אחריות חברת החשמל לשריפה בגלל קצר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אחריות חברת החשמל לשריפה בגלל קצר בלוח חשמל: בפני תביעת שיבוב של כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן:"התובעת 1") ומבני תעשייה בע"מ (להלן "התובעת 2"), כנגד חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן:"הנתבעת") בגין תשלום ששילמה התובעת 1 למבוטחתה הנתבעת 2, ובגין תשלום השתתפות עצמית של הנתבעת 2, עקב נזקים שנגרמו באירוע שריפה מיום 21.2.04 (יום שבת). זאת לאחר שהתובעת 1 בדקה וחקרה את נסיבות השריפה והגיעה למסקנה כי הסיבה לשריפה הנה קצר חשמלי בלוח נתיכים (להלן: "ארגז נתיכים" ו/או "ארגז CI" ו/או "לוח ההגנות") שנמצא בארגז והותקן ע"י הנתבעת עוד בשנת 1975. בקליפת אגוז: התובעת 1 ביטחה את התובעת 2 במועד האירוע, בפוליסה המכסה נזקי שריפה למבנה תעשייתי הממוקם באזור תעשיה דרומי בקריית שמונה, מבנה שבבעלות התובעת 2. במועדים הרלוונטיים לתביעה, סופק חשמל למבנה על ידי הנתבעת. ביום 21.2.04 פרצה אש בנגרייה הממוקמת בנכס ("נגריית אלפיים"), שירותי כבאות הוזעקו למקום וכיבו את השריפה. כתוצאה מהשריפה נגרמו נזקים למבנה ולתכולתו. דו"ח שריפות שהופק ביום 24.2.04 ע"י מר איתן סוקולובסקי, מ.מ. רמ"ד מניעת דליקות וחקירות מטעם אגוד ערים לשרותי כבאות גלילי עליון (להלן "סוקולובסקי") , קבע כי "ממצאי החקירה מצביעים על כשל חשמלי בכבלי הזנה לנגרייה. עוד ציין, כי המוקד הראשוני הינו כבלי הזנת חשמל אשר נמצאו שמוטים בחלקו הדרומי של המבנה (כבלים אלו היו מחוברים ללוח נתיכים על קורת בטון מחוץ למבנה, מעל תקרת חדר הצבע. המוקד המשני אך עיקרי מבחינת עוצמת השריפה הינו חדר הצבע בחלקה הדרומי של הנגרייה" (ראו דו"ח שריפת נגרייה"). פרשת התביעה: תיאור המבנה ומערכת החשמל מטעם התביעה: מדובר במבנה תעשייתי, שהיה מותקן בו לוח נתיכים ראשי של הנתבעת מחובר לדופן הדרומית של המבנה, מעל גג הפח של סככה מתחתיה ממוקמות נגרייה. מתחת לסככה שכן חדר הצבע של הנגרייה בו לא הייתה כלל מערכת חשמל. הנגרייה שפעלה במקום הוחזקה בשכירות ע"י מר אלברט לוגסי ששכר את המבנה מהנתבעת 2 בזמנים הרלוונטיים. הסככה נבנתה במקום ע"י אותו מר לוגסי. בין השפה הצפונית של גג הפח לבין הקיר הדרומי של המחסן היה קיים מרווח של מס' סנטימטרים. לוח הנתיכים של חברת חשמל היה ממוקם בחלק העליון של המבנה, וכבל ההזנה, שהיה מחובר לאותו לוח נתיכים, חלף לאורך החלק העליון של הקיר הדרומי. להלן עיקרי טענות התובעות: הסיבה לשריפה הינה חדירת רטיבות (של מי גשם) ללוח הנתיכים המצוי באחריותה הבלעדית של הנתבעת שהינה המחזיקה והבעלים של הלוח (ס' 39 לפקודת הנזיקין), והעדר תחזוקה של הנתיכים במשך השנים מצד הנתבעת. "נזק ראייתי" - לוח הנתיכים פורק ממקומו ע"י עובדי הנתבעת כבר בבוקר האירוע ומעולם לא נבדק ע"י מי מהתובעת מאחר "ואבדו עקבותיו". בהעדרו של לוח הנתיכים מסיבות הקשורות בנתבעת לבדה, מנעה הנתבעת מן התובעות את היכולת להוכיח טענותיהם באמצעות הראיה הטובה ביותר. התובעות מייחסות לנתבעת גם הפרת חובות חקוקות על פי חוק החשמל ותקנות החשמל. עדים מומחים מטעם התביעה: מר אבשלום ארליך (להלן "ארליך")- עוסק בתחום חקירות שריפות ושמאות. בחן את זירת השריפה ביום 22.2.04. מחוות דעתו עולה כי "קיימת סבירות גבוהה שהשרפה נגרמה כתוצאה מכשל חשמלי בארגזי נתיכי חב' חשמל אשר הותקן חיצונית למבנה מעל גג פח של סככת צבע בתוכה אוחסנו מדלילים, צבעים ולוחות עץ. חלקים בוערים נשרו ככל הנראה מארגז נתיכי חב' חשמל אל עבר רצפת מחסן הצבע וגרמו להתלקחות רבתית בתוך הסככה..." (ראו חוו"ד ארליך עמ' 3 ס' 1.4), , "סימני שריפה חזקים נמצאו על הקורה עליו היה מותקן ארגז נתיכי חב' חשמל..." (ראו עמ' 6 ס' 3.24), במסקנותיו ציין "מוקד אש נמצא בפינה הצפון מזרחית של הסככה, באזור מחסן הצבע, מתחת למיקום ארגז נתיכי חב' חשמל" (ראו עמ' 6 ס' 4.1), עוד ציין "נבדקה ונפסלה האפשרות שהשריפה פרצה כתוצאה מהצתה בזדון" (ראו עמ' 7 ס' 4.3). מר אלי היינה (להלן:"היינה")- מומחה לחקירת שריפות והצתות. בחן את זירת השריפה ביום 22.2.04. מסקנתו הינה:"ניתן לקבוע בסבירות גבוהה שהשריפה נגרמה כתוצאה מכשל חשמלי בארגז נתיכי חברת חשמל אשר הותקן חיצונית למבנה מעל גג פח של סככת צבע בתוכה אוחסנו מדללים, צבעים ולוחות עץ" (ראו חוו"ד היינה עמ' 8 ס' 5.5.). מר אשר סלוצקי (להלן:"סלוצקי")- עוסק בחקירות דליקות במבנים, תעשיה ובחקר הכשל החשמלי. בחן את זירת השריפה ביום 22.2.04. מחוות דעתו עולה כי ,"בחדר הצבעים לא מותקנת מערכת חשמל כלשהי ששייכת למבנה למעט לוח הנתיכים של חברת החשמל הבנוי בתיבת CI-4 והמותקן מעל מחסן זה" (ראו חוו"ד סלוצקי עמ' 3 ס' 6), "על כבל ההזנה (שהתחבר לנתיכים - תוספת שלי) ניתן להבחין בסימני קצר חשמלי ברורים ביותר המצביעים על אירוע כשל אשר התחולל בתיבת הנתיכים" ( ראו עמ' 4 ס' 11), במסקנותיו ציין "השריפה פרצה ביום שהתחוללו גשמים באזור וקיימת אפשרות סבירה לכך שמי גשמים מזוהמים שחדרו לתוך תיבת ה-CI הם אלה שגרמו לקצרים ולשריפה...עצם התקנת תיבת CI מעל לחדר הצבעים מסוכנת ביותר...