קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוספת שכר עובדי מז''פ: 1. ראשיתה של תובענה זו למתן צו הצהרתי החל בבג"ץ שהוגש על ידי התובעים כנגד הנתבעת, בו דרשו התובעים כי בית הדין יקבע כי הינם זכאים לתגמול שכר ייחודי משמעותי ששיעורה לא יופחת משיעורו של תוספת פעילות א' וזאת באופן רטרואקטיבי 7 שנים מיום הגשת התביעה. 2. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי יש לדחות את בקשת התובעים לסעד ההצהרתי כי הנתבעת פועלת על פי המדיניות שנקבעה בחוק ובפסיקה ועל פי שיקול דעתה וכי אין בית הדין יכול להתערב או ליתן סעד הצהרתי כדרישת התובעים. 3. בדיון המוקדם שהתקיים בפני הרשמת פיינשטיין (כתוארה אז) נקבעו עובדות מוסכמות בסיסיות כעולה מכתבי הטענות והוסכם כי הפלוגתא בא עלינו להכריע היא האם התובעים זכאים לתוספת ייחודית שלא תפחת מתוספת א'. בפלוגתא זו אף קיימת מחלוקת נוספת בין הצדדים באשר לדיונים שהתקיימו בעניינם בנתבעת, האם התובעים היו שותפים לדיונים אלה והאם היתה התייחסות לדו"ח הנציבה. הוסכם עוד בדיון המוקדם כי מטעם התובעים יעיד סגן ניצב אבנר ברזובסקי ומטעם הנתבעת הוגש תצהיר של רב פקד שרה זימן. בדיונים שהתקיימו בפנינו נחקרו ארוכות העדים הנ"ל והוגשו מסמכים רבים באמצעות עדויות אלה. 4. ואלה הן העובדות, כפי שהן עולות מהתצהירים, המסמכים וחקירות העדים: א. 21 התובעים הינם קצינים או גימלאים המשרתים כעת או ששירתו בעבר במעבדה הניידת של המחלקה לזיהוי פלילי במשטרה (להלן: "מז"פ"). במעבדות הניידות של המז"פ משרתים נכון להיום 25 קצינים ובשנת 2003 פעלו במז"פ 20 קצינים, בפריסה ארצית, של 5 צוותים כאשר כל צוות מפעיל במשותף ניידת אחת של המעבדה הניידת עם כל הציוד ואלו כפופים ישירות למפקד המעבדות הניידות במטה הארצי. ב. במסגרת תפקידה יחידת המז"פ היא המופקדת על איסוף מידע בכל זירת פשע חמור וכן באירועים שאינם פליליים המסתיימים במוות (תאונה, התאבדות וכד') וכן בכל זירה של אסון המוני או פיגוע חבלני. מרבית המשרתים ביחידה הם בעלי הכשרה מיוחדת שנרכשה במהלך השנים של עבודה וזאת בנוסף להשכלה פורמלית איתה הגיעו למשטרה כאשר רובם של התובעים אקדמאיים ותקופת ההכשרה של קצין משטרה לתפקיד ביחידה אורכת כ- 5 שנים. מעבר לתפקיד היחידה לאיסוף מידע עבור משטרת ישראל, מושאלים קצינים בעת הצורך לצבא או לגופי בטחון אחרים ולעיתים אף נשלחים מטעם משרד החוץ לבצע את תפקידם בחו"ל. ג. אופי התפקיד - תפקיד קצין מז"פ מצריך הגעה לכל זירת עבירה הנחקרת על ידי המעבדה הניידת, סמוך ככל הניתן לאירוע, דבר המחייב את קציני המעבדה לשהייה ממושכת בזירת העבירה עד לסיום החקירה המעבדתית בשטח, לעיתים למעלה מיממה וללא תחלופה כאשר העבודה מתבצעת תוך חשיפה