קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אגרת בית משפט בתביעה לתשלום שכר טרחה: א. מבוא התובע (להלן: "התובע" או "המשיב"). בפנינו תובענה שכותרתה תובענה חוזית, נזיקית, אשר כוללת גם סעדים למתן צו עשה וצווים הצהרתיים. התובע מבקש להורות על אכיפת הסכם קומבינציה שנחתם בין הנתבעות 1 ו-2 (להלן: "הצדדים להסכם" או "המשיבות 1 ו-2"), לבניית פרויקט מגורים ומסחר בנצרת עילית (להלן: "ההסכם" או "הפרויקט"), אשר בין יתר סעיפיו, הוסכם כי המשיב בהיותו עו"ד, ילווה את המו"מ לקראת חתימת ההסכם ויטפל ברישום זכויות בעלי היחידות בפרויקט המגורים, יחד עם עו"ד נוסף (להלן: "עו"ד סוכובולסקי ז"ל"), וכי בשכר טרחתם יישאו רוכשי היחידות. אולם, בפועל נבנה על אדמות אלו מרכז מסחרי "ביג" בלבד, פרויקט המגורים בוטל. לפיכך, אין מי אשר יישא בשכר טרחתו של התובע בגין עבודתו החל מניהול המו"מ ועד לחתימת ההסכם. המבקשים הינם, בין היתר, בעלי הקרקע עליה אמור היה הפרוייקט להיבנות, חברת היזום, חברת בת שלה העוסקת אף ביזום בתחום הנדל"ן. המבקשת 4, עוסקת בייזום ובניית מרכזים מסחריים והמבקשת 5, הינה שותפות רשומה של עורכי דין, אשר שניים משותפיה הבכירים, נכנסו בנעליו של עו"ד סוכובולסקי ז"ל. ב. בפני בקשה למחוק התובענה על הסף מחמת כך שהתובע לא שילם אגרה כנדרש. המבקשים טוענים, כי הסעדים להם עותר התובע אינם סעדים הצהרתיים כי אם סעד כספי, לחילופין הם מבקשים להורות לתובע להעריך שווי נושא התובענה ולשלם אגרה בהתאם. המבקשים מפרטים ארוכות בבקשתם את הנסיבות מהם עולה, כי התביעה הוגשה לסעד הצהרתי, על אף שהינה כספית, ובין היתר נטען כי הסעד המתבקש ע"י המשיב בכתב תביעתו, הינו מסירת עריכת חוזי השכירות בשטח המסחרי לטיפולו. אך חוזים אלו כבר נערכו ונחתמו ולפיכך אין מקום לצו עשה. על המשיב להעריך בחוו"ד שמאית את שווי העסקאות ולשלם אגרה בהתאם לכך. בית משפט לא יתן צו אכיפה "כאשר אכיפת החוזה מהווה כפיה לעשות, או לקבל עבודה אישית או שירות אישי". ג. טענות המשיב בתגובה המשיב טוען, כין אין מקום לקבל הבקשה באשר זו כבר נדונה בפני כב' השופט צרפתי, בבקשה קודמת למחיקת התובענה על הסף. מכל מקום, לטענתו, הסעדים המבוקשים לא ניתנים להערכה בשווי הכסף. ד. דיון והכרעה כקבוע בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), בגין תביעה לסכום קצוב תשולם אגרה בשיעור של 2.5% מהסכום הנתבע, כערכו בעת הגשת התובענה (תקנה 6(א) לתקנות). אולם, קיימים הליכים אשר להם שיעורים מיוחדים של אגרות, הואיל ושוויים בלתי ניתן לביטוי בכסף. באשר להליכים מן הסוג בהם נקט המשיב (צו הצהרתי וצו עשה), נקבעו שיעורים מיוחדים של אגרות, בשל כך שאינם ניתנים להערכה (תקנה 3 לתקנות החדשות). בענייננו, הסעדים המבוקשים בתובענה הנדונה אינם הצהרתיים בלבד אלא, סעדים להם נלוות תוצאות כספיות רבות, כגון צו למתן חשבונות, תשלום שכ"ט, ואכיפת סעיף בהסכם שמשמעותו תשלום שכר טרחה. לפיכך, יש ממש בטענות המבקשים