התיבה התלקחה ושרידה נשרו לחדר הצבעים" (ראו עמ' 4 ס' 4-6). פרשת ההגנה: תיאור המבנה ומערכת החשמל מטעם ההגנה: במחסן התובעת 2 הייתה מערכת חשמל כשהגישה אליו הינה קלה מאחר ואינו חסום. השריפה פרצה במספר מוקדים כאשר לפחות מוקד אחד היה המחסן בעל גג מפח, שנבנה באופן לא חוקי בחלק הדרומי של הנגרייה. לוח החשמל של הנתבעת הותקן ב-1975, והסככה נבנתה בין השנים 2001-2004 באופן לא חוקי ע"י השוכר אלברט לוגסי, מתחת לקופסת חשמל של הנתבעת. להלן עיקרי טענות הנתבעת: הנתבעת הכחישה את טענות התובעות, והוסיפה וטענה כי: האש פרצה מאירוע הצתה מכוון, אשר גרם להתלקחות האש. לוח החשמל של הנתבעת והן לוח החשמל הפרטי של התובעת 2 נמצאים בשליטתה של התובעת 2 מכוח היותה המחזיקה בנכס בו נמצאים לוחות החשמל (ס' 35-36 לפקודת הנזיקין). לוח החשמל של התובעת 2 שונה והורכבו בו רכיבים חשמליים נוספים ע"י הנתבעת 2 אשר פגע בתקינותו. הנזקים הנטענים נגרמו בשל מעשיהם ורשלנותם הבלעדית של התובעות מאחר והשתמשו בחומרים דליקים לרבות דבקים, צבעים וחומרים כימיים אחרים אשר נמצאים בשימוש דרך קבע בנגריות וזאת בסמוך ללוח חשמל, הגם שידעו כי הדבר מסוכן. כמו כן השאירו ברצפת הנגרייה שאריות עץ לרבות נסורת אשר גרמה לליבוי האש. עדים מומחים מטעם ההגנה: מר יעקב ריטוב (להלן:"ריטוב") - עוסק בבטיחות, מניעת שריפות וחקירת שריפות. בחן את זירת השריפה ביום 22.2.04. מחוו"ד עולה כי "קופסת הנתיכים של חברת חשמל נמצאה עם סימני שריפה, אך לא נמצאו עליה סימני כשל חשמל כלשהם..."(ראו חוו"ד ריטוב עמ' 2 ס' 2.1). עוד קבע "המקום הוצת..." (ראו עמ' 3 ס' 3.2). ריטוב לא הובא לדוכן העדים בשל מחלתו. הנתבעת הגישה חוו"ד משלימה מטעם המומחה אבני. על כך ארחיב בהמשך. מר יוסי אבני (להלן: "אבני") - מהנדס חשמל וחוקר שריפות. ציין בחוות דעתו כי "לוח ההגנות של חברת חשמל, שנמצא מותקן מחוץ לקיר המבנה, נמצא שרוף בחלקו החיצוני בלבד. ואילו בסיסי הנתיכים נותרו שלמים ללא סימני פיח, כך שניתן לקבוע חד משמעית שהאש לא התחוללה בתוך הלוח עצמו" (ראו חוו"ד אבני עמ' 5 ס' 3). עוד ציין "אני בדעה כי קיימת אפשרות סבירה שגורם השריפה מקורו בהצתה מכוונת של הנגרייה, אולם בשום אופן לא ניתן לקבוע מעורבות כלשהי של רשת החשמל המקומית..."(ראו עמ' 7 ב"סיכום דברים"). מר יעקב וינר (להלן:"וינר") - מתמחה בשמאות תעשייתית. העריך את נזקי השריפה במקום. מאחר ובשלב זה נדונה שאלת האחריות, אין זה המקום להתייחסות לחוות דעת בעניין היקף הנזק. מר אינג' א.