אגרה על טלוויזיה מקולקלת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אגרה על טלוויזיה מקולקלת: לפניי תביעה כספית בגדרה עותרת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום אגרת הטלוויזיה לשנים 2003 - 2008. ואלה טענות התובעת בהתאם לחוק רשות השידור, תשכ"ה 1965, חייב כל מחזיק במקלט טלוויזיה לשלם לתובעת אגרה שנתית. בהתאם לדו"ח המכונה בפי התובעת דו"ח סוחרים רכש הנתבע מקלט טלוויזיה בשנת 1993 ולא שילם אגרה. תביעה זו מוגשת בגין אגרה עבור השנים 2003 - 2008. למרות דרישות תשלום שנשלחו לנתבע במהלך השנים הוא לא שילם חובו. מנגד מעולם לא טען דבר כנגד דרישות אלה. הנתבע לא הודיע לתובעת על רכישת המקלט כמו גם כי הפסיק להחזיק בו וזאת עד ליום 21.8.08 ולפיכך יש לחייבו בתשלום האגרה המסתכמת לסך של 4,119 ₪ נכון למועד הגשת התביעה. ואלה טענות הנתבע הנתבע אכן רכש מכשיר טלוויזיה בשנת 1993 ואולם לאחר כשנתיים התקלקל המכשיר והושלך למכולת האשפה. לנתבע נשלחו דרישות תשלום בתאריכים שונים ומרובים. לאחר קבלת כל מכתב פנה לפקידי התובעת בזבז זמן בהמתנה לצורך הפנייתו מפקיד לפקיד ובכל פעם הודיע מחדש כי אין ברשותו מקלט טלוויזיה. לדברי הנתבע, החוק אינו מחייב מחזיק במקלט למסור הודעה על השלכתו אלא אך על העברתו לאחר, ולפיכך לא היה מחויב למסור הודעה על כך לתובעת. נטען כי אין לקרוא אל תוך הוראות החוק הוראות וחיובים שאין בו, וככלל מן הראוי להעניק לו  פרשנות מצמצמת. דיון והכרעה הצדדים ויתרו על חקירות המצהירים והסכימו כי פסק הדין יינתן על יסוד החומר המונח בתיק וסיכומים בכתב. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסיקה השונה באתי לידי מסקנה כי יש לקבל את התביעה, ואנמק החלטתי. הסדרת מימון פעילותה של רשות השידור נעשית באמצעות חוק רשות השידור התשכ"ה  1965 (ולהלן: החוק) ומהווה אחת ממטרותיו המרכזיות (ראה ע"א 935/00 מדיק מדיה קורפוריישן בע"מ (בכינוס נכסים) נ' רשות השידור, פ"ד נו(2), 582). הוראת סע' 28א לחוק קובעת כי על המחזיק במקלט טלוויזיה לשלם אגרה לרשות השידור, אף כי הביטוי "מחזיק" כשלעצמו אינו מוגדר בחוק. חובת ההודעה לרשות על החזקה במקלט מוטלת על המחזיק או על המעביר למחזיק. סע' 29א לחוק מורה לסוחר שמכר או השכיר מקלט טלוויזיה למסור הודעה על כך לרשות השידור. סע' 29 ב' מטיל חובה דומה על מחזיק במקלט להודיע על החזקתו (ראו גם תקנה 5(א) לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה) תשמ"א 1981. הוראת סע' 6 לתקנות אלה מוסיפה וקובעת כי אדם אשר מכר טלוויזיה או העבירה בדרך אחרת לאדם אחר, ימסור על כך הודעה גם כן. תקנות רשות השידור (אגרות, פטורים, קנסות והצמדות) התשל"ד 1974 פוטרות מחזיקים מסוימים מתשלום האגרה. סע' 5(א) (6) לתקנות אלה, פוטר את בעליו של מכשיר שהתקלקל מתשלום האגרה, זאת במידה ובודק מוסמך מטעם הרשות אישר כי לא ניתן להשתמש בו. לטענת הנתבע, אין לגזור מהוראות החוק והתקנות חובה להודיע לרשות על הוצאת מכשיר טלוויזיה מרשותו של אדם ללא שהועבר לאחר. נוכח האמור והואיל והוא אינו מחזיק במקלט, שכן חדל מהחזקתו עם השלכת המכשיר למכולת האשפה (ולא על דרך של מסירתו לאחר), הרי שאין לחייבו בתשלום אגרה.  