אחריות עורך דין כלפי צד שלישי (הצד שכנגד)

פסק הדין המנחה בשאלת אחריותו של עורך דין כלפי צד שלישי, ניתן בע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פד"י מד(4), 446. נקבע שם, בין היתר, ע"י השופט ד' לוין, כי: "רשלנותו של עורך הדין אפשר שתהווה עילת תביעה כנגדו גם כאשר מעשה העוולה או המחדל מסבים נזק לאדם אחר, וזאת על פי סעיף 36 לפקודה (פקודת הנזיקין), בגבולות שנקבעו, לאמור: 'החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף'". קיומה של חובת זהירות מצד עורך דין כלפי הצד שכנגד, הוכרה גם מקום שעורך הדין לא קיבל על עצמו חיוב כלפי אותו צד. בע"א 1170/91 + 1227/91 יחיאל עו"ד נ' כהן, פד"י מח (3), 207, נקבע מפי השופטת שטרסברג-כהן (עמ' 213) כי: "חייב עורך הדין המקבל על עצמו לטפל בביצוע רישום הרכישה, לפעול תוך נאמנות לקבלן ולרוכש גם יחד. נאמנות זו וחובת הזהירות והפעלת המיומנות המקצועית אינן קמות כלפי מרשהו בלבד אלא גם כלפי יריבו וגם כלפי הציבור". עורך דין