למצבים שונים של גופות, חומרים כימיים (כעולה במקרים של הצתות, אסונות רבי נפגעים ופיגועי טרור), ולעיתים אף תחת תנאי שטח סביבתיים קשים. יוער כי עלה מהעדויות כי אופי זירת הפיגוע הוא זה המכתיב את תנאי החקירה, והתובעים נמצאו חשופים לסכנות שונות וכן לחשיפה מתמדת למראות קשים ואירועים טראומטיים. התובעים הרחיבו רבות בעדויות וכן במסמכים הנלווים בדבר תנאי עבודתם הקשים והייחודיים אולם מפאת רגישות המידע שנמסר תמצתנו להלן את אופי התפקיד בצורה המינימלית ביותר לשם הכרעתנו. ד. בשל אופי עבודתם ומספרם המועט של התובעים הם מועסקים במתכונת המכונה על ידי הנתבעת "משמרת אחת" המקבילה מבחינת השעות למשמרת הנקראת "שעות משרד" למרות שבפועל התובעים זמינים לביצוע תפקידם 24 שעות ביממה, באזור בו הם מופקדים או לכל אזור אליו הם נקראים. בנוסף אין גם חולק כי מרבית קציני המעבדה הניידת מצויים בכוננות מתמדת במהלך כל השנה, למעט חופשה אישית המתוכננת והמאושרת מראש כאשר לשם ביצועה מקבלים הם גיבוי ממחוז אחר. אף אין חולק כי קציני היחידה "מוקפצים" בדרך שיגרה ולעיתים קרובות מאוד לביצוע התפקיד כאשר ברור כי שעות העבודה בביצוע התפקיד נעות ממשרה מלאה ועד 24 שעות ביממה בהתאם לאירוע בו הם מטפלים. ה. תנאי השכר של התובעים תואמים את השכלתם, דרגתם והוותק שלהם כמו כל יתר קציני המשטרה באותה דרגה, וותק והשכלה והם אינם מקבלים תגמול מיוחד לתפקידיהם הייחודיים, אלא משולמת להם תוספת דריכות מבצעית, שהיא התוספת בשיעור הנמוך ביותר המשולם לכל שוטר המשרת בתחומי הקו הירוק. לא משולמת לקציני היחידה כל תוספת בגין הכוננות בה הם נמצאים. משולמת תוספת מחקר לשלושה מקרב התובעים וחלק מהתובעים מדורגים כמהנדסים. ו. אין חולק כי תנאי השכר של השוטרים במשטרת ישראל אינם פרי של מו"מ אלא נקבעים באופן חד צדדי על ידי המדינה. בענין זה, ביום 24.1.79 החליטה ממשלת ישראל על הצמדת תנאי שכרם של השוטרים לתנאי שכרם של אנשי צבא קבע, החלטה שכינוייה "ש/33" ובה נקבע כי תוקם ועדת מעקב בהרכב של נש"מ, נציג האוצר ונציגים של שר הפנים אשר מתפקידה יהיה לעקוב אחר השינויים שיחולו בשכר בצה"ל ואופן החלתם על שכר השוטרים והסוהרים. מאז החלטת הממשלה נעשו פניות לועדת המעקב ועל מנת לסנן פניות אלה הוקם במשרד לבטחון פנים צוות שכר בין זרועי ברשות ראש אגף תכנון ובקרה המתכנס בעת הצורך לדון בנושא השכר. הצוות הבין זרועי דן בפניות לשינויי שכר וככל שהוא מחליט לאמץ בקשה לשינוי שכר מפנה את החלטתו לועדת המעקב שתיתן החלטתה הסופית. ז. בסיס השכר במשטרה מורכב משכר יסוד הלקוח מטבלאות השכר הנהוגות בצה"ל והוא בנוי לפי מפתח של דירוג/דרגה. לשכר היסוד מתווספות תוספות שכר שונות ובין היתר תוספת שכר המכונה "תוספת פעילות". תוספת