קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא איסור תיווך בעסקה שיש למתווך עניין אישי: 1. עניינה של תובענה זו, שהוגשה במקור בסדר דין מקוצר ביום 28/1/09, דמי תיווך שדורש התובע, מתווך מורשה מכוח חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן - חוק המתווכים), מהנתבעת בקשר לעסקה שבוצעה בשנת 2008 לגבי דירה ברח' יקינטון 2/2 בגבעת זאב בירושלים (להלן - הדירה). 2. במסגרת בקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן (בש"א 3003/09), ניתנה החלטה ביום 6/5/09 לפיה, בהסכמת הצדדים, נמחקה הכותרת בסדר דין מקוצר. משכך, לאור הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, יהא פסק הדין מנומק באופן תמציתי בלבד, שכן אין בו חידוש או נסיבות מיוחדות המצדיקות הנמקה מפורטת, כאמור בסיפא לתקנה הנ"ל. טענות התובע 3. לטענת התובע, הנתבעת פנתה אליו לקבלת שירותי תיווך לצורך רכישת דירה, וביום 16/9/08 חתמה בפני סוכנת מטעמו, הגב' דינה תורג'מן (להלן - דינה) על טופס הזמנה של שירותי תיווך לגבי הדירה (להלן - טופס ההזמנה), ואף ראתה את הדירה פעמיים, באמצעות דינה. יצויין כי בטופס ההזמנה, שצורף כנספח ב' לכתב התביעה, נאמר כי מחיר הדירה הוא 980,000 ₪ , אולם בסעיף 11 לכתב התביעה נאמר כי המחיר כפי שנדרש על ידי בעלי הנכס, משפחת יושאי (להלן - בעלי הדירה), היה 970,000 ₪. 4. בסעיף 14 לכתב התביעה טוען התובע, כי לאחר זמן קצר פנתה הנתבעת אל דינה בטענה כי פרטי הדירה מפורסמים באינטרנט על ידי מתווך אחר במחיר של 935,000 ₪, וכי היא מוכנה לרכוש אותה במחיר זה בלבד. דינה ענתה לה כי מדובר בפרסום ישן ובלתי רלבנטי של אותה הדירה, וכי הבעלים עומדים על המחיר של 970,000 ₪, ולכן באותו שלב לא יצאה העסקה אל הפועל. 5. התובע טוען כי הנתבעת פעלה בכוונת מרמה, מאחורי גבו ומאחורי גבה של דינה ,לשם יצירת קשר ישיר בינה לבין בעלי הדירה באמצעות שוכרת הדירה הגב' צילה גלנטי (להלן - השוכרת), וזאת על מנת לנטרל את התובע ולחסוך את דמי התיווך לשני הצדדים. לטענתו, מאמצי הנתבעת אכן נשאו פרי, והדירה נמכרה לה בסכום של 940,000 ₪, מבלי ששולמו לתובע דמי התיווך להם הוא זכאי. עוד נטען, כי התנהלות הנתבעת גרמה לתקלה חמורה בעטיה אף הציע התובע את הנכס ללקוח אחר, לאחר שהוא כבר נמכר לנתבעת, והדבר פגע בשמו הטוב ובמוניטין של התובע. 6. התובע דורש סכום של 28,273 ₪ המורכב כדלקמן: 22,407 ₪ - 2% ממחיר הדירה בסך של 970,000 ₪; 5,000 ₪ - עגמת נפש; 750 ₪ - שכר טרחת עו"ד בשל פניה מוקדמת לנתבעת לפני נקיטת ההליך המשפטי. טענות הנתבעת 7. הנתבעת טוענת כי התובע אינו זכאי לדמי התיווך, שכן הוא "היטיב" להפר כמעט כל חובה המוטלת עליו על פי חוק המתווכים, והוא לא רק שלא סייע לה בקידום העסקה אלא ביקש "לעקוץ" אותה ולגרום לה לשלם כסף ללא הצדקה. 8. לטענת הנתבעת, הואיל ובעלי הדירה התנו עם התובע שהם לא ישלמו דמי תיווך - לפיכך, על מנת שלא להפסיד את דמי התיווך מכל צד לעסקה, העלו התובע ודינה רעיון זדוני לפיו דמי התיווך ייגבו פעמיים מהקונים על ידי העלאת מחיר הדירה ל-970,000 ₪, והפער בין הסכום אותו ביקשו מלכתחילה בעלי הדירה (950,000 ₪ כאמור בסעיף 1 לתצהירו של בעל הדירה) לבין הסכום ששילמו הקונים ישמש כדמי תיווך. כתוצאה מכך, סירב התובע לאפשר פגישה ישירה בין הנתבעת לבעלי הדירה לצורך קיום מו"מ על מחיר הדירה. עוד טוענת הנתבעת, כי בעלת הדירה פרסמה את הדירה באמצעות "כרמל נכסים" במחיר של 930,000 ₪, ולכן יש לדחות את טענות התובע כאילו בעלי הדירה התבצרו מאחורי המחיר של 970,000 ₪ וביקשו "שלא להוריד שקל", וכי הפרסום שעליו הסתמכה הנתבעת הינו ישן ובלתי רלבנטי. 