בכל הקשור לתשלום האגרה בחסר ע"י המשיב, למרות שהמדינה היא בעלת הדין הדרוש בעניין זה והמבקשים אינם צד לעניין. אולם ברור שאין בכך כדי להביא בהכרח למחיקת התביעה על הסף. אעיר עוד, כי ראוי לצרף את המדינה כצד להליכים שכאלה, על מנת שגם דעתה תשמע, אולם, אין בכך כדי למנוע דיון בבקשה לגופה. אך נכון, ולגיטימי כי בעל דין נתבע יעמוד על כך שהתובע ישלם את אגרת המשפט הראויה (ראה רע"א 1910/04 אילנות פרויקטים תיירותיים בעמ"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"די נח (6) 193). ה. בכתב התביעה נתבעו שלושה סעדים: סעד הצהרתי- בית המשפט התבקש להצהיר ולקבוע כי בין התובע או מי מטעמו, לבין הנתבעים או מי מטעמם, נכרת הסכם שמכוחו על הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחה בגין מתן שירותיו כעו"ד אשר ניתנו על ידו בעבר, ולהצהיר כי ע"פ החוזה, קיימת לתובע זכות בלעדית לייצג בכל העסקאות הקשורות לפרויקט נשוא כתב התביעה, על כל שלביו. סעד כספי- בית המשפט התבקש לחייב את הנתבעים או מי מטעמם, לשלם לתובע את שכר טרחתו עבור מתן שירותיו כעו"ד, מראשית ניהול המשא ומתן בין הצדדים ועד לחתימת ההסכם נשוא הפרויקט. סעד של מתן חשבונות- בית המשפט התבקש להורות לנתבעים להעביר לרשות התובע את כל החשבונות, החוזים ומסמכים אחרים הנמצאים ברשותם הרלבנטיים לעסקאות שנעשו בפרויקט, וזאת על מנת לחשב את הסכום המגיע לתובע, לטענתו, כאחוזים מרווחי עסקאות אלו. מכאן ברור, כי תביעתו של המשיב כוללת הן סעדים הצהרתיים והן סעדים כספיים. אשר לסעדים הצהרתיים: ברור על פי פסיקת בתי המשפט, כי כאשר לסעד הצהרתי נלווה גם סעד כספי או כאשר ברור, כי תוגש תובענה נוספת בהמשכו, הרי שיש מקום להורות על שומת אותו סעד בכתב התביעה, לאחר שהתובע יעריך את סכום התביעה. לעניין זה, נאמר ע"י כבוד השופט א' גרוניס ברע"א 783/05 נילי ענבי נ' איל קורן כי: "ביטויים הכספי הבסיסי של הסכומים הרלבנטיים מצוי כאמור בכתב התביעה... ולפיכך יש לדעתי לראות את התביעה ככוללת מרכיבים של סעד כספי, שיש לשומו לפי פרט 3(א) לתקנות האגרות..." כך נקבע בע"א 4385/91 סלם נ' כרמי, פ"ד נ"א(1) 337 (בעמ' 350), שם נאמר לעניין עתירה לסעד הצהרתי לגבי זכויות בפרויקט מסוים, כבענייננו, כי דין התובענה כדין תביעה לסעד שניתן ושיש לבטא את שוויו בכסף: "מתקנה 5(ג) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשל"ו-1976, עולה, כי גם לעניין העתירה לסעד הצהרתי לגבי זכויותיה של המערערת בפרויקט "רוסמרין" היה דין תובענתה של המערערת כדין תביעה לסעד שניתן ושיש לבטא את שוויו בכסף". כך הוחלט גם בבש"א 1244/07 צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ נ' רופין , ולפיו: "על המשיב לשום את תביעתו כתביעה כספית, באשר הסעד אותו הוא מבקש במסגרת כתב התביעה הינו סעד כספי במסווה של צו עשה". בפנינו תביעה, ממנה עולה כי התובע בתביעתו סעיפים 35א' , ב' ו- ג', מבקש כי ימסרו לו לשם טיפול עריכת חוזי