זו היא תוספת שכר תפקודית ייחודית שמשולמת במשטרה בהתאמה לצה"ל, בהתאם לעיסוקים וליחידות שאושרו על ידי ועדת המעקב. תוספת הפעילות נחלקת לכמה רמות ומטרתה לתגמל את השוטר עבור פעילות בהתאם למרכיבים שונים כמו רמת סיכון, עבודה בשעות לא שגרתיות, שירות באיזור גיאוגרפי מסוכן. תוספת הפעילות מתחלקת ל- 4 רמות כדלקמן: תוספת דריכות מבצעית - התוספת בשיעור הנמוך ביותר והיא בבחינת ברירת מחדל לכלל הקצינים בתפקידים מנהליים. תוספת פעילות שוטר - תוספת ייחודית למשטרה לתשלום לשוטרים בדרגת שוטר עד פקד, במקצועות הליבה המשטרתיים, אשר אין להם מקצוע מקביל בצבא. תוספת פעילות רמה ב' (שדה) - תוספת שמשולמת לשוטרי מג"ב בתחומי הקו הירוק. וכן תוספת שמשולמת ליחידות היס"מ ותפקידי עיקוב. תוספת פעילות רמה א' (שקד) - אושרה לתשלום עבור שירות ביחידות גיאוגרפיות מיוחדות בהתאם לרמת הסיכון לדוגמה - אזור יהודה ושומרון. בנוסף - משולמת תוספת פעילות רמה א' פלוס ליחידות מבצעיות מיוחדות, כגון הימ"מ ולוחמים בפלוגות מג"ב ביהודה ושומרון. כן, קיימות תוספות של חבלה וטיסה פעילה המשולמות למשרתים במקצועות אלה. ח. עקב הקשיים הנובעים מאופי התפקיד של התובעים פנו הם עוד בשנת 1997 בדרישה לתגמל אותם בתוספת שכר ייחודית בגין תפקידם המיוחד המבדיל אותם מקציני מטה בדירוג ודרגה המועסקים בשעות עבודה קבועות וביקשו כי תוכר זכאותם לתוספת ייחודית מבלי שנקבו בתוספת מסויימת מבין התוספות המשולמות על ידי הנתבעת (פניית מפקד המעבדות הניידות מיום 7.9.97). לפנייה זו השיבה רב פקד שרה זימן (עדת הנתבעת) כי בקשתם לתוספת פעילות ייחודית תישקל במסגרת צוות הבדיקה לענייני שכר. במהלך השנים 98' עד 2000 הופנו אל הגורמים בנתבעת בקשות חוזרות ונשנות של התובעים לבחינת תגמול בשל תפקידם המיוחד ובה סוכם כי יש מקום לבחון תגמול מיוחד לתובעים ואלו ייבחנו באמצעות הועדה. ט. משלא קיבלו התובעים כל תשובה מהגורמים השונים במשך תקופה ארוכה פנו בסוף שנת 2001 בקבילה רשמית אל נציבת קבילות השוטרים והסוהרים, תת ניצב רות גדות ובה פירטו את טענותיהם ודרישותיהם. הנציבה העלתה על הכתב ב- 4.8.02 את ממצאיה וציינה בין היתר כך: "תנאי ההעסקה והעיסוק של קציני המעבדות הניידות לזירת עבירה, שונים בתכלית מתנאי ההעסקה והעיסוק של קציני מטה במשטרה, ואין מחלוקת על כך. עבודתם של קציני המעבדה הניידת ייחודית במשטרה וגם על כך אין מחלוקת. גם בצה"ל אין יחידה מקבילה. לא למותר לחזור ולהדגיש גם את העובדה כי מדובר ביחידה המונה מספר מצומצם ביותר של אנשי משטרה כ- 20 קצינים בסה"כ, אשר לדעת כל גורמי המשטרה שעסקו בעניין, אנשיה ראויים לתגמול ייחודי בשל אופי עבודתם הייחודי מכל בחינה שהיא. נוכח כל המפורט לעיל, מוצאת נציבת