מרקוביץ (להלן:"מרקוביץ') - חיווה דעתו בעניין השריפה מטעם חברת ביטוח הפניקס ולבקשת הנתבעת צורפה חוות דעתו לתיק זה. בחוות דעתו קבע "הדליקה בנגרייה פרצה בשל אחד מהגורמים הבאים : 1. כשל חשמלי, התלקחות ודליקה בארגז נתיכים של חברת שחמל. 2. הצתה" (ראו חוו"ד מרקוביץ עמ' אחרון בחלק "סיכום"). דיון: מקור האש כבר כאן יצוין כי היעלמותו המסתורית של לוח הנתיכים של חברת חשמל ע"י חברת החשמל הקשתה על חקר האמת שהרי בדיקתו ע"י מומחי הצדדים יכולה הייתה לשפוך אור על מקור השריפה. העד סוקולובסקי משירותי הכבאות, בין הראשונים שהגיעו לזירת האירוע, אומר בחקירתו הנגדית "המוקד העיקרי היה בסככה" (עמ' 18 שורה 4 לפרוטוקול הדיון 24.9.08), עוד ציין "המוקד העיקרי הוא המחסן והמוקדים המשניים בתוך חלל הנגרייה" (עמ' 18 שורה 11) ובעצם דבק בחוו"ד דעתו מיום 24.2.04 ראו לעיל. מומחי התביעה גם הם קובעים בחוות דעתם כי המדובר בכשל חשמלי בארון ה-CI ושוללים הצתה זאת בשל מוקד האש, הכבלים שנותרו לאחר פירוק ארגז ה-CI, תנאי מזג האוויר, וממצאים בתוך הנגרייה. בחוות דעתו של היינה נקבע "לא נמצאו סימנים היכולים להצביע על חבלה או על פריצה אלימה אל תוך הסככה" ובחקירתו הנגדית חיזק את דבריו ושלל אפשרות של חדירה למקום והצתה. מומחי ההגנה סוברים אחרת: המומחה ריטוב לא הובא לעדות בשל מחלתו (ראו לעיל מסקנות מחוות דעתו). אשר על כן וכפי שציינתי לעיל הגישה הנתבעת חוות דעת משלימה של המומחה אבני. בישיבה מיום 29.4.10 הגיעו הצדדים להסכמה כי הם מסירים את ההתנגדות להגשת חוות דעת המומחים שהוגשו בביהמ"ש השלום בכפ"ס לפיכך הותרה בקשתם כמבוקש. לתיק ביהמ"ש הוגשה חוות דעת משלימה מטעם המומחה אבני, אשר אין לה על מה שתסמוך חוות דעת זו אינה מתיישבת עם ממצאים קודמים של המומחה, ובמה דברים אמורים? בחוות דעתו הראשונה אבני לא ציין כי נעשו שינויים בלוח הנתיכים ואילו בחוות דעתו השנייה מסביר כי השריפה פרצה בעקבות שינויים שעשה השוכר (לוגסי) בלוח הנתיכים. מסקנה זו תמוהה שהרי אבני שלא ראה מעולם את לוח הנתיכים, לא בחן את זירת האירוע בזמן אמת (כחצי שנה לאחר האירוע) ולא הגיע למסקנה זו בחוות דעתו הראשונה. יתרה מזו, אבני אומר בחקירתו הנגדית כי לא בחן את זירת האירוע בזמן אמת והגיע למקום "הרבה אחרי האירוע", "שישה חודשים אחרי או חמישה חודשים אחרי..." עוד אמר כי חוות דעתו מבוססת על חוות דעתם של ריטוב ווינר. לא אוכל לקבל את חוות דעתו של זה מאחר ואינה מבוססת על ממצאים מיום האירוע ואף נגועה במסקנותיהם של אחרים. המומחה וינר, הינו שמאי אשר על כן וכפי שציינתי לעיל לא אוכל להתייחס לחוות דעתו מאחר ובחלק זה של פסק הדין הדיון הינו בעניין האחריות. המומחה מרקוביץ ציין במסקנותיו אחת משתיים ייתכן ומדובר בכשל וייתכן בהצתה. בדרכו למסקנתו תיאר "נדהמתי למראה רמת תחזוקה נמוכה של מתקני החשמל" (ראו חוו"ד מרקוביץ עמ' 5 ס' 11). לאור הסקירה דלעיל המסקנה הברורה והחד משמעית הינה כי אין המדובר בהצתה. המסקנה כי האש פרצה מארגז הנתיכים מתיישבת יותר עם