קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לתשלום מענק עבודה מועדפת: זו תביעה לתשלום מענק עבודה מועדפת/נדרשת. להלן עובדות המקרה: 1. התובעת הועסקה, לאחר שחרורה מהצבא בחודש 9/07, ע"י חברת קווליטסט בע"מ כבודקת תוכנה באתר רפא"ל בקריות החל מיום 3.2.08 ועד חודש 6/10. 2. חברת קווליטסט בע"מ עוסקת במתן שירותי בדיקות תוכנה למגוון רחב של ארגונים, וביניהם - רפא"ל, אלביט, סלקום וכו'. 3. בתאריך 25.11.08 הגישה התובעת לנתבע תביעה לתשלום מענק עבור עבודה מועדפת/נדרשת. באותו היום דחה הנתבע את תביעת התובעת בטענה כי עבודתה של התובעת אינה נכללת בגדר העבודות המנויות בלוח ח' בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), וכי מדובר בעבודה מקצועית. 4. לאור האמור הוגשה התביעה דנן. טענות התובעת: 5. התובעת לא עברה כל הכשרה לצורך קבלתה לעבודה. 6. עובדים אחרים, אשר עבדו באותה עבודה קיבלו את המענק. 7. גב' אהרון אורלי, מנהלת לקוחות בסניף הצפוני בחברת קווליטסט, לא ניהלה את התובעת מבחינה מקצועית, וחסרת כל ידיעה ישירה ביחס לתובעת, קבלתה לעבודה, הכשרתה ואופי עבודתה. 8. מסמך קווליטסט מיום 1.1.10 סותר לחלוטין את עדותה של גב' אהרון, ועל כן יש לתת משקל אך ורק למסמך הנ"ל. 9. בדיקות התוכנה הן חלק משלב הייצור של התוכנה. 10. מתן המענק לעובדים אחרים באותה עבודה מהווה אפליה אסורה של התובעת. 11. הענקת מענק עבודה מועדפת לעובדים אחרים יצר מצג שווא בעיניה של התובעת, ושינה מצבה לרעה. טענות הנתבע: 12. חברת קווליטסט עוסקת במתן שירות של בדיקות תוכנה, ואינה עוסקת בתעשייה. 13. עבודתה של התובעת הייתה לבדוק את התוכנה לאחר פיתוחה וייצורה. 14. מדובר בעבודה מקצועית הדורשת ידע במחשבים, שהוא תנאי בל יעבור לקבלה לעבודה. 15. דרישות הקבלה לעבודה כבודקת תוכנה הינן גבוהות מדרישות הקבלה לפקידות. 16. אין ליתן משקל ראייתי כלל למסמך מחברת קווליטסט מיום 1.10.10. 17. חבריה לעבודה של התובעת קיבלו מענק בטעות, ואין בכך בכדי להקנות לתובעת את הזכות להנצחת הטעות. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 18. סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן: "עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג כמפורט בלוח ח' ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב);" לוח ח' המצורף לחוק הביטוח הלאומי, קובע כדלקמן: "ו. במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה: ... (3) עבודות בלתי מקצועיות - עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית." 19. בעב"ל 314/99 המוסד נ' מיכל גוטמן (היימן), (לא פורסם) נקבע לעניין מענק לחיילים משוחריים בגין עבודה מועדפת, כדלקמן:   "אשר למענק עבודה מועדפת או נדרשת, תכלית נתינתו הנה - הפניית חיילים משוחררים לעבוד בסוגי עבודות, בלתי מקצועיות בעיקר, בשל נחיצותן למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים. לאור האמור, נפסק לא אחת, כי בחינת העבודה המועדפת או הנדרשת, חייבת להיעשות לא רק בהתחשב בטיב העבודה, אלא גם בהתחשב בטיבו של מקום העבודה, שהרי אין טעם לזכות במענק את החייל המשוחרר העובד אומנם בעבודה מועדפת או נדרשת אך זאת בענף ובמקום עבודה לגביהם לא מתקיימת תכלית החוק. (ראה למשל עב"ל 20165/97 מנביץ - המוסד, לא פורסם; לעניין בחינת טיב מקום העבודה וסיווגו הענפי; ועב"ל 20009/98 המוסד לביטוח לאומי - גבאי לא פורסם)".   (ההדגשות אינן במקור) (ראה - עב"ל 20344/97 המוסד נ' אלון מלכה, פד"ע לד 633). 20. התובעת הועסקה ע"י חברת קווליטסט, ולא ע"י רפא"ל. חברת קווליטסט, אינה חברה תעשייתית, אלא חברה הנותנת שירות של בדיקת תוכנות לארגונים שונים, וביניהם גם ארגונים תעשייתיים כגון - רפא"ל ואלביט. עם זאת, אנו מקבלים את טענת התובעת כי הליך בדיקת איכות התוכנה מהווה חלק משלב ייצור התוכנה. שכן, בטרם בדיקת התוכנה וגילוי באגים וטעויות כאלה ואחרות ותיקונן, אין אפשרות לשווק את התוכנה כמוצר מוגמר ו/או להטמיעה ולתפעלה. גב' אהרון העידה בעניין זה בציינה כי - "צריך אנשים שיבואו ויבדקו את האיכות של התוכנה שהוא מפתח לפני שהוא משווק אותה" (ראה פרוטוקול מיום 1.9.10 עמ' 5). 21. באשר למחלוקת בין הצדדים - האם עבודתה התובעת כבודקת תוכנה הינה עבודה "בלתי מקצועית", כאמור בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי? התובעת העידה כי במסגרת שירותה הצבאי עסקה במערכות טכנולוגיות מתקדמות, ועבדה על מחשב. כמו כן, העידה התובעת כי בהודעת הדרושים לעבודה כבודקת תוכנה צוין כי נדרש ידע טכני, וכי בטרם קבלתה לעבודה עברה מבחן טכני של ציור מערכת הובלת מים. (ראה פרוטוקול דיון מיום 21.4.10 עמ' 2). 23. גב' אהרון העידה כי לצורך קבלה לעבודה כבודק תוכנה יש צורך בידע במחשבים. (פרוטוקול דיון מיום 1.9.10 עמ' 5). אף במכתב מחברת קווליטסט מיום 1.10.10 צוין מפורשות כי לצורך קבלה לעבודה כבודק תוכנה נדרש ידע בתחום המחשוב. 24. לאור הכשרתה המקצועית של התובעת בצבא, הן במערכות טכנולוגיות והן בתחום המחשוב, ולאור הודעת הדרושים, בה צוין, בהתאם לעדותה של התובעת עצמה, כי נדרש רקע טכני, וכן לאור המבחן שנדרשה התובעת לעבור בטרם קבלתה לעבודה ועדותה של גב' אהרון כמו גם המכתב מחברת קווליטסט מיום 1.10.10 בהם צוין מפורשות כי נדרש ידע בתחום המחשוב, תמוהה (וזאת בלשון המעטה), טענת התובעת כי אין קשר בין הכשרתה במסגרת שירותה הצבאי לבין דרישות התפקיד והידע הנדרש לצורך קבלה לעבודה. 25. מהעדויות והראיות בתיק הנ"ל עולה כי אין המדובר ב"עבודה בלתי מקצועית", כקבוע בלוח ח' של החוק לביטוח לאומי, אלא עבודה הדורשת ידע טכני וידע במחשבים, על אף אם המדובר בידע בסיסי. 26. אשר על כן, על אף קביעתנו לעיל, כי הליך בדיקת איכות התוכנה מהווה חלק משלב ייצורה, הרי שלאור העובדה כי עבודת התובעת אינה יכולה להיחשב כ"עבודה בלתי מקצועית", הרי שאין התובעת זכאית למענק עבודה בגין עבודה מועדפת/נדרשת בהתאם לסעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי. 27. בכל הנוגע לטענת התובעת לאפליה אסורה ושינוי מצבה לרעה, בהתחשב בכך ששניים מחבריה לעבודה קיבלו את המענק בגין עבודה מועדפת, הרי שדינן - להידחות בזאת. כאמור לעיל, עבודה כבודק תוכנה אינה מהווה בגדר "עבודה בלתי מקצועית", ועל כן בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי אינה מזכה במענק בגין עבודה מועדפת. הזכאות למענק ו/או גמלה עפ"י החוק לביטוח לאומי נקבעת אך ורק בהתאם להוראות החוק. לפיכך, עצם העובדה ששניים מחבריה לעבודה של התובעת קיבלו בטעות ושלא כדין, מענק בגין עבודה מועדפת, אינה מקנה לתובעת את הזכות לקבל סכום כזה או אחר שהיא אינה זכאית לו עפ"י הדין, בהתחשב בסוג ואופי עבודתה. 28. על כן, לאור כל האמור לעיל, דין תביעתה של התובעת לתשלום מענק בגין עבודה מועדפת להידחות בזאת. 29. אין צו להוצאות. עבודה מועדפת / מענק שחרורמענק