כללי ה- BADGES OF FRAUD ("אותות המרמה") שפותחו במשפט האנגלו- אמריקאי מכילים חזקות שבעובדה ואם חזקות אלה נותרות ללא מענה, הן מצביעות על קיומה של מרמה. ככל שמצטברים יותר "אותות מרמה" כך עובר הנטל על הנתבע להפריכן. מבין אותות המרמה ניתן למנות קשרים בין המעביר לנעבר; איום בתביעות שתוגשנה נגד החייב; חשאיות; שמירת הנאה למעביר ושמירת החזקה בידיו ועוד. הכוח הראייתי של אותות אלה הוא בהעברת הנטל לחייב ועליו להראות כי העסקאות נעשו בתום לב או להסבירן באופן שיניח את הדעת. אמנם נטל השכנוע נותר על כתפי התובע, אולם ככל שהמידע מצוי בידי הנתבע, וככל שהתובע יראה יותר אותות מירמה ונסיבות עובדתיות המצביעות על מירמה מצד הנתבע, ניתן יהיה להפחית את נטל הראיות המוטל על התובע." על פי הפסיקה על מנת לחייב מעוול בעוולת התרמית יש להוכיח את היסודות כדלקמן: א. מצג כוזב של עובדה ב. העדר אמונה באמיתות המצג ג. כוונה שהתובע יוטעה על ידי המצג ויפעל בהסתמך עליו ד. התובע הוטעה ופעל בהתאם לטעותו ה. התובע סבל נזק ממון עקב פעולתו ראה: ע"א 115/62 בנק מרכזי קנדה ישראל נ. אלון, פ"ד טז 1363, 1370. אותות מרמהמשפט משווהמרמההמשפט האנגלו אמריקאי