לעניין אחריות שומר שכר קובעת הוראת סעיף 2 (ב) לחוק השומרים: "שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן" בע"א 1439/90 מדינת ישראל (רכבת ישראל) נ' הום- חברה לביטוח בע"מ, פד"י מז (2) 346 363-364 נפסק: משמע, שומר השכר חייב להוכיח שהנזק נגרם על-ידי נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ושלא יכול היה למנוע תוצאותיהן ... בענייננו, לא עמדה השומרת בנטל זה. יתר על כן, המבטחת הוכיחה קיומה של רשלנות מצד השומרת, כך שגם אם המדובר היה בשומר חינם, היה מקום להטיל אחריות על השומרת. חובת הזהירות המוטלת על השומר היא חובת זהירות של שומר סביר. כפי שנאמר בע"א 341/80 עלי נ' ששון ואח' [5], בעמ' 288: "היחסים, שקובע חוק השומרים בין השומר לבין בעל הנכס, מטילים על השומר את החובה כלפיו שלא להתרשל. חובתו של השומר כלפי בעל הנכס נראית לי כחובתם של בעל משלח יד', כשהוא משתמש במשלח ידו. כשם 'שבעל משלח יד' היה צריך לנקוט מידת זהירות שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט , כך חייב השומר לנקוט אותה מידת זהירות, שהיה נוקט שומר סביר ונבון". לפיכך, אין השומר יוצא ידי חובתו בשב ואל תעשה. עליו לשמור, כלומר לעשות. אחריות שומריםשומר שכרשומרים