הממצאים מאשר עם ההנחה כי מדובר בהצתה. משכך, אפנה לדיון בשאלת נטל השכנוע לאור ס' 41. נטל ההוכחה - ס' 41 לפקודת הנזיקין - לוח CI בחזקת מי? התובעת טוענת כי הנטל מוטל על כתפיה של הנתבעת מפאת האמור בסעיף דלעיל. הלכה פסוקה בעניין זה הינה, כי תחולת הכלל המעביר את נטל השכנוע אל הנתבע, מותנית בהוכחת שלושה תנאים מצטברים : כי לתובע לא הייתה ידיעה או לא הייתה יכולת לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו למקרה שהביא לידי הנזק. הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו. נראה לבית המשפט, כי מסתבר יותר שאירוע המקרה שגרם לנזק , נגרם בשל רשלנות הנתבע מאשר שהמקרה אירע בהיעדר כל התרשלות מצידו. נטל השכנוע לקיומם של התנאים רובץ על שכם התובע ועליו להרימו וזאת עפ"י המבחן של מאזן ההסתברויות. ארגז הנתיכים "נעלם" ועל כן אין לתובעים (המבטחת והמבוטח) כל ידיעה באשר לנסיבות אירוע השריפה. בחזקת מי ארגז הנתיכים? המבחן לקיומה של שליטה אינו מבחן טכני, המבוסס על החזקה רצופה ובלעדית של הנכס המזיק, אלא מבחן אפקטיבי ענייני הבוחן את זיקתו המיוחדת של הנתבע לנכס המזיק מעידה על היותו בעל היכולת הטובה ביותר למנוע את התרחשות התאונה. אם התשובה על פי מאזן ההסתברויות - היא חיובית, הנתבע ייחשב כבעל השליטה בנכס (ע"א 241/89 ישראליפט נ' הינדלי, פ"ד מט(1) 45). חברת החשמל התקינה את ארגז הנתיכים עוד בשנת 1975. בפני לא הובאו ראיות לפיהן מי מהתובעים כולל השוכר נגע בלוח הנתיכים ו/או ערך בו שינויים. ומעל הכול ביום האירוע מתקינת הלוח, חברת החשמל, דאגה להעלימו אשר על כן מסקנה אחת מתבקשת בעניין - לוח הנתיכים בחזקתה הבלעדית של חברת החשמל. ההנחה שהנזק נגרם עקב התרשלות הנתבע מסתברת יותר - מחוות דעת של מומחה ההגנה, מרקוביץ, עולה כי תחזוקת חברת החשמל באזור הייתה נמוכה. באזור נמצאו קופסאות חשמל יבשות ואף ללא מכסים, ארגזי נתיכים ללא אטימה כבלים ומוליכים חשופים ומשוחררים. יתרה מזו לא הובאו בפני אי אילו ראיות לפיהן נערכו ביקורות ללוח ה-CI משנת 1975 ע"י חברת החשמל. מסקנתי היא כי הנטל מוטל על הנתבעת להוכיח כי לא התרשלה באירוע הנזק דנן. בנסיבות אלה, משעברנו את מסוכת סעיף 41, לעניין העברת נטל השכנוע, מתייתר הצורך בבחינת דוקטרינת הנזק הראייתי, לפיה, במקרים מסוימים אחריותו של יוצר הנזק הראייתי תהיה נזיקית, ובמקרים אחרים היא תביא להעברת נטל השכנוע לכתפיו. היעלמותו המסתורית של ארגז הנתיכים ע"י הנתבעת נוגס הן בטענות התובעות והן בטענות הנתבעת, מכביד על חקר האמת ובבחינת דוקטרינת הנזק הראייתי מעביר את הנטל השכנוע לכתפיי הנתבעת. משהועבר נטל השכנוע לכתפי הנתבעת תדון שאלת