תביעה נגד שינוי תקנון קרן פנסיה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד שינוי תקנון קרן פנסיה: 1. התביעה שלפנינו עוסקת בתוקפו של שינוי אשר ביצעה הנתבעת בתקנון קרן הפנסיה שלה בשנת 2003, התובע טען כי השינוי נעשה ללא סמכות ופגע באופן מהותי בזכויותיו, אשר התגבשו עם הגיעו לגיל פרישה. נבהיר כבר עתה כי מהות השינוי היא הפחתה של 27.4% מהגמלה לה זכאי התובע מהנתבעת במקרה של פרישה מוקדמת בגיל 60 (להלן : "פרישה מוקדמת") במקום הפחתה של 12.6% כפי שהיה בתוקף כאשר הצטרף לנתבעת. העובדות הצריכות לעניין 2. התובע הינו חבר בקרן הפנסיה תשורה אשר מנוהלת ע"י הנתבעת, אליה הצטרף בשנת 1991 (להלן :"הקרן "). סמוך להצטרפותו בדק התובע את תנאי קרן הפנסיה ובדפי ההסבר שנמסרו לו נכתב "עמית יכול לבחור בפרישה עד גיל 60 - גבר, 55- אשה. במקרה הקדמת פרישה מופחתת הפנסיה לעמית (2.5% - הפחתה מפנסיה לכל שנת הקדמה לגבר, 4.8%- הפחתה לפנסיה לכל שנת הקדמה לאשה)". (נספח א' לסיכומי התובע). זכות זו מקורה בסעיף 31 לתקנון קרן הפנסיה. בשל חשיבות הדברים להלן לשון הסעיף בנוסח אשר היה בתוקף עת הצטרף התובע לקרן הפנסיה : "פרישה מוקדמת א. עמית אשר שולמו בעבורו תשלומים לקרן בהתאם לתקנות יהיה זכאי לפרוש לפנסיה מוקדמת. ב. הפנסיה בפרישה מוקדמת תחושב לפי פנסיית הזקנה שנצברה לעמית, עד לעת הפרישה המוקדמת בפועל, ובהפחתה בשעור מקדמי ההפחתה החודשיים הבאים: לתקופה של שישים חודשים טרם גיל הזכאות לפנסיה זקנה- לגברים- 0.210% הפחתה מהפנסיה לכל חודש של הקדמת הפרישה. לנשים- 0.404% הפחתה מהפנסיה לכל חודש של הקדמת הפרישה. לתקופה אחרת- בהתאם לתנאים ולמקדמים שייקבעו על ידי הקרן על פי שיקולים אקטוארים. ג. אלמנה ויתומים של פנסיונר אשר פרש פרישה מוקדמת, יהיו זכאים -אף הם לפנסיה על פי תקנות 28, 30,29 לעיל." 3. התובע יליד 29/5/1950, כך שביום 29/5/10 הגיע לגיל 60 - גיל פרישה מוקדמת. על פי תקנון הקרן היה על התובע להודיע 3 חודשים מראש על יציאה לפרישה מוקדמת. 4. לקראת יציאתו לפרישת מוקדמת בדק התובע את תקנון קרן הפנסיה טרם מימוש זכויותיו כפי שהיו ידועות לו. במועד זה התחוור לתובע כי סעיף 31 לתקנון קרן הפנסיה תוקן במרוצת השנים באופן המאפשר לו לצאת לפרישה מוקדמת בגיל 60, אך קובע כי חישוב הפנסיה ייעשה בהתאם לטבלה המצויה בנספח ד' לתקנון. להלן לשון הסעיף כפי שהיה בתוקף במועד פרישתו של התובע : "פרישה מוקדמת א. עמית אשר שולמו בעבורו תשלומים לקרן בהתאם לתקנון, יהיה זכאי לפרוש לפנסיה מוקדמת, מגיל 60 ואילך לגבר ומגיל 55 ואילך לאישה. ב. אלמנה ויתומים של פנסיונר אשר פרש פרישה מוקדמת, יהיו זכאים אף הם לפנסיה על פי תקנות 28, 30,29 לעיל. ג. חישוב הפנסיה בפרישה מוקדמת בהתאם למקדמים המפורטים בנספח ד׳." 5. התובע טען כי שינוי זה הוביל להרעה במצבו כך שבמקום הפחתה של 12.6% מהגמלה המלאה במקרה של הקדמת פרישה לגיל 60, הרי שלפי התקנון החדש יופחתו 27.4% כך שיקבל רק 72.6% מהגמלה אותה היה מקבל בגיל הפרישה החל עליו על פי חוק - גיל 65. 6. התובע טען כי פנה לקרן הפנסיה עוד ביום 29/7/07 בהמשך לפגישה שקיים במשרדי הקרן, אולם המכתב הראשון שהציג הוא מתאריך 7/6/09 (נספח ד' לסיכומי התובע). התובע טען כי פנה לקרן בכדי לקבל הסבר לאופן אישור הפגיעה המהותית בו, אולם הנתבעת לא הצליחה להציג בפניו מסמכים המהווים אישור לשינוי. כל אשר הציגה הקרן הם אישורים לאישור ולא את האישור עצמו. לקרן ניתנו ארכות להמצאת מסמכים חדשים אולם הדבר לא עלה בידה. על כן טען התובע, כי המסמכים המצויים בתיק אינם מעידים כי שינוי התקנון בוצע כדין, על כן דינו להתבטל ויש להחיל עליו את הסעיף בתקנון אשר היה בתוקף עם הצטרפותו לקרן הפנסיה. 