9. לטענת הנתבעת, התובע לא גילה שיש לו עניין אישי בעסקה בהגדילו את מחיר הדירה כדי לגלם בו את דמי התיווך מהמוכרים, וגם אם נתעלם מכך - התובע לא היה הגורם היעיל להתקשרות, בעיקר, בסירובו לאפשר ניהול מו"מ בין הצדדים לגבי מחיר העסקה. העובדה שבפועל נמכרה הדירה בסכום הנמוך ב-30,000 ₪ מהמחיר שנמסר לנתבעת על ידי התובע מצביעה על כך, לטענת הנתבעת, שהתובע לא רק שלא היה הגורם היעיל לביצוע העסקה אלא להפך - הוא היה "הגורם היעיל" לאי קיומה של ההתקשרות במחיר שהוצע על ידו. לפיכך, טוענת הנתבעת, כי דין התביעה להידחות ואין התובע זכאי לדמי התיווך. דיון והכרעה 10. סעיף 8 לחוק המתווכים קובע: "(א) מתווך במקרקעין יפעל בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, וימסור ללקוחו כל מידע שיש בידו בעניין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך. (ב) במילוי תפקידו יפעל מתווך במקרקעין במיומנות ובסבירות וינקוט אמצעים הראויים בנסיבות העניין, לקבלת מידע מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך." סעיף 10 לחוק המתווכים קובע: "מתווך במקרקעין לא יתווך בעסקת מקרקעין אם יש לו עניין אישי בעסקה, אלא אם כן גילה ללקוחו את עניינו האישי כאמור וקיבל את הסכמת הלקוח לכך בכתב." הפרת הוראת סעיף 10 האמור מהווה, על פי סעיף 15 לחוק המתווכים, עבירה פלילית שדינה מאסר שנה וקנס משמעותי. על פי סעיף 14 לחוק המתווכים, מתווך במקרקעין זכאי לדמי תיווך, בין היתר, אם היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב, אולם אין ספק שזכאות זו כפופה לכל יתר הוראות החוק, וביניהן הוראות סעיפים 8 ו-10 שצוטטו לעיל. 11. לאחר עיון בכל טענות הצדדים ושמיעת העדויות מטעמם, לרבות עדותה של השוכרת - ראיתי להעדיף את עמדת הנתבעת, לפיה אין התובע זכאי במקרה שלפנינו לדמי התיווך, על פני גרסתו של התובע. 12. מעדותו של בעל הדירה (המוכר), מר יושאי משה, עולה כי הדירה עמדה למכירה, ללא הצלחה, במשך כארבע שנים (פרוטוקול עמ' 7 שורה 14), וכי הותנה עם התובע כי לא ישולמו בכל מקרה דמי תיווך על ידי המוכרים (פרוטוקול עמ' 8 שורה 11 ועמ' 9 שורה 25). עוד עולה מעדותו של המכור, כי בעלי הדירה הסכימו על מחיר של 930,000 ₪ וכך גם פורסמה הדירה על ידי הגב' יושאי באמצעות "כרמל נכסים" (פרוטוקול עמ' 8 שורות 10 - 21), וכי ובסופו של דבר נמכרה הדירה לנתבעת בסכום של 940,000 ₪, דהיינו 30,000 ₪ פחות מהסכום שננקב על ידי התובע. בכל מקרה, אם כן, יש לדחות את טענת התובע לפיה המחיר היה 970,000 ₪ "ולא שקל אחד פחות". כמו כן, יש לדחות את טענת התובע כי הפרסום במחיר של 930,000 ₪ היה ישן ובלתי רלבנטי, שכן מאישור "יד שנייה" לגבי מועד פרסום המודעה (שמספרה 4042723) באינטרנט עולה, כי המודעה פורסמה במסגרת שטח פרסום שנרכש ביום 23/6/08, דהיינו כשלושה חודשים לפני רכישת הדירה על ידי הנתבעת, כאשר טופס ההזמנה נחתם על ידי הנתבעת, כאמור, ביום 16/9/08 ובה צויין משום מה מחיר של 980,000 ₪, שלא הוזכר כלל על ידי המוכרים. 13. התנהלותו האמורה של התובע ביחס למחיר העסקה, כאשר לא גילה לנתבעת כי בעלי הדירה מוכנים למחיר נמוך יותר, "טרפדה" למעשה את העסקה במתכונת שעליה חתמה הנתבעת בטופס ההזמנה, ולפיכך אין לראות את התובע כגורם היעיל לביצוע העסקה הסופית, כנדרש לפי סעיף 14(א)(3) לחוק המתווכים. 14. זאת ועוד, בנסיבות שפורטו לעיל, הפר התובע את הוראות סעיפים 8 ו-10 לחוק המתווכים באי גילוי עניין אישי, במוסרו מידע שאיננו נכון לנתבעת לגבי מחיר הדירה (עובדה הנתמכת גם באמור בסעיפים 2 - 3 בתצהירו של בעל הדירה), ובסירובו לקיים פגישה ישירה בין בעלי הדירה והנתבעת לצורך ניהול מו"מ על מחיר הדירה. בהקשר זה, לא שוכנעתי מהסברו של התובע (פרוטוקול עמ' 1 שורות 17 - 19) כי הפגישה לא נערכה כי "היה פער גדול ולא היה שום טעם". סוף דבר 15. לאור כל האמור - דין התביעה להידחות, שכן התובע לא פעל בהגינות ובדרך מקובלת ביחס לעסקה נשוא התביעה כנדרש לפי חוק המתווכים. התובע ישלם לנתבעת, תוך 30 ימים, הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. תיווך