מרות החלטת ביהמ"ש הקובעת כי ישיבת ההוכחות תשמע במועדה, התובעת בחרה שלא להתייצב לישיבה וכתוצאה מכך לא להעיד במסגרת תביעתה. זאת לאחר שהובהר לה שהישיבה תתקיים במועד. התובעת החליטה לנסות להוכיח תביעתה באמצעות העדים האחרים והגשת מסמכים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית תביעה בגין אי התייצבות התובע לדיון הוכחות: 1. בפניי תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לתובעת (ילידת 10/9/51), כתוצאה מאירוע תאונתי מיום 31/1/07. 2. הנתבעת 1 היא המחזיקה והמנהלת של אולם האירועים נשוא התביעה. הנתבעת 2 הינה המבטחת של נתבעת 1. הנתבעת 3 הינה קבלן הקייטרינג של האירוע נשוא התביעה. הנתבעת 4 הינה המבטחת של הנתבעת 3. הנתבעת 5 הינה קבלן ניקיון של האירוע נשוא התביעה. 3. התובעת התארחה באירוע של חתונה באולם האירועים נשוא התביעה. לטענתה עת ניגשה למזנון הקינוחים, החליקה על פלח לימון שהיה על ריצפת האולם, וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקי גוף. לתובעת נגרם בין היתר שבר באפה, דבר שהצריך ניתוח תיקון מחיצת האף. התובעת לא טענה לנכות יציבה כתוצאה מהתאונה, אולם ביקשה לפצותה על הכאב וסבל שנגרם לה, על הוצאותיה הרפואיות (והאחרות) ועל תקופות אי כושר בהן נאלצה להעדר מעבודתה, כתוצאה מהתאונה. 4. הנתבעות הכחישו את טענות התובעת. לטענת הנתבעות 1 ו-3, ככל שיש ממש בגרסת התובעת בדבר נסיבות התאונה, מדובר במפגע אקראי שהן לא יכלו למנוע אותו ואין להן אחריות בגינו. לטענת הנתבעת 5 היא נשכרה לספק שרותי ניקיון אך ורק בשירותים, ולא באזור האולם ו/או המזנון, ואין כל בסיס להטיל עליה אחריות בגין התאונה. 5. בהחלטת ביהמ"ש מיום 24/11/10 התיק נקבע לשמיעת הוכחות הצדדים ליום 19/6/11. הצדדים נערכו בהתאם והגישו בקשות לזימון עדיהם. בכלל זה התובעת זימנה את עדיה. ימים ספורים לפני מועד הדיון, התובעת פנתה לביהמ"ש בבקשה לדחות את ישיבת ההוכחות. זאת מאחר והיא נדרשה לנסיעה לחו"ל במסגרת עבודתה בחברת "פילת ישראל". בקשת התובעת הייתה קצרה ולאקונית, כאשר היא לא מסבירה מדוע היא נדרשת לנסוע לחו"ל ומדוע לא נערכה להגיע לישיבת ביהמ"ש, לצורך שמיעת עדותה. בהקשר זה יש לציין שהתובעת הגישה שני תצהירי עדות ראשית לביהמ"ש, כמו גם מסמכים רבים, וכי היא שימשה כעדה הראשית והמרכזית מטעם עצמה. כל שצירפה התובעת לבקשתה הינו אישור קצר ממעבידה, בו נכתב שהיא נדרשת לנסוע לחו"ל לצרכי עבודתה, ללא כל פירוט. בקשה זו של התובעת נדחתה. זאת לאור העובדה שמדובר בתיק ישן יחסית ולאור העובדה שהבקשה הוגשה אך ימים ספורים לפני הישיבה. בהקשר זה יש לציין שביהמ"ש ייחד את כל יום הדיונים לצורך שמיעת תובענה זו (החל משעה 10:00 והלאה), ולא היה מקום להביא לביטול יום דיונים שלם, דבר שפוגע הן בנתבעות והן בכלל ציבור המתדיינים בביהמ"ש. 6. למרות החלטת ביהמ"ש הקובעת כי ישיבת ההוכחות תשמע במועדה, התובעת בחרה שלא להתייצב לישיבה וכתוצאה מכך לא להעיד במסגרת תביעתה. זאת לאחר שהובהר לה שהישיבה תתקיים במועד. התובעת החליטה לנסות להוכיח תביעתה באמצעות העדים האחרים והגשת מסמכים. 