7. הקרן טענה כי המסמכים המצויים בידיה מהווים אישור מספיק וכי היא פועלת בהתאם להנחיות משרד האוצר אשר אישר את התיקונים כדין. עוד ציינה הקרן כי הסעד אותו מבקש התובע אינו אפשרי ונוגד את מהותה באשר היא מחויבת לאיזון אקטוארי בכדי לאפשר לכל חבריה לממש את זכותם במועד התגבשותן (פרישה או אירוע ביטוחי אחר). הכרעה 8. מהלך השנים הכירה הפסיקה בשלושה מאפיינים עיקריים לקרנות הפנסיה החברתיות: יש בהן תכלית סוציאלית, הדדיות ושוויון. קרנות אלה פועלות על בסיס שיתופי ומאגדות בתוכן עמיתים אשר ערבים זה לזה בערבות הדדית. תכליתה הסוציאלית של קרן הפנסיה מושגת באמצעות השקעה משותפת של כל החברים בה המבוססת על שוויון וערבות הדדית. ראה: בג"ץ 6460/02 אליאב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד ס(4) 411 (להלן: "בג"ץ אליאב") היחסים בין קרן הפנסיה לחבריה מוסדרים במסמכי היסוד של קרן הפנסיה ובראש ובראשונה בתקנון שלה. יחסים אלה הם יחסים חוזיים במהותם. ראה : ע"א 10674/07 חומסקי נ' קרן גמלאות של חברי דן בע"מ, ניתן ביום 2/8/10 (סעיף ט' לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין) תקנון קרן הפנסיה הוא בעל מעמד על בכל הקשור לזכויות וחובות הקרן וחבריה. באשר לשינוי תקנון קרן הפנסיה, קבע כב' המשנה לנשיא חשין בבג"ץ אליאב : "והנה, אחד המאפיינים הבולטים של קרנות הפנסיה יימצא בסמכותה של הקרן לשנות מעת לעת את תכנית הפנסיה (כלומר את תקנונה), ובעיקרון הנלווה הקובע כי זכויות החברים נחתכות ומתגבשות בהתאם להוראות התקנון ביום יציאתם לגמלאות. ... הנה כי כן, הסמכות לשנות את התקנון היא מאפיין הכרחי של קרנות הפנסיה אם חפצות חיים הן: אם רוצות הן לשמור על השקעות החברים בהן ולהבטיח כי תוכלנה לעמוד בהתחייבויותיהן הכספיות כלפיהם. גמישות זו מובטחת בתאגידים, כגון בחברה ובאגודה שיתופית, שלהם מנגנונים לקבלת החלטות המאפשרים בהחלטות רוב את שינויו של התקנון בכל עת. ראו גם גולדברג, במאמרו הנ"ל, בעמ' 101. כך מושגת הגמישות הנדרשת לפעולתה של קרן הפנסיה. כנדרש מכל אלה, התניה חוזית על יכולתה של קרן פנסיה לשנות את תקנונה פוגעת קשות באחד ממאפייניה הבסיסים כקרן פנסיה חברתית. הפגיעה היא כפולה: ראשית, הקרן מאבדת מגמישותה, שכן הוראות מסוימות בתקנון הופכות להוראות נוקשות שלא ניתן לסטות מהן, מעין עורקים מסוידים שהדם אינו זורם בהם. שנית, החברים מאבדים מכוחם להשפיע על אופן ניהול ההון שאותו השקיעו. הקרן או קבוצת חברים מסוימת בקרן אינם יכולים - ואין זה ראוי כי יוכלו - להתנות על קיומו של מנגנון יסוד זה. " (עמ' 430-431 לפסד הדין) 9. הקרן פועלת מכוחן של תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד 1964 (להלן: תקנות מס הכנסה). תקנות אלה מטילות חובה על הקרן לתקן את תקנונה שעה שהאיזון האקטוארי שלה נפגע או כאשר לכספים המצויים בה רווחים גבוהים, המאפשרים לשפר את מצבם של עמיתיה. הקרן טענה כי בשנת 2003 בוצע שינוי סעיף 31 בתקנון, אשר נבע מהצורך לבצע איזון אקטוארי בכספיה כמו גם מהרפורמה המשמעותית אשר בוצעה באותה שנה בענף הפנסיה בישראל (רפורמת בכר). 10. כנדרש על פי תקנות מס הכנסה התיקונים הועברו לאישור ממלא מקום הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, אשר אישר את התיקונים המפורטים במכתב מיום 20/5/03.