האחריות והאם הנתבעת הצליחה להרימו. שאלת האחריות - לאחר העברת נטל השכנוע לכתפי הנתבעת, עיון בראיות שהוגשו מטעמה ובסיכומיה לא הרימה הנתבעת את נטל השכנוע (ברמת שכנוע של מאזן ההסתברויות) להוכיח כי לא התרשלה במקרה זה. מנגד מכלול הראיות יש בו כדי להוכיח את טענות התביעה אף מעבר למאזן ההסתברויות. אירוע זה לא אירע בעקבות הצתה ושוכנעתי כי הגורם לכך הינו ארגז הנתיכים אשר הותקן ע"י הנתבעת, נמצא בבעלותה ולא תוחזק לאורך שנים. היעלמותו בהחלט הקשתה על חקר האמת אך עם זאת התביעה תמכה את תביעתה בראיות מוצקות, חד משמעיות שהובילו למסקנה אחת כי הגורם לשריפה מצוי בארגז הנתיכים. בהמשך תיבחן טענת הנתבעת לרשלנות תורמת מצד הנתבעות. רשלנות תורמת לטעמי קיימת מצד השוכר, לוגסי, רשלנות תורמת בכך שידע כי הקמת הסככה כמחסן ללא רישיון ובו חומרים מאיצי בעירה (צבעים, מדללים ודבקים) מתחת ללוח הנתיכים תרמה להתפשטות האש ולהחרפת הנזק. על השוכר כבעל נגרייה סביר היה להבין כי במתקני חשמל שנמצאים בנגרייתו טמון פוטנציאל לשרפה ועליו לצפות כי שרפה עלולה להתפשט עקב מאיצי בעירה שהיו בקרבת מתקני החשמל. כאן אציין את דבריו של כב' השופט אור " ...כי גם אם היה נקבע כי הנזק נגרם בשל התרשלותה של המערערת, מלמדות הנסיבות כי נחלת המושבים בוודאי התרשלה אף היא... בנוסף מציין עד זה, כי לאורך מבנה א' "גדלה עשביה, קוצי וקש מפוזר שתרמו להמשכיות השריפה לשאר המבנים, דרך תעלה מלאה עשבים וגרוטאות"...אותם קוצים, קש ועשבים הם שגרמו להתפשטות האש לעבר המבנה של נחלת המושבים.. בנסיבות אלה, ההחזקה הרשלנית של השטח...היא שהייתה גורם מכריע להתפשטות האש לעבר המבנה של נחלת המושבים .העולה מן האמור הוא, שגם אם היה מוצא בית המשפט מקום להטיל אחריות כלשהי על המערערת, היה מקום להטלת אשם תורם נכבד על נחלת המושבים. [עא 4473/93 יער זאב בע"מ נ' הסנה - חברה ישראלית לביטוח בע"מ , נ (1) 866 (פיסקה 11)]. מסקנתי זו תשפיע על קביעת גובה הפיצויים שיקבעו ואינה שוללת את האחריות הנזיקית של הנתבעת. סיכום: בהסכמת הצדדים פסק דין זה הינו פסק דין חלקי ובו נדונה החבות הנזיקית בלבד. לאור קביעותיי דלעיל, השריפה ב"נגריית 2,000" שבמבנה שבבעלות חברת מבני תעשייה בע"מ אשר ביטחה אתה המבנה בחברת ביטוח כלל, פרצה בעקבות כשל חשמלי בארגז הנתיכים של הנתבעת (חברת החשמל) אשר הוזנח לאורך שנים. עם זאת וכפי שצוין לעיל הסככה שהוקמה ללא היתרים מתחת לארגז הנתיכים, ובה מאיצי בערה, האיצה את התפשטות האש. התוצאה מן האמור לעיל הינה כי אני קובעת שהאחריות תחולק באופן שווה, דהיינו, הנתבעת נושאת ב-60% ואילו מבוטחי התובעת נושאים ברשלנות תורמת של 40%. שריפהחשמל