7. מטעם התובעת העידו שני עדים. עדה אחת הינה עדת ראייה לאירוע הנפילה, שהייתה אף היא אורחת באותה חתונה. לטענתה היא ניגשה למזנון הקינוחים וראתה פלח לימון זרוק על הרצפה במעבר בין שני שולחנות. היא התכוונה להניח את הצלחות שהיו בידיה על מנת שתוכל לחזור למקום ולהרים את פלח הלימון, אלא שבטרם הספיקה לעשות זאת, התובעת הגיעה למקום ונפלה. לטענת אותה עדה, היא ראתה את התובעת בעת נפילתה. העדה השנייה היא אורחת נוספת באירוע, שהינה רופאה במקצוע, אשר לא ראתה את מקרה הנפילה, אלא שהיא נתנה לתובעת סיוע ראשוני והפנתה אותה לבדיקה בביה"ח. מעבר לכך התובעת הגישה מסמכים רפואיים ביחס לטיפולים שקיבלה, תלושי שכר, אישורים שונים של מעבידה, וכן מסמכים נוספים ביניהם, פוליסת ביטוח והסכמים בין הנתבעות בינן לבין עצמן, כפי שהגיעו לידיה. 8. הנתבעות טענו כי בהעדר עדות התובעת, הן ביחס לאירוע עצמו והן ביחס לנזקים שנגרמו לה, יש לראותה כמי שלא עמדה בנטל המוטל על כתפיה להוכיח את תביעתה ודינה להידחות. מעבר לכך, הנתבעות טענו כל אחת לעניין אחריותה, כמו גם טענו לעניין גובה הנזק. 9. שוכנעתי שדין התביעה להידחות בהעדר עדות התובעת, הן לעניין נסיבות התאונה והן לעניין גובה הנזק. לקחתי בחשבון שלבעל דין זכות לנסות להוכיח תביעתו גם ללא העדות שלו עצמו, ובמקרים רבים דבר זה יתכן. עם זאת במקרה זה העדה המרכזית מטעם התביעה הינה התובעת עצמה, ובהעדר עדות זו התביעה לא הוכחה. 10. בעצם זה שהתובעת לא התייצבה לביהמ"ש לתת עדות, היא קיפחה את הגנת הנתבעות. לנתבעות לא הייתה אפשרות לברר באמצעותה את נסיבות התאונה, את נסיבות הנפילה, את שאלת האחריות ואת שאלת האשם התורם (ככל שהוא קיים). כמו כן לא היה באפשרות הנתבעות לברר באמצעות התובעת את שאלת גובה הנזק. 11. כאמור התובעת היא העדה המרכזית. רק באפשרותה היה להעיד כיצד בדיוק נפלה ומה גרם לכך. אני סבור שהעדויות של העדים האחרים כשלעצמן, לא מספיקות לכך. התובעת העידה שני אנשים, שתיהן אורחות באירוע. האחת, כלל לא ראתה את התאונה ואף לא העידה על נסיבות התאונה, על כן עדותה אינה רלוונטית להתרחשות התאונה עצמה ולבירור שאלת האחריות. העדה השנייה הינה עדת ראייה לתאונה ולעצם הנפילה. אין בעדות זו לבדה בסיס מספיק להרים את נטל ההוכחה המוטל על התובעת. עדה זו ראתה את התובעת נופלת, ואף העידה שהחליקה על פלח לימון. עם זאת לא שוכנעתי שעדה זו ראתה בצורה מפורשת שהתובעת החליקה על פלח לימון, אלא שהסיקה זאת. זאת מאחר