חקרתי ובדקתי ספרות מקצועית בתחום מחו"ל וניסיתי להבין כיצד מתמודדים נפגעים עם הכאבים הכרוכים במחלה. הבנתי שטיפולי רפואה משלימה הם חלק משמעותי בהתמודדות עם המחלה הזו... פניתי לרופאי מכבי טבעי ושאלתי מה דעתם על טיפולים כאלה ואחרים לטיפול בבעייתי. מניסיון של 10 שנים הטיפולים שמועילים ביותר לפגיעתי, מקלים על כאביי, הם דיקור ושיאצו וניתן לראות שאלה הטיפולים שבהם שולמו סכומי הכסף המרכיבים את חלק הארי של התביעה" (עמ' 7 לפרוטוקול). ביום 11.7.07 - כשלושה חודשים לאחר הגשת התביעה - פנה התובע לרופא המטפל מטעם "מכבי", האורטופד ד"ר דרור רובינסון, והופנה על ידו למרפאת "מכבי טבעי", לצורך טיפולי "פיזיותרפיה ודיקור סיני" (הפניה מיום 11.7.07). התובע נשאל אם פירט בפני ד"ר רובינסון כי מדובר בפגיעה בעבודה, והשיב כי "ד"ר רובינסון מכיר את המקרה שלי היטב ויודע שפגיעתי נובעת ממחלת מקצוע. לא זוכר אם על ההפניה היה כתוב פגיעה בעבודה" (עמ' 4 לפרוטוקול). עוד ציין כי פנה לד"ר רובינסון - המטפל בו מזה שנים - בשל החמרה שחלה בכאביו ואבחנה של פגיעה עצבית חדשה. התובע נשאל בחקירתו הנגדית האם נכון שעד לשנת 2007 לא הופנה על ידי גורם מוסמך מטעם "מכבי" לביצוע הטיפולים, והשיב כי "מבחינתי זאת התחכמות. מכבי שירותי בריאות ומכבי טבעי, מציגים עצמם מולי לאורך השנים כגוף אחד שאין להפריד בין חלקיו. אתר האינטרנט של מכבי מכיל חלק של מכבי טבעי. ספר השירותים של מכבי מכיל מרפאות של מכבי טבעי. מכבי טבעי נוקבת בשמה של מכבי שירותי בריאות כטיב איכות השירות שהיא מספקת" (עמ' 4 לפרוטוקול). התובע פנה ל"מכבי" על מנת לקבל החזר בגין התשלומים שנדרש לשלם עבור טיפולים שעבר בין השנים 1999 - 2006, בסך כולל של 5,016 ₪ (כרטיסי הטיפול צורפו כנספחים ט' ו - י' לתצהירו), וכן על מנת שיאושר לו המשך ביצוע הטיפולים על חשבון הקופה, אך נענה בשלילה מהטעם כי טיפולי רפואה משלימה אינם כלולים בהסכם בין "מכבי" לבין המוסד (תשובת מכבי מיום 20.12.06; תשובת המוסד מיום 1.1.07). התובע נשאל אם פנה לרופא המוסד טרם הגשת תביעתו לבית הדין, והשיב בשלילה. לדבריו, משקיבל תשובה מוסמכת מטעם המוסד כי "עליך לפנות לקופ"ח שלך... יש לציין שטיפולים שהם במסגרת סל הבריאות של קופ"ח בלבד, יוחזרו על ידם" (מכתב מיום 1.1.07, נספח י"ד לתצהיר התובע) - לא היה טעם בפנייה נוספת למוסד בקשר לכך. ד"ר ליאורה שכטר, אשר זומנה על ידי התובע למתן עדות מטעמו, הינה רופאת משפחה בהכשרתה ומכהנת כמנהלת תחום כאב ב"מכבי". בין השנים 1995 - 2008 כיהנה כמנהלת רפואית של "מכבי טבעי". ד"ר שכטר אישרה כי על גבי עלוני המידע של "מכבי טבעי" רשום "רפואה משלימה מבית מכבי שירותי בריאות" (ת/2; ההדגשה אינה במקור), וכי שירותי "מכבי טבעי" מפורטים בספר שמוציאה "מכבי" למבוטחיה. לדבריה, "זה שירות שניתן לחברי מכבי החברים בביטוח המשלים" (עמ' 14), ומתופעל משפטית באמצעות קרן מכבי שהינה עמותה נפרדת (נ/1). ד"ר שכטר הסבירה כי תחום הרפואה המשלימה אינו מצוי בפיקוח משרד הבריאות ולכן הרף המקצועי והסטנדרטים הרפואיים בכל הנוגע לקבלת מטפלים ל"מכבי טבעי" ומתן השירותים על ידם - "נקבעו אצלנו. אנחנו קבענו את הרף ועמדנו