בעניין חובת מסירת ההודעה לרשות על השלכת מקלט טלוויזיה או השמדתו קיימות החלטות סותרות בבית המשפט, והלכה טרם נקבעה. בטרם שאדרש להחלטות אלה אבהיר כי ספק בעיני אם מחלוקת פרשנית זו רלוונטית לעניין שלפניי. אין חולק כי הנתבע החזיק מכשיר טלוויזיה. הנתבע מאשר כי אכן רכש מכשיר טלוויזיה בשנת 1993, כאשר לטענתו השליכו למכולת האשפה כשנתיים לאחר מכן שכן המכשיר התקלקל. אומנם, החוק והתקנות אינם מדברים במילים המפורשות על השלכת מקלט או השמדתו, אולם, כדי שמחזיק יקבל פטור מתשלום אגרה בגין מכשיר שהתקלקל עליו לקבל אישור מטעם בודק מוסמך של רשות השידור כי המכשיר מקולקל. לעניין פטור זה צריך לומר כי הדברים ברורים מאליהם. הכוונה הינה למנוע ממחזיקים להשתמט מתשלום אגרה בטענה שהמכשיר שברשותם מקולקל, או שהיה מקולקל במועד כלשהו ממועדי החיוב. נושא תקינותו של מקלט מצויה מטבע הדברים בידיעת המחזיק ועליו להביא עניין זה לידיעת רשות השידור כדי לקבל את אישורה לכך ולזכות בפטור מתשלום. מכלל הן נשמע הלאו: מי שאינו מוסר הודעה כאמור על מקלט שהתקלקל, אינו פטור. בעניין שלפניי טען הנתבע כי המכשיר התקלקל ואולם אין בידיו להמציא הוכחה כי כך אכן היה. אציין, כי בדומה לכך קובעת תקנה 7 (ב) לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה) תשמ"א 1981, כי פטור מתשלום אגרה יינתן למי שהציג למנהל אישור המשטרה שמקלט הטלוויזיה שבחזקתו נגנב. אף כאן מכלל אותו ההן נשמע הלאו: ככל שלא נמסרה הודעה על גניבת מכשיר, ממשיך המחזיק ונתפס במעמדו כמחזיק לצורך תשלום האגרה. אם כן, המסקנה מהאמור לעיל היא שבהעדר הודעה לרשות בדבר היות המכשיר מקולקל, מוחזק הנתבע כמי שהחזיק במכשיר תקין ועליו לשלם את האגרה. אשר למחלוקת הפרשנית הנוגעת לשאלה בדבר החובה למסור הודעה לרשות השידור על השלכת מקלט או השמדתו -  כבר ציינתי לעיל כי בעניין שלפניי ספק אם מחלוקת זו רלוונטית. יחד עם זאת לא אפטור עצמי בלא כלום, שכן התובע מפנה לפסיקה בהקשר זה ומבקש להסתמך עליה. ככל שיש מקום להידרש לכך אבהיר עמדתי. במחלוקת זו יש הגורסים מחד גיסא, כי אין לגזור מהוראת תקנה 6 חובה למסור הודעה לרשות על הפסקת החזקה במקלט שלא בנסיבות של העברתו לאחר. כך מהחלטתו של כב' השופט קליין (אשר מדבריו מביא הנתבע) בת.א. (תל אביב יפו) 720517/07 רשות השידור נ' בלייר (פורסם במאגרים המשפטיים) . כב' השופט קליין קובע כי "במצב דברים בו מושלך מקלט הטלוויזיה נראה כי אי מסירת ההודעה לרשות איננה יכולה להביא למסקנה שהנתבע המשיך להיות הבעלים של המקלט זאת מהסיבה שמשהופקר המקלט פוקעת הבעלות ..."  לשיטתו את המילה "מחזיק"... יש לפרש "כלשון בני אדם" ולא להרחיב את הפרשנות גם למי שלא מסר הודעה על חדלות החזקתו בגין השמדת המקלט". אל השופט קליין הצטרף גם כב' השופט רובין בתא"מ 29866-05-10 וכן כב' השופטת טנוס בתא"מ 10568-06-10 (פסקי הדין פורסמו במאגרים המשפטיים) , מאידך גיסא מוצאת כב' השופטת סורוקר בהחלטה בת.