וראתה פלח לימון על הרצפה ולאחר מכן ראתה את התובעת נופלת באותו מקום. בהעדר עדות התובעת עצמה, נמנע מהן לברר את מנגנון הנפילה המדויק, האם התובעת אכן נפלה עקב פלח הלימון או בשל סיבה אחרת, נמנע מהנתבעות לברר את שאלת האשם התורם (ככל שקיים), שכן לא היה באפשרותן להעמיד את גרסת התובעת לחקירה נגדית. בהקשר זה יש לציין שלפי עדות העדה, התובעת נפלה קדימה, ויש סבירות מסוימת התובעת לא נפלה דווקא בשל פלח לימון. 12. המסקנה היא שהתובעת לא הרימה את נטל הבאת הראיות והשכנוע המוטל על כתפיה, להוכיח את אופן התרחשות התאונה, את נסיבותיה ואת אחריות הנתבעות לתאונה. די בכך להביא לדחיית התביעה. 13. מעבר לאמור לעיל, התובעת לא הוכיחה את נזקיה. התובעת לא זימנה אף גורם רפואי להעיד על נזקיה, כמו גם לא זימנה אף גורם מטעם המעביד שלה להעיד על נזקיה. התובעת הסתפקה בתצהיר שלה בליווי מסמכים. בהעדר עדות התובעת בביהמ"ש, נמנע מהנתבעות לחקור את התובעת על גרסתה לעניין נזקיה, ולברר איתה שאלות רבות וחשובות הנוגעות לנזקים אלה. גם בכך די להביא לדחיית התביעה. 14. כאמור, בעצם זה שהתובעת לא הגיעה למתן עדות בביהמ"ש, היא קיפחה את אפשרות הנתבעות להתגונן בפני התביעה, ועל כן יש לראותה כמי שלא הוכיחה את תביעתה. 15. לאור החלטת ביהמ"ש כי ישיבת ההוכחות תתקיים במועד, הנתבעות זימנו את עדיהם והם נשמעו. אני מוצא מקום להוסיף את ההערות הבאות. הוכח שהנתבעת 5 סיפקה עובדת ניקיון אחת לאזור השירותים, וכי אין לה כל חובת זהירות ביחס לשמירה על הניקיון באזור האולם או המזנון, כך שדין התביעה נגדה להידחות. באשר לנתבעות 1 ו-3, נראה שיש להן חובת זהירות מושגית לשמור על ניקיון באזור האולם והמזנון. יתכן שאם התובעת הייתה מגיעה לצורך מתן עדות, ביהמ"ש היה יכול לברר את השאלה האם הנתבעות הנ"ל הפרו חובת זהירות זו באופן קונקרטי, כמו גם את שאלת הנזק. עם זאת כאמור, בהעדר עדות התובעת דין התביעה להידחות. לא ניתן להסתפק בזהירות מושגית בלבד, המוטלת על הנתבעות 1 ו-3, בכדי לחייבן בהליך זה. תוצאה 16. התביעה נדחית. 17. כפועל יוצא מדחיית התביעה, ההודעות לצד השלישי, ככל שהוגשו, נדחות ללא צו להוצאות. 18. התובעת תשלם לנתבעות 1 ו-2 הוצאות משפט בסך 1,200 ₪. כמו כן התובעת תשלם לנתבעות 1 ו-2 שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בלבד. 19. התובעת תשלם לנתבעות 3 ו-4 הוצאות משפט בסך 1,200 ₪. כמו כן התובעת תשלם לנתבעות 3 ו-4 שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בלבד. 20. התובעת תשלם לנתבעת 5 הוצאות משפט בסך 1,600 ₪. כמו כן התובעת תשלם לנתבעת 5 שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בלבד. 21. התשלום ייעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. דיון הוכחותדיוןאי התייצבות לדיון