בו" (עמ' 13). ד"ר שכטר אישרה כי לשיטתה, טיפולי הרפואה המשלימה "נחשבים יותר ויותר כטיפול רפואי נאות, בייחוד כאשר הם ניתנים בפיקוח רפואי ועל ידי גורמים מקצועיים כפי שקיים ב"מכבי טבעי"" (עמ' 16). באשר לדרך קבלת טיפול ב"מכבי טבעי", פירטה ד"ר שכטר כי המטופל "יכול להגיע ביוזמתו או בהמשך להפניה רפואית כלשהי. הפגישה הראשונה נעשית עם "רופא מייעץ" M.D. שמבין ומומחה גם ברפואה רגילה וגם ברפואה משלימה. בפגישה זו ייערך תשאול רפואי, בדיקה רפואית רלבנטית, שיחה ובסופה יומלץ על מסלול טיפולי... בפעם הבאה שיגיע יהא זה במטרה לקבל טיפולים" (עמ' 14). כאשר נשאלה אם הרופא המייעץ הינו "חותמת גומי לבקשת המטופל", השיבה בשלילה וציינה כי הוא מפעיל שיקול דעת לצורך התאמת התוכנית הטיפולית (עמ' 15). עם זאת, לעיתים "יש אנשים שפונים לצורך תחושה יותר טובה. במקרים אלה יכול הרופא לאשר טיפול גם אם אינו משוכנע שזה יעזור" (שם). עוד ציינה כי הרופאים המייעצים מקבלים את שכרם באמצעות קרן מכבי, ו"חלקם (דוגמת ד"ר חנני וד"ר אלדר אשר ייעצו לתובע - ס.ד.מ) גם רופאים של הקופה אך לא במסגרת עבודתם כרופא מייעץ" (עמ' 16). ד"ר מיקי נובל, מנהל רפואי במחוז המרכז של "מכבי", ציין כי לצרכי תיק זה הינו מכהן כ"רופא השירות". ד"ר נובל העיד כי "רופא השירות של מכבי לא אישר לתובע תוכנית טיפולים במסגרת "מכבי טבעי" ובוודאי שלא אישר טיפולי רפואה משלימה" (סעיף 5 לתצהירו). עוד ציין כי "התובע לא קיבל טיפולי רפואה משלימה באמצעות מכבי, אלא באמצעות מכבי טבעי הפועלת במסגרת קרן מכבי שהינה עמותה נפרדת" (סעיף 6). בחקירתו הנגדית אישר כי הנחה לטיפולי הרפואה המשלימה ב"מכבי טבעי" הינה חלק ממסמך הזכויות והחובות של מבוטחי השב"ן מטעם "מכבי" (ת/7). הכרעה התשתית הנורמטיבית 12. סעיף 86 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק) קובע כי "פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות סימן זה". הגדרת "ריפוי", באותו סעיף, הינה - "לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותירפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם". סעיף 87 לחוק ממשיך וקובע כי "ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות". 13. סעיף 89 לחוק מבהיר כי "ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן: (1) באמצעות שירותי הבריאות של המדינה; (2) על ידי המוסד באישור הממשלה; (3) באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ בשר הבריאות". סעיף 91 לחוק מוסיף כי "היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי סימן זה, והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות". 14. תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח - 1968 (להלן - התקנות) קובעות (תקנה 2) כי "נפגע יהיה זכאי לטיפול רפואי ככל שייקבע על ידי הרופא המטפל במישרין בנפגע מטעם שירות רפואי...". עוד נקבע כי "היה רופא מוסמך בדעה שלא ניתן מלוא הטיפול הרפואי לנפגע לפי תקנה 2, או תבע הנפגע טיפול רפואי נוסף, יובאו עמדת הרופא המוסמך או תביעת הנפגע לידיעת רופא השירות; לא הסכים רופא השירות לאשר את הטיפול הרפואי הנוסף כמבוקש יוכרע העניין על ידי רופא שלישי שיוסכם עליו בין הרופא המוסמך לבין רופא השירות, ובלבד שלא יינתן טיפול רפואי על פי תקנה זו אלא במסגרת הגדרתו בתקנה 1" (תקנה 3). 