להלן סקירה משפטית בנושא הפרדת אישומים ואיחוד אישומים: סעיף 87-88 לחוק סדר הדין הפלילי מסדירים את נושא איחוד אישומים ונאשמים והפרדתם כך: "87. מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר. 88. בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת המשפט באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת משפטו של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים". סעיף 4 לפקודת הראיות קובע: "4. במשפט פלילי אין הורה וילד כשרים להעיד האחד לחובת משנהו, ואין כופים אחד מהם להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם משנהו בכתב-אישום אחד". עולה מן הפסיקה, כי דרך המלך הינה צירוף נאשמים מכוח סעיף 87 לחסד"פ. צירוף הנאשמים ייעשה במקרה בו דנים במעשים המיוחסים לנאשמים והקשורים זה לזה עד שהם מהווים מקשה אחת (ת"פ (י-ם) 3120/02‏ מדינת ישראל נ' רון, פ''ד תשסב(2) 724 (2003), להלן: "עניין רון"). איחוד נאשמים תורם למשפט בשני היבטים עיקריים הכרוכים כספרא וסייפא. ההיבט הראשון הינו יעילות הדיון וחיסכון זמן שיפוטי בשמיעה כפולה של עדים וראיות. ההיבט השני, הנובע מההיבט הראשון, הינו קידום הצדק במסגרת הכרעת דין אחת בנוגע לראיות ומהימנותם, העומדות לבחינת בית המשפט, מתוך ראיית התמונה בשלמותה. שיקולים אלו יפים גם כאשר מבקשים לצרף לכתב אישום אחד הורה וילדו (בג"ץ 4451/04 יוסף קסטוריאנו נ' ח.כוחן, (לא פורסם, , 16/06/04), להלן: "בג"ץ קסטוריאנו" וכן רע"פ 2395/05 קסטוריאנו נ' מדינת ישראל, פ''ד נט6) 544 (2005), להלן: "עניין קסטוריאנו", ובספרות: י' קדמי על הראיות חלק ראשון 444-445 (מהדורה משולבת ומעודכנת 2009)). עם זאת, לכלל זה ישנו חריג בדמותו של סעיף 88 לחסד"פ, הקובע כי בסמכות בית המשפט להפריד את המשפט באישומים העומדים תלויים כנגד נאשמים. לאור היתרונות הטמונים בניהול משפט אחד, כאמור, הפסיקה דרשה כי הפרדת המשפט תיעשה במידה ותקופח הגנת מי מהצדדים (ע"פ 866/95 אהרון סוסן נ' מדינת ישראל, פ''ד נ(1) 793, 805 (1996)) ועלול להיווצר עיוות דין (עניין רון). פגיעה בהגנתו של נאשם יוכל להיות נעוצה בחשיפת אופיו השלילי עקב ריבוי אישומים והיווצרות דעה קדומה, בהשלכה שלילית של ראיות המתייחסות לנאשמים אחרים או בשל מימדי הנטל המוטל עליו בעקבות הצירוף (י' קדמי סדר הדין בפלילים חלק שני הליכים שלאחר כתב אישום א' 943-945 (מהדורה מעודכנת 2009)). במידה ולכתב האישום צורפו הורה וילדו, יש לבחון שמא בנסיבות המקרה אי הרצון של נאשם להעיד דברים שיש בהם כדי להפליל, לדעתו, את קרוב משפחתו, מגיעים לכדי קיפוח הגנתו, יחד עם שאר השיקולים שנמנו (בג"ץ קסטוריאנו). על הטענות להיטען בפה מלא ועל המבקש להוכיח כי מתקיים עימות בין גרסאות הנאשמים ולפיכך הפרדת כתבי האישום חיונית לבירור הגנת הנאשמים (ת"פ (ב"ש) 8227/07 מדינת ישראל נ' ביטון שלומי. מסקנה זו אושררה בבג"ץ שהוגש בנושא (בג"ץ 2288/08 שונטל ביטון נ' בית המשפט המחוזי בבאר שבע משפט פליליכתב אישוםאיחוד אישומים / הפרדת אישומים