הקבילות כי העיכוב הממושך באישור תגמול מיוחד לאנשי המעבדה הניידת, הגם שאין חולק כי אופי עיסוקם ותנאי העסקתם בתפקיד מחייבים תגמולם באופן ייחודי, הוא עיכוב החורג גבולות הסביר ואין עולה בקנה אחד עם מינהל תקין. נציבת הקבילות סוברת כי במיוחד כיום, לאחר שכבר חלפו כ- 5 שנים מאז הוחל בדיונים בענין תגמול אנשי היחידה, ולאחר שכבר ניתנה החלטה ע"י ר' אמ"ש היוצאת ב- 3.10.00 כמפורט לעיל ולמרות אלה, עד היום ללא תוצאות כלשהן, מן הראוי שתגמולם של אנשי היחידה יאושר על יד המערכת ללא דיחוי נוסף , על פי תיעדוף פנימי, כפי שהדבר נעשה לגבי אוכלוסיות ייחודיות אחרות במשטרה, ובלא לקשור ולהתלות אותו בפתרון כולל של מערך השכר במשטרה ובלא לדחותו עוד משום סיבה. אין ספק כי קיימת ייחודיות באופן עיסוקם של קציני המעבדות הניידות ותוספת הפעילות המשולמת בשכרם (דריכות מבצעית) אינם מבטאת פעילותם הייחודית... תגמול אוכלוסיות ייחודיות צריך שיהיה מאושר עפ"י תעדוף פנימי של משטרת ישראל". י. בעקבת חוות דעתה התקיים דיון בלשכת ראש אגף משאבי אנוש בהשתתפות המז"פ וסוכם ביום 16.7.02 כי הנושא של תגמול התובעים יועלה לדיון בצוות השכר לפיה יתוגמלו הטכנאים ברמת פעילות ב' והשוטרים בפעילות א'. התקיימו דיונים בהתאם לסיכום אולם בסופו של יום לא ניתן כל אישור במהלך 2002 והדיון נדחה לבדיקה במסגרת צוות עבודה חדש לבחינת השכר במשטרת ישראל ובמסגרתו אף יישקלו טענות התובעים. במהלך שנת 2003 בוצעה עבודת מטה מיוחדת לבחינת מדרג התפקידים במשטרה וקביעת סדרי עדיפויות ובעקבותיה נקבע סולם דירוג וקציני המעבדה הניידת דורגו בציון ממוצע של 20 מתוך 40 נקודות. בהתבסס על כך קבעה הנתבעת כי התובעים אינם זכאים לתוספות אותן הם מבקשים. יוער כי בעבודת מטה זו לא שותפו התובעים כלל וגם לא תושאלו כך שהקביעות של הועדה ניתנו מבלי שניתנה לתובעים זכות לטעון טענותיהם כאשר היה ידוע לנתבעת דרישותיהם שנים ארוכות. התובעים ידעו על תוצאות הועדה ופעולתה רק מהתשובה לבג"צ שהגישו. גם במהלך השנים 2003, 2004 פעלו התובעים בפניות רבות לנציבת תלונות השוטרים על מנת לקדם דרישותיהם לקבלת התוספת ולמרות קביעות הנציבה, מכתביה ומסקנותיה בדוח השנתי מספר 24 הסתייג ראש אגף משאבי אנוש מהמלצתה והוחלט שלא לאשר את התוספת אותה מבקשים התובעים בשל חשש לבעיות רוחביות וכי הנושא של התובעים יידון במסגרת העבודה הכוללת על נושא השכר במשטרה שמתבצעת על ידי יועץ חיצוני. יא. הנתבעת במסגרת ראיות וסיכומיה הודתה כי למרות פניותיהם החוזרות ונשנות של התובעים בעניין זה, בחרה הנתבעת שלא להפנות עניינם לועדת המעקב, היא הועדה שנקבעה ע"י החלטת הממשלה האמורה לדון ולבחון תשלומי השכר לאנשי המשטרה והצבא. הנתבעת הקימה גוף פנימי הקרוי