15. "רופא מוסמך" מוגדר בתקנות - תוך הפניה לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 - כ"רופא אשר המוסד מינה אותו להיות רופא מוסמך...". "רופא השירות" מוגדר בתקנות כ"רופא ששירות רפואי מינה אותו לייצגו בפני המוסד בדבר מתן הטיפול הרפואי לנפגע". עוד ראוי להפנות להגדרת "טיפול רפואי" בתקנות, במילים הבאות: "ריפוי, לרבות בדיקות מעבדה, ריפוי פיסיקלי, בדיקות וריפוי ברנטגן, ריפוי רדיום, כולל ריפוי באיזוטופים ובחומרים דומים, בדיקות רופאים מקצועיים, טיפול פסיכואנליטי ופסיכותרפויטי, אשפוז, תרופות, החלמה, שיקום רפואי, אספקת מכשירים אורתופדיים ותירפויטיים כולל פרוטזות מסוגים שונים, שיניים תותבות, מכשירי שמיעה, משקפיים, נעליים אורתופדיות ואבזרים אישיים אחרים שאושרו על ידי רופא השירות". 16. אין חולק כי מכבי הינה "שירות רפואי" כמשמעותו בסעיף 89 לחוק. יחסיה עם המוסד הוסדרו באמצעות הסכם מיום 7.6.90, הקובע כי "הקופה מתחייבת בזה לבצע בעצמה ו/או לממן מתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי כמפורט בהסכם זה וכאמור בתקנות ובסימן ג' לפרק ג' לחוק כפי שיפורשו על ידי בתי המשפט המוסמכים" (סעיף 3(א)). בהסכם מאוחר יותר שנחתם בין מכבי לבין המוסד, בשנת 2003, ואשר לא חל על התובע בהתחשב במועד פגיעתו, הובהר בנוסף לאמור לעיל כי "הקופה לא תישא בטיפול או החזר הוצאות בגין טיפול במקצועות הפרה רפואיים שאינם מוסדרים בהיתר על פי דין, או על ידי מטפלים פרה רפואיים במקצועות מוסדרים כאמור, שאינם בעלי היתר" (סעיף 3(ג)). 17. בפסק דינו של בית הדין הארצי בבר"ע 433/07 אבנר עורקבי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 7.7.10 (להלן - עניין עורקבי), נדונה בהרחבה הזכאות לטיפולי רפואה משלימה כחלק מזכותו של נפגע עבודה ל"ריפוי", ונקבעו - על ידי סגנית הנשיא (כתוארה אז) נילי ארד - הדברים הבאים: אין הגבלה בדין על היקף הביקורת השיפוטית על החלטות רופאי המוסד או הקופה, במסגרת בירור תביעתו של נפגע עבודה, לרבות בתביעתו למימון טיפולים מתחום הרפואה המשלימה. היינו, הביקורת אינה מוגבלת ל"שאלה משפטית בלבד". ההגדרות למונחים "ריפוי" ו"טיפול רפואי" בסעיף 86 לחוק ובסעיף 1 לתקנות אינן כוללות רשימה סגורה וקשיחה; לאור הפרשנות התכליתית ועקרון ההתאמה לשינויי העיתים - ניתן להכיר במסגרתם גם בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה. על המבוטח למצות תחילה, וטרם פנייתו לבית הדין, את ההליכים המוקדמים הקבועים בחוק ובתקנות. ככל שבקשה למתן טיפולי רפואה משלימה נדחתה - בין מטעמי מדיניות כלליים ובין בעניינו הפרטני של מבוטח - על בית הדין לערוך לה ביקורת שיפוטית בהתאם לכללי המשפט המנהלי, וזאת על סמך השיקולים שיפורטו להלן, שאינם בגדר רשימה סגורה. שאלה ראשונה שיש לבדוק היא האם הטיפול המשלים חיוני לצורך ריפויו של מבוטח שהוכר כנפגע עבודה. במסגרת זו יש לשאול האם הטיפול המשלים המבוקש מוכר בדין; האם המוסד והקופה מאפשרים את מתן