להלן סקירה משפטית בנושא אחריות אישית של נושא משרה בחברה בפירוק: סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות, ביחד עם תקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 מתווים מסלול מיוחד, המאפשר לבית המשפט להטיל אחריות אישית על נושאי המשרה של חברה בפירוק, בגין פעולותיהם ומחדליהם בניהול החברה ערב הפירוק. מדובר בסעיפים מנדטוריים, המצויים בפקודות החברות מעת חקיקתה בשנת 1929, ומאז עברו תיקונים קלים בלבד. הם נחקקו על מנת ליתן הגנה לנושים וליצור דרך מהירה ויעילה, אשר באמצעותה ניתן יהיה לחייב נושאי משרה שחטאו, בחבויות החברה ובהשבת כספים לחברה או בפיצוייה (ע"א 7516/02 דוד פישר נ' צבי יוכמן פ"ד ס(1) 69 (2005); רע"א 5388/97 יוסי ינוב נ' דן אחיעזר, עו"ד פ"ד נב(1) 199 (1998)). עניינו של סעיף 373 לפקודה בניהול עסק בתרמית. זהו סעיף בעל אופי עונשי, שבא לידי ביטוי בכך שהסנקציה הקבועה בו אינה מוגבלת לגובה הנזק שגרם נושא המשרה במעשיו, ולא נדרש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין התרמית לבין קריסת החברה שהביאה לפירוקה. כן רשאי בית המשפט להטיל על נושא המשרה סנקציה פלילית של מאסר עד שנה אחת, ולאסור את מעורבותו בניהול או בייסוד חברה למשך 5 שנים. סעיף 374 עוסק בשימוש שלא כהוגן בנכס של החברה. תחולתו של סעיף 374 רחבה מזו של סעיף 373, הן בנוגע למעגל הנתבעים הפוטנציאליים, והן בנוגע לעילות התביעה האפשריות הכלולות בו, והמתעוררות כאשר הנתבע הפוטנציאלי השתמש שלא כהוגן בכסף או בנכס של החברה; עיכבם אצלו; נעשה חב או אחראי עליהם; עשה מעשה שלא כשורה, או שלא כדין, במשא ומתן הנוגע לחברה. הסעד לפי סעיף זה מצומצם מזה שנקבע בסעיף 373, ומוגבל לשיעור הנזק שגרם הנתבע לחברה. הדעה המקובלת שמרכז הכובד של הסעיפים הללו במישור הדיוני, בעיקר ביחס לסעיף 374 לפקודה. גם אם סעיף 373 לפקודה, משום הסעד המיוחד שקבוע בו, מקים עילת תביעה עצמאית ונפרדת, העילה ממשיכה להתקיים בתביעה רגילה. לדיון לפי סעיפים אלו, בבית המשפט של הפירוק, נקבעו סדרי דין מיוחדים, המשקפים את תכליתם. תקנות 51 ו- 52 לתקנות הפירוק קובעות את סדרי הדין המיוחדים שיחולו בהליכים אלו. הקלות נוספות מקורן בפסיקה. כך, למשל, בית המשפט רשאי שלא להתיר השמעת עדים, אין הליכים מקדמיים מובנים ומחייבים, הדיון מתנהל על סמך תצהירים ואופיין של חקירות המצהירים פורמאלי פחות, אין לתובע זכות קיזוז או זכות להגיש הודעת צד ג' או תביעה שכנגד וכיו"ב. בקביעת דרך דיונית זו הודגשה חשיבותו של האינטרס הציבורי להחשת הליכי הפירוק - לטובת הנושים השונים, לטובת החברה שבפירוק, ולטובת הציבור בכללותו - על פני האינטרס האישי של אותם נושאי משרה, שתביעותיהם תתבררנה על פי כל סדרי הדין והדיון הרגילים (רע"א 294/88 צבי רכטר ואביר אברון נ' מפרק חיים שכטר חברה לבניין והשקעות בע"מ בפירוק ובכינוס נכסים פ"ד מו(1) 362 (1991)). ודוק, ההקלות הדיוניות על רקע אופיו המיוחד של הליך הפירוק ובעיקר עקב השלכות קריסתה של החברה. כי "אילו סבל הדין את עיכוב בירורן של חבויות הפונקציונרים שסרחו עד שטחנות הצדק הרגילות היו משלימות את פעולתן, היה עינוי הדין שקול כנגד סיכולו המוחלט" (א. פרוק'ציה דיני חברות חדשים לישראל (תשמ"ט-1989), 633). דיני חברותמשרהאחריות נושא משרה בתאגידפירוק חברהאחריות אישית