צוות בין זרועי והצוות לא ראה לנכון לפנות לועדת המעקב או למשרד האוצר. עוד נאמר כי אם יוחלט להעלות את רמת הפעילות המשולמת לתובעים כדרישתם, הדבר יעורר קושי מערכתי תוך מתן עדיפות לתובעים על פני בעלי תפקידים אחרים במגזר הייעודי של המשטרה ולכן בחרה הנתבעת לדחות על הסף פנייתם ולא להעלותה לועדת המעקב. יב. משלא נענו לפניות החליטו התובעים לפנות בעתירה לבג"ץ בשנת 2005 בדבר קיפוחם ומשיכת הזמן במתן החלטה בעניינם. לאחר שניתן כתב תשובה על ידי הנתבעת ניתנה החלטת בג"ץ בהסכמת העותרים כי העתירה תימחק שכן, עניינה מצוי בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה ותוגש תביעה לבית הדין לעבודה. בעקבות החלטת הבג"ץ הוגשה תביעת התובעים ביום ה- 21.11.07. יג. גם לאחר הגשת הבג"ץ ובטרם הוגש הליך זה לבית הדין נאמר מפורשות במכתב רפ"ק ורד כספי היועצת הארגונית אח"מ, אל ראש אח"מ ורמ"ט אח"מ מ-8/07 כי מצב התובעים עגום ביותר הן בשל התערערות חוסנם הנפשי והן הזנחתם והתעלמות מהתובעים באופן מערכתי. במכתב זה אוזכר שוב אופי תפקידם הקשה ותנאי הכוננות השונים מכל מגזר אחר במשטרה. 5. העדויות כאמור העידו בפנינו התובע מר אבנר ברזובסקי בשם כל התובעים ומטעם המשטרה העידה רפ"ק שרה זימן. עדותו של התובע הייתה עקבית ומהימנה ותיארה באופן מדויק ודווקני את עבודת התובעים ואת כל מסכת הקשיים שהם עוברים מאז פנייתם לתגמולם בתגמול שכר ייחודי. יתרה מכך, התובע התמודד באופן ענייני ולא מתחמק עם שאלות ב"כ הנתבעת שהופנו אליו וחזר וחיזק את עדותו כי התנהלות הנתבעת במשך 12 שנה היא של סחבת והימנעות מלבחון את דרישתם ולו בחלקה למרות כל חוות הדעת ומכתבי הגורמים השונים במשטרה והנציבה. מנגד עדות הגב' זימן הייתה עדות אינפורמטיבית הבאה ליתן הסברים להוראות והנהלים של המשטרה מבלי שהתמודדה עם טענות התובעים באשר לאופי עבודתם המיוחדת. הגב' זימן לא הכירה את המסמכים שהוגשו על ידי התובעים באשר לאופי עבודתם, לא הביטה בקלטת ע/10, לא ידעה לומר במה עוסקים התובעים ולא ידעה כי הם לא מגיעים לזירות פשע חמור ונמצאים בו שעות. הגב' זימן לא ידעה מהו אופי העבודה באשר למשמרות וכוננויות התובעים. העדה לא ידעה לומר מה הייתה פעילות היחידה בהתנתקות. הגב' זימן שהיא זו האמונה על כ"א במשטרה לא ידעה להשיב על השאלות שהופנו אליה לגבי היחידות השונות ואופן תגמולם למרות שלשם כך היא באה ליתן עדותה. לסיכום העדויות מצאנו את עדותו של התובע והראיות שהציג להוכחת טענתם של התובעים כמהימנה ביותר. לא נמצאו סתירות בעובדות שהוצגו על ידי התובע ומנגד עדת הנתבעת בהעדר תשובותיה רק תמכה וחיזקה את עדותו של התובע. ההכרעה 6. לאחר שבחנו את כל חומר הראיות שהוצג לנו על ידי שני הצדדים ובפרט מכלול המסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, סבורים אנו כי דין תביעת התובעים להתקבל כל זאת מהנימוקים כפי שנפרט להלן. 7. עולה מחומר הראיות באופן ברור וחד משמעי כי תפקידם של התובעים ביחידה הוא ייחודי ביותר ולא ניתן להשוותם לבעלי תפקידים אחרים במשטרה. ראיות התובעים באשר לאופי עבודתם הייחודי, הן באשר לקשיי התפקיד האובייקטיבים והן באשר לשעות העבודה הרצופות ושעות הכוננות, הצביעו על תפקיד השונה באופן חריג מתפקידו של כל שוטר אחר אליו הם הושוו מבחינת תנאי שכרם. יתרה מכך, בניגוד לדעת מפכ"לי משטרה קודמים וכן בעלי תפקידים בכירים אחרים וכן המלצת הנציבה, בחרה המשטרה שלא להכריע בדרישות התובעים וכלל לא להביאם לידי בחינה אל מול ועדת המעקב או האוצר. הגב' זימן לא ידעה ליתן הסבר מדוע נקטה המשטרה במדיניות זו במהלך למעלה מ-10 שנים, טרם הגשתם תביעתם. לא זו אף זו, הוכח מחד כי במהלך 10 השנים טרם הגשת תביעתם נדחו דרישותיהם ומאידך הוכרו תוספות שכר ייחודיות מסוגים שונים לבעלים תפקידים אחרים במשטרה, כך שיחידות אחרות אשר רמת סיכונן אינו עולה (כפי שהוכח) מרמת הסיכון והכוננות בו מצויים התובעים קיבלו תוספות שכר ייחודיות של תוספת פעילות ב' או א' או א+ (לדוגמא קציני היס"מ, צוות המו"מ, קציני חבלה, טייסים וכן אלה המשרתים בשטחים או באילת). יוצא איפוא כי דווקא שוטרים המבצעים פעילות שגרתית ללא כוננויות הקפצות ואופי עבודה ברמת שחיקה נמוכה בהרבה מזו של התובעים, נמצאו כזכאים לתוספות אותם דרשו התובעים שנים רבות. 8. מכל האמור, הוכח בפנינו על ידי התובעים מעבר לכל ספק סביר, כי למרות שהוצג בפני הגורמים השונים במשטרה כי תפקיד התובעים הינו תפקיד ברמת סיכון גבוהה הן בשטח והן נפשית וכן אופי העבודה הינו ללא שעות כאשר היחידה מטפלת במקרים קשים ביותר בכל תחומי ישראל והשטחים, נמנעה המשטרה מלבחון את תפקידם המיוחד ונמנעה מלדון בעניינם. התנהלות זו של הנתבעת כלפי התובעים בפרט לאור כל פניותיהם וכן כל המכתבים שהוצאו מטעמם ועבורם על ידי גורמים שונים במשטרה לרבות מפקדים בכירים ננקטה אפליה לעומת בעלי תפקידים אחרים במשטרה שזכו לתוספות השכר הייחודיות. האפליה כאמור עולה מאי השוואת התובעים לתפקידים בצה"ל הדומים בסיכונם לתפקידי התובעים וזכאים לתוספת שכר מיוחדת, או למשרתים במשטרה בהם הושוו התנאים למקביליהם בצה"ל ומתוגמלים בהתאמה. הוכח כי הנתבעת נהגה כלפי התובעים בחוסר תקינות מינהלית וציבורית בכך שהתעלמו מכל ההמלצות והבקשות שהופנו בעניינם של התובעים לקבלת תוספת שכר ייחודית ואף נמנעה מלהעלותם לדיון בפני ועדת המעקב, זאת למרות כל המלצות המפקדים והנציבה. בדחותה מפעם לפעם את הדיון לגופו של ענין, בדרישת התובעים לתוספת הייחודית, יש משום אפליה ושרירות לב תוך פגיעה בעקרונות ההגינות, תום הלב והתקינות המנהלית. 