(נספח 4 לסיכומי הקרן). בגוף המכתב בסעיפים 19 ו-20 אושרו השינויים אשר בוצעו בסעיף 31 (א) ו-31(ב) בהתאם לנוסח המפורט בטיוטה. הטיוטה צורפה למכתב הקרן למשרד האוצר מיום 14/5/03. מכתב זה לא הצליחה הקרן לאתר ועל כן טען התובע כי לא הוכיחה שהשינוי בתקנון אכן בוצע כהלכה ועל כן הוא בטל. עוד יצוין כי תקנון הקרן בכל הנוגע לתקנה 31 שונה מאז שנת 2003 אך ורק בשנת 2010, שינוי אשר לטענת הקרן אינו רלוונטי לתובע, למעט עדכונים אקטואריים מתחייבים של נספח ד, הנערכים מעת לעת. 11. זאת ועוד. בשנים 2006 ו- 2007 נדרשו קרנות הפנסיה להעביר למשרד האוצר תקנון עדכני לצורך אישור, לרבות אישור אקטואר לשינויים ולתיקונים השונים בצירוף הצהרת מנכ״ל והצהרת אקטואר לחישובים השונים אשר נערכו בטבלאות. זאת בהתאם לחוזרי מנכ״ל משרד האוצר 2006-9-4 ו- 2007-3-6 (נספח 5 לסיכומי הקרן). הקרן העבירה לידי הממונה את המסמכים הנדרשים על ידו, יחד עם התקנון הרלוונטי לשנת 2006. (נספח 6 לסיכומי הקרן). ביום 31.12.2007 אישר הממונה את התקנון כפי שהוגש לו. (נספח 7 לסיכומי הקרן) כזכור לא נעשה בסעיף 31 לתקנון כל שינוי משנת 2003 ועד לאישור הנוסף משנת 2006, על כן ניתן לראות בכך אישרור לאישור הקודם אשר ניתן לקרן. 12. הדין מחייב את הקרן להעמיד לעיון עמיתיה את התקנון ואת השינויים אשר נערכו בו וזאת מתוקף סעיף 18 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל}, התשס״ה-2005 אשר סעף קטן א' בו קובע : "תקנון קופת גמל וכל שינוי בו יהיו פתוחים לעיון הציבור במשרדים הראשיים של החברה המנהלת ובכל מקום שבו משווקת החברה את קופות הגמל שבניהולה." בהתאם למסמכים המצויים בתיק, פנה התובע לקרן לראשונה בשנת 2009 בכדי לברר מדוע נפגעו זכויותיו. התובע נענה על ידי הקרן- העתקי הפניות מצורפים לסיכומיו (נספחים ד' עד ח'). בהתכתבויות אלה ניתן לראות כי הוסבר לתובע על מהות השינויים ואופן הליך אישורם וזאת ללא מתן ייעוץ פנסיוני האסור על הנתבעת על פי דין. 13. למעשה בפי התובע אין טענה בנוגע לזכות הקרן לבצע שינויים מחויבים מאופן ניהולה וחובותיה בהתאם לדין ואף אין בפיו טענה בנוגע לאופן ביצוע השינויים. טענת התובע מתמצה בכך שאופן הצגת האסמכתאות לשינוי, אשר בוצע על ידי הקרן לוקה בחסר של אישורים על דרך של הפניה ללא אפשרות עיון במסמך המקורי אשר הציג את השינוי. אכן, הדעת אינה נוחה מכך שמסמך אשר מציע שינוי בסעיף בתקנון הקרן אינו בנמצא. יחד עם זאת בחינת האישורים אשר כן הוצגו מניחים את הדעת כי השינוי בוצע כדין.אין חולק כי לשינוי אשר נערך בשנת 2003 לא קדם כל שינוי מאז נמסר התקנון לראשונה לתובע ב1995 וגם לא אחרי 2003. נוסף לכך וברור לכל כי אין התובע עותר לסעד אשר משמעותו ,פגיעה בשאר המבוטחים,שכן מדובר בתקנון החל על כלל המבוטחים . 14. יש לציין כי לתובע לא היתה כל מניעה לבדוק את תקנון קרן הפנסיה לאורך השנים מאז הצטרף אליה. בהתאם לסעיף 18 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים אשר הובא לעיל, התקנון פתוח לעיון הציבור.אמנם המדובר בחוק משנת 2005 אבל כשם שב2006 היה קיים נוסח מתוקן כך ניתן להניח שהיה אף לפני כן ובסמוך לשנת 2003. כאשר התעניין התובע באשר לתקנון קיבל ממנו העתק כנדרש על פי דין. זאת ועוד. השינויים בתקנון הקרן פורסמו כדין והיו גלויים לעיני הציבור.הם לא נעשו במחשכים והתובע יכול היה לבחון את השינויים עת נערכו בזמנם. 15. סוף דבר .משלא הובאה כל טענה מהותית ביחס לאופן תיקון התקנון,ומשהתיקון קיבל אישור ופומבי, ומשמדובר בזכות הקיימת לקרן לשנות את תקנונה מעת לעת מתוך הכרח אמיתי להתאים את התקנון לצרכים המשתנים, הרי שדין התביעה להידחות. 16. משמדובר בגמלאי, אין צו להוצאות. פנסיהמסמכיםקרן פנסיה