השכירות בשטח התחתון של הפרוייקט - היינו השטח המסחרי. כך גם בסעיפים 46 עד 48 לכתב תביעתו, מבקש התובע לקבל סעד הצהרתי כי הוא זכאי יחד עם עורכי הדין הנתבעים 5 עד 7, לערוך את החוזים בגין עסקאות המכר בשטח העליון של הפרוייקט ולתשלום שכר טרחתו בשיעור 1.5%, מערכו של כל חוזה ומע"מ כחוק, על אף שטרם נמכרו דירות בשטח העליון של הפרוייקט. ברור מכאן, כי אין בפנינו תובענה לסעד הצהרתי אלא, סעד כספי במסווה של סעד הצהרתי. שהרי ברור, כי בעקבות סעד הצהרתי כזה, אם יינתן, תבוא תובענה כספית. גם אם לא יהא צורך בתובענה כספית, וכך אני סבורה, הרי שמהות הסעד ההצהרתי איננו אלא זכאות התובע בסכומים כספיים אותם ניתן להעריך, גם אם עדיין לא נבנה הפרוייקט ברור, כי ניתן להזקק להערכת שמאי אשר ישום את ערך העתיד להיבנות על פי תוכניות הבניה והת.ב.ע. יש ממש בטענות המבקשים כי המשיב עצמו בתגובתו לבקשתה הקודמת של המבקש לסילוק התובענה על הסף (אשר נדונה בפני כב' השופט צרפתי), מיום 24/8/09 בסעיפים 3 ו- 4 לה, אישר, כי מרכז הכובד של תביעתו הינה אכיפת הסכם הפטריארכיה והוראות 14.4 שבו, כולל ההתחייבויות הנוספות וכי שכרו בעקבות אכיפת ההתחייבות צפוי להיות בסכומים שבגדר סמכותו של בית המשפט המחוזי. כן הוסיף המשיב וטען שם, כי חלקו בשכר טרחתו בחלק הפרוייקט שכבר בוצע בחלק מהשטח התחתון, מסתכם בסכום העולה על 1.1 מיליון ₪. כך שהשכר בגין הפרוייקט הפוטנציאלי בשטח התחתון, כולל הפוטנציאל בשטח העליון, יעבור על גבולות הסמכות של בית משפט השלום. משמעות טענות אלה, מלמדת על כי המשיב יכול גם יכול לאמוד את סכום תביעתו ולקמטה לסכום ממשי. נוסיף עוד, כי נראה שההזקקות לסעדים הצהרתיים איננה אלא כסות ובפועל כל כוונתו היא לזכות בסכומי כסף כשכר טרחה. אשר לסעד של מתן חשבונות: בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט-2009), בעמ' 169 אומר השופט אורי גורן, ביחס לטענה לסעד של מתן חשבונות כי: " אם התובענה היא למתן חשבונות, על התובע להעריך את שווי תביעתו ולשלם את האגרה בהתאם, ואין לראות את ההליך לענין האגרה כהליך ששוויו אינו ניתן לביטוי בכסף. יש לחייב את התובע לפרש בכתב התביעה את הסכום הנתבע לפי המשוער וכן לחייבו לשלם את האגרה המגיעה בגין הסכום האמור". כך גם קובע השופט ש' לוין בספרו פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (תשס"ג-2003) בהתייחסו לסוגיה זו ואומר: "...תקנה 3 לתקנות האגרות מבחינה באופן ברור (לעניין אגרה) בין תביעה למתן חשבונות שמבוקש בה גם סעד כספי לבין תביעה למתן חשבונות שלא מבוקש בה סעד שכזה... כאשר לא נכללת בתביעה למתן חשבונות עתירה לסעד כספי, עסקינן בהליך ששווי הסעד המבוקש בו אינו ניתן לביטוי בכסף. כך נקבע במפורש בתקנה 3 לתקנות האגרות. מכאן ברור, כי תביעה למתן חשבונות אשר נלוות לסעד כספי, הינה הליך ששווי הסעד המבוקש ניתן לביטוי בכסף. כך גם בעניינו, תביעת המשיב כוללת סעד כספי, הצו למתן חשבונות נועד להעריך את הסכום