א. 137/04 ויינברג נ' רשות השידור (פורסם במאגרים המשפטיים) כי קיימת חובה למסור הודעה על הפסקת ההחזקה במקלט: "בגדרן של תקנות אלה הוטלה על אדם שרוכש מקלט טלוויזיה להודיע על כך בכתב לרשות השידור. בנוסף, הוטלה על המחזיק החובה להודיע לרשות השידור בדבר מכירה או העברה של המקלט לאדם אחר (תקנה 6) אני סבורה כי בתוך כך נכללת גם חובתו של אדם להודיע לרשות השידור על השמדתו או השלכתו של מקלט הטלוויזיה לאשפה על מנת שתדע רשות השידור להימנע מגבייה נוספת". ובהמשך היא מוסיפה: "מקום בו תובע לא הודיע על הפסקת החזקתו לרשות השידור, הרי שצומחת חזקה אשר לפיה הוא אמנם מחזיק במקלט, כל עוד לא הוכיח אחרת. ואולם זוהי בעיניי חזקה יחסית הניתנת לסתירה, והתובעים יכולים לבקש להפריכה ולסותרה על דרך של הבאת ראיות לפיהן אין הם מחזיקים במקלט, חרף אי מסירת הודעה. ראה גם עמדתו של כב' השופט גרינברג בת"ק 3004/06 לפידות נ' רשות השידור, .   ראוי לציין כי לשיטתן של שתי הגישות אין בעצם אי מסירת ההודעה כדי להקים את החבות בתשלום האגרה ואלה וגם אלה מסכימים כי רק מכוחה של החזקה קמה חובת התשלום. דעתי היא, ובכך, בכל הכבוד הראוי, מצטרפת אני לדעתה של כב' השופטת סורוקר כי החוק מניח כמצב עובדתי כי מי שרכש מעמד של "מחזיק" יוחזק במעמדו זה כל עוד לא יוכיח אחרת, והנטל להוכיח מוטל על הטוען. פרשנות תכליתית של הוראת החוק מחייבת כי הגבייה תהא יעילה היינו, כי מידע בדבר זהות המחזיקים יהיה מצוי בידי הרשות, וכי לא ניתן יהיה לקבל פטור מתשלום אלא בהתאם להוראות החוק. ראה האמור בהקשר זה הן ביחס למכשיר שהתקלקל והן ביחס למכשיר שנגנב כמצוטט לעיל, אותן יש לקרוא ביחד עם החוק כמכלול.  כך, מקום שאין להוסיף ולגבות בשל הפסקת החזקה (לרבות בגין מקלט שהושמד נזנח או יצא מכלל שימוש בנסיבות אחרות), נחוץ כי המידע יימסר לרשות על מנת שלא תכלה משאביה בפניות סתם. ככל שהמידע לא הובא, רשאית היא להניח כי המחזיק מוסיף ומחזיק. פרשנות הנתבע לפיה בהעדר הוראה ישירה בדבר השלכת מקלט הרי שהוא פטור בלא כלום, אינה מתיישבת עם תכלית החוק. על פרשנות החוק ראה ע"א 1934/91 רשות השידור נ' גיורא שור (פורסם במאגרים המשפטיים) על ההלכות המצוטטות שם ובעיקר הדברים המובאים מתוך ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד שומה רחובות, פ''ד לט(2) עמ' 70 לעניין פרשנות דיני המס. בהניחנו, כאמור לעיל, כי תכלית החוק הינה הסדרת המימון ויצירת מנגנון גבייה יעיל, ברור כי אי הבאת עניין השמדתו של מקלט לידיעתה של הרשות תגרור המשך ניסיונות גבייה מצידה ובסופו של דבר גם תביעות מסוג זה. בידי הנתבע לא היה להניח לפניי כל אישור המעיד על משלוח הודעה לרשות כי המקלט התקלקל או כי הוציאו מרשותו וזאת עד לחודש אוגוסט 2008. גם במכתבו לב"כ התובעת מיום 8.11.09 אין הוא מזכיר את המקלט שהתקלקל והושלך. מנגד, הנתבע אינו מכחיש את טענות התובעת כי זו פנתה אליו פעם אחר פעם לצורך הליכי הגבייה בדרישות תשלום ואין בידיו ראיה של ממש כי אכן פנה אליה לאחר פניות אלה.   בנסיבות העניין לא מצאתי לקבל אך מתוך הצהרתו של הנתבע כי השליך את המקלט לאחר כשנתיים ממועד רכישתו, כי אכן כך נעשה. עדות זו כאמור לא נתמכה בכל ראיה נוספת אחרת וכשלעצמה מהווה עדות יחידה של בעל דין כמשמעות מושג זה פקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א 1971. בנסיבות העניין עומדת כנגד הנתבע החזקה כי הוסיף והחזיק במקלט ולפיכך הוא חייב בתשלום האגרה. לסיכום : אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 4,119 ₪  בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כן יישא הנתבע בהוצאות התובעת ובשכ"ט ב"כ בסך של 1,500 ₪. טלויזיהאגרה