הטיפול המשלים במסגרת מתקני הקופה, בתי החולים או באמצעות נותני שירות רפואי מוכרים אחרים; האם הטיפול המשלים כפוף למשטר רישוי או פיקוח מוסדר על ידי הקופה, גם אם טרם הוסדר בדין; האם הטיפול מתיישב עם תכלית החוק ותקנותיו לרפא מחלה או פציעה שנגרמו במסגרת פגיעה בעבודה ולסייע בתפקוד סדיר מתוך מגמה להחזיר את המבוטח לעבודה במהרה ככל הניתן (להבדיל מטיפולים שתכליתם שיפור באיכות החיים או צרכים קוסמטיים); והאם הינו חיוני לריפויו של המבוטח הספציפי בהתחשב בנסיבותיו. בהיבטים אלה יינתן משקל ניכר לעמדתם של הגורמים המוסמכים בקופה ובמוסד, בהתייחס להכרה בטיפול המשלים כטיפול יעיל או התורם ל"ריפויו" של הנפגע. ו. שאלה שנייה שיש לבדוק הינה מידת הזיקה בין הרפואה הקונבנציונאלית לטיפול המשלים המבוקש. במסגרת זו יש לשאול האם הטיפול המשלים ניתן בשילוב עם טיפול רפואי קונבנציונאלי; האם ניתן בכפוף להמלצה או פנייה מטעם הרופא המטפל, רופא מטעם הקופה או רופא מטעם המוסד; האם ניתן במתקני הקופה או המוסד; והאם הינו מפוקח ומבוקר על ידי גורמים מטעם הקופה או המוסד. עוד נקבע כי ניתן לשקול מינוי מומחה מטעם בית הדין ככל שהדבר נדרש, אך ככל שהמחלוקת סבה על חוות דעת רופאי המוסד או הקופה - יש לעשות זאת במקרים מיוחדים בלבד, ואין למהר להתערב במסקנות הרפואיות של הרופא המכריע. מן הכלל אל הפרט 18. התשתית הנורמטיבית המפורטת לעיל מלמדת כי התובע, כנפגע עבודה, זכאי לטיפול רפואי ככל שייקבע כך על ידי הרופא המטפל בו במישרין מטעם קופת החולים במסגרתה הוא חבר. עלינו לבחון לפיכך - בהתייחס לטיפולים שהחזר מימונם מבוקש על ידי התובע במסגרת הליך זה - האם הינם בגדר "טיפול רפואי"; האם נדרשו כתוצאה מהפגיעה בעבודה; האם אושרו על ידי הרופא המטפל מטעם "מכבי"; והאם ניתנו באמצעות שירות רפואי כנדרש בסעיף 89 לחוק. 19. טרם לכן, עלינו לדון בטענת הנתבעים כי התובע לא מיצה את ההליכים המוקדמים הנקובים בתקנות טרם פנייתו לבית הדין. כפי שפורט לעיל, תקנה 3 לתקנות קובעת כי מבוטח הסבור שלא ניתן לו מלוא הטיפול הרפואי הנדרש - רשאי לפנות לרופא השירות (היינו, הרופא האחראי מטעם קופת החולים על הקשר בינה לבין המוסד). התקנה דנה גם במקרה בו הרופא המוסמך מטעם המוסד סבור שלא ניתן לנפגע מלוא הטיפול הרפואי הנדרש, וקובעת כי ככל שרופא השירות אינו משתכנע מפניית המבוטח או הרופא המוסמך - יש לפנות להכרעתו של "רופא שלישי שיוסכם עליו בין הרופא המוסמך לבין רופא השירות". 20. אין חולק כי נפגע עבודה מחויב למצות תחילה את ההליכים המוקדמים הנקובים בחוק ובתקנות, והדבר הובהר במפורש בעניין עורקבי. עם זאת, במקרה שלפנינו אין מדובר בטיפול שהרופא המטפל סירב לאשר מבחינה רפואית, אלא בהחלטה עקרונית של מכבי והמוסד שלא ניתן לאשר - במסגרת הטיפולים הניתנים לנפגע עבודה - טיפולי רפואה משלימה. בהתחשב בכך, לא היה טעם כי התובע יפנה ל"רופא השירות", וממילא לא הייתה מחלוקת רפואית כלשהי בין הרופא המוסמך לרופא השירות אשר היה צורך כי תוכרע על ידי רופא שלישי. 