שהתובע סבור שמגיע לו בשכר הטרחה הכולל. לפיכך, בטרם יינתן הצו יכול התובע לשער את סכום תביעתו, כפי טענתו. לפיכך לטעמי בסעד למתן חשבונות, אשר נועד להעריך שווי התביעה הכספית של התביעה, ראוי לראותו כסעד הניתן להערכה כספית. כך אף נקבע בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), בהן תקנה 2 קובעת בזו הלשון: (א) המביא הליך לבית משפט ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה בתוספת, והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין. (ב) כלל הליך כמה סעדים, תשולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים בתוספת לגבי אותו הליך, לפי הסכום הגבוה. מכאן למדנו, כי סעיף 2(ב) לתקנות קובע כי בהליך בו עותר התובע למספר סעדים, תשולם אגרה לפי הפרט שסכומו הוא הגבוה מבין כולם. נראה, כי בענייננו כאשר יגלה התובע את דעתו מהוא הסעד הכספי אותו הוא תובע, יהא עליו לשלם אגרה לפי סעד זה בלבד. כך אף נקבע ברע"א 4827/92 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' חב' מודיעים סוכנויות בע"מ, פ"ד מו(5) 580) שם נאמר כי: "יש לציין, כי אילו בגדר התביעה למתן חשבונות היה מבוקש סעד כספי, הרי לפי תקנה 16(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, היה על המבקש לציין בכתב התביעה את הסכום הנתבע המשוער, ולשלם אגרה בהתאם". תקנה 16 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה: (א) היתה התביעה לסכום כסף, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע במדוייק. (ב) היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער. התובע בעניננו לא עשה כן ואף ציין כי הסכום הנתבע אינו עולה על שיעור הסמכות של בית משפט שלום. על כך כבר החליט כב' השופט צרפתי, בהחלטתו מיום 25/10/09, כי יש לפצל את העילות והסעדים. אלא שעל התובע לפרט גם את סכום תביעתו בסעדים האחרים. מן המקובץ למדנו, כי תובענה זו איננה אלא לתשלום שכר טרחת התובע. לפיכך, הסעדים המבוקשים על ידו נועדו לחייב הנתבעים כולם בתשלום שכרו עבור טיפול בהעברת זכויות ביחידות המגורים בפרויקט, בחלק העליון וכן בתשלום שכר טרחתו בגין השכרת השטח המסחרי או המשרדים. לפיכך, התביעה שבנדון הינה תביעה למתן סעד כספי בנוסף לסעד ההצהרתי ולצווי עשה, אשר באו לשרת את מטרת הסעד הכספי. לפיכך, בהתאם לתקנות האגרות, ולתקנה 16(ב) הנ"ל, כמו גם בהתאם לפסיקה, על המשיב לפרש בכתב התביעה את הסכום הנתבע לפי המשוער. לפיכך אני מורה למשיב להעריך את הסכום לו הוא טוען בתביעתו ולשאת בתשלום האגרה המתאימה. כמו כן, אני מורה למשיב להודיע לבית המשפט ולמבקשים תוך 14 יום ממתן החלטתי זו, מהו סכום הסעד הכספי המוערך על ידו לשלם בגינו אגרה מתאימה. באשר לבקשת המחיקה על הסף: אין מקום להעתר לה באשר ניתן לתקנה כדי שלא תשלל זכות הגישה לערכאות. בנוסף, הריני מחייבת המשיב לשלם הוצאות בקשה זו ושכ"ט עו"ד ב"כ המבקשים בסף 7,000 ₪ תוך 30 יום. אגרת בית משפטשכר טרחהאגרה