קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תקופת אכשרה לקצבת זקנה לעקרת בית: 1. תביעתה של התובעת מיום 9.12.09 לתשלום קצבת זקנה נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 10.12.09 על פי סעיף 246 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, (להלן:"החוק"), בשל אי צבירת תקופת אכשרה מספקת הקבועה בחוק. על כך הוגשה התביעה לבית הדין. 2. התובעת הינה ילידת 17.2.1926. 3. בכתב ההגנה טען המוסד כי התובעת לא צברה תקופת אכשרה כנדרש בסעיף 246 לחוק. כן נטען כי התובעת הינה עקרת בית והגיעה לגיל 65 ביום 17.2.91 ולפיכך על פי סעיף 16 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7), התשנ"ו - 1996, לא יחולו על התובעת הוראות חוק זה. בנוסף צויין כי לבן זוגה של התובעת משתלמת תוספת עבורה בקצבת הזקנה ע"ס 1,078 ש"ח. 4. במעמד הדיון המקדמי שהתקיים, הסבירה ב"כ המוסד כי התיקון לגבי עקרת בית לא חל על התובעת מפני שהיתה מעל לגיל 65 כאשר התיקון התקבל ועל כן טענה כי כעקרת בית היא אינה זכאית לקצבת זקנה. בעלה של התובעת אישר במעמד הדיון המקדמי כי כמצויין בטופס התביעה, התובעת לא עבדה מעולם. כן אישר כי הוא מקבל 2,975 ש"ח הכוללים 1,086 ש"ח תוספת עבור אשתו וכי בנוסף הוא מקבל פנסיה ממקום עבודתו. הכרעה 5. סעיף 244(א) לחוק מחייב את הנתבע לשלם קצבת זקנה למבוטח "שהגיע לגיל קצבת זקנה". ההוראות לגבי "גיל קצבת זקנה" נקבעו בסעיף 245 לחוק. סעיף 245 לחוק קובע כדלקמן: "הגיל לקצבת זקנה הוא - (1) בגבר - ... (2) באשה - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1, ואם נתקיים בה אחד מאלה - גיל הפרישה; (א) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת זקנה לפי סעיף 246(א) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; (ב) היא פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; (ג) קיבלה קצבת נכות לפי פרק ט., שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה". תקופת האכשרה המזכה בקצבת זקנה על פי סעיף 246(א) לחוק היא אחת מאלה: "(1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך 10 השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה. (3) לא פחות מ-60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן:  (א) הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;  (ב) הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת". "מבוטח", כמשמעותו לעניין ביטוח זקנה ושאירים, הוגדר בסעיף 240 לחוק: "(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי פרק זה, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בלוח א'1. (ב) מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב), ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת זקנה לפי סעיף 246(א), תהיה מבוטחת לענין פרק זה לפי סימן ג' בלבד". סעיף 238 לחוק קובע: "'עובד מבוטח', 'עובדת מבוטחת' - מבוטח לפי פרק זה, למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי פרק ט'.". ההגדרה של המונח "עקרת בית" מצויה אף היא בסעיף 238 לחוק, שם נאמר כך: "עקרת בית" - אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית". הצדדים אינם חולקים על כך שהתובעת לא עבדה מעולם והיתה "עקרת בית". 6. ביום 1.1.96 נכנס לתוקף תיקון מס' 7 לחוק (חוק הביטוח הלאומי [תיקון מס' 7] התשנ"ו- 1996) אשר קבע לראשונה כי עקרת בית ואלמנה בת קיצבה יהיו מבוטחות, בסייגים שונים, גם לעניין פרק זקנה ושארים שבחוק.   אולם הוראת תיקון 7 הוחלה רק על מי שבאותה העת טרם הגיעה לגיל המזכה בקצבת זיקנה וכלשון הוראת סעיף 16 א לתיקון: "(א) חוק זה לא יחול על עקרת בית ואלמנה בת קצבה, כהגדרתן בסעיף 238 לחוק העיקרי, שמלאו לה ששים וחמש שנים לפני יום התחילה". 7. לתובעת, ילידת שנת 1926, מלאו 65 שנים כבר בשנת 1991, היינו, לפני יום 1.1.96, כך שהתיקון אינו חל עליה. לאור האמור, החוק שולל, באופן ברור, מהתובעת כעקרת בית כהגדרתה בסעיף 238 לחוק, זכאות לקצבת זקנה מגיל שישים וחמש שנים.   8. התובעת, כעקרת בית, לא צברה, אפוא, את תקופת האכשרה הנדרשת על פי החוק. בהעדר תקופת אכשרה מספקת, לא ניתן להעניק לתובעת את הגמלה. 9. המוסד לביטוח לאומי וכך גם בית הדין, אינו מוסמך לאשר תשלום גמלה, מקום שהזכאות לה נשללה מפורשות בהוראות החוק. סוף דבר   10. א. התביעה נדחית. ב. כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות, על אף דחיית התביעה. עקרת ביתקצבת זקנהתקופת אכשרה