21. באשר לשאלה אם הטיפולים בענייננו מהווים "טיפול רפואי" - בעניין עורקבי ניתנה תשובה חיובית עקרונית לכך בהתייחס לטיפולי רפואה משלימה, ועם זאת יש צורך לברר זאת בהתייחס לכל סוג טיפול בנפרד - וכל מבוטח בנפרד - בהתאם לאמות המידה המפורטות שנקבעו על ידי בית הדין הארצי. במהלך דיון ההוכחות לא הובאו בפנינו די נתונים בקשר לכך. 22. באשר לשאלה אם הטיפולים אושרו על ידי הרופא המטפל מטעם "מכבי" - אין חולק כי ביום 11.7.07 ניתנה לתובע הפניה מטעם הרופא האורטופד המטפל, ועם זאת הפניה זו מתייחסת לשני סוגי טיפולים בלבד ומעצם טבעה נושאת פני עתיד ולא פני עבר. הפניה זו אינה רלוונטית לפיכך לטיפולים שביצע התובע טרם קבלתה, במהלך השנים 1999 - 2006, אשר את החזר מימונם הינו מבקש במסגרת הליך זה. 23. התובע מודע לאמור לעיל, אך סבור כי די בהמלצות הרופאים המייעצים מטעם "מכבי טבעי" כדי לעמוד בתנאי של אישור מטעם הרופא המטפל. גישה זו אינה מקובלת עלינו. גם אם קיים קשר - משפטי או ניהולי - בין "מכבי" לבין "מכבי טבעי", לא די בקשר האמור כדי להפוך כל רופא מייעץ במרפאת "מכבי טבעי" לרופאו המטפל של התובע כדרישת סעיף 2 לתקנות. כפי שהוברר במהלך דיון ההוכחות, התובע פנה מיוזמתו למרפאת "מכבי טבעי", כיוון שחיפש מזור לכאביו בדרכים אלטרנטיביות, ובמהלך פגישות ייעוץ הוצעו לו סוגי טיפולים שונים (חלקם ביוזמת הרופא המייעץ וחלקם ביוזמתו) - אותם ניסה. איננו סבורים כי המלצות אלה של הרופאים המייעצים הן שוות ערך לקביעה רפואית של הרופא המטפל כי סוג טיפול מסוים נדרש לצורך ריפויו של הנפגע מהמחלה שהוכרה כפגיעה בעבודה (וראו גם בל' (ת"א) 5226/05 אילן שחם - המוסד לביטוח לאומי, מיום 8.4.08, בסעיף 46 לפסק הדין). ודוקו: אין מדובר בחסר טכני אלא מהותי. כבר נקבע כי החוק "לא הקנה זכות, ולשיטתו לא התכוונן להקנות זכות, לנפגע לפנות למי שיחשק או למי שיהא לו נוח, לשם טיפול רפואי ולהגיש אחר כך חשבון הוצאות למוסד לביטוח לאומי..." (עב"ל 294/98 קופת חולים כללית - אחמד בראכה, מיום 25.8.02). נדרשת לפיכך קביעה מפורשת של הרופא המטפל בדבר צורך בטיפול הרפואי בהתייחס לפגיעה הרלוונטית, ולאחר מכן הפניית המבוטח לשירות רפואי מתאים - אשר ייתכן כי יהא "מכבי טבעי" אך לא בהכרח - לצורך קבלתו. 24. כיוון שאף אחד מהטיפולים שההחזר בגינם מבוקש לא אושר על ידי הרופא המטפל מטעם "מכבי" - ממילא אין טעם לבדוק את שאר התנאים הקבועים בחוק ובפסיקה, והתובע אינו זכאי להחזר המבוקש. עם זאת, אין בכך כדי לחסום את דרכו של התובע מלבקש אישור לטיפולי רפואה משלימה בעתיד, או לבקש החזר בגין טיפולי רפואה משלימה שביצע לאחר קבלת ההפניה מד"ר רובינסון, וככל שיפנה כאמור יבדקו מכבי והמוסד את בקשתו בהתאם לאמות המידה שנקבעו בעניין עורקבי (תוך שמירת זכותו של התובע לפנות לערכאות בגין כך לאחר קבלת החלטתם, כפוף לכל דין). משלא הטלנו חיוב כלשהו, איננו נכנסים לבחינת מערכת היחסים שבין מכבי למוסד בהקשר זה. 25. סוף דבר - התביעה להחזר הוצאות בגין טיפולי רפואה משלימה בשנים 1999 - 2006 נדחית. בכל הנוגע לזכאות התובע לטיפולי רפואה משלימה לאחר קבלת ההפניה של ד"ר רובינסון ו/או בעתיד - על התובע לפנות פעם נוספת למכבי ולמוסד, אשר יפעלו על פי אמות המידה שנקבעו בעניין עורקבי. בהתחשב בכלל הנסיבות, אין צו להוצאות. רפואהתאונת עבודה