9. לאור כל קביעותינו דלעיל, אנו קובעים כי הוכח בפנינו בעדות ובמסמכים כי תפקידם של התובעים במז"פ הינו תפקיד ייחודי, כאשר תפקיד זה מצריך ידע מקצועי רב עם מומחיות בתחום הזיהוי הפלילי על נושאיו השונים ודורש מהעוסקים בו תנאי שרות קשים הן מבחינת המקום בו מתבצעת עבודתם בזירות פשע שונות וקשות (תאונות, התאבדות, פיגועים, רצח) והן בהעדר מסגרת זמן ושעות לביצוע התפקיד כך שהתובעים מצויים כל הזמן בכוננות מתמדת וכן עת מגיעים הם לאירוע עשויים להימצא בו שעות מרובות עד סיום החקירה במקום. לא זו אף זו, במקרים רבים מתמודדים התובעים עם מחזות קשים הגורמים להם באופן מצטבר לפגיעה נפשית. 10. על כן, משהוכח יחודו של התפקיד מחד ומשנמנעה הנתבעת ליתן הסברים אמיתיים וראציונליים להתעלמותה מדרישותיהם במשך עשור שנים וכן בהתעלם מהמלצות מפקדים במשטרה והנציבה אין מנוס אלא ליתן לתובעים את הסעד ההצהרתי המבוקש על ידם. 11. אין אנו מקבלים את חשש הנתבעת לבעיות רוחב כתוצאה מהכרה בתובעים ומתן תשלום תוספת פעילות א', שכן דווקא ייחוד עבודתם של התובעים אינו יכול לפרוץ או להשפיע רוחבית על תפקידים אחרים במשטרה. מצאנו כי שיקול דעתם של הגורמים השונים במשטרה במשאבי אנוש וכספים הייתה שונה מזו של גורמים אחרים במשטרה והופעלה תוך שיקול דעת מוטעה ומפלה. אין בידינו לקבל את טענת הנתבעת כי הופעל בענין התובעים שיקול דעת מקצועי ושיוויוני ודווקא מקרה חריג זה מצדיק את התערבות בית הדין בשיקול דעת הנתבעת, תוך מתן סעד הצהרתי המורה לנתבעת ליתן לתובעים את התוספת הנדרשת על ידם בתביעתם. 12. לאור כל האמור, ניתן בזה לתובעים סעד הצהרתי לפיו הם זכאים כי תשולם להם תוספת שכר ייחודית בשיעור תוספת פעילות א' כהמלצת הנציבה וכי תוספת זו תשולם לתובעים באופן רטרואקטיבי שבע שנים לאחור מיום הגשת תביעתם לבית הדין, היינו החל מחודש דצמבר 2000. הנתבעת תעניק תוספת זו לתובעים באופן שתוספת זו תוכר לגמלאות ככל תוספת פעילות ייחודית אחרת המשולמת במשטרה. 13. הוצאות משהתקבלה תביעת התובעים ולאור כל קביעותינו יש לפסוק לתובעים הוצאות משפט ריאליות על ניהול תביעתם זו במשך שנים רבות אל מול הנתבעת. מצאנו כי התנהלות הנתבעת כלפי התובעים הייתה מגמתית ומפלה ובלתי מתפשרת, תוך התעלמות מפניות רבות של התובעים ודרישה לכל הפחות להעלות עניינם לועדת המעקב והאוצר. על כן, על הצורך בניהול הליכים אלו על ידי התובעים זמן רב וניכר אשר דרש מהם משאבים וכוחות נפש, יש לפצותם בהוצאות. על כן, הנתבעת תשלם לתובעים הוצאותיהם בגין ניהול הליכים אלו בסך של 50,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהמצאת פסק הדין לצדדים. תוספות שכר