איסור כניסת עיתונאים לאולם בית המשפט

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת איסור כניסת עיתונאים לאולם בית המשפט: בטרם דיון בבקשת המעצר לגופה, העלה הסנגור בקשה מטעמו של המשיב ומשפחתו, לאסור כניסתם של עיתונאים לאולם. למעשה, אין בקשה לאיסור פרסום של עצם הגשת כתב האישום, ועיקר הבקשה מתמקדת במניעת אפשרות של עיתונאים להיות נוכחים באולם ולצלם את הנאשם. למען הסדר יצוין כי כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הריגה והחזקת סכין. על פי עובדות כתב האישום, באירוע מסוים המתואר בכתב האישום, דקר המשיב אדם למוות. ההתעניינות התקשורתית המוגברת בהליך זה אינה פועל יוצא של כתב האישום, אשר אינו חריג בנוף כתבי האישום המוגשים בבתי המשפט בארץ, אלא ככל הנראה פועל יוצא של הזיהוי של המשיב, שהוא בנו של אדם אשר בעבר, כך על פי הנטען, היה מעורב בתחומים אשר עניינו את הציבור בכל הנוגע לעבריינות פלילית. למעשה, ההתעניינות בבן היא פועל יוצא של האב, ויש להניח שאלמלא כך היו פני הדברים, לא היה זוכה כתב אישום זה להתעניינות ציבורית בהיקף כפי שהוא זוכה לו. הטענות שבפני הן שהצילום עלול לסכן את שלומו של המשיב. לעניין זה מסבים הסנגורים את תשומת לב בית המשפט, כי על פי הוראת המשטרה, הוחזק המשיב בהפרדה ולעניין זה מפנים הסנגורים להוראות סעיף 70ד' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, המורה כי בית המשפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני משפט, במידה והוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין. מוכן אני להניח לצורך ההחלטה, ועל אף שלא הוצגו ראיות לעניין זה, כי קיים סיכון לבטחונו של המשיב, ככל הנראה על רקע שיוכו המשפחתי וכפי שנטען לפני, אף ננקטו אמצעים לעניין זה על ידי משטרת ישראל, אשר הנחתה את שב"ס להחזיקו בהפרדה. ואולם, כדי שבית המשפט ייעתר לבקשה שעניינה חריג לכלל של פומביות הדיון, יש לשכנע את בית המשפט כי הכרסום כתוצאה מהדיון המשפטי הוא זה אשר יסכן את שלומו. במקרה הנוכחי, הסיכון לשלומו של המשיב נגרם, ככל הנראה, על רקע ההיסטוריה המשפחתית והסיכון אינו נשקף מפרסום עיתונאי כזה או אחר, אלא מעצם ידיעה של אנשים השוהים בבית המעצר או של אחרים, על זהותו. ידיעה זו, כאמור, קיימת ללא כל קשר לפרסום כזה או אחר, ואינני רואה כי פרסום הפרשה בתקשורת (הגם שהדבר כבר נעשה בעבר), הוא הגורם לסיכון נוסף כלשהו. הכלל הוא, כי דיון מתקיים בדלתיים פתוחות, ורק כאמור, במקרים חריגים יורה בית המשפט על סגירת הדלתות או על מניעת פרסום של פרטים או צילומים של בעלי דין. לא שוכנעתי כי במקרה הנוכחי, הפרסום הוא הגורם לסיכון (ככל שקיים כזה, ואני מניח שקיים כזה). אשר על כן, אני דוחה את הבקשה. עם זאת, ועל אף שאתיר כניסתם של אנשים לאולם, לרבות עיתונאים, ולא אמנע צילום של המשיב, אני מעכב את ההיתר לפרסם את הצילום ואת תוכנו של הדיון, עד לשעה 16:00, כאשר בפרק זמן זה ניתן יהיה לפנות בבקשה מתאימה לבית משפט מוסמך. החלטה בשלב זה ניתן צו להארכת מועד להוצאת תעודת חסיון, עד להחלטה אחרת שתתקבל לאחר הדיון הבא. בית המשפט עיין בחלק מהעדויות. לא אפרט כעת את תוכן העדויות שבפני. אציין רק שעיינתי בעדויות של רמי סולימאן וכן בעדות של המשיב עצמו, ודי בעדויות הנ"ל כדי לבסס תשתית ראייתית מספיקה לצורך מעצר בשלב הארעי. אשר על כן אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת. אני קובע את הבקשה לדיון ליום 10.11.11 שעה 10:00. על שב"ס לדאוג להבאת המשיב במועד הנ"ל. הסנגור מתבקש להודיע לבית המשפט ולפרקליטות, עד 48 שעות לפני מועד הדיון הבא, האם בדעתו לטעון כנגד קיומן של ראיות לכאורה או לטעון לענין מסוכנות וחלופת מעצר בלבד. במידת האפשר, מתבקשים הצדדים להכין את תמצית טיעוניהם בכתב באופן שבו הטיעון בעל-פה יהיה קצר ותמציתי. על הסנגור להמציא לתיק בית המשפט יפוי כח שיכלול גם את כתובתו, טלפון, פקס וכתובת דואר אלקטרוני, במידה וקיימת. ככל שיש צורך בהוצאת פקודת מעצר ולא ניתן לעשות כן עקב תקלה במערכת "נט המשפט", תשמש ההחלטה כפקודה. למען הסר ספק, ובשים לב להחלטה שניתנה בשלב קודם לעניין איסור הפרסום - ידוע לבית המשפט שכתב האישום נמסר לפרסום. אין מניעה לפרסמו. ההחלטה שניתנה על ידי בפתח הדיון והובהרה לנציגי התקשורת גם בעל פה, אוסרת לפרסם את תוכן הדיון בפני כעת, וכן צילומים של המשיב ככל שצולמו כאלה, עד לשעה 16:00, ולאחר מכן, אם לא תינתן החלטה אחרת של בית המשפט העליון בערר שיוגש על החלטתי, ניתן יהיה לפרסם את הדיון במלואו, לרבות צילומים, ככל שיש